גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נוציא צו איסור פרסום על אסון הזפת, לאחר שכל החומר כבר פורסם ברשת

מה עושה כלי תקשורת כשבית משפט אוסר פרסום של תחקיר שכבר שותף ברשתות החברתית? • אסון הזפת העלה, שוב, את השאלות סביב השימוש הנרחב בצווי איסור פרסום, הקלות בה נענים בתי המשפט לבקשות והאפשרות לחסום הפצת מידע בימינו ● ביקורת תקשורת

חדירת זפת לחופי ישראל, חוף חדרה / צילום: מפקחי היחידה הימית, המשרד להגנת הסביבה
חדירת זפת לחופי ישראל, חוף חדרה / צילום: מפקחי היחידה הימית, המשרד להגנת הסביבה

במדור ביקורת התקשורת החדש של גלובס ננסה מדי שבוע לנתח אירועים תקשורתיים, להתחקות אחר הכוחות שמניעים את התקשורת, לאוורר החוצה פרקטיקות עיתונאיות שגורות, ולדון ביחסי הגומלין בין העבודה העיתונאית ה"רשמית" לרשתות החברתיות. 

להיות גוף תקשורת שמבקר תקשורת זה מורכב בהגדרה, אבל נשתדל לבקר בשקיפות גם את עצמנו, ולהיות ענייניים והגונים גם כלפי המתחרים שלנו. מאוד נשמח לקבל רעיונות, הצעות וגם ביקורת לכתובת המייל gidon-d@globes.co.il.

"בעקבות בקשת גלובס צומצם צו איסור הפרסום על פרטי חקירת אסון הזפת" - זו הייתה כותרת הידיעה והפוש שנשלחו השבוע מטעם עיתון זה. גלובס לא היה היחיד. גם הארץ, וואלה, ו-ynet שלחו פושים דומים, כשכל אחד זוקף לזכותו את הסרת הצא"פ (צו איסור פרסום) שהוציא בית המשפט מוקדם יותר השבוע בעקבות בקשת המשרד להגנת הסביבה להטיל איפול מוחלט על כל פרטי חקירת הפרשה.

נדמה שהרצון לקחת קרדיט בלעדי על הסרת הצו, צעד שהיה למעשה תוצאה של עתירה בה לקחו חלק מספר עיתונאים וכלי תקשורת, מעיד על חוסר החיבה הכללי של גופי החדשות לצווים שכאלו. גלובס היה בין הראשונים, אם לא הראשון, להכריז כי בכוונתו לעתור להסרת הצו. כתבת הסביבה שני אשכנזי מסבירה מדוע: "מדובר בהחלטה לא מידתית. בעוד שהציבור הישראלי מיהר לסייע לנקות את החופים, עומדת לו הזכות להיות שותף מלא ולקבל בשקיפות מידע באשר למי שאחראי לאחד האסונות הסביבתיים הגדולים שידעה ישראל״. היא מוסיפה כי "במהלך הדיון השופט היה קשוב לטענות ונראה שהבין כי מדובר בהחלטה לא מידתית".

לוקחים קרדיט כמו כולם, אבל...

התקשורת מטבעה רוצה לפרסם כל דבר שמגיע לידיה, מביעה חוסר אמון ברצון של רשויות המדינה להסתיר מידע מהציבור באמצעות צווים שכאלו, ולכן מתהדרת בקרדיט על הסרת האיסור.

האם תמיד חוסר האמון הזה מוצדק? "אי אפשר להגיד שצווי איסור הפרסום לא חשובים אף פעם, ובוודאי שיש מקרים בהם יש צורך בצו שכזה, למשל בכדי למנוע פגיעה בחקירה", אומרת עו"ד אוריין אשכולי-יהלום העוסקת בייצוג כלי תקשורת, ומייצגת את גלובס באופן שוטף, כולל בעתירה נגד צו איסור הפרסום הנוכחי, כמו גם במספר תיקים נוספים. "הבעיה היא שפעמים רבות המדינה ממהרת להוציא צא"פ במקום בו אין בו צורך או טעם. כך למשל היה במקרה הנוכחי של אסון הזפת בו השופט בעצמו אמר שלו היו נמסרים לו מראש פרטי צרכי החקירה בגינן הצו התבקש, כפי שהמדינה נאלצה לעשות במהלך הדיון, הוא לא היה מאשר את הצו באופן גורף. המדיניות הזו של הוצאת צא"פים מיותרים יוצרת זילות של הצווים, וזלזול של הציבור בשמירה על איסור הפרסום".

חוסר אמון ברצון להסתיר

אם כך, מדוע מראש בית המשפט מאשר את הצווים ולא בודק אותם לעומק?
"כשהמדינה מגיעה במעמד צד אחד לבקש צו, היא יכולה להציג בפני השופט מה שהיא רוצה, ואני לא חושבת שצריכה להיות ציפייה משופט לערוך תחקיר או לחפש בגוגל מה בדיוק פורסם או לא פורסם בכל תיק. יכול להיות שהשופטים צריכים לדרוש מהמדינה מראש להגיש בקשות יותר מפורטות, אבל צריך לומר שברגע שמגיע גם צד שני לבית המשפט, מציף את השאלות ונכנס לפרטים, השופטים כן זהירים לגבי החלטות על משך הצו וההיקף שלו".

הסיטואציה המוזרה של "הצינור"

ככלל, התקשורת בישראל נוטה לשמור על החוק ולהימנע מפרסום מידע אסור, אך לא פעם יש מי שמותחים את הגבולות, ואולי אף חוצים אותם. מי שנקלעו הפעם לעין הסערה היו אנשי מערכת "הצינור" שבחקירה עצמאית של הכתב אמיר שואן הגיעו לכלי שיט החשוד בהטלת הנפט שגרם לאסון. בעקבות הפרסום של שואן ו"הצינור" המדינה מיהרה להוציא את צו איסור הפרסום, מה שהציב את אנשי "הצינור" במצב מוזר, בו יש צא"פ על חומר שהם כבר פרסמו.

הציוץ של גיא לרר.. לא שגרתי

"ברגע שתוכנית כמו 'הצינור' מפרסמת תחקיר כזה, היא כמובן מעלה אותו מיד לרשתות החברתיות וזה נחשף למאות אלפי אנשים, כך שמצחיק להוציא צא"פ אחרי שכל הרשת כבר שיתפה את הסיפור" אומר שואן. "גם זה שאנחנו כתוכנית טלוויזיה שומרת חוק נשמעים לצא"פ, כבר לא יעזור כי המידע נמצא אצל עשרות אלפי גולשי שיכולים להמשיך ולהפיץ אותו".

בניגוד לעו"ד אשכולי-יהלום, שואן חושב שבאופן כללי בעידן הרשתות, צווי איסור הפרסום כבר הפכו לכמעט לא רלוונטיים. "בעבר לפעמים כתבים היו צריכים לשלוח חומרים לעיתונות בחו"ל או לכל מיני בלוגרים כדי שהם 'יכשירו את השרץ' ואז יהיה אפשר לפרסם, היום אפילו זה כבר לא רלוונטי. המשטרה הרי לא תלך ותרדוף אחרי כל בעל עמוד עם כמה עשרות אלפי עוקבים שהפר צא"פ, ויש כל כך הרבה מפרסמים מאוד גדולים ברשתות החברתיות, שכל צווי איסור הפרסום האלה באמת הפכו להיות אות מתה".

הציוץ שהציג את הגרוטסקיות

גם הדרישה שמציב שואן בפני מערכת המשפט גבוהה יותר. "יש פה פרקטיקה נוראה בה הפרקליטות והמשטרה, ועכשיו גם המשרד להגנת הסביבה, רצים לשופט ומקבלים צא"פ תוך רגע, כמו במקרה הזה בו השופט כתב בעט שלוש מילים - 'השתכנעתי - ניתן צו'. בעבר צא"פ היה מהלך נורא חריג, ועכשיו זו הפכה להיות פרקטיקה מקובלת על-ידי כל אחד שרוצה לסתום לך את הפה. המהירות בה השופט הסיר את הצו יום למחרת גם מוכיחה שכאן בכלל לא היה לו מקום. אני חושב שמה שכל שופט צריך לעשות זה לדרוש יותר פרטים טרם נתינת הצו עוד לפני שאמצעי התקשורת מערערים, ולא רק אחרי שרצים לבית משפט ומוציאים הרבה כסף על עורכי דין".

הסיטואציה המוזרה אליה נקלעו אנשי "הצינור" בה קיים צא"פ על חומר שהם כבר פרסמו, הובילה את גיא לרר לפרסם ציוץ לא שגרתי: "בכוונתי לציית לצו איסור הפרסום המגן על חברות ענק ומחדלים ממשלתיים אז בינתיים נעביר את הזמן בהמלצות צפייה: בעמוד הצינור מפורסמים פוסטים מעניינים לצד קטעים ששודרו בתכנית אמש, ביניהם תחקירים של העיתונאי המצוין אמיר שואן שלעיתים מתמחה בנושאי ים ואיכות סביבה", צייץ מנחה "הצינור" גיא לרר, באופן שאפשר לקרוא לו מתחכם.

"אנחנו אזרחים שומרי חוק, נשמעים לצווי איסור פרסום, ולעולם לא נחבל או נפגע בחקירה של הרשויות", מסביר אמיר שואן, "אבל לא צריך להיות חוקר מדופלם כדי להבין שאחרי שכבר פרסמנו את השם של האונייה אין שום טעם בלאסור את פרסום השם שלה. מה שלרר עשה בטוויטר שלו לא היה הפרה של הצו, אלא רק הצגה של הגרוטסקיות של הצו הזה".

עוד כתבות

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר