גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המאגר הקפריסאי: קפריסין תחלוק מידע על דמויות מפתח בחברות הרשומות אצלה עם מדינות שונות

כחלק מהמאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור, יוקם בקפריסין מאגר לזיהוי דמויות מפתח בחברות, והמידע יועבר למדינות אחרות ● השינוי ישפיע בעיקר על מי שפעלו להסתיר את זהותם ● מומחה לניהול הון בינלאומי: "משקיעים רבים ייאלצו 'לחשב מסלול מחדש'"

לרנקה, קפריסין / צילום: שאטרסטוק
לרנקה, קפריסין / צילום: שאטרסטוק

מגמת השקיפות הפיננסית העולמית מגיעה גם לקפריסין, ובקרוב היא תחל לחלוק עם מדינות שונות מידע בנוגע לזהות דמויות מפתח בחברות הרשומות בגבולה. ברשות המסים הישראלית כבר מתכוננים לשטף המידע שיגיע. מה מטרת החקיקה? מה זה אומר עבור הישראלים שיש להם חברות רשומות בקפריסין, ובכלל עבור עשיית עסקים בקפריסין?

בקפריסין אושרה לאחרונה חקיקה הקובעת חובת זיהוי של "הנהנה הסופי" המחזיק בחברה בשטחה. רשם החברות במדינה יאסוף מידע על בעלויות של חברות, וזהותם של הנהנים הסופיים באותן חברות, שעד כה יכלו להישאר אנונימיים, תירשם במאגר עד 19 ביולי 2021. המידע יועבר לרשויות המס והחוק בכל המדינות החתומות על הסכמי חילופי המידע עליהם חתומה קפריסין.

מרשות המסים בישראל נמסר כי "מאגר מידע זה יצטרף למאגרי מידע בינלאומיים אחרים, אשר הרשות עושה בהם שימוש לטיוב הליכי הביקורת והשומה, הן בהיבט האזרחי והן בהיבט הפלילי".

מדיניות מס מקילה, ובעבר גמישות במידע

לדברי עו"ד עמי בן-יעקב, ממשרד בן-יעקב, העוסק בהשקעות בארץ ובחו"ל, נאמנויות וניהול הון משפחתי, "ניתן להעריך שבחודשים הקרובים, עד לכניסת התקנות לתוקף, נראה בחינה מחדש של אופן ויכולת עשיית העסקים בקפריסין ואף יציאה משמעותית של עסקים מקפריסין למדינות אחרות, עם מדיניות 'שמירת פרטיות' נוחה יותר".

הוא מסביר כי "קפריסין נחשבת למדינה עם הקלות מס רחבות ועם מדיניות מיסוי שלא רק מקילה, אלא גם לא (בהכרח תמיד) משתפת במידע, כמו שעושות מדינות אחרות באיחוד ובעולם. העובדה שקפריסין תקיים מאגר מרכזי המאגד את כלל פרטי 'הנהנים הסופיים' ותחל לחלוק מידע זה עם מדינות אחרות כחלק מהמאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור, תגרום בוודאי ללא מעט משקיעים לבחון שוב את השימוש בחברות הרשומות ופועלות בקפריסין".

הרקע לחקיקה היא המהפכה שהתחוללה בעשור האחרון במאבק הבינלאומי בהון השחור ובמקלטי המס הלא לגיטימיים, שחלקם גם סייעו לחברות "אוף-שור" לפעול בגבולותיהן ללא חובות דיווח כלל ומבלי שיהיה מידע על היקף פעילותן ומהותן הכלכלית. הרגולטורים בעולם הכריזו מלחמת חורמה על מעלימי המס ומלביני הון, והמטרה הסופית היא עולם שבו כל חברה מדווחת באורח מלא על פעילותה במדינה שבה התאגדה, והמידע חשוף לרשויות אחרות בעולם, בהן יש לאותה חברה פעילות. על הרקע הזה נולדו שלל יוזמות והסכמי חילופי מידע בין המדינות והעולם הפך אט-אט ליותר שקוף פיננסית.

הקמת חברה במקלטי מס אינה עבירה. לא מעט אנשי עסקים בעולם, וגם בישראל, בחרו בהתאגדות ב"מדינות אוף-שור" מטעמי מיסוי. בין היתר מדובר בפנמה, ברמודה, קפריסין, לוקסמבורג, איי קוד, איי קיימן, איי הבתולה, הונג קונג ודובאי. בחלק ממדינות העולם - וכך גם בישראל - קיימת חובת דיווח על החזקה של כל חברה זרה בחו"ל, אבל אין חובה לדווח על הכנסותיה של אותה חברה, מספר העובדים בה ופרטים נוספים. וכך, במשך השנים, פעלו חברות רבות במדינות "אוף-שור", בלי שלאף אחד היה מידע מלא על פעילותן.

שיעור המס בקפריסין, העומד על 12.5% וללא מס על משיכת דיבידנד, הפך אותה למקלס מס מבוקש, אך מעבר לכך קפריסין גילתה "גמישות" בכל הנוגע למידע שהחברות שהוקמו בה נדרשו לספק למדינה - וחל חיסיון מעשי על זהות מחזיקים בחברות בגבולה.

קפריסין נחשבת כבר שנים למקלט מס לגיטימי שתושבי ישראל עשו בו שימוש נפוץ בעיקר בזכות הקרבה הגיאוגרפית והנוחות, ובשל המיסוי הנמוך שחל על חברות זרות שנרשמות בקפריסין, ופועלות מחוצה לה. גם מחירי הנדל"ן האטרקטיביים משכו משקיעים אל האי.

כיום ישראלים רבים פועלים בקפריסין בתחומי פינטק, השקעות, נדל"ן ופורקס. בעבר משכו חברות הפורקס עניין לא רצוי מצד הרשויות בקפריסין, כאשר רשות ניירות ערך הקפריסאית ערכה בדיקות בחלק מהחברות שפועלות בתחומה ומצויות בבעלות ישראלית ובחלק מהמקרים לא אישרה את רישיונן להמשיך לפעול.

אין השלכות למי שנתנו גילוי מלא לרשויות

ב-2015 אושרה בפרלמנט האיחוד האירופי החלטה "לניהול מרשם בעלי שליטה" בחברות במדינות האיחוד. קפריסין, כמדינה חברה, אמורה להתאים את חוקיה להחלטות המתקבלות בפרלמנט.

"החלטת האיחוד הרחיבה והטילה את היבטי הדיווח והרגולציה ובדיקת הנאותות על שירותים שבעבר לא היו תחת 'זכוכית המגדלת' של הרשויות, כגון שירותי הימורים, שירותי מתן אשראי וכיו"ב, והכי מהותי - הרחיבה את ההתייחסויות למוצרי כסף אלקטרוני מסוימים", מסביר בן-יעקב. "החקיקה החדשה הכירה והכניסה לתוקף את החובה לבצוע הליכי הכרת הלקוח על מספר רב של עסקים אשר לפני כן לא היו כפופים לרגולציה מסודרת, כמו גם חובת רישומם של 'הנהנים הסופיים' במרשמי מדינה מרכזיים".

מה ההגדרה של נהנים סופיים?
"בשלב זה חובת הזיהוי מתייחסת לבעל השליטה - אדם שמחזיק ב-25% לפחות מאמצעי השליטה בישות המשפטית, במישרין או בעקיפים, או יחיד המכוון את פעילותה. בקטגוריה זו נכללים, למשל, מנכ"לים, מנהלים בכירים, שותפים או נושאי תפקידים בכירים אחרים וכן נכללים בה מי שאינם נושאים, רשמית, בתפקיד כזה, אולם ממלאים אותו בפועל. בדרך כלל דירקטור אינו נחשב בעל שליטה רק בשל היותו דירקטור. בהתאם לדירקטיבה הנוהגת, כאשר אין אדם המחזיק בשיעור הנדרש, יש לציין את פרטי המנכ"ל או נושאי תפקיד בכיר.

"החידוש העיקרי בחקיקה הוא עדכון הקריטריון 'נהנים סופיים' כך שיכלול לראשונה, במקרים מסוימים, גם את חברי ההנהלה הבכירה. כמו כן, לראשונה גם הוכנסה החובה לקיים מרשמים עבור נאמנים של נאמנויות מסוימות".

ומי ייחשף למידע במאגר? לדברי רואה החשבון הקפריסאי פריקלס ספירו, שותף מנהל בחברה הקפריסאית aQuiver Qapital, "בשלב זה המרשם פתוח לרשויות מוסמכת כגון רשות המסים, משטרה וכדומה. בהמשך, כאשר תאומץ החלטה שאושרה באיחוד האירופי ונכנסה לתוקף בימים האחרונים, המידע יהיה חשוף (בתנאים מסוימים) לציבור הרחב. ההחלטה הבאה של האיחוד אמורה להיכנס לתוקפה עד סוף שנת 2021, אך יעד זה נחשב ל'אופטימי למדי'".

מה משמעות ההוראה החדשה עבור חברות בבעלות זרה, ובעיקר עבור ישראלים המחזיקים חברות בקפריסין?
בן-יעקב: "לא מעט חברות הוקמו בעבר על-ידי ישראלים, אשר נעזרו באנשי מקצוע בקפריסין שהעמידו את שירותיהם Nominee Shareholder or Director (בעלי מניות ממונים או דירקטורים) וכמובן שאפשרות זו תהפוך להרבה פחות מעשית. עקרונית אין לכך השלכות מיסוי ביחס לאותם בעלי מניות אשר נתנו גילוי מלא לרשויות בישראל, כנדרש על-פי החוק כך שרשויות המס ממילא ראו אותם ולא את ה'ממונה' הרשום באופן טכני".

במילים אחרות: "הנפגעים" העיקריים מהמהלך יהיו מי שפעלו בקפריסין באופן לא לגיטימי להסתיר את זהותם, ונהנו עד כה מחיסיון ביחס למדינות המוצא שלהם. עם זאת, לדברי בן-יעקב, "החיסיון המעשי שהיה עד כה שימש גם למטרות לגיטימיות במיוחד של חברות ישראליות לשם ניהול עסקים עם מדינות אשר לישראל אין איתן יחסים דיפלומטיים".

לא צפויה השפעה ליחסים העסקיים עם ישראל

לדברי ספירו, "רשם החברות הקפריסאי עדיין לא הכריז על השם המינהלי-פורמלי עבור תהליך גילוי מידע זה. הסגר הנוכחי בו שרויה קפריסין בעקבות מגפת הקורונה צפוי לדחות את הכרזה זו, וכן אף צפוי לדחות את תאריך היעד הצפוי ביולי 2021. צפוי כי לכל הפחות המידע שייאסף יכלול את הנתונים הבאים בגין כל אחד מהנהנים הסופיים - שם, כתובת, לאום, ומספרי זיהוי (דרכון, ת"ז וכיו"ב).

"אין זה סביר כי התפתחות משפטית זו תשפיע על חברות קפריסאיות בבעלות זרה, ובוודאי שלא על היחסים העסקיים העמוקים וארוכי הטווח בין ישראל לקפריסין. ישראלים משתמשים בקפריסין כ'מקפצה' לעסקים הבינלאומיים שלהם ובמיוחד עבור הפרויקטים האירופיים שלהם כבר שנים רבות ובעבור סיבות רבות ומגוונות. העדפה זו היוותה נקודת שיא של מספר סיבות ובהן הקירבה הגיאוגרפית, קלות עשיית העסקים, סביבה עסקית תומכת וגישה לאיחוד האירופי. אף אחד מגורמים אלו אינו 'נדחק הצידה' בעקבות ההתפתחות האחרונה. בנוסף, ה'טרנד העולמי' לשקיפות משמעותו עכשיו כי קפריסין לא תופלה לרעה כאשר תושווה אל מול מתחרותיה". 

עוד כתבות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

זהו הרבעון הטוב ביותר ל-S&P 500 מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?