גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשרד להגנת הסביבה מציג אסטרטגיית פסולת מקיפה, עם סימן שאלה גדול

מטרת התוכנית היא לצמצם את הטמנת הפסולת בישראל מ-80% כיום ל-20% בשנת 2030, ולעבור לכלכלה מעגלית כמקובל באיחוד האירופי ● אבל כשהבחירות בפתח, ועדיין אין טיוטת תזכיר חוק בנושא וגם לא לוחות זמנים, סיכוייה להגיע לשלב הביצוע עומדים בספק

אתר אשפה תאנים ליד חצור / צילום: אביהו שפירא
אתר אשפה תאנים ליד חצור / צילום: אביהו שפירא

המשרד להגנת הסביבה מציג את אסטרטגיית הפסולת החדשה שהוא שואף לקדם בשנים הבאות, במטרה לצמצם את הטמנת הפסולת מ-80% כיום ל-20% בשנת 2030. עד כה, לאורך שנים רבות, ישראל לא הצליחה ליישם אסטרטגיית טיפול בפסולת שתוביל לצמצום ההטמנה, וזאת בעוד שהאוכלוסייה הולכת וגדלה, וכך גם כמות הפסולת הנערמת במזבלות.

החזון העומד בבסיס האסטרטגיה החדשה של המשרד להגנת הסביבה הוא הפיכת כלכלת ישראל מליניארית, הצורכת משאבים בהיקף גדול ומזהמת, לכלכלה מעגלית, השואפת למינימום פסולת ולהתייעלות מקסימלית בשימוש במשאבים - עד שנת 2050. זאת במטרה להפחית את ייצור הפסולת, להפוך אותה למשאב ולהפחית את ההשפעות הסביבתיות השליליות לאורך כל שרשרת הטיפול בפסולת. זוהי למעשה האסטרטגיה המקובלת באיחוד האירופי, שהותאמה לישראל.

במשרד להגנת הסביבה מציבים יעדים ליישום עד שנת 2030: 54% העברה של פסולת למיחזור; 100% תשתית למיון ולהפרדת הפסולת האורגנית במקור; 0% הטמנה של פסולת לא מטופלת ו-20% הטמנה של פסולת שארייתית, והפחתה של 47% מפליטות גזי החממה הנוצרים בתחום הפסולת בהשוואה להיום. כדי ליישם את התוכנית, המשרד יקדם את הקמתם של מתקני מיון וטיפול בפסולת באמצעות השקעות מכספי קרן הניקיון, ויסייע בהקמת התשתית הפיזית להפרדה במקור.

גלגולי הפסולת

על מנת להבטיח ודאות ארוכת טווח במשק הפסולת, האסטרטגיה תעוגן בחקיקת מסגרת על בסיס הדירקטיבה האירופית. החקיקה תטמיע את עקרון "המזהם משלם" במשק הפסולת, תוך החלת האחריות והעלות לטיפול בפסולת על יצרני הפסולת, והחלת חובה הדרגתית לאיסוף נפרד של זרמי פסולת בני-מיחזור ואיסור הטמנה לפסולת לא מטופלת.

המדינה תקבע מודלים לתמרוץ כלכלי, כך שיישום התוכנית יהפוך כדאי לרשויות המקומיות, ותעמיד פתרונות מקצה לקצה, הנוגעים לכל אורך חיי המוצרים - עד שהם נהפכים לפסולת. בהתאם למדיניות החדשה, הרשויות יוכלו לקבוע מנגנון תמרוץ כלכלי לתושבים (Save as you Throw, "מחזרו וחסכו"), כך שמשקי בית שישליכו פחות פסולת או יפרידו אותה במקור - ישלמו פחות בהתאם. מדיניות זו יושמה במדינות רבות בעולם, ומאפשרת לרשויות ירידת עלויות של 10%-15% בייצור הפסולת, ועלייה של 35%-50% בהפרדת הפסולת במקור.

בהתאם לתוכנית יהיו שלושה פחי איסוף בפתח הבניינים, או במרכזים ביישובים קהילתיים ושכונות של בתים פרטיים: פח חום לפסולת אורגנית; פח כתום למגוון חומרים מתמחזרים "יבשים" (ולא רק לאריזות כפי שקיים היום) ופח ירוק לפסולת שיורית. בנוסף, יוצבו פחי מיחזור ייעודיים נוספים ברמת הרחוב או השכונה.

לאחר האיסוף, הפסולת האורגנית (המהווה 43% מסך הפסולת) תועבר למתקן טיפול מכני ביולוגי. במתקנים אלו הפסולת תעבור מיון משלים נוסף, ומשם - למערכי קומפוסטציה ועיכול אנאירובי לייצור ביוגז לתהליכי ייצוב, וקומפוסטציה לייצור דשן איכותי לחקלאות או לגינון.

הפסולת היבשה (המהווה כ-39% מסך הפסולת) מהפח הכתום ומפחי המיחזור השכונתיים תועבר למתקני מיון, שבהם החומרים יופרדו לזרמים שונים. חומרים "נחותים", שלא ניתן למחזר, יחולצו ויעברו להשבה לאנרגיה במידת האפשר או להטמנה. הפח הירוק עם הפסולת השיורית (המהווה כ-18% מסך הפסולת) יועבר לפס מיון ייעודי ויחולצו ממנו חומרים מתמחזרים. פסולת שיורית שאינה מתמחזרת תועבר להשבה לאנרגיה או להטמנה.

חישובי העלויות

מעל התוכנית השאפתנית מרחף סימן שאלה גדול. כפסע מבחירות, האם שר אחר אשר יעמוד בראש המשרד בשנים הבאות לא יבטל את התוכנית של השרה גילה גמליאל, כשם שעשה כמעט כל שר לקודמו במשרד? התוכנית הנוכחית דורשת מסגרת חקיקה ותקנות שונות, והדרך ליישומה איננה מהירה. נכון ליום לפרסום התוכנית, למשרד להגנת הסביבה עדיין אין טיוטת תזכיר חוק בנושא, ואין לוחות זמנים קבועים לביצוע. השלמת החקיקה דורשת עוד עבודה וזמן.

יתר על כן, התמריצים שיינתנו עדיין אינם ברורים, וזכורה אף תוכנית עבר להפרדה במקור שנגדעה בין החלפות השרים: תוכנית ההפרדה שהגה גלעד ארדן, שבמסגרתה הוצבו גם פחים כתומים מחוץ לבתים, בוטלה על ידי אבי גבאי. ההבדל העיקרי כעת נעוץ בכך שמדובר באסטרטגיה כוללת, תוך השקעה במתקני טיפול שיצליחו להפוך את התוכנית לבת קיימא.

"התוכנית האסטרטגית החדשה של המשרד מקיפה יותר מקודמותיה, וכוללת לצד שיטות וטכנולוגיות, שכבר היו על השולחן ואף נוסו בחלקן בעבר, גם הצעות לחקיקה ותוכנית לחינוך והסברה, לצד תמריצים לציבור וסיוע ליזמים", אומר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית סמי שמעון.

"יחד עם זאת, אחרי 20 שנה של ניסיונות להפחית את היקף ההטמנה בישראל, ניסיונות שנכשלו פעם אחר פעם, מדינת ישראל צריכה תוכנית פעולה עם לוחות זמנים לחקיקה וליישום, מנגנונים לחלוקת הכספים ותקציבים ברורים. אנחנו עומדים שוב לפני בחירות, ואין לנו זמן לחכות לשר חדש, לבחינה מחדש ולעוד תוכנית".

יש לציין כי המשרד להגנת הסביבה קיים בחינת עלות-תועלת של החלופות, הכוללת את העלויות הישירות והעלויות החיצוניות (עלויות סביבתיות) של הטיפול בפסולת. כך שלראשונה, לשר הבא במשרד יהיה מסד נתונים מסודר ופתרונות שנבחנו לעומק, ומתבססים על היגיון כלכלי.

בדיקה זו הראתה כי אימוץ מדיניות של הפרדה במקור של הזרם האורגני והזרם ה'יבש' המיועד למיחזור, תוך קביעת תמריצים כלכליים, היא הכדאית ביותר מבחינה כלכלית וסביבתית. היא תביא לחיסכון משקי של לפחות מיליארד שקל בעשור הקרוב, להפחתה בייצור הפסולת לנפש, ולשיעורי המיחזור הגבוהים ביותר מבין החלופות השונות (54%).

למעשה, לפי בדיקת המשרד להגנת הסביבה, החלופה הסביבתית ביותר היא גם הכלכלית ביותר. עלותה המשקית היא 4.5 מיליארד שקל בשנה, וזאת לעומת תוכניתו של השר הקודם, זאב אלקין, להקמת מתקני השבת האנרגיה מפסולת, הנאמדת ב-5.3 מיליארד שקל בשנה.

יתר על כן, בעוד שהעלות החיצונית של פליטת גזי החממה של הטמנה עומדת על 173 שקל לטון, ושל מתקן תרמי לשריפת פסולת על 28 שקל, מתקני עיכול אנארובי שיקומו עם יישום התוכנית החדשה יחסכו 11 שקל לטון פסולת בעלויות חיצוניות של פליטות גזי חממה.

מפגרים אחרי ה-OECD

בשנת 2019 יוצרו בישראל כ-5.8 מיליון טונות של פסולת עירונית מוצקה. לפי נתוני הלמ"ס, אדם ממוצע בישראל מייצר 1.76 ק"ג פסולת בממוצע בכל יום (642 ק"ג בכל שנה) - 30% יותר מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, העומד על 1.4 ק"ג לאדם. ללא התערבות משמעותית, הצפי הוא שסך הפסולת העירונית המעורבת יעלה ב-25% עד לשנת 2030, ויסתכם ב-7.5 מיליון טונות בשנה. קצב גידול הפסולת בישראל עומד בעשר השנים האחרונות על כ-2.6% בממוצע בשנה, והוא מושפע מדמוגרפיה ושינויי צריכה (1.94% נובעים מקצב גידול האוכלוסייה ו-0.66% מגידול בייצור הפסולת).

בניגוד למגמות הנצפות במדינות האיחוד האירופי של גידול משמעותי באחוזי המיחזור (46% בממוצע נכון ל-2017) וצמצום הפסולת לנפש, אחוזי המיחזור בישראל נמוכים באופן ניכר ביחס למדינות ה-OECD. זו הסיבה שנדרשת רפורמה מקיפה במשק הפסולת.

כשגמליאל נכנסה למשרד להגנת הסביבה, היא החליטה לבלום את תוכניתו של אלקין להקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת ברחבי ישראל, שבהם יועדה הפסולת להישרף. למעשה, היא הציבה את אופציית שריפת הפסולת בתחתית הפירמידה, כך שזו תבוא לידי ביטוי רק במצבי אין ברירה. בכך מאמץ המשרד להגנת הסביבה מדיניות הדומה לנהוג במדינות מערב אירופה המובילות בטיפול בפסולת.

גיל ליבנה, מנכ"ל איגוד ערים דן לתברואה המפעיל את פארק המיחזור חירייה, אמר היום (ג') על התוכנית: "היעד הלאומי כפי שנקבע במדיניות המשרד להגנת הסביבה שהוצגה היום, להגיע ל-20% הטמנה של פסולת בלבד עד 2030 הוא בר השגה ויש לנו את היכולות להגיע אליו באמצעות המשך פיתוח מתקני המיון האזוריים וטיפול בנושא צרכנות נבונה וצמצום צריכה ופסולת.
"בכנס השנתי לטיפול בפסולת שקיימנו היום בפארק חירייה הצגנו את התוכנית שלנו כגוף האמון על מיון וטיפול בכרבע מהפסולת בישראל, למימוש האסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה, תוך המשך למידה ממדינות אחרות והנחת העבודה כי הפתרון המקיף כולל גם את הטיפול בפסולת שלא ניתן למיין בצורת השבה".

אדם טבע ודין הגיבו אף הם ובירכו את השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל על הצגת אסטרטגיית הפסולת. לדברי הארגון,"אדם טבע ודין קורא להכנתה של תוכנית לאומית רב שנתית לטיפול בפסולת האורגנית ולאימוץ צעדים שיאפשרו הפרדת הפסולת במקור.

"הטיפול בפסולת האורגנית הוא קריטי, בשים לב לכך שאחוז הפסולת האורגנית בישראל הוא כמעט פי שניים מאשר במדינות אירופאיות. פסולת זו, כשהיא מטופלת יכולה להפוך למשאב ומכאן החשיבות שיש בטיפול בה.

"חשיבותה של התוכנית היא גם בהשפעותיה על הפחתת הפליטות של גזי החממה, זאת בשים לב לעובדה ש-20% מגזי החממה מיוצרים כתוצאה מהליכי הטיפול וההטמנה של פסולת. עניין זה, בשילוב עם ההתייחסות לנושא הטיפול בפלסטיק חד פעמי, צפויים להביא לשינוי משמעותי במציאות בישראל".

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"