גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בפינוי בינוי אתה קם כל בוקר, חובש קסדה, לובש שכפ"ץ והולך להילחם"

תמ"א 38 שמסתיימת ועוד אין לה תחליף, המוטיבציה הנמוכה של הרשויות המקומיות, העיכובים בעקבות הקורונה: גלובס כינס חמישה מנהלים בחברות מובילות בהתחדשות עירונית לשיחה על הקשיים ועל הפתרונות ● פרויקט מיוחד

הריסת הבניין ברחוב בודנהיימר / צילום: אילן וישקובסקי
הריסת הבניין ברחוב בודנהיימר / צילום: אילן וישקובסקי

בנייה בהתחדשות עירונית היא אחד משלושת המקורות לבנייה חדשה, לצד קרקעות מדינה וקרקעות פרטיות. אבל גם אחרי 20 שנה של פרויקטים במסגרת פינוי בינוי ותמ"א 38, כ-80% מכלל התחלות הבנייה מגיעות מהקרקעות, ואילו התחדשות עירונית מהווה רק כחמישית.

 

מבין התחלות הבנייה הללו, שני שלישים בערך מהוות התחלות הבנייה במסגרת תמ"א 38, מה שהופך את ביטול התמ"א למשמעותי מאוד.

אבל בינתיים, תמ"א 38 תסתיים בעוד שנה וחצי והחלופה לה עדיין איננה קיימת, חסמים עקרוניים בהתחדשות העירונית לא נפתרו, המוטיבציה של הרשויות המקומיות להירתם לטובת הנושא נמוכה, ועל פתרון להיעדר כדאיות כלכלית להתחדשות עירונית בפריפריה, בכלל אין מה לדבר. גלובס כינס חמישה בכירים בחברות שפועלות בהתחדשות העירונית, למפות יחד את הבעיות העיקריות - ולהציע פתרונות. הפגישה איתם נערכה הפעם בזום, אבל הכעס והלהט של המשתתפים עבר גם דרך המחשב.

 

סיום תמ"א 38: "עד שהחלופה תעבוד, יחלפו שנים רבות"

"כל מי שפועל בענף בטח מרגיש את מה שאנחנו מרגישים. יש בלגן סביב תמ"א 38, יש חוסר ודאות, יש חלל שנפער והולך, כי האלטרנטיבה לתמ"א 38 לא באמת עובדת, למרות שיש מי שמעמידים פנים שהיא כן", אמר עומר גוגנהיים, משנה למנכ"ל ומנהל אגף פיתוח עסקי והתחדשות עירונית בחברת אשדר. "אני רוצה להזכיר שתמ"א 38 אושרה ב-2005, והחלה לעבוד באמת רק ב-2010. אם יעשו היום ניסוי באלטרנטיבה לתמ"א 38 ולא ייתנו את האפשרות להאריך את התמ"א, אז עד שהחלופה לתמ"א 38 תעבוד יעברו שנים רבות".

סמי מצלאוי, הבעלים והיו"ר של חברת מצלאוי חברה לבניין, הוא מהבולטים והוותיקים שבתחום ההתחדשות העירונית, והוא לא מבכה את סיומה הקרב של תמ"א 38: "תמ"א 38 לא מספקת פתרון טוב לשינוי פני השכונה, פני העיר ופני המדינה. לפעמים היא אפילו מפריעה לאפשרות של פרויקטים אמיתיים של פינוי בינוי שאמורים לכלול גם מוסדות חינוך וגם פתרונות תחבורה אמיתיים.

סמי מצלאוי,  מבעלי ויו"ר חברת מצלאוי / צילום: שלומי יוסף

"אתן דוגמה. אני עשיתי תמ"א 38 ברחוב הכלנית בקריית אונו לבניין שהוא אחד מהארוכים ביותר במדינת ישראל. יש בו 84 דירות, 18 חנויות, ותשע כניסות. ואת זה עשינו כמטלה שקיבלנו לפרויקט של פינוי בינוי שעשינו בעיר, ששם הקמנו כ-840 יחידות דיור.

"אתם מוזמנים להגיע לשכונה הזו ולראות מה ההבדל בין תמ"א 38 לבין פינוי-בינוי. לא הייתי רוצה לראות את האנשים האלה ממשיכים לגור עם הרחבה של תמ"א 38, עם חדרי מדרגות מצ'וקמקים, עם מעלית שבקושי הצלחתי להפוך לתקנית, ועם תשתיות שאני הייתי צריך להוציא את כולן מתחת לאדמה. וצריך להחליף את כל מערכת החשמל, כולל לוחות החשמל והשעונים. זה דרש השקעה אדירה לעומת התוצאה הסופית. אם תסתכלו על הבניין ברחוב הכלנית, תראו בניין שנראה מבחוץ מדהים, יפה ומרווח. אבל כשנכנסתי לאזורים הציבוריים שבהם התקנתי את המעלית, נתקלנו בבעיות, כי פעם הייתי צריך להיכנס דרך הסלון ופעם דרך המטבח. בסוף צמצמתי מאוד את חדרי המדרגות והעברתי שם את המעלית".

היום אנחנו קצת יותר משנה וחצי לפני פקיעת התמ"א. מה קורה בשטח?
סמנכ"ל התחדשות עירונית בחברת רוטשטיין נדל"ן, איתי סמדר: "אנחנו פעילים בעיקר ברובע 4 בתל אביב ואנחנו מרגישים סוג של לחץ, בעיקר מצד הדיירים, שמזדרזים להתארגן לצאת במכרזים לבחירת יזם לתמ"א 38. אנחנו יודעים שהדבר עומד להיגמר ואחרי כן נשאר עם ההתחדשות העירונית, במסגרת פינוי בינוי".

גוגנהיים: "אני עדיין עד למכרזים של תמ"א 38, אבל רואה את הירידה במכרזים ובכמות הפניות אלינו. זה הגיוני. אם המגמה המוצהרת של המדינה היא לא לעשות את זה יותר, אז למה ללכת נגד?

"מצד שני יש מקומות שבהם אין אלטרנטיבה לתמ"א 38, וזה מבלבל. היום שמעתי בפעם הראשונה את המשפט 'אתה לא תספיק עד לפקיעת התמ"א', ואני מאמין שנשמע יותר ויותר את המשפט הזה בהמשך".

סמדר: "אני דווקא מתחבר לזה, כי אנחנו עושים התחדשות של מתחם ולא של בניין, יכולים לתת לרשויות להשתתף, אם זה במסגרת מטלות ציבוריות, אם זה במסגרת הפקעה,אם זה היטלי השבחה ותשתיות. אבל אם נצטרך לשאת בכול, נצטרך לקבל מכפילים וצפיפות כאלה שהקרקע לא יכולה לספוג. אנחנו מגיעים לצפיפויות של 80-90 דירות לדונם ברמת גן בתל אביב ובלוד, ואנחנו מברכים על זה. זה לא פשוט, אבל אני חושב שזה העתיד".

איתי סמדר, סמנכ"ל בחברת רוטשטיין / צילום: רותם שביט

הרשויות המקומיות: "כל דירה זה נס"

אודי בלום, מנכ"ל חברת מטרופוליס, מתלונן על אי הוודאות המתמשכת: "בשלוש השנים האחרונות אכלסנו כ-600 דירות ואנחנו מבצעים כיום יותר מ-500 דירות, אבל כל דירה כזו זה נס. יש כאן מין אבסורד. מי שיש לו שיקול הדעת הכי גדול בתמ"א 38 אלה הרשויות המקומיות וברגע שיש להן חוסר מוטיבציה לקדם את התמ"א זה לא קורה. אני לרובע 4 בתל אביב כבר לא נותן הצעות, בגלל חוסר המוטיבציה הזה. לתת הצעה בפרויקטים גדולים של פינוי בינוי זה כמו לירות באפלה, כי אין לך שום מושג באיזו מדיניות אתה תפגוש ביום שהתוכנית תגיע לדיון - איזו מדיניות עירונית, איזו מדיניות של תמורות לדיירים, אילו מכפילים. מאוד מורכב ומסובך".

כשאתה מדבר על חוסר מוטיבציה, במה זה מתבטא?
"זה לא שאומרים לך 'כן' או 'לא'. כל ראשי הערים באזור המרכז לא רוצים תמ"א 38. אין ברמת גן. בגבעתיים הורידו מאוד את היכולת לבצע פרויקטים כאלה ואני מכוון לתמ"א 38 הריסה ובנייה מחדש (תמ"א 38/2). יש צדק במה שראשי הערים אומרים. תמ"א 38 זה אחלה מוצר, אבל היום זה כמעט בלתי אפשרי והחלופה היא לעשות תוכנית בסמכות ועדה מחוזית שלוקחת עשר שנים ואחרי כן הליכי פרצלציה, ועד שאתה מגיע להיתרי בנייה לוקח הרבה מאוד זמן.

"בזמן האחרון אני מרגיש, כי בעוד אנחנו רצים ממקום למקום ומגישים הצעות שמתבססות על הניסיון שלנו, אבל לא פוגשים מהצד השני אצל הרשויות מדיניות ברורה ואחידה שאתה יודע אילו נפחים העירייה רוצה, מה התוספות, מבני ציבור, שצ"פים. קשה מאוד להבין אותם".

"כל הדברים האלה מסתכמים בעליות מחירים. כך היה כשלפיד קידם את חוק מע"מ אפס שלו, כך גם בקורונה כשחששנו מירידות מחירים. קרקע זה משאב במחסור, והפקידות וחוסר הוודאות והתמשכות התהליכים גורמים לעליית מחירים. אני אומר היום שעם טיפה רצון מצד ראשי הערים, אני יכול להכניס לתל אביב, להרצליה ולגבעתיים 2,500 יחידות דיור תוך ארבע-חמש שנים. המצב היום הוא לא סביר. אנחנו לא מחפשים גז בים הצפוני. אנחנו בסך הכול יזמי נדל"ן, שלדעתי הרבה פעמים משאב הקרקע מנוצל בחוסר יעילות וברמה הלאומית צריך לשפר את זה".

בלום: "אנחנו היום בשיא הפעילות של החברה, עובדים עם פרויקטים טובים במקומות גדולים, אבל בגלל מה שקורה בתחום ההתחדשות העירונית, ובעיקר בגלל התמשכות התהליכים, הסיבוב הבא שלנו, אנחנו פוזלים לגם למקומות אחרים בנדל"ן, כולל מכרזי רמ"י. לא חשבנו שנגיע לשם, אבל אנחנו שם".

אודי בלום, מנכ"ל חברת מטרופוליס / צילום: סיון פרג'

יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג הפועלת בשני הערוצים של פינוי-בינוי ושל תמ"א 38, סבור שהכול עניין של עיתוי: "השאלה היא באיזו נקודה נכנסת לאיזה אזור. יכול להיות שבנקודות זמן ספציפית נכון היה לאזור מסוים לעשות תמ"א 38, על כל המגבלות שלה, לעומת הפינוי בינוי. באלמוג אני לא מרגיש שינוי כלשהו בתמ"א או בפינוי בינוי העירונית. רק בשנה וחצי האחרונה הגענו לתהליכים מתקדמים של תוכניות מאושרות והיתרי בנייה ללמעלה מ-5,000 יחידות דיור והתחדשות עירונית בתל אביב, בבת ים, בפתח תקווה, ביבנה, בראשון לציון ובחיפה. נכון, פגשנו את המתחמים הללו לפני שמונה שנים וחלקם אף לפני תשע שנים.

סמדר: "בפינוי בינוי אתה קם כל בוקר, חובש קסדה, לובש שכפ"ץ והולך להילחם. צריך לעבור את הרשות המקומית, ולאחר מכן את הוועדה המחוזית, להתמודד עם אחוזי חלחול ועם מטלות ציבוריות ובסוף אתה כמו פרויקטור שצריך לחבר את כל הנקודות, כדי שהדבר הזה יתחיל לזוז. חייבים לפתור את הדבר הזה. אז אם רוצים להגדיל את היצע הדירות במרכזי הערים באזורי הביקוש, במקומות כי יקרים בארץ, צריך לקצר הליכים של פינוי בינוי לפחות בחצי".

החיים עם הקורונה: "הפקיד איננו והמהנדס לא הגיע"

בהדרגה אנו חוזרים לשגרה אחרי תקופה ארוכה של סגרי הקורונה. אתם מרגישים שגם בעיריות זה קורה?
אמסלם: "עוד לא. עדיין אין תיאומי פגישות והפגישות נערכות בזום. אישורים מתעכבים.
"קח פרויקט תמ"א לא גדול של 30 דירות, שכבר עברת את כל השלבים וכבר הכול מאחוריך. עכשיו תחכה עוד חודשיים-שלושה לחשבון אגרות ועוד תקופה דומה לחישובי השבחה, והנה עברה חצי שנה. וזה לא רק אנחנו מתעכבים, זה גם הרוכשים. והשוק של לפני חצי שנה הוא לא השוק של היום".

מצלאוי: "שנת הקורונה פתחה לנו את העיניים והאוזניים והיא אומרת לנו כך: מה שאתה מתכנן היום, לאו דווקא יהיה מחר ולאו דווקא יהיה בעוד שנה. פעם הפקיד איננו ופעם המהנדס לא הגיע וזה הולך ונמתח. יקיזו דם, כדי לקבל היתר על תוכנית, שהיא נותנת מכל הכיוונים רק טוב. הגענו למצב שבו הרשויות האלה קובעות לאנשים באיזו דירה הם יגורו. זה דבר שאני לא יכול להכניס אליי לראש".

אמסלם: "מה שהיה לו עד היום דד ליין ומשך זמן, הפך להיות ארוך יותר, ואז מה שלקח שבוע-שבועיים יכול לקחת עכשיו חודשיים-שלושה ולפעמים יכול להיות שאין לו תאריך קצה. וכשאתה שואל 'אז מתי?' - אף אחד לא יודע לענות. וכאן אנו מרגישים את העיכוב".

פרויקט פינוי בינוי של חברת אלמוג בעיר יבנה. "עיקר הבעיה היא הבירוקרטיה" / צילום: לביא צילומי אוויר

הרפורמה תקועה: "התוספות על חשבוננו"

חוק ההסדרים אמור היה לכלול סעיפים נרחבים מהרפורמה בהתחדשות עירונית, לרבות הקטנת הרוב הדרוש להסכמה, להגדיר את גובה היטלי ההשבחה ולהטיל הגבלות נוספות על הדיירים ועל עורכי הדין המייצגים. בינתיים, אין תקציב ואין חוק הסדרים, וגם הרפורמה תקועה עד לממשלה החדשה.

גוגנהיים: "יש כל מיני דברים שצריך להסדיר בחקיקה, ולצערי זה לא קרה בשנה האחרונה. דיברו על זה שיורידו את הרף הדרוש להסכמה של הדיירים לאישור פרויקט. אתה רואה שאנשים עשו לדירות שלהם כל מיני הרחבות ואנשים גרים בדירות יפות, שאולי לא עומדות בסטנדרט של היום אבל נוח להם. הם עושים לעצמם חשבון שעכשיו יהיו כאן מגדלים ועוד שכנים ועוד מכוניות, לעומת מה שיש להם היום, ולא רוצים. זה בהחלט מקשה. אבל יש היגיון מאחורי מה שהרשויות המקומיות והמחוזיות מנחות. גם אין אחידות בעניין הזה. זה לא שאם מחר הוועדה המקומית תשמע שנתת תמורה של יותר מ-12 מ"ר, היא לא תוציא לך היתר. אתה יכול לתת תוספות על חשבונך".

אמסלם: "התמורות לדיירים גדלו והתנפחו כתוצאה ממשא ומתן והגענו למצבים לא פרופורציונליים. לצאת מדירה של 35 מ"ר ולקבל תמורתה דירה של 45 מ"ר זה יותר קשה. אבל אפשר גם לקבל דירה של 75 מ"ר. לא צריך לבקש דירה של 150 מ"ר. האמת תמיד באמצע. הרשויות ניסו להקל ולתת ודאות, אבל אף אחד לא בדק מה הרף המינימלי ומה ההיגיון אומר. באו וקבעו 12 מ"ר. למה? כובע.

"בפרויקטים שבהם הבטחנו יותר מ-12 מ"ר ובסופו של דבר הרשות הגבילה אותנו, אנחנו עומדים מאחורי כל מילה. גם אם הדירה תגדל ב-12 מ"ר ואני הבטחתי 25 מ"ר, אני מכניס יד לכיס ומפצה על 13 מ"ר נוספים, כי אני הבטחתי".

בלום: "לי זה עשה סדר ומקל מאוד את העבודה מול הדיירים. זה אחלה".

סמדר: "ככל שאתה מוריד את אי-הוודאות בפרויקטים האלה, גם מבחינת התמורה לדיירים והזמן לעשות את התב"ע, כך אני מוכן בתור יזם לתת יותר כדי לקחת את הפרויקט. קח לדוגמה את היטלי ההשבחה: משקיעים שנים של עבודה וכסף וסיכונים, כשמתחילים בנקודה מסוימת ולא יודעים אם תגיע בכלל לקו הגמר, אתה לא יודע גם מה גובה היטל ההשבחה. האם תקבל פטור, או אולי היטל של 50% או אולי בכלל של 25% כמו שקודם בחוק ההסדרים. ואיך מחשבים את ההיטל? הרי יש כמה דרכים לעשות את זה. זה עולם ומלואו שבא לידי ביטוי כשורה בדוח האפס, ואז היא הולכת ומשתנה לנגד עינינו, ועלולה להפיל את כל הפרויקט".

מה בכל זאת אפשר לעשות: עירוב שימושים ושטחי ציבור

שאלנו את משתתפי הפאנל, כיצד אפשר לקדם את ההתחדשות העירונית בשנים הקרובות.

"המדינה צריכה לחשוב על דרך לשנות את כל מה שנבנה כאן בשנות ה-50 וה-60 וה-70", מצהיר סמי מצלאוי, הבעלים של חברת מצלאוי. "אף אחד לא אשם, ולא היו לנו משאבים ומערכות ותקנות, לא ידענו איך לתכנן ולא ידענו לבנות. אבל היום עם כל הטכנולוגיה שיש בעולם שניתן לייצר בתים ודירות על מגרשים כל כך יקרים במקומות כל כך יקרים? תנצלו את זה. תכניסו לשם תכנון נכון ואמיתי שישפר את השכונה".

בלום: "לגבי תמ"א 38, כל עוד אין שינוי זה עולם הולך ונעלם. רק בתל אביב יש אולי הצפה, ואולי במקומות נוספים יש פרויקטים שיגיעו להבשלה. פרויקטים של פינוי בינוי ימשיכו בקצב שלהם. צריך לתת לרשויות המקומיות יותר סמכויות ומדיניות ברורה. במשולש הזה של יזם-רשות מקומית ודיירים, אתה רואה שלרשות אין אינטרס לקדם כאלה פרויקטים, בגלל הגירעון שמביאה לה תוספת יחידות דיור. אם תימצא הדרך לתמרץ את הרשות בכסף, או במטלות ציבוריות או בהפקעות תראה שהדברים יכולים להיעשות יותר מהר".

אמסלם: "אנחנו מנסים לענות על זה בצורה של עירוב שימושים ושטחי ציבור כדי לתת פתרון יותר הוליסטי, שבתמ"א 38 קשה יותר לעשות. לדעתי לא נראה האטה בקצב הבנייה. ואולם עיקר הבעיה הוא הבירוקרטיה. המדינה חייבת להיכנס לזה ולקצר את הליכי הרישוי. כל המחלקות חשובות, אבל אפשר לעשות את כל הפעולות לקראת טופס האכלוס. תן לעלות על הקרקע ולהתחיל לעבוד ואת כל האישורים והטפסים דחה לתקופת טופס האכלוס".

סמדר: "אם תהיה ממשלה וחוק ההסדרים יעבור, זה יוכל לסייע במיוחד במתחמים הגדולים של פינוי בינוי כי אחוזי ההחתמה אמורים לרדת ויש גם טיפול בדיירים שפלשו והרחיבו דירות שלא בהתאם להיתרי בנייה וזה יכול לסייע".

גוגנהיים: "לתקופה הקרובה אני די אופטימי, כי יש הבשלה לא קטנה של פרויקטים. התקפה של הקורונה הביאה לעבודה בזום שהייתה כנראה די יעילה ותוכניות התקדמו יפה. העניין הוא שאנחנו צריכים להסתכל על התקופה שאחריה, כי התהליכים ארוכי טווח. כל הגורמים כבר מנוסים ויכולים לקדם את החקיקה שתסייע לקדם פרויקטים, ואפשר להוסיף תקנים ברשויות המקומיות כדי להכיל את העומסים שחלים עליהם".

מצלאוי: "הבעיה היחידה של הרשויות המקומיות היא שאין להן משאבים לממן בתי ספר וכל מבני הציבור. אם היינו יכולים להוסיף לתמורות שאנחנו נותנים לעירייה תוספת של תשתיות-על, בין 150 ל-200 אלף שקל לדירה, ובתמורה היינו מקבלים תמורה בזכויות בנייה, זה היה פותר את כל הבעיות, ואף ראש עיר לא היה מתנגד. על זה צריך לעבוד עכשיו".

עומר גוגנהיים, משנה למנכ"ל אשדר / צילום: ישראל הדרי

התאחדות הקבלנים: "המספרים של ההתחדשות העירונית עוד יצנחו בשנים הקרובות"

על פי נתוני הלמ"ס, התחלות הבנייה במסגרת ההתחדשות העירונית נמצאת בירידה מאז החל השיתוק הפוליטי והוכרז על ביטול תמ"א 38; להערכת התאחדות הקבלנים בוני הארץ - המספרים יצנחו עוד יותר בשנים הקרובות.

"זה לא שאני עומדים בפני משבר, לדעתי אנחנו כבר במשבר", אומרת עו"ד ניצן פלדמן, סמנכ"לית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ בתחום היזמות. "התוקף של תמ"א 38 עומד להסתיים באוקטובר 2022. כשהמועצה הארצית החליטה על ביטול התמ"א, הוחלט גם על קידום החלופה באמצעות חוק. ואולם עם כל המצב הפוליטי, זה לא קרה ואין חקיקה היום. התזכיר שהוציא מינהל התכנון לחלופה לתמ"א אינו בר-יישום. הוא בנוי בצורה שאינה טובה ואינו לא כלכלי. הגשנו עליו שורה של הערות".

את יכולה להמחיש את חוסר הכלכליות שלו לטענתך?
"ישבנו עם חברות שפועלות בתחום של תמ"א 38, ועשינו מודל כלכלי לחקיקה שאמורה להחליף את תמ"א 38. כשמנסים ליישם את המודל על סמך זכויות הבנייה על פי ההצעה החדשה, רואים שאמנם מקנים לך 350%, אבל מורידים לך זכויות בנייה אחרות. נוסף לכך, כתוב שרשות מקומית יכולה להכניס שטחי ציבור ושטחי מסחר לתוך בניין בודד של תמ"א. עוד דבר דרמטי בתזכיר החוק הוא שרשות מקומית צריכה בתוך שלוש שנים להניע תהליך של תכנון כולל של התחדשות עירונית בעיר שלה.

"זה מבורך, זה הכרחי ואנחנו כבר שנים אומרים שחייבים לעשות את זה. אבל עובדה שמעט מאוד רשויות עשו עד היום תוכניות כאלה ואין שום סנקציה על רשות מקומית שלא מכינה תוכנית כזו. וכך, רשות מקומית שלא מעוניינת בהתחדשות עירונית, לא תכין תוכנית ובתוך שלוש שנים לא יהיו תוכניות ולא תהיה התחדשות עירונית בערים הללו. חשוב מאוד להדגיש שהחקיקה הזו גם לא תהיה מוכנה בזמן, כי בכלל לא התחילו לדון בה ולהעביר חקיקה כל כך מסובכת ייקח כמה חודשים טובים, וגם אם יאשרו אותה בתוך שנה מהיום, ייקח ליזמים להפנים אותה ולעכל אותה. עד אז, זה יקפיא את כל השוק".

והרשויות המקומיות לא מעוניינות בהתחדשות עירונית.
"יש ערים שמעוניינות בהתחדשות עירונית. למשל ירושלים, וגם ערים בפריפריה. אבל רוב הערים, במיוחד במרכז עושות כבר היום תרגילים יצירתיים ומסמכי מדיניות, שאחר כך צריך לפעול מולן בבתי משפט ובוועדות ערר".

ומה לגבי פינוי בינוי?
"נתקעה החקיקה שאמורה היתה להיכלל בחוק ההסדרים האחרון, שהיתה אמורה להסיר חסמים בהתחדשות עירונית, בעיקר בפינוי בינוי. היא כללה הורדת שיעור הסכמה שצריך ובעיות נוספות שמעכבות פרויקטים כאלה".

כדאי לדעת

משתתפי הפאנל מציעים להוסיף תקנים ברשויות המקומיות כדי להקל על העומס; להטיל על היזמים את הקמת מבני הציבור הנוספים בתמורה לזכויות בנייה נוספות, כדי לרכך את התנגדות ראשי הערים; להוריד את שיעור ההסכמה הדרוש לפרויקט של פינוי בינוי; לקצר את הליכי הרישוי.

עוד כתבות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה