גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקמפיין של נתניהו הציג תוכנית כלכלית, בניסיון לחפות על נקודות החולשה שלו

מגפת הקורונה העלתה את הנושא הכלכלי לראש סדר העדיפות הציבורי, ואתמול התייצב ראש הממשלה והציג תוכנית חדשה ● נראה שנתניהו ממש מחכה שהיועץ המשפטי לממשלה יעצור את התוכנית, בטענה ל"כלכלת בחירות", כדי שיהיה לו את מי להאשים במצב

נתניהו. מנסה לתת מענה למתקפות שיספוג במהלך קמפיין הבחירות על "הקורונה הכלכלית" בישראל / צילום: אמיל סלמן-הארץ
נתניהו. מנסה לתת מענה למתקפות שיספוג במהלך קמפיין הבחירות על "הקורונה הכלכלית" בישראל / צילום: אמיל סלמן-הארץ

אם אפשר להצביע על משהו חיובי המתרחש בארץ בשל מגפת הקורונה, הרי מדובר בהעלאת הסוגיות הכלכליות לראש סדר העדיפויות הציבורי. הדבר מתבטא בשיטפון של תוכניות כלכליות, כחלק מהמצעים שמציגות המפלגות לקראת הבחירות לכנסת.

אם במערכות הבחירות הקודמות היינו צריכים לחפש בנרות פירוט מעשי, ולא הבטחות כלליות של טיפול בכלכלה וברווחה וכן דמויות פוליטיות מהשורה הראשונה שיסכימו לדבר על כלכלה, כעת זה הטרנד העיקרי.

המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים לנושא נמצאים בידי הליכוד, ואת האות וההזדמנות נתן היועץ המשפטי לממשלה אבחי מנדלבליט בהנחיה/אזהרה מקדימה שלא לצאת בתוכניות כלכליות של חלוקת כספים לציבור, העשויות להתפרש ככלכלת בחירות.

והרי ברור שראש הממשלה בנימין נתניהו לא יפספס את ההזדמנות הזו שהעניק לו מנדלבליט. ישראל הרי זקוקה לעוד תוכנית עידוד כלכלית מיידית, לאור הסגר המתמשך האחרון, ועד להתחלת היציאה הברוכה ממשבר הקורונה בשל החיסונים.

מבצע החיסונים, מדהים ככל שיהיה, שלו אחראי במידה רבה ראש הממשלה, עדיין מראה רק את האור בקצה המנהרה. כלומר עד לבחירות בסוף מרץ, ככל הנראה רק תחל היציאה לחופשי, וחלקים נרחבים בציבור עדיין ימצאו במשבר לא קטן.

מנדלבליט לא יכול להתווכח על עצם הצורך בתוכנית, ודרך המלך הייתה יכולה להיות הכנה של תוכנית כזו בשילוב כוחות של אנשי האוצר, בנק ישראל, ראשי המגזר העסקי וכו'. אבל נתניהו העדיף את ניצול ההזדמנות הפוליטי, ובחר תוכנית שרבות מנקודותיה נראות נכונות ומתאימות, אבל כזו שהוכנה בחופזה, ללא מעורבות כמעט של הדרג המקצועי באוצר והשותפים האחרים.

נתניהו הציג את התוכנית הכלכלית החדשה שלו במסגרת הליכוד בכנסת, עם ישראל כ"ץ ולא באופן רשמי וממלכתי במשרד ראש הממשלה או האוצר, עם פקידים בכירים לצידו. התגובות באוצר הראו כי הם לא ממש עומדים מאחורי תוכנית כזו, והם כבר עמדו על חסרונות בחלק מסעיפיה.

נתניהו חיכה לשאלת הרמה להנחתה מהעיתונאים כשהציג את התוכנית, וכשזו באה תקף בחריפות: "זו לא תעמולת בחירות ולא כלכלת בחירות. האמריקנים השקיעו במונחים ישראלים 180 מיליארד שקל. היועץ המשפטי של ארצות הברית פסל את זה?! למה זה כלכלת בחירות כי זה עוזר לאזרחי ישראל? הקורונה נעצרה? לפי זה אולי צריך לעצור את החיסונים? אולי היועץ המשפטי צריך להגיד לי כמה חיסונים להביא ולחלק?".

לאחר מכן המשיך לקראת מה שדי ברור שיקרה - " אני לא מעלה על הדעת שמישהו ירצה לפגוע באזרחי ישראל ובבעלי העסקים", אמר כשהוא רומז כך שמנדלבליט ימנע את אישור התוכנית. "איפה נשמע דבר כזה שיועצים משפטיים יגידו לנו כמה ומה לתת? באיזה דמוקרטיה מתוקנת זה קורה? הגיע הזמן שגם אנחנו נהיה דמוקרטיה אמיתית!".

סרטון הבחירות של הליכוד כבר מתייחס לתוכנית החדשה

לא שאין משהו בטענות על המעורבות המשפטית הגוברת והולכת הן של היועץ והן של בתי המשפט בהחלטות ניהוליות במשרדי הממשלה בצבא ובמקומות ציבוריים אחרים. אבל נתניהו הפעם ממש מייחל שהתערבות כזו תבוא, ואז יוכל להראות לציבור, הנה צדקתי. היועצים המשפטיים מונעים מהציבור את מה שמגיע לו (ובסוגריים - לא רק אני סובל מהם, גם אתם)

ואיך יודעים שזה מהלך פוליט גרידא? הליכוד תרגם את התוכנית לסרטון תעמולה במערכת הבחירות, ובו כל תשעת הצעדים של התוכנית, עם הרבה אופטימיות שווקים וילדים, וכמובן ראש הממשלה.

אין שום פסול בתעמולת בחירות, והבטחות עם או בלי כיסוי, נותנים כולם. כאן נתניהו וכ"ץ משתמשים בתפקידיהם למטרה הפוליטית שעיקרה, מציאת פתרונות למשבר הכלכלי שיצרה מגיפת הקורונה, תוך שהם מאשימים כי המשפטנים הם שמונעים אותם, ולכן אשמים במשבר.

במפלגות האחרות, שוב בניגוד למגמות העבר, מכינים תוכניות כלכליות נרחבות ומציגים אותן לציבור. בנט וימינה עסקו בכך, ואף צירפו לרשימה כדי להוכיח את חשיבות הנושא את אביר קרא, איש השולמנים, ומחאת העצמאיים.

גם גדעון סער הציג במקביל לנתניהו את התוכנית שלו המשלבת יסודות של שוק חופשי לצד סיוע סוציאלי נרחב. בשבוע שעבר הוא פרסם תוכנית אחרת להעלאת קצבאות הזקנה באופן ניכר.

בצד הנגדי, ירון זליכה הוא הבולט כאישיות כלכלית בכירה, הציג תוכנית שלמה, שזכתה לביקורות של מומחים ועיתונאים כלכליים אבל הוא עומד על שלו ומבטיח שילוב של שווקים פתוחים וסיוע ממשלתי נרחב.

המפלגות האחרות טרם התייצבו/התחברו/התארגנו, אבל כשזה יקרה, מובטח גם מהן תוכניות כלכליות רחבות - סוציאליסטיות יותר בצד העבודה ומרצ, ליברליות יותר בצד יש עתיד וכחול לבן.

הבטן הרכה של נתניהו: לא כתבי האישום אלא הקורונה הכלכלית

המכנה המשותף הוא החשיבות (סוף סוף) לסוגיות הכלכליות לאור משבר הקורונה המאפיל על כל יתר הסוגיות. לגוש רק לא ביבי הדבר חשוב במיוחד שכן מעריכים שם שזו הבטן הרכה של נתניהו.

30 המנדטים שלו לא השתכנעו כי האישומים נגדו פוסלים אותו מלהיות ראש ממשלה, אבל רבים מהם נפגעו כלכלית מהקורונה, והממשלה כך נתפס, לא עשתה די לסייע להם.

מכאן יבואו כל התוכניות המעתירות (לא פחות מאלה של נתניהו) שיבטיחו להציל את האזרחים. אבל שוב, נתניהו לפני כולם, התוכנית שלו הוצגה ראשונה ומעמדת היתרון של משרד ראש הממשלה והאוצר, כדי לנסות ולנטרל את המתקפה הכלכלית/פוליטית נגדו.

עוד כתבות

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בנימוק כי הבורר סבור שהוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה - מהן עולה חדש ליחסי תן וקח בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● "לעובדים היה קשה לתפקד דווקא כשהבינה המלאכותית התפוצצה"

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות