גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על מה אנחנו בכלל מתווכחים בעצם כשאנחנו מתווכחים על מערכת המשפט?

הוויכוח על טיב עבודתה של מערכת המשפט הוא כה אמוציונלי, אישי, שבטי וחריף, עד שלפעמים נדמה שאנחנו לא עוצרים לרגע לחשוב מה למעשה עומד בבסיסה של המחלוקת? ● בניסיון לחזור לשאלת היסוד, גלובס פנה למומחי משפט ופוליטיקאים בולטים

בית המשפט העליון / צילום: אוריה תדמור
בית המשפט העליון / צילום: אוריה תדמור

אחד הוויכוחים הבוערים בחברה הישראלית הוא סביב עבודת מערכת המשפט. היועמ"ש, הפרקליטות, השופטים, כולם נמצאים בעין הסערה וכמעט לכל אחד יש עמדה, לרוב דיכוטומית ונחרצת - בעד מערכת המשפט ושימורה כפי שהיא היום, או נגדה ובעד לחולל בה שינויים עמוקים, גם פרסונאליים. העימות מתרחש בטוויטר, בפייסבוק, בתקשורת הממוסדת, בכנסת ובמרחב הציבורי ושותפים בו פוליטיקאים, אנשי תקשורת ואקדמיה וחלק גדול מהציבור.

o / צילום: כפיר זיו, רפי קוץ, ענבל מרמרי, רמי זרנגר, שלומי יו

הוויכוח על טיב עבודתה של מערכת המשפט הוא כה אמוציונלי, אישי, שבטי וחריף, עד שלפעמים נדמה שאנחנו מתווכחים ומתווכחים בלי לעצור רגע לחשוב מהו בעצם בסיס המחלוקת? על מה אנחנו מתווכחים כשאנחנו מתווכחים על מערכת המשפט? בניסיון לחזור לשאלת היסוד הזו, פניתי לכמה מומחי משפט ופוליטיקאים בולטים בשאלה זהה, איך את.ה מגדיר.ה את המחלוקת סביב עבודתה של מערכת המשפט? הנה התשובות המעניינות והשונות:

פרופסור אמריטוס מנחם (מני) מאוטנר, מגדולי החוקרים באקדמיה בתחום המשפט, אומר כי המחלוקת היסודית שעומדת בבסיס של כמעט הכול בחיינו (וגם סביב עבודת מערכת המשפט, ח"מ) היא בין לאומיים לבין ליברלים. לדבריו, "הלאומיים מוכנים לוותר על עקרונותיו של המשפט הליברלי של המדינה, ובלבד שיתאפשר להם לקדם את היעדים הלאומיים שלהם. היעד העליון שלהם מזה חמישה עשורים הוא המשך ההחזקה בשטחי יהודה ושומרון, כדי לבסס בהם את ההתנחלויות. הליברלים מקדשים דבר אחר לגמרי: הזכויות הליברליות וההומניסטיות של בני האדם. הם לא רק מוכנים לוותר על היעדים הלאומיים האמורים; הם מבינים היטב שקידום היעדים הלאומיים חותר תחת החירויות הליברליות".

מידת ההתערבות

פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן, מגדיר את בסיס המחלוקת באופן שונה ומצומצם יותר: "עיקר הוויכוח מתמקד בשאלה עד כמה השופטים צריכים להתערב במעשי הממשלה והכנסת במישור המינהלי". לדבריו, "בעצם זה ויכוח בין גישה שמרנית מאוד שטוענת: אתם פקידים, אתם לא נבחרתם אתם לא יכולים להגיד לממשלה מה לעשות למעט כאשר מדובר בפגיעה בוטה בזכויות פרט מסוים ואל תתערבו לנו בשאלות של מדיניות כמו מיגון בתים בעוטף עזה או גיוס בחורי ישיבה. לעומת זאת, גישת השופטים היא שכאשר הממשלה פועלת בחוסר סמכות או באופן שסותר חוק - חובתנו להתערב". ניצן מציין ש"גם שופטים שמרנים יחסית כמרים נאור, אשר גרוניס ויורם דנציגר חושבים שצריך להתערב".

שר המשפטים לשעבר, אמיר אוחנה, מראשי המבקרים של מערכת המשפט, הפנה אותנו לנאום שבו אמר, בין היתר, כי: "השאלה היא 'מי הוא האדון?' אנחנו סברנו לתומנו שהריבון בדמוקרטיה הוא הציבור אבל מכיוון שלא כל הציבור יכול לשבת בפרלמנט ולחוקק חוקים, הוא בוחר נציגים שיעשו זאת עבורו, חברי הכנסת והשרים. גילינו שלא היא". אוחנה מכוון לכך שהעימות הוא בשאלת היסוד, מי הריבון? מי שולט. לשיטתו, המשפטנים השתלטו על מוקדי הכוח, ויש להחזירו לנבחרי הציבור.

עניין סוציולוגי במהותו

מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, עו"ד אמי פלמור, השיבה באופן שונה. פלמור אומרת ש"הוויכוח המהותי מתקיים בתוך קבוצה מאוד קטנה, אליטיסטית". לדבריה, רוב הציבור לא שותף לוויכוח על הנושאים ה״גדולים", כגון סמכויות בית המשפט העליון, פסקת התגברות וכו׳.

פלמור אומרת ש"החוויה ה'רחבה' (של המחלוקת, ח"מ) היא הזדהות (של הציבור) עם העוול הפרסונלי מידו של הממסד המשפטי. בין אם כתוצאה של חוויה אישית, אנשים שמצאו את עצמם או את בני משפחתם בבית משפט לתעבורה/בית הדין לעבודה/בהליך אזרחי או הכי גרוע- פלילי, וחוו את המערכת כמנוכרת, שטחית, איטית (עינוי דין פשוטו כמשמעו) או מהזדהות רגשית עם דמות ציבורית הקרובה לליבם שמתווכת את העוולות הנגרמות לה (השר אריה דרעי בשנות ה-90, ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנים האחרונות)".

ובמלים אחרות, פלמור מזהה את המחלוקת כעניין שהוא הרבה פחות עקרוני והרבה יותר אישי ואמוציונלי. היא סבורה כי עיקר המחלוקת הוא עקב חוויות אישיות קשות של הציבור, או עקב הזדהות עם טענות של מנהיגים פוליטיים לעוול שגורמת להם המערכת. בנקודה הזאת צריך לומר שאין שום ספק שחקירותיו ומשפטו הפלילי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והביקורת החריפה, הבוטה ולעתים השקרית של נתניהו על היועמ"ש ועל הפרקליטות, החריפו את המחלוקת שעליה אנחנו מדברים והעצימו מאוד את הניכור וחוסר האמון של חלקים בציבור כלפי מערכת המשפט.

יפעת ביטון, פרופסור למשפטים ונשיאת המכללה האקדמית "אחווה", אומרת ש"המחלוקת היא על התפיסה הערכית של ליברליזם כחזות 'הטוב', וערכים מסורתיים יותר כחזות 'הרע'". זוהי תשובה שדומה לאלו של מאוטנר וגלאון. ואולם, קצת בדומה לפלמור, גם המבט של ביטון על הסוגיה הוא הרבה יותר סוציולוגי. לדבריה, "לזה תוסיף את 'שופטים לבנים, נאשמים שחורים', ואתה מקבל כאן מאבק פוליטי לגמרי. זה יסוד מרכזי של שאלת הלגיטימציה והאמון הציבורי בעיניי כיום". ביטון מכוונת לתפיסה (לאו דווקא נכונה) שהתפשטה במקומותינו לפיה השופטים שייכים לאיזושהי אליטה אשכנזית, לבנה, ישנה, שמקימה עליהם לא מעט שונאים שאינם שייכים לאותו מחנה.

בג"ץ או גם מעבר לו?

התשובה של יו"ר מרצ לשעבר, זהבה גלאון, דומה במידת מה לתשובה שנתן פרופ' מאוטנר אך היא פוליטית יותר. גלאון אומרת ש"יש קבוצה בחברה הישראלית, ששמה לה למטרה להכחיד כל זכר לליברליות, ובעיקר לתפיסה שדמוקרטיה היא שיטת המשטר הרצויה בישראל". לדבריה, "עם כל הביקורת על התנהלות בג"ץ במה שקשור להגנה על זכויות האדם בשטחים, בג"ץ נותר המעוז האחרון להגנה על שלטון החוק וזכויות האדם מפני כנסת וממשלה מתלהמת".

גלאון אומרת, כי "בג"ץ הוקם כמנגנון לריסון הרוב, כאשר זה חוצה את הקווים האדומים שהוא עצמו קבע, עכשיו מציעים שרים וחברי כנסת לסלק את חגורת הבטיחות הזאת. הפלורליזם מאיים על האנשים האלו. הקביעה, שכל בני האדם שווים, מנוגדת ניגוד חריף לתפיסת העליונות הגזעית היהודית. הטענה שיהודים וערבים יכולים לחיות בשלום, זה בצד זה, היא דבר כפירה בציווי הגירוש והרדיפה, שעל פיו הם חיים".

ואילו שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, השיבה שהמחלוקת היא "על הסמכויות של בג"ץ, על אופן השימוש של הפרקליטות בכוח שלה, ועל מידת ההתערבות של היועצים המשפטיים לממשלה". כלומר, בשונה מניצן למשל, או גלאון, שלתפיסתם העימות הוא בעיקר סביב סמכויות בג"ץ, שקד רואה במחלוקת כרחבה יותר וכוללת גם את עבודתה של מערכת התביעה. זו שניצן הגיע ממנה.

השונות באופן שבו רואים מאוטנר, ניצן, ביטון, אוחנה, פלמור, גלאון ושקד את בסיס המחלוקת סביב עבודת מערכת המשפט, היא לא מקרית והיא כמובן הגיונית ולגיטימית. השאלה היא, מה עושים עם זה? נדמה לי שכדי שהוויכוח הציבורי הסוער בין מבקרי מערכת המשפט ושונאיה ששואפים להחליש את כוחה, לבין מי שמגן עליה ומבקש לשמר אותה כפי שהיא היום, יהיה מועיל ופרודוקטיבי, ראוי קודם כל לנסות להגיע להסכמה על השאלה - על מה בעצם אנחנו מתווכחים?

עוד כתבות

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: סם יצחקוב

אלטשולר בצמרת, מיטב בתחתית: אפיקי ההשקעה שמאחורי התשואות

לאה פרמינגר, סמנכ"לית ההשקעות החדשה של בית ההשקעות אלטשולר שחם, שחזר להצטיין בכל המסלולים: "החשיפה למניות פיננסים באירופה שיחקה לטובתנו" ● גם מור בלט לחיוב ברבעון, ואילו מיטב בתחתית ● מעל לכולם - הביצועים של מסלולי ה-S&P 500 שהניבו תשואה רבעונית של 12%

יירוטי כיפת ברזל מעל שמי אשקלון, ערב מתקפת הכטב''מים מאיראן / צילום: Reuters, Amir Cohen

ישראל החליטה: תקיפה ברורה ונחרצת נגד איראן; נשלמה היערכות חיל האוויר

דיווח: סעודיה ואיחוד האמירויות חלקו מידע מסווג עם ארה"ב כדי לסכל את המתקפה האיראנית ● קבינט המלחמה התכנס ב-14:00 לדיון נוסף על תגובת ישראל מול איראן ● נשיא צרפת מקרון הודיע כי ישוחח היום עם נתניהו; שר החוץ הבריטי: "שוקלים להטיל סנקציות נוספות על איראן" שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן שוחח עם שרי החוץ של ערב הסעודית, ירדן ומצרים עדכונים שוטפים

מטוס של חברת איזי ג'ט / צילום: מיכל רז חיימוביץ

איזי ג'ט בהודעה דרמטית: מבטלת את הטיסות לישראל עד סוף אוקטובר

אתמול הודיעה איזי ג'ט על השהיה זמנית של הפעילות לתל אביב וממנה עד 21 באפריל, אולם כבר אמש באתר החברה לא היה ניתן להזמין כרטיסים עד אוקטובר. כעת הגיע האישור הרשמי ● וגם: אילו חברות זרות מחדשות את הטיסות לישראל?

האינפלציה בישראל מתחממת / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה מרימה ראש? מדד מרץ חם מהצפוי - קצב של 2.7%; מחירי הדירות ממשיכים לעלות

בקצב חודשי עלה המדד ב-0.6% • נתוני האינפלציה הפתיעו את התחזיות המוקדמות, שציפו לעלייה חודשית של 0.5% ועלייה שנתית של 2.6% ● מחירי הדירות ממשיכים לטפס ● מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס: "בנק ישראל ימשיך לנקוט משנה זהירות, ולכן הסיכויים להפחתת ריבית בהחלטה הקרובה נמוכים בשלב זה"

מנהלי חברות השבבים הגדולות על במה אחת: כנס TECH IL יוצא לדרך

כנס TECH IL של גלובס, שמתקיים היום, מאגד על במה אחת את היזמים, האנג'לים, קרנות ההשקעה והסטארט-אפים הבולטים בענף ההייטק המקומי ● מה חושבים מנהלי חברות השבבים הגדולות בעולם, העצות של המשקיעות הבולטות בישראל ואיך למקסם את החיבור בין חדשות ותעשיות ביטחוניות?

חייל רוסי סוחב רחפן אוקראיני שתוקן ועודכן על ידי הצבא / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

איך נכשלו הרחפנים האמריקאים לחולל מפנה במלחמה באוקראינה?

רוב הרחפנים הקטנים של חברות אמריקאיות נכשלו בביצועיהם מול הטכנולוגיה הרוסית, ונחשבים כעת ליקרים ונוטים לתקלות ● בהיעדר פתרונות מהמערב, פנתה אוקראינה למוצרים סיניים זולים

מסמך סודי חושף: תפקידה של איראן בתדלוק ההפגנות נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: האופוזיציה האיראנית חשפה מסמך לפיו איראן עומדת מאחורי הפגנות אנטי-ישראליות ברחבי העולם, ביקרות על התפקוד של גנץ, גלנט ונתניהו והצעד הבא שארה"ב צריכה לעשות אחרי המתקפה האיראנית ● כותרות העיתונים בעולם 

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל / צילום: כדיה לוי

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל: "המלחמה הציבה את ההייטק הישראלי בפני דברים שלא ראו קודם"

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל, אמר בכנס TECH IL של גלובס כי כלי הבינה המלאכותית מנוצלים היטב על ידי יזמים ישראלים ● בהתייחסו למלחמה בישראל סיפר: "במהלך המלחמה ציפינו לראות האטה, אבל נהפוך הוא - ראינו עלייה בקצב הבקשות לתכנית"

מפגינה באיסטנבול מניפה דגלי פלסטין בהפגנה למען עזה. בציבור הטורקי גוברות הקריאות לניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל / צילום: ap, Khalil Hamra

"מרמרה 2" ודיונים על הרחבת החרם: בטורקיה מחריפים את הטון נגד ישראל

ההחלטה של טורקיה לפגוע קשות בסחר עם ישראל נובעת גם מהאיסור הישראלי להצניח סיוע בעזה, אבל בעיקר מהדרתה מדיוני השיקום של עזה, שעשויים להכניס הרבה כסף למקורביו של ארדואן ● מהלומה נוספת לסחר עלולה להיגרם ממשט מתוכנן לרצועת עזה, שטורקיה תיטול בו חלק

ערן רביד, CIO, מקורות / צילום: כדיה לוי

ערן רביד, CIO במקורות: "המשכנו לספק מים גם למוצבים בצפון שנפגעו קשות בלחימה"

בחברת המים הלאומית מקורות מספקים מים, גם בשעות משבר ● ערן רביד CIO במקורות, הוצנח לתפקיד יממה אחרי פרוץ המלחמה ● במהלך כנס TECH IL של גלובס הוא הציג את דרכי ההיערכות הטכנולוגית של החברה לזמני משבר

מדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות / אילוסטרציה: Shutterstock

מחירי הנדל"ן בדרך לשיא חדש, ואלה הדירות והמיקומים שהרוכשים מעדיפים

הירידות נמחקו לחלוטין, ומדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות ● עיון בנתונים מוצא כי בשלושת החודשים שבין דצמבר לפברואר השנה הוביל מחוז המרכז את עליות המחירים, עם 3.6% עלייה ● הבעיה המסתורית היא ההיצע 

האלוף במיל' ישראל זיו / צילום: גיא חמוי

"אני מודאג": ישראל זיו מנתח - מה יקרה עם רפיח והאם נתקוף באיראן?

האלוף במיל' ישראל זיו, שכיהן בעבר כראש אגף מבצעים בצה"ל, עוקב בדאגה אחרי מהלך העניינים לאחר המתקפה האיראנית נגד ישראל ● "מבחינת ישראל, יש לה את הלגיטימציה לתקוף, אבל אני חושש שזו החלטה קצת נמהרת. יש לנו שתי חזיתות פתוחות" ● ומה הוא חושב שצריך לעשות ברפיח?

השופט בדימוס ד''ר עדי זרנקין / צילום: פאול אורלייב

בן הבורר הוא בכיר בחברה מתחרה - האם זו עילה לפסילתו?

ביהמ"ש דחה את בקשת קבוצת סיגמא לפסול את הבורר ד"ר עדי זרנקין, שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, בשל טענה לחשש לניגוד עניינים, מאחר שבנו מכהן כבכיר ומחזיק במניות של חברה מתחרה לחברה שבלב המחלוקת

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם הממשלה הנוכחית בלמה את הכניסה של פועלים מעזה?

השר מירי רגב טענה כי הממשלה הקודמת הכניסה פועלים מעזה. אך כך גם ממשלתה שלה ● המשרוקית של גלובס

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

יאיר ארז, מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו / צילום: יונתן בלום

150 ק"מ של רכבת: עוד לא היה בישראל פרויקט כזה. הכירו את הצעיר שאחראי עליו

יאיר ארז סולד מפוליטיקה, אך תמיד ידע שהוא רוצה לחולל שינוי דרך המגזר הציבורי ● כיום הוא מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו: "רוצה כבר לראות את העבודות יוצאות לדרך" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים: "במבט לאחור עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית"

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

גל בר דעה, מנכ''ל בנק ONE ZERO בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

גל בר דעה, מנכ"ל ONE ZERO: "רוצים להיות בנק גדול. טכנולוגיה היא הדרך היחידה לתת ייעוץ לכולם"

מנכ"ל ONE ZERO אמר בכנס TECH IL של גלובס כי על הבנקים לקחת אחריות לעתיד הכלכלי של הלקוחות שלהם, להוציא אותם ממינוס ולאפשר להם לשפר את האשכול הסוציו-אקונומי שלהם ● על וואן זירו אמר: "בנקאות זה מרתון, אנחנו מתכוונים להיות בנק גדול ומשמעותי במערכת הישראלית"

מתן סמיש, רשא חולי ואילון לוי בפאנל בהנחיית נבו טרבלסי, גלובס / צילום: כדיה לוי

הצרכים, האתגרים והשאיפות: שלושה מנהיגים צעירים על במה אחת

בפאנל בהשתתפות נציגי הנבחרת לשנת 2024, מתן סמיש מלאומי סיפר על מהפכת השירות של הבנק, רשא חולי מדיפלסט סיפרה על אתגרי הניהול בתעשייה, ואילון לוי, דובר במערך ההסברה עד לאחרונה, דיבר על מצבה של ישראל בעולם

חן חיים, סמנכ''לית התפעול של חברת הרחפנים XTEND ליאור סגל, מנכ''ל חברת גילוי הרחפנים, העין השלישית, חגי בלשאי, מנכ''ל חברת הרובוטיקה הצבאית רובוטיכאן בשיחה עם אסף גלעד / צילום: כדיה לוי

"פרדוקס": מנהלי חברות הרחפנים חשפו – זו הסיבה שסין מנצחת אותנו

חן חיים, סמנכ"לית התפעול של XTEND, ליאור סגל, מנכ"ל עין שלישית, וחגי בלשאי, מנכ"ל חברת רובוטיכאן, השתתפו בפאנל בכנס TECH IL של גלובס ● הם שוחחו עם אסף גלעד על הלקחים מהמלחמה, ולאן מתקדמת טכנולוגיית הרחפנים