ניצחון הטרטר על הטוסטוס. משלוח ממסעדת שילה

שילה נחשבת לאחת ממסעדות היוקרה המוקפדות בארץ • מי רוצה לארוז מנות כאלה בקופסאות פלסטיק ולשגר אותן בלילה קר על אופנוע? • אבל גם בסלון שלנו וגם במחיר יקר רצח, הקסם הצליח להשתחזר

שרון כהן (מימין) עם אחד מטבחיו במסעדת שילה / צילום: יונתן בן חיים
שרון כהן (מימין) עם אחד מטבחיו במסעדת שילה / צילום: יונתן בן חיים

השליח המבוגר עומד בדלת עם מגש פיצה בלתי מזוהה. נטול לוגו. שנייה לפני שאני מפנה אותו לדלת ממול, אני מבחין בעוד שקיות נייר חומות מבצבצות מתוך שק גדול יותר, שחור, המונח לרגליו.

"אתה מ'שילה'?", אני שואל במבוכה.

"שילה, כן...", הוא עונה.

אני לוקח את ה"פיצה" (אחר כך אבין שזו בעצם הפוקצ'ה) ואת שתי השקיות הנוספות ונותן לו טיפ, אף שכבר הוספתי אחד לתשלום באשראי. המבוכה גוברת עליי.

עוד ועוד קופסאות פלסטיק נשלפות משקיות הנייר החומות. ארוחת יומולדת 20 של בני הבכור. משלוח ממסעדת שילה. בבית. מי היה מאמין.

שילה היא כידוע (למי שיודע, כלומר, מתעניין בדברים כאלה), אחת ממסעדות היוקרה הבכירות בישראל כבר לא מעט שנים. כרגע, כך נראה, היא גם אחת האחרונות שבהן. במציאות שבה לא נותרו כמעט מסעדות יוקרה גם לפני הקורונה, כרגע כבר מדובר במשהו שמתקיים כנגד כל הסיכויים. טוב, מתקיים היא אולי מילה גדולה קצת. מפרפר, נאחז בקרש, שורד.

שרון כהן שולח את הצוות שלו ואת עצמו (אם משלמים) לבתים של לקוחות לטובות ארוחות פרטיות. שלח, יותר נכון. עכשיו גם זה אסור, לפחות בשעת כתיבת שורות אלה. אז הוא עושה משלוחים. כהן הוא לעת עתה אחרון המצטרפים אל עגלת המשלוחים העמוסה. ולא במקרה.

בר ים צרוב. מסעדת שילה
 בר ים צרוב. מסעדת שילה

זה דבר אחד לשלוח לאנשים הביתה פיצה, דבר אחר לגמרי לשלוח המבורגר (פיצה שורדת משלוח לא רע, המבורגר קצת פחות) ומדע בדיוני של ממש לשלוח אוכל מוקפד ומתוחכם כמו של שילה. דגים ופירות ים עדינים ומעודנים, נזר הבריאה, פסגת הקולינריה. מי יכול, מי רוצה, גם מצד השולח וגם מצד המקבל, לארוז מנות כאלה בקופסאות פלסטיק ולהוציא אותן בליל סערה ללקוח בלתי נראה, שלך דע מה יעולל להן, אחרי הרכיבה על האופנוע, הקור בחוץ, המדרגות, השקיות, המבוכה, הטיפ, עוד קצת מבוכה.

טייק אווי משילה. שיא השחיתות. מילא לחגוג משהו במקום מושחת ויוקרתי כמו שילה. לעשות את זה בבית זה מוזר ומביך. אתה לא הזמנת הביתה פיצה דומינוס במבצע, אתה הזמנת פוקצ'ה משילה. היא הייתה הראשונה ברשימה וגם האחרונה במחיר סביר לאוכל במשלוח.

טורטליני ירוק ממולא בריקוטה ביתית. מסעדת שילה / צילום: איליה מלינקוב
 טורטליני ירוק ממולא בריקוטה ביתית. מסעדת שילה / צילום: איליה מלינקוב

הכול יקר רצח. לעין בלתי מזוינת זה נראה בדיוק כמו המחיר שאתה משלם עבור המנות הללו במסעדה כשהיא פתוחה. יכול להיות שזו האמת. וזה, אגב, בסדר גמור מצדו של כהן. אחרי הכול, עולה לא מעט כסף לייצר מנות כאלה ולהחליט לעשות זאת בעידן הנוכחי. אתה לא אמור להגיד לעצמך שזה לא אמור להיות באותו מחיר אם המסעדה סגורה. להיפך, זה יותר יקר להכין אותן עכשיו. מי שיודע חשבון מבין, ומי שלא, כנראה שאמור לקרוא עיתון אחר ולא גלובס.

ועדיין, זו הרגשה משונה. לא ככה זה אמור להיות. אוכל כזה אוכלים במסעדה שהכינה אותו. רק במסעדה שהכינה אותו. אחרת, הוא מאבד את כל סיבת קיומו. את החגיגיות שלו, את תחושת האירוע המיוחד וגם, תאמינו או לא, את ערכו התרבותי. כי כן, למרות כל ההסתייגויות הוותיקות והמובנות, אוכל, במיוחד כזה, הוא גם עניין תרבותי. הוא חלק מהתרבות שלנו. הנוכחית ובכלל. וזו, כידוע, כבר לא קיימת כרגע.

טרטר דג ים עטוף באבוקדו. מסעדת שילה / צילום: איליה מלינקוב
 טרטר דג ים עטוף באבוקדו. מסעדת שילה / צילום: איליה מלינקוב

אה, כן, תודה ששאלתם. היה מצוין, אם לא הבנתם. החל בפוקצ'ה שמגיעה חמה כמו שצריך, עבור בכדור האבוקדו וכדור הסלק המפורסמים הממולאים בדג קצוץ שהיו ונותרו יצירות מופת, ושורדים היטב את הדרך בזכות תעלול נהדר בדמות מילוי תחתית הקופסה בקרח גרוס גס, ששומר על הטמפרטורה ועל הצורה.

הרטבים מגיעים בצנצנות קטנות ויפות לצד הכדורים, הקרפצ'יו הספרדי של פרוסות הטונה, שעליה פרוסות זערוריות של קלמרי צרוב ולחמניית בריוש עם סלסת עגבניות - סנדביץ' אלוהי. זה ממשיך בטורטליני הירוק הממולא בריקוטה ביתית עם כמה שרימפס ענקיים ליד, ומנת פילה הדג בחמאת סרטנים עם שעועית ירוקה וזיתי קלמטה, בצלי שאלוט וקלמרי, והקבב לוקוס. אפילו פילה הבקר שורד את הדרך.

הכול טעים לאללה, הכול חם, או קר, כמו שהתכוון המשורר. אפילו היין הלבן (קלאודי ביי, הסוביניון בלאן הניו זילנדי המפורסם, שמגיע כרגע על חשבון הבית למי שהזמין בסכום העולה על 600 שקל בימים א'-ד'. אי אפשר לצאת בפחות אם אתם חמישה, כמו שהיינו אנחנו).

ורק הלב עוד רוצה שכל זה ייגמר. לא בשביל להפסיק להזמין את האוכל משילה במשלוחים, זה "משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם", כפי שקרא דייוויד פוסטר וואלס לאחת מיצירותיו. לא כי זה לא טעים ונעים ואפילו לא כי זה יקר. כי זה לא אמיתי.
תחזירו לנו את החיים שלנו. לא בשביל ארוחת פאר של שרון כהן משילה. בשביל פלאפל אצל שלמה, השכן של שילה, בפינת נורדאו-בן יהודה, איפה שפעם עמד באותו קיוסק האח של בן גוריון. אני בטוח שגם כהן יחתום על מה שכתבתי כאן. 

המחירון:

פוקצ'ה - 25 שקל
טרטר דג עטוף באבוקדו - 78 שקל
טרטר דג עטוף בסלק - 78 שקל
קרפצ'יו ספרדי - 79 שקל
טורטליני ירוק - 88 שקל
סטייק פילה - 185 שקל
קבב לוקוס - 124 שקל
פילה דג - 139 שקל

שילה, בן יהודה 182, תל אביב, 03-5221224, הזמנות באתר המסעדה
www.shila-rest.co.il