נס כלכלי: איך יכול להיות שלמרות הקורונה רכישות הרכבים החדשים בשיא וגם המשכנתאות

הפרדוקס של המשק: שיא במסירות רכבים חדשים ובלקיחת משכנתאות לדירות • ולא מדובר רק ברכבים. 2020 תיזכר כשנה שבה הציבור התיר כל רסן, בעקבות הקורונה • האם אנחנו בעיצומו של נס כלכלי וגילינו את הנוסחה לייצר יש מאין?

חניון רכבים מיובאים בנמל אילת / צילום: איל יצהר, גלובס
חניון רכבים מיובאים בנמל אילת / צילום: איל יצהר, גלובס

ינואר היה עוד חודש שחור עבור שוק הרכב האירופאי. שוק הרכב הגרמני קרס בינואר ב-39% לעומת ינואר אשתקד. השוק הספרדי איבד בינואר 52%, השוק הבריטי רשם את ינואר הנמוך ביותר מאז 1970 עם ירידה של 49%, איטליה התכווצה ב-14% והצרפתים "יצאו בזול" עם ירידה של 5.8% בלבד תודות לסובסידיות ממשלתיות עמוקות לרכב.

בישראל, לעומת זאת, שבה נמכרים אותם כלי רכב שנמכרים באירופה אבל בתוספת של מיסוי בגובה עשרות אחוזים ואגרות מנופחות, חודש ינואר 2021 היה החודש החזק ביותר במסירות כלי רכב אי פעם - או לפחות מאז החל הרישום לפני שלושה-ארבעה עשורים. בחודש אחד, בעיצומו של הסגר הממושך ביותר עד כה, עלו על כבישי ישראל יותר מ-48 אלף כלי רכב חדשים, בשווי מצרפי שמוערך בכ-5.5 מיליארד שקל. זו עלייה של יותר מ-15% לעומת חודש ינואר אשתקד. שהיה, כזכור, חודש נטול קורונה וסגרים.

רכב: אשליה המונית?

אפילו ותיקי הענף מתקשים למצוא הסבר "נורמטיבי" לתופעה. אמנם מבחינה טכנית החודש התאפיין ברכישות ערות של חברות הליסינג, שנדחו מהשנה שעברה והוזמנו ברבעון האחרון של 2020. אבל גם חברות הליסינג צריכות לשלם על הסחורה.
יתר על כן, חלק גדול מהרכישות בינואר היו של לקוחות פרטיים, שבעיקרון אמורים להיות מודאגים משיעור האבטלה התופח במשק ומהמקורות הכספיים ההולכים ומידלדלים.
יש מי שמסבירים את התופעה גם בכוח הקנייה יוצא הדופן של השקל ביחס למטבעות הייבוא, ברווחים הנאים שגזרו לאחרונה רבים מהשקעות ספקולטיביות בשוק ההון וכמובן בחוסר התפקוד המוחלט של התחבורה הציבורית.

ועדיין, כל זה נכון גם לשווקים מתקדמים יותר.

האם אנחנו בעיצומו של נס כלכלי וגילינו את הנוסחה לייצר יש מאין? האם עם ישראל הוא אלוף העולם באופטימיות? או שמא מדובר בסוג של אשליה המונית? כל אחד שיבחר את התשובה שמתאימה לו.

נדל"ן: משלמים יותר

לא רק רכבים. 2020 תיזכר כשנה שבה הציבור התיר כל רסן, בעקבות הקורונה. מאז היציאה מהסגר הראשון, בחודש יוני האחרון, נרשמה נהירה לרכישת דירות - וגם ללקיחת משכנתאות. השנה הסתיימה בשיא בלתי נתפס של 78 מיליארד שקל שהציבור לקח כמשכנתאות. המשכנתה הממוצעת שנלקחה קפצה מ-720 אלף שקל בממוצע בפברואר 2020, ממש לפני הקורונה, ל-818 אלף שקל; הזוגות הצעירים שרכשו דירות במסגרת "מחיר למשתכן" הקפיצו את המשכנתאות שלהם מ-505 אלף שקל ל-698 אלף.

האם הקורונה שיבשה את דעתם של הרוכשים? התשובה היא לא. כמו בענפי כלכלה רבים אחרים, הקורונה חידדה את הבעיות המבניות בענף הנדל"ן ואת הוואקום של המערכת הפוליטית, שאינה מצליחה להקים ממשלה יציבה, לאשר תקציב ולקבוע מדיניות דיור כבר שנתיים.

צרו איתנו קשר *5988