גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרב על תשומת הלב: 4 תרחישים משרטטים איך ישתלבו המסכים בחיינו

ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום התקשורת יצרו שדה קרב חדש: מי ישלוט בתכנים שנצפה בהם ובאופן שבו נעשה זאת ● דוח חדש משרטט ארבעה תרחישים אפשריים לחיים עם המסכים, ומכולם עולה סוגיה מהותית נוספת: מי יחזיק במידע שלנו, אנחנו או חברות הטכנולוגיה

מסכים במנהטן. לפי אחד התרחישים, בעתיד נוצף עוד יותר במסכים עם תכנים פרסומיים / צילום: Associated Press, John Minchillo
מסכים במנהטן. לפי אחד התרחישים, בעתיד נוצף עוד יותר במסכים עם תכנים פרסומיים / צילום: Associated Press, John Minchillo

השנה היא 2015. לוריין מסתכלת בייאוש על המסך שמכסה את החלון, מרימה את השלט ומנסה להחליף את הנוף. חוף טרופי מתחלף בגורדי שחקים, שבתורם מתחלפים בהרים מכוסים בשלג. אבל לוריין לא מרוצה, התמונות לא מפסיקות לרצד. המסך שבור והאשליה לא מספקת, ואין ברירה אלא לקפל אותו ולהשלים עם הנוף האמיתי והמכוער שנשקף מהחלון.

זו רק אחת מהסצנות של "בחזרה לעתיד 2", שיצא ב-1989, המתארות את הטכנולוגיות המופלאות (כשהן עובדות כמובן) שהעתיד צופה לנו. בשלהי 2020 קל להביט על התחזיות, ולהצביע על הפספוסים. אנחנו לא נרחף על הוברבורד בקרוב, וגם לא נצליח לקפל את השרוולים בז'קט בלחיצת כפתור. אבל היום שבו נוכל להפוך את הראי שלנו למאמן כושר, כבר פה.

וזו רק ההתחלה. דוח חדש של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte בוחן את הצפוי בגזרת המסכים בעשור הקרוב. לצד טכנולוגיות שישנו את הדרך שבה אנחנו חווים את המרחב, העתיד הקרוב גם מסמן שדה קרב חדש: מי יהיה זה שישלוט במה שנצפה, ובאופן שבו נצפה.

על מה נלחמים

"כשמדברים על מסכים יש שני ממדים: באיזה ובכמה מסכים נשתמש, ומה נצרוך מהמסכים האלה", אומר אורן רוזמן, שותף בחטיבת הייעוץ הניהולי ומוביל סקטור המדיה ב-Deloitte. "האם יהיו לנו משקפיים חכמים, והם יהיו אחד המסכים היחידים שלנו, ונדע להקרין מהם את כל מה שאנחנו צריכים? או שיהיה לנו מסך בכל מקום, החלון והדשבורד במכוניות יהיו מסך, והראי ודלת הכניסה בבית יהיו מסך? אולי נעמוד בחנות בקניון ויהיה לנו מסך, שמתוכו נבחר בגדים ודרכו גם נשלם. זו שאלה שמעסיקה המון שחקנים, שמנסים לפתח מסכים שונים.

"הממד השני של צריכה מתוך המסכים מעלה את השאלה האם זה יהיה בעיקר תוכן כמו היום, או שהמסכים ישמשו אותנו לאינספור פעולות אחרות, כמו כושר, קניות ולמידה. ואז מגיעים לשאלה מי יספק לנו את הערך המוסף מול המסכים".

אורן רוזמן / צילום: מיכה לובטון

כמו מאחורי כל קרב, גם כאן עומדים סכומי כסף משמעותיים מאוד על הפרק. לפי סקירה של חברת המחקר "Markets and Markets", שפורסמה בינואר 2019, שווי שוק המסכים צפוי לזנק מ-137.7 מיליארד דולר ב-2019 ל-167.7 מיליארד דולר ב-2024. ניתן להניח שמגפת הקורונה, שהגבירה את הביקושים למסכים והאיצה את האימוץ שלהם בתחומים שונים, תגדיל את השווי אף יותר.

כשמסתכלים על מוצרים ספציפיים, השווי אף גבוה יותר. כך, למשל, לפי סקירה של חברת המחקר "Global Industry Analyst", שפורסמה ביולי 2020, שווי שוק הטלוויזיות החכמות יזנק מ-167.2 מיליארד דולר השנה ל-300 מיליארד דולר עד 2027.

וכשיש הרבה כסף, יש גם הרבה מאוד שחקנים שרוצים נתח. מיצרני אלקטרוניקה (למשל, LG וסמסונג בטלוויזיות ואפל ולנובו במחשבים הניידים), דרך הפלטפורמות הדיגיטליות הגדולות (כמו גוגל) ועד חברות הטלקום (כמו הוט, יס, פרטנר וסלקום בישראל), שלא רוצות להישאר מאחור.

פרסום אישי או משקפיים חכמים

זהות המנצחים בקרב הזה תקבע כיצד טכנולוגיות המסכים השונות ישתלבו בחיינו. המרכז לחיזוי ארוך טווח של Deloitte מציג ארבעה תרחישים אפשריים לכך.

בתרחיש הראשון, שנקרא "צבא של מסכים", ישנן 2-3 פלטפורמות דיגיטליות גלובליות ששולטות באקו-סיסטם שמחבר בין כל המסכים שבהם אנחנו עושים שימוש. חוויית הצריכה והצפייה שלנו רציפה וחלקה, אך בתמורה, כל המידע שלנו נמצא אצל אותן חברות, שמתאימות לנו פרסומות אישיות ושולטות בעולם הפרסום.

בתרחיש הזה, המנצחים הגדולים יהיו אלה שיצליחו לשלוט במערכות ההפעלה של המסכים, כך שלחברות כמו אפל וגוגל יש סיכוי לא רע לזכות בכל הקופה. "ככל שיהיו לך יותר מסכים, כך תצטרך מישהו שיאפשר לך מעבר חלק ביניהם. לכן, הכוח של מערכת הפעלה שיודעת לחבר בין ממשקים יגדל", אומר רוזמן.

מערכת ההפעלה של גוגל כבר ניצחה בעולם הסמארטפונים. נכון לאוקטובר 2020, לפי נתוני "Statcounter GlobalStats", מערכת ההפעלה אנדרואיד מותקנת על כ-73% מהטלפונים החכמים בעולם. גוגל אמנם מובילה גם בעולם הטלוויזיות, אבל שם הכול עוד פתוח. לפי מחקר של "Wakefield Research", שיצא בסוף 2019, נתח השוק של אנדרואיד בטלוויזיות החכמות עומד על 40%. עם זאת, מערכות הפעלה רשמיות של אנדרואיד מהוות רק 10%. שאר ה-30% הם גרסאות לא רשמיות, שפופולריות בקרב יצרניות סיניות.

בתרחיש השני, שנקרא "העוזר האישי שלי", נסתובב עם משקפיים חכמים שמותאמים לנו אישית ומלווים אותנו בתוך הבית ומחוצה לו. איכות המסכים וההתקדמות הטכנולוגית הם הפרמטרים החשובים ביותר, כך שהמנצחים הגדולים הם יצרני החומרה.

עם זאת, רוזמן מציין כי למשקפיים החכמים יש אתגר משמעותי מאוד לצלוח לפני שהם יצליחו להשתלט על שדה הראייה שלנו. "בסופו של דבר, לא רואים אימוץ צרכני נרחב של המוצרים האלה. האם זה יכול להשתנות בעתיד? טכנולוגיה מתקדמת, משתנה ומתאימה את עצמה, לכן אני חושב שהאתגרים הטכנולוגיים במכשירים האלו ייפתרו.

"מצד שני, יש את ההיבט האנושי - המשקפיים מייצרים ניתוק מהסביבה, והמכשיר מפריע לאינטראקציה עם הסביבה. אני לא רוצה לשבת עם מישהו ולראות משחק כדורגל, וכל אחד עם המשקפיים שלו. הבעיות האלו לא בהכרח ייפתרו, ולכן ברמה האישית, אני יותר סקפטי לגבי הצלחה של מוצרים כאלו, אבל עדיין יש מי ששם עליהם את הצ'יפים שלו".

מראת הכושר של MIRROR. בעת השימוש על המראה מופיע מאמן כושר, בסיום השימוש היא הופכת בחזרה למראה רגילה / צילום: MIRROR

המאבק על הפרטיות

בעוד שבתרחיש הראשון והשני כל המידע שלנו נמצא בידי חברות הטכנולוגיה, בשני התרחישים האחרונים הדאטה נשארת בידינו. בשנים האחרונות אנו עדים לקרב על השליטה בפרטיות שלנו בין רגולטורים שונים לחברות הטכנולוגיה הגדולות. לתוצאות המאבק תהיה השפעה רבה על העתיד שלנו.

"היכולת שלנו למנוע מצב שבו יש 2-3 מובילות טכנולוגיה שולטות תלויה במידה רבה גם בצעדים הרגולטוריים שיינקטו מולן", מסביר רוזמן. "העוצמה של החברות האלו ברורה, הן העוצמה הפיננסית והן העוצמה ברמת הדאטה שיש להן. ככל שיאפשרו להן לפעול באופן חופשי ולא יושתו חסמים על מינוף הנכסים האלו, היכולת שלהן להשתלט על שוק המסכים העתידי תהיה גדולה יותר. לעומת זאת, ככל שיהיו יותר הגבלות רגולטוריות, היכולת של שחקנים שמגיעים מזירות אחרות, ובפרט שחקניות התקשורת המקומיות, תהיה טובה יותר".

כך, למשל, בתרחיש השלישי, שנקרא "בריחה מהמציאות", המסכים משמשים בעיקר לצריכת תוכן. חוקים נוקשים של הגנה על פרטיות ושליטה על המידע לא מאפשרים יצירת אקו-סיסטם אחיד. הצרכנים צריכים לבחור בצורה אקטיבית במה הם יצפו, ולהשתמש במכשירי פרימיום כדי לעשות זאת. "התוכן הוא המלך", ושחקניות המדיה הן הגורם השולט.

התרחיש האחרון, "מקור להסחת דעת", הוא הדיסטופי מכולם. בתרחיש זה המסכים הפכו למוצר צריכה בסיסי וזול. הם נמצאים בכל מקום, ומציפים את המרחב שלנו במידע לא רלוונטי ופרסומי. זאת בשל חוקים נוקשים מאוד של הגנה על הפרטיות, שלא מאפשרים לקבל חוויית צריכה רציפה ומותאמות אישית.

ישראל נמצאת באיחור

איזה מהמודלים הכי מתאים לישראל? התשובה אינה חד משמעית. קודם כל, פקטור מהותי להאצת השימוש במסכים ועידוד התפתחות טכנולוגית הוא תשתית התקשורת. ישראל נמצאת באיחור - רק עכשיו מתחילה להיכנס טכנולוגיית 5G, וגם פריסת הסיבים האופטיים עדיין לא נמצאת בשלב מתקדם. "ההשקעה בתשתיות התקשורת תקבע את קצב התהליך, שכבר קורה", מציין רוזמן. "ככל שרשתות התקשורת יעשו קפיצת מדרגה, כך נראה האצה - יותר מסכים, יותר שימוש ויותר זמן מולם".

מאפיין נוסף שקיים בשוק הישראלי הוא שחקניות התקשורת, שבשונה משווקים אחרים, עדיין מצליחות לשמור על כוחן. "בישראל, לחברות התקשורת יש כוח בגלל החדירה של הטלוויזיה הרב ערוצית, והדיאלוג שלה עם הצרכן. תוכן זר עדיין דורש תרגום ולכן לתוכן ישראלי יש משמעות", מסביר רוזמן. "זה לא הצרכן האמריקאי, שמספיק לו לצפות בנטפליקס ובדיסני פלוס דרך הטלוויזיה החכמה. לשחקניות הישראליות יש יותר ערך מול הצרכן, ולכן יש מקום ליותר אופטימיות לגבי תפקידן העתידי".

חברות התקשורת בארץ כבר הפסידו את שוק הסמארטפונים, ודריסת הרגל שלהן שם לא משמעותית ("הן הפכו ל'צינור טיפש'", מסביר רוזמן), אך בשוק הטלוויזיה הן לא קופאות על שמריהן ומחפשות דרכים לשמור על רלוונטיות. כך, למשל, ההסכמים של פרטנר עם נטפליקס או של yes עם אפל TV מנסים למצב אותן בתור אגרגטור של תוכן, הגורם שדרכו בעתיד נוכל לקבל את כל התכנים שנרצה.

כדי להמשיך ולשמור על כוחן, רוזמן מציין כי הן נדרשות לבצע "מהלכים אסטרטגיים משמעותיים ולהתאים את הערך שהן מציעות לאורך זמן. ועדיין, הן בסיטואציה מאוד מאתגרת. אם דיסני תוציא מחר את התוכן שלה מהפלטפורמות של הטלוויזיה הרב ערוצית, כמו שעשתה בארה"ב, ותמכור אותו רק דרך דיסני פלוס, ברור שהצעת הערך שלהן תיחלש. שחקניות התקשורת הישראליות עדיין במשחק והן רלוונטיות, אבל זה לא תלוי רק בהן, אלא גם בכיוון שאליו ילך השוק הגלובלי". 

4 תרחישים להשתלבות טכנולוגיות המסכים בחיינו

1. צבא של מסכים - 2־3 פלטפורמות דיגיטליות גלובליות שולטות באקו סיסטם אחיד
2. העוזר האישי שלי - לכל אחד יהיו משקפיים חכמים בהתאמה אישית
3. הבריחה מהמציאות - המסכים משמשים בעיקר לצריכת תוכן, אין אקוסיסטם אחיד
4. מקור להסחת דעת - המסכים הם מוצר צריכה בסיסי, שמציף מידע לא רלוונטי

עוד כתבות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד