גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על מה מבוססות הכרעותיהם של שופטי העליון?

בפרק השני של הסדרה "שופטים בשר ודם" עומדים שופטי העליון על כך שאין קשר בין העמדות האידאולוגיות שלהם לפסיקה שיוצאת תחת ידם ● לא רק שהטענה הזו מנוגדת לאינטואיציה של רובנו, היא נבחנה בעבר בקרב שופטים אמריקאים ונמצאה שגויה ● האם המקרה הישראלי שונה?

נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק / צילום: שלומי יוסף
נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק / צילום: שלומי יוסף

התלבטתי אם להקדיש טור נוסף לבדיקת הטענות המופיעות בסדרת המציאות האלטרנטיבית "שופטים בשר ודם". מצד אחד מדובר במתנה שלא מפסיקה לתת. מצד שני יש לי עוד כמה דברים לעשות לפני שאהפוך לגיא זהר במשרה מלאה. מצד שלישי מה שקורה שם על המסך של ערוץ 11 הוא באמת ברמת הבלתי נתפס.

ומכיוון שהעורכת טרם אמרה לי שאני נהיה טיפה אובססיבי לנושא, ובוא נניח לזה, ולדעתי מזמן לא כתבת משהו בנושא אחר, וחבל להינעל סתם ככה, ואתה יודע שאם נגמרו לך הרעיונות לטורים ממש לא אכפת לי שתיקח שבוע חופש להתרעננות, וכולם עושים את זה, ובטח בתקופת הקורונה, וממתי בכלל הטור הזה הפך לביקורת טלוויזיה - החלטתי שהדבר הכי נכון יהיה להקדיש גם את הטור הזה לעיסוק בסדרה. והפעם כדי לבחון את הפרק השני ששודר השבוע.

השופט זמיר מודה במקצת

בפרק הקודם הלכו השופטים בקטן. הם ביקשו לשכנע שבית המשפט העליון בישראל, שנחשב לגדול האקטיביסטים בעולם, הוא למעשה אחד מבתי המשפט המאופקים ביותר. הפעם הם הרשו לעצמם ללכת קצת יותר בגדול. אחת הטענות המרכזיות בפרק ששודר השבוע הייתה שפסיקת השופטים אינה מושפעת כהוא זה מעמדותיהם האישיות. אחד אחרי השני הסבירו השופטים לנפתלי גליקסברג, יוצר הסדרה, שהכל נובע מלשון החוק ומהערכים שהמחוקק הכניס בו. שום רכיב מהאישיות של השופטים אינו בא לידי ביטוי בפסיקה.

הטענה הזו כל כך שיכנעה את גליקסברג, ואף שימחה אותו, שנפשי ממש יצאה אליו ברגע מכמיר הלב שבו השופט צבי טל הודיע לו שמדובר באגדה ולא יותר מכך. הכרעותיהם של שופטי העליון מבוססות, כך קבע טל, על עמדותיהם האישיות ועל החינוך שאותו ספגו בבית. גליקסברג לא ידע את נפשו. "אתה אומר פה משהו מאוד רדיקלי", הוא הטיח בטל, "השאלות שנידונות... אינן שאלות משפטיות אלא ערכיות"? טל לא הבין מה הלה רוצה מחייו. הוא עושה סדרה על בית המשפט העליון ועדיין לא הבין את התובנה הכל כך בסיסית הזו?

אלא שאז הלך גליקסברג לראיין את השופט יצחק זמיר והטענה להפרדה מוחלטת בין הפסיקה לבין עמדותיהם האישיות של השופטים זכתה אצלו לכוכבית קטנה. זמיר הודה כי ישנם נושאים בהם משחקים אמונתו של השופט "ומבנה האישיות שלו" תפקיד, אלא שלטענתו כל העניין הזה מוגבל לתחום משפטי מסוים מאוד. זמיר הסביר לגליקסברג ש"תחום הדת והמדינה הוא תחום יחיד ומיוחד במינו שבו להשקפת העולם של שופט יכולה להיות השפעה בנושאי משפט".

גליקסברג צריך היה לשאול כאן - מכיוון שהוא לא עשה זאת אני אעשה זאת - מה בעצם כל כך מיוחד, לשיטתו של זמיר, בתחום הדת והמדינה? מדוע רק ביחס אליו לאישיותו של השופט ולתפיסת עולמו עשויה להיות השפעה על הפסיקה? הרי או שלאידאולוגיה של השופט יש השפעה על הפסיקה של השופטים, ואז זה יכול לקרות בהרבה מאוד נושאים, או שאין לה. או שפסיקתו של שופט היא תבנית נוף מולדתו או שיש איזה מנגנון קסמים שהופך את השופטים, בשבתם בדין, לאלגוריתם משפטי. למכונה שזורקים אליה עובדות, ובתהליך המתנהל ללא מגע יד אדם, או השפעה אישיותית, מופק פסק הדין.

נדמה לי שה"הודאה במקצת" של זמיר היא הודאה טקטית הקשורה למחקר שערכה בשנים האחרונות פרופסור וינשל-מרגל מהאוניברסיטה העברית, וזכה לפרסום רב. וינשל-מרגל ייסדה וניהלה בעברה את מחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט, ובספרה "אידאולוגיה וחוק בפסיקת בית המשפט העליון: ניתוח כמותי והשוואתי" הציגה ניתוח סטטיסטי של החלטות שופטי העליון.

ממצא לא בלתי חשוב המופיע בספרה הוא שבעתירות בענייני דת ומדינה, במקרים בהם נחלקו שופטי העליון לדעת רוב ודעת מיעוט, השופטים הדתיים נטו לתמוך בצד הדתי. וכשאני אומר "נטו לתמוך" אני מתכוון שזה קרה, לפי וינשל-מרגל, במאה אחוז מהמקרים. לא פחות מכך. הממצא הזה מקשה מאוד על הטענה שאידאולוגיה אישית של שופט אינה משפיעה על פסיקתו. אלא שבמקום שזמיר, שכנראה מכיר את המחקר, יודה שהקשרים האלה עשויים להתקיים בשלל נושאים, הוא בוחר להודות שהם מתקיימים, אבל רק ביחס לתחום היחיד שלהכחיש בו את אותם הקשרים יציב אותו בהתנגשות עם המחקר המפורסם.

אחת הנקודות המדהימות בפרק היא שבניגוד לזמיר, ברק לא מוכן להודות אפילו בחריג הזה. כשגליקסברג שואל אותו, בהקשר לפסיקתו בענייני דת ומדינה האם זו לא פגעה באמונם של החרדים בבית המשפט, מסביר לו ברק שאמון החרדים בבית המשפט הוא האמון שלהם ביושרתו של השופט. ועל מה מבוסס אמון זה ביושרתו? ברק מסביר שהוא מבוסס על הבנה שאומרת שכשהשופט יושב בדין "לא את עצמו ואת השקפותיו הפוליטיות הוא מכניס, אלא את המשפט הוא מכניס".

בינתיים, בכתריאליבקה הקטנה

מה שמדהים בכל הדיון הזה היא הפרובינציאליות. לא מצד השופטים שמבקשים לשכנע אותנו בטענה המוזרה, שלפיה הם מסוגלים לנתק את עצמם מתפיסת עולמם. הם הרי שחקנים במשחק הפוליטי שמתנהל מזה שנים בין המערכת המשפטית לנבחרי הציבור והם מבקשים לשכנע אותנו שהמשחק שלהם פיירי. שכשהם מתערבים בהחלטת ממשלה או פוסלים חוק הם עושים זאת מתוך שיקול מקצועי, ולא חלילה בכדי לכפות את עמדתם האידאולוגית. אליהם ודאי שאין לי שום טענה. הפרובינציאליות כאן מתגלה בכך שמבחינת נפתלי גליקסברג יש פה בכלל שאלה. שהדברים הפשוטים של השופט טל נחשבים "רדיקליים".

הפרובינציאליות משתקפת בכך שבעולם של "שופטים בשר ודם" טל הוא החריג וברק וזמיר הם המיינסטרים. הרי כשיוצאים החוצה, לעולם הרחב, מבינים שהספרות המקצועית גדושה מהוכחות על גבי הוכחות לכך שטל צודק וברק וזמיר טועים לחלוטין. ודאי שהשופטים מושפעים מתפיסותיהם הערכיות והפוליטיות. וודאי שזה קורה בשלל נושאים.

אחד המחקרים הגדולים שנעשה בתחום הזה פורסם בספר  "The Behavior of Federal Judges" בשנת 2013. במסגרתו, שלושה פרופסורים אמריקאים, מן המוערכים ביותר בתחום חקר התנהגות שופטים (לי אפשטיין, וויליאם לנדס וריצ'ארד פוזנר), בחנו את החלטותיהם של שופטים פדראליים בערכאות שונות, לאורך השנים 1937-2009.

המסקנה המרכזית שלו זהה לאינטואיציה שאני מאמין קיימת כמעט אצל כולנו: בתחומים רבים קיימים קשרים ברורים בין האידאולוגיה של השופט לתוצאות הפסיקה שלו. כך למשל, שופט שנבחר על ידי נשיא רפובליקני (וממילא ניתן להניח לגביו שהוא שמרן בדעותיו) ייטה לפסוק באופן שמרני, וזאת הרבה יותר מחברו לכס השיפוט שנבחר בתקופת נשיא דמוקרטי. אגב, לטובת הקורא זמיר, המחקר העצום הזה מגלה שהקשרים שבין האידאולוגיה של השופט לתוצאות הפסיקה שלו מתקיימים בנושאים רבים, ובפירוש לא רק בתיקי דת ומדינה. מי היה מאמין.

אבל אנחנו לא באמריקה. אצלנו, בכתריאליבקה הקטנה האנשים עשויים מחומרים אחרים. זאת אומרת, האזרחים הרגילים עשויים מאותם החומרים של האמריקאים הרגילים, אבל השופטים שלנו כנראה בנויים לגמרי אחרת מהמקבילים האמריקאים שלהם. אצלנו תפיסת העולם של השופט לא מעלה ולא מורידה. ומי שטוען אחרת הוא הרדיקלי. המסקנה הזו נשמעת כל כך הגיונית שאולי שווה לעשות עליה איזה פרק בסדרה בתאגיד השידור הציבורי. ומי ישלם על פרק מוזר כזה? טוב ששאלתם. אתם, כמובן.

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד

עוד כתבות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט