גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הביקורות על דרישות המידע הפולשני ממפעילי התקשורת הולכות ונערמות

עמותת פרטיות ישראל קוראת למשרד התקשורת לעצור השימוע בו הוא מבקש מידע אינטימי על הרגלי צריכה אינטימיים של לקוחות

פרטיות ברשת / צילום: שאטרסטוק
פרטיות ברשת / צילום: שאטרסטוק

עמותת פרטיות ישראל קוראת למשרד התקשורת לעצור יוזמת המשרד לדרוש מחברות התקשורת קבלת מידע אינטימי על כל אחת ואחד מאזרחיות ואזרחי המדינה, באופן שוטף ורציף. בכך מצטרפת העמותה לביקורת הקשה שמוטחת במשרד על רקע שימוע שפרסמה לקבלת מידע שמטרתו בניית בסיס נתונים שישמש את המשרד בעבודתו ובמקביל יאפשר הגברת השקיפות לציבור על שירותי התקשורת שבאזור מגוריו.

לדברי מנכ"ל העמותה עו"ד נעמה מטרסו, "המידע שעתיד לדרוש המשרד מחברות התקשורת כולל פרטים מזהים של מנויים, בצירוף הרגלי צריכה שלהם, כגון: משך הצפייה בטלוויזיה, מספר דקות השיחה בטלפון שהם מקיימים, היקף המידע שהם צורכים מהאינטרנט, מספר ממירי הטלוויזיה בביתם ועוד. דרישת משרד התקשורת מבקשת ליצור מאגר מידע אדיר אודות כלל צרכני התקשורת בישראל, באופן חריג ובלתי מידתי, אשר יש בו פגיעה קשה בזכות לפרטיות".

עוד היא מציינת כי "הנתונים שמשרד התקשורת דורש לאסוף הם פלישה אינטימית לתוככי ביתו וחייו של כל אדם. כמו גם, ההנחה כי עצם הצפנת המידע או אבטחתו פוטרים את המשרד ו/או החברות מהחובות הקבועות בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 והתקנות שהותקנו מכוחו, לרבות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז- 2018 - שגויה בתכלית".

מטרסו מציינת כי לשם מימוש המטרות כאמור לא דרוש מידע פרטני ברמת מנוי, אלא ניתן ורצוי לבחון תמונת מצב אגרגטיבית וסטטיסטית שמשקפת מגמות, אנומליות ושינויים בהרגלי הצריכה. קביעת שאלות אסטרטגיות שנחוצות לשם גיבוש מדיניות ציבורית צריכה להיעשות טרם איסוף המידע ולא אחריו. באופן זה, המשרד יוכל לאפיין איזה מידע דרוש לו לשם השגת תמונת מצב וזיהוי המגמות, ויותר חשוב מכך - תהליך כזה יאפשר קבלת מידע סטטיסטי רוחבי שעונה לשאלות הנדרשות, ולא מצריך מידע שבאמצעותו ניתן לזהות מנויים ספציפיים - במישרין או בעקיפין".

"בעיקר, איננו מבינים מדוע המשרד, אינו יכול להסתפק במידע מצרפי וסטטיסטי בלבד לצורך קבלת החלטותיו בתחום התקשורת. ונזכיר כי הזכות לפרטיות היא זכות המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ופגיעה בה צריכה להיות רק באופן מידתי וסביר, וככל שהדבר נדרש. בכל הכבוד הראוי לא מצאנו במסמך השימוע ולו ראשית טיעון המבסס את הצורך בפגיעה כה חמורה בזכות היסוד לפרטיות".

היא מסיימת את דבריה בכך שראוי שהמהלך ייעשה בשיתוף עם הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים אשר לה המומחיות בממשלה בתחום זה.

ממשרד התקשורת נמסר: "דרישת המידע המדוברת נמצאת בהליך שימוע והמשרד פתוח לקבל את תגובות הציבור והחברות לנושא. יש לציין כי המשרד נמצא בעיצומו של פרויקט להקמת מערכות שיאחדו את כלל דרישות המידע, מהלך שצפוי לקצר ולפשט את תהליכי העבודה של החברות והמשרד. כפי שפורסם בשימוע, המהלך נועד לצמצם פערי מידע באופן שיבטיח שהרגולציה תשרת את האינטרס הציבורי באופן מיטיבי, כאשר במצב כיום, אעדר המידע פוגע באיכות הרגולציה באופן המשליך ישירות על הצרכנים בהיבטי איכות תשתיות התקשורת, רמת התחרות והמחירים בשוק, אפלייה בין מנויים וכו׳. בהיבטי הגנת הפרטיות נדגיש כי הנתונים המבוקשים אינם חושפים את זהות המשתמש ויאובטחו כנדרש".

לדברי עו"ד עדי שי המתמחה ברגולציה ודיני פרטיות ומי שייסדה את עמותת יסוד (עמותה הפועלת בנושאי קידום והסברה של זכויות יסוד בישראל), "מהלך כזה יהווה הפרה בוטה של הזכות לפרטיות אזרחי מדינת ישראל. הזכות לפרטיות היא זכות יסוד, מעוגנת בחוק יסוד כבוד אדם וחירותו - ניתן לבצע את הניתוח הזה שמטרתו לוודא תקינות פעילותם של תאגידי הטריפה מבלי לשלם את מחיר הפגיעה בפרטיות והחשיפה לתקיפות סייבר. ישראל אולי יודעת לחסן מהר והרבה אבל בגל הקשור להגנה על הפרטיות של אזרחיה היא הרבה מאחור, העולם הרי כבר מנהל תביעות משפטיות כנגד פייסבוק שסוחרת במאגרי מידע ומדינת ישראל מקימה מאגרי מידע, יעד לפריצות הסייבר של מחר".

עוד כתבות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד