גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על מנת להשיב את אמון הציבור, העליון צריך להתנתק מהפוליטיקה

מדד הדמוקרטיה שפורסם השבוע הוכיח, למי שעדיין היה זקוק להוכחה הזו, שאמון הציבור בבהמ"ש העליון הגיע לשפל היסטורי ● אם העליון ירצה בכך, הוא יוכל כמובן להשיב את אמון הציבור שאבד לו ● אלא שזה ידרוש ממנו להכיר בעיקרון שבמשך עשרות השנים האחרונות הקפיד להתכחש לו

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו
אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

נשיא העליון בדימוס, אהרן ברק, אוהב לצטט את פליקס פרנקפורטר, שופט עבר (יהודי) בבית המשפט העליון האמריקאי, שציין באחד מפסקי דינו כי לבית המשפט "אין לא חרב ולא ארנק, וכל שיש לו הוא אמון הציבור בו". ברק השתמש בציטוט הזה בפסקי דין ובמאמרים שונים, וגם כיום, לאחרי פרישתו, הוא עושה בו שימוש רב בראיונות לתקשורת ובספריו הרבים.

כמה ברק אוהב את הרעיון הזה של פרנקפורטר בדבר חשיבותו של אמון הציבור בבית המשפט? בוא נאמר שבאחד מספריו של ברק הציטוט הזה של פרנקפורטר מופיע לא פחות משש פעמים. בספר אחר - לא פחות מחמש פעמים. הזיהוי של ברק עם הציטוט של פרקפורטר הוא עד כדי כך מוחלט ששופטים רבים המצטטים את האמרה הזו משוכנעים שברק המציא אותה. אחרי כל כך הרבה פעמים שברק עשה בה שימוש הם אפילו לא טורחים לחפש את המקור. הראשית הרי מזאוס.

ובדיוק בגלל עוצמת החיבור של ברק לרעיון הזה של פרנקפורטר כדאי לשים לב לתופעה לא בלתי מעניינת. בכל הפעמים בהן ברק מצטט את פרנקפורטר, וזאת ללא יוצא מן הכלל, הוא חותך את הציטוט ממש באמצעו. בדיוק בקטע שפרנקפורטר מסביר כיצד ניתן להשיג את אותה תחושת אמון ציבורית המהווה את בסיס הלגיטימציה של בית המשפט.

פעם אחר פעם טורח ברק לצטט את הטענה לפיה כל שיש לבית המשפט הוא אמונו של הציבור, אבל בוחר במודע לעצור בנקודה הזו ולא להמשיך ולצטט מן השורה הבאה כדי להסביר כיצד רוכש בית המשפט את אותו אמון ציבורי. אם הרעיון הזה של פרנקפורטר, בדבר אמון הציבור בבית המשפט, חשוב כל כך - האם לא היה כדאי לשתף את הקוראים באופן שבו פרנקפורטר מאמין שיושג אותו אמון?

נדמה לי שהמילים של פרנקפורטר מספקות בעצמן את ההסבר לתעלומה שלנו, ולצורך של ברק לצטט אותו באופן סלקטיבי כל כך. פרנקפורטר ממשיך כך: "תחושת אמון כזו נוצרת באמצעות ניתוקו המלא של בית המשפט, הן בפועל והן באופן שבו הוא נתפס בציבור, מהסתבכויות פוליטיות, ובזכות הימנעותו של בית המשפט מלהטיל עצמו להתנגשות שבין הכוחות הפוליטיים, בהסדרים הפוליטיים". ברק הוא כמובן השופט האחרון שיהיה מוכן לחתום על המילים האלה. כנשיא העליון הוא ביקש פעם אחר פעם את אמונו של הציבור, אבל מעולם לא היה מוכן לשלם את המחיר הברור על כך, זה שפרנקפורטר נקב בו: ניתוקו של בית המשפט מהשדה הפוליטי.

העליון הופך לשחקן פוליטי

ביום שני השבוע פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה את מדד הדמוקרטיה, והתגלה, כמה מפתיע, שאמון הציבור בבית המשפט העליון הצליח לצנוח ביחס למדד שפורסם בשנה שעברה. רק 42% מהציבור הישראלי מאמינים עדיין במוסד הזה. אז אפשר בהחלט לטעון, כפי שעשתה דוברות בתי המשפט השבוע, שהירידה באמון בבית המשפט העליון משקפת מגמה עולמית ולהתנחם בכך. צרת רבים הרי הייתה מאז ומעולם מפלטו של מי שמבקש להימנע מבדק בית.

ואפשר, לחילופין, גם לטעון כי מדובר בתופעה ישראלית הקשורה לעובדה שבית המשפט "נתון למתקפה" מצד חוגי ימין. האשמת הקרבן הרי גם היא תופעה מוכרת ואין סיבה שהימין הפוליטי בישראל יהיה הקרבן היחיד שלא ניתן להאשימו בנזק שנגרם לו. הרי גלוי וידוע שאם הימין לא היה טורח להשמיע ביקורת על העליון בכל פעם שזה הגשים מדיניות של מפלגות השמאל איש לא היה מבין שיש בעיה. אבל לא. הימין היה חייב לדבר על זה ולבקר. והכי גרוע - הימין עושה זאת בשנים האחרונות בשפה של פגיעה ביסודות המשטר הדמוקרטי, בעיקרון הרוב ובצורך להקפיד על הפרדת רשויות. למה הוא לא יכול היה פשוט לשתוק?

אבל אפשר גם להיות ישרים ולומר, ממש כמו פרנקפורטר בנוסח המלא של דבריו, גם אם לברק טיפה קשה איתו, שאמון הציבור בבית המשפט הוא נגזרת ישירה של הימנעותו של המוסד החשוב הזה מלעסוק בשאלות פוליטיות. ככל שהוא גורר את עצמו לשאלות הפוליטיות הקורעות את החברה כך הוא גוזר על עצמו את אותה רמה של שביעות רצון נמוכה שיש לציבור מהפוליטיקאים כמכלול.

לכל אחד מהאזרחים יש מספר קטן של נבחרי ציבור בהם הוא נותן את אמונו ואליהם הוא חש יחס חיובי. ביחס לכל השאר הוא מפתח יחס שלילי וחוסר אמון כמעט מוחלט. בית משפט שנכנס לשאלות פוליטיות הוא בית משפט המרצה בכל פעם קבוצה מסוימת של החברה. אלא שבכל פעם שבית המשפט מרצה את אותה קבוצה בחברה הוא משלם על כך במטבע יקר של הפיכתו לשחקן פוליטי. ככזה, הוא ממאיס את המשפט על הציבור שתופס את השופטים כפוליטיקאים בגלימות. כמו ביחס לכנסת, כך גם ביחס לעליון - כל אחד מהאזרחים מפתח חיבה מסוימת לחבר או שניים במוסד הזה. אלא שביחס לכל השאר הוא מפתח יחס שלילי.

מאז שנות ה-80, ובדגש על שנות ה-90 והעשור הקודם, בהן כיהן ברק כנשיא העליון, הפך בית משפט למוסד פוליטי. למעשה קשה לחשוב על סכסוך פוליטי כלשהו, הקורע את החברה הישראלית, שהעליון ביקש להוציא את עצמו מלהכריע בו. להפך. באמצעות הרחבת השפיטות וזכות העמידה לא היה נושא נפיץ אחד בו העליון לא קפץ ראש לתוך הבריכה הפוליטית. ענייני דת ומדינה, שאלות ביטחוניות, אוצריות, הגירה, פעילות הכנסת והממשלה, שלטון מקומי, מינויים, חלוקת תקציבים, זהות ראש הממשלה, הריסת בתי מחבלים, מעמדם של חוקי היסוד - ככל שהנושא היה רותח יותר, וככל שקרע יותר את החברה בישראל, כך ראה לעצמו בית המשפט חובה להכריע בו.

תחרות עם הממשלה על אמון הציבור

והאמת היא שפרנקפורטר, בשנות השישים של המאה הקודמת, לא היה הראשון לטעון שלרשות השופטת "אין לא חרב ולא ארנק". אלכסנדר המילטון, מהאבות המייסדים של ארצות הברית, היה הראשון לומר זאת כבר בסוף המאה ה-18. אלא שאצלו הפסקה הזו הסתיימה ב"היא חייבת להיות תלויה בסיועה של הרשות המבצעת אפילו לשם מתן תוקף לפסיקותיה". אצל המילטון זכה בית המשפט בכוחו בזכות החיבור שלו לרשות המבצעת, ולא בזכות קשר ישיר שביקש לייצר עם הציבור.

בניגוד לקביעה של המילטון, העליון בישראל מבקש להתנתק מהרשות המבצעת. למעשה, הוא רואה את עצמו מתחרה בה. בדיוק כמוה גם הוא מבקש את אמונו הישיר של הציבור. הממשלה מבקשת לזכות באמון הזה באמצעות חוקים ותקנות, ובית המשפט באמצעות פסקי דין והחלטות. זו שולחת ידה לאש המחלוקת הפוליטית, אך גם זה. אלא שזו יוצאת ללא פגע, וזה נכווה בכל פעם.

אז אפשר כמובן להתכחש לרעיון של פרנקפורטר. אפשר לא לדבר עליו. ואפשר אפילו להעלים אותו מהספרים. אבל המציאות בישראל מוכיחה אותו משנה לשנה: "תחושת אמון כזו נוצרת באמצעות ניתוקו המלא של בית המשפט, הן בפועל והן באופן שבו הוא נתפס בציבור, מהסתבכויות פוליטיות". פיתרונות אחרים כנראה אינם קיימים. 

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד

עוד כתבות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מבהירים כי בכוונתם ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?