גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כדי שהציבור הערבי יתחסן, חשוב להנגיש את החיסונים

בחברה הערבית אין בעיה עקרונית עם חיסונים ● אחוזי ההתחסנות בחיסוני שגרה בקרב פעוטות ערבים גבוה מאוד ואף נושק ל-90%, שיעור שהוא גבוה יותר מזה של האוכלוסייה היהודית ● אז בכל זאת מדוע העיכוב בחיסונים ביישובים הערבים?

חיסון נגד קורונה / צילום: רפי קוץ
חיסון נגד קורונה / צילום: רפי קוץ

תמונה זו של חיסון איטי לא מפתיעה, והיתה צפויה במיוחד למומחים בתחום הפערים במערכת הבריאות שמכירים את האוכלוסייה הערבית. החברה הערבית סובלת שנים רבות מפערים בקידום בריאות ואוריינות בריאות, כמו גם אוריינות דיגיטלית נמוכה. ההתנהגויות הסיכוניות באוכלוסייה זו הן גבוהות מאוד.

כך לדוגמה, שיעורי העישון הם מהגבוהים בעולם וקרובים לכ-40% בקרב גברים ערבים, שיעור השמנת יתר בקרב ילדים ונשים גבוהים מאוד ומגיעים לכ-50% בקרב נשים מעל גיל 50. גם השיעורים של התזונה הלא בריאה שכיחים באוכלוסייה הערבית, כמו גם שיעורים גבוהים של יושבנות וחוסר פעילות גופנית (קרוב ל-70%).

מצב פערים זה איננו חדש והוא לא גזירה משמיים. מצב זה הוא תוצאה של הזנחה רבת שנים בקידום בריאות באוכלוסייה זו. לפי דוחות משרד הבריאות, הגם שמעשנים ערבים מכניסים לקופת המדינה כ-3 מיליארד שקל ממסים על סיגריות, התוכנית למניעת עישון באוכלוסייה הערבית נשארה על הנייר משנת 2009 ולא קיבלה שום תקציב ייעודי לטיפול בנושא.

לפני שנתיים, ב-2018, לאחר לחץ של שנים, משרד הבריאות, יחד עם המשרד לשוויון חברתי, חוקרים מהאקדמיה ואנשים מהחברה האזרחית, פיתחו תוכנית לקידום בריאות ותשתיות שירותי בריאות באוכלוסייה הערבית. התוכנית תוקצבה בעלות של כמיליארד שקל, אולם מעולם לא קיבלה מימון. היה ניסיון לאחרונה לצמצם אותה לצרכי הטיפול בקורונה בלבד.

כאמור, מצב זה של הזנחה רבת שנים בתחום הבריאות לא רק שלא תרם לקידום הבריאות, אלא גם הוריד את אוריינות הבריאות בקרב אוכלוסייה זו. מצב זה גם אחראי בין היתר על החשדנות והפחד שנוצרו סביב החיסון וניזונו מפייק ניוז ברשתות החברתיות בחברה הערבית ופחד מהחיסון - תחושה שרבים מאיתנו חשים אל מול הטכנולוגיה החדשה של חברות התרופות שהן חברות פרטיות שמטרתן לעשות הון על החולי שלנו.

חשוב לציין כאן שהחשדנות והפחד מהחיסון קיימים בכל העולם, והם אחראיים, בין היתר, על שיעור המתחסנים הנמוך באירופה ובארה"ב. זה הופך את האוכלוסייה הערבית לפחות יוצאת דופן בנוף הבינלאומי לעומת האוכלוסייה היהודית, שהיא זאת שיוצאת דופן ברמת ההיענות הגבוהה שלה להתחסנות.

רמת חיסון איטית יכולה גם להיות קשורה לרמה גבוהה של חוסר אמון, שמאפיינת את האוכלוסייה הערבית לאורך כל המשבר, ובכלל. האמון של האוכלוסייה הערבית במערכת ביחס לטיפול בקורונה נשחק עקב הטיפול הלקוי במשבר ביישובים הערבים.

בגל הראשון, החברה הערבית שימשה דוגמה מצוינת להתמודדות עם הקורונה. שיעור התחלואה ביישובים הערבים מתוך סך כל התחלואה בישראל לא עלה על 5%. אבל החל מאמצע אוקטובר 2020 ניכרת עלייה חדה בתחלואה ביישובים אלה. שיעור התחלואה עלה ל-30% באוקטובר, ובגל השלישי זה היה קרוב לכ-45% .

אפשר לשייך את העלייה הזו להתקהלויות או לאירועים חברתיים כמו חתונות, אך אלה היו נמנעים ברובם אם היו זוכים בטיפול הולם מבחינת אכיפה ומניעה - וזה כמובן דורש משאבים. הרשויות הערביות סובלות מהזנחה ממשלתית ארוכת שנים וממחסור כרוני בתקציבים והיעדר תשתיות, אשר לא מאפשרים ניהול חיים תקינים. ביישובים הערבים קיים מחסור בכוח אדם, תשתיות ותקציבים בכל התחומים כולל חינוך, בריאות, איכות סביבה, תברואה, שיטור, רווחה ותעסוקה.

יחד עם זאת, יישובים אלה הצליחו להתגייס למאבק בגל הראשון גם במצב הקשה של היעדר וחסר, ולהחזיק מעמד תוך התגייסות של כל הגורמים בקהילה כולל עמותות וארגוני החברה האזרחית. אך באוקטובר, המשאבים האחרונים שלהם אזלו וכך, בלי תמיכה ממשלתית, המצב החל לצאת משליטה.

היות ועדת החיסונים לא כללה מומחים בבריאות הציבור בחברה הערבית, נראה כי הקריטריונים שנקבעו תחילה לגבי חלוקת החיסונים לפיהם רק בני גיל 60 ומעלה מתחסנים פחות תאמו להרכב הגילאי באוכלוסייה הערבית. שכן באוכלוסייה הערבית, בהיותה אוכלוסייה צעירה יחסית, קבוצת בני ה-60 פלוס מהווה נתח קטן של כ-8%.

קבוצה זו ניידת פחות ונמצאת פחות באינטראקציה עם החברה הישראלית הרחבה. בני ה-60 פלוס בחברה הערבית גם פחות נמצאים בשוק העבודה, ולכן המוטיבציה שלהם להתחסן נמוכה יותר. בנוסף, האוריינות הדיגיטלית בחברה הערבית היא נמוכה לכן קשה לקבוצת גיל זו לקבוע תורים דרך האינטרנט, במיוחד בקרב מבוגרים, ולא נעשו מאמצים להגיע אל אוכלוסייה זו או לנייד אותה אל מוקדי החיסון.

האוכלוסייה הערבית היא אוכלוסייה בסיכון בגלל השילוב של שיעורי תחלואה כרונית גבוהים ועוני חריף. לא צריך להיות מומחה לאי שוויון בבריאות כדי לראות שהקשיים באוכלוסייה זו היו כפולים ומכופלים עקב היעדר תשתיות, צפיפות ופערים כרוניים של שנים.

לצערי, גם משבר הקורונה לא גרם לקובעי המדיניות לשנות משהו בנוגע לפערים אלה ועל כן נפערו פערים חדשים. לא נעשו מספיק מאמצים לאכיפה, הסברה ובידודים ביישובים הערבים, והחקירות האפידמיולוגיות לא תאמו את המציאות המורכבת והצפיפות שסובלים ממנה ביישובים הערבים. לא נעשה טיפול נקודתי בפייק ניוז בציבור הערבי, וגם כשרופאים ואחיות ערבים עמדו ועדיין עומדים בחזית הטיפול בחולי קורונה בבתי חולים, אנשי מקצוע ערבים לא היו שותפים לתהליכי קבלת ההחלטות בנוגע לטיפול בקורונה ביישובים שלנו, שלא לדבר על שקיפות. הרי לא ברור מהי ההשפעה של אנשי מקצוע מתחום בריאות הציבור על קבלת ההחלטות של צוות הטיפול בקורונה במשרד הבריאות ובמגן ישראל.

בגלל כל הסיבות האלה, המדינה צריכה להשקיע יותר בהנגשת החיסונים לאוכלוסייה הערבית - מערך הסברה ייעודי עם מסרים מותאמים שיוכלו להתחרות עם הפייק ניוז, הוספת מוקדי התחסנות - שכן יש מספר מועט יחסית של מוקדים כאלה קיים ביישובים הערבים, התאמת קריטריון הגיל ל-40, עזרה בהובלת אנשים מבוגרים ובעלי מוגבלויות למוקדי התחסנות וכו'. ומעל הכל - זו גם האחריות שלנו. באפליה כלפי החברה הערבית צריך להילחם כאילו אין קורונה, ובקורונה צריך להילחם כאילו אין אפליה. 

הכותבת היא מומחית לבריאות הציבור וחברה בצוותי המומחים של המשבר

עוד כתבות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים