גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה המפלגות מספרות לכם על כלכלה, ועד כמה זה קרוב למציאות?

תקווה חדשה, יש עתיד וימינה הציגו במצע המפלגתי נתונים כלכליים ותוכניות שיוציאו את ישראל מהבוץ, אם רק יבחרו בהן • יצאנו לבדוק עד כמה הנתונים שהן השתמשו בהם קרובים לאמת • על הדרך גילינו כי למרות המצב במשק, הליכוד ומפלגת העבודה לא התפנו לפרט לבוחרים שום תוכנית כלכלית ● המשרוקית של גלובס

נפתלי בנט, יאיר לפיד וגדעון סער / צילום: מארק ניימן-לע"מ, כדיה לוי, רפי קוץ
נפתלי בנט, יאיר לפיד וגדעון סער / צילום: מארק ניימן-לע"מ, כדיה לוי, רפי קוץ

מי אמר למי את המשפט הבא, ולמה? "ישראל רוכשת מהמגזר הפרטי שירותים במאות מיליארדי שקלים בשנה. פחות מ-5% מהסכום מגיע לעסקים קטנים ובינוניים".

ובכן, הדוברים הם מחברי התוכנית של תקווה חדשה בראשות גדעון סער. הם אמרו אותו לבוחרים המיועדים שלהם בפרק "תקווה לעצמאים", שם הם מבטיחים לפשט את ההשתתפות במכרזים ציבוריים ולהרחיב את הרכש הממשלתי מעסקים קטנים ובינוניים. והם טרחו לומר אותו כדי לנמק את התוכנית בנתונים, ואולי לא פחות חשוב: לרמוז לכם הבוחרים והבוחרות כמה הם שוחים בחומר, יורדים לפרטים, בשלים לנהל.

אבל זה משפט מופרך. כל תקציב המדינה מסתכם ב-400 מיליארד שקל, וקרוב לחצי ממנו מוקדש להוצאות שכר. הסכום שמינהל הרכש הממשלתי שילם לספקים פרטיים ב-2019 היה 30 מיליארד שקל, ובמינהל דיווחו ש-36% הופנו לעסקים שמוגדרים בינוניים, קטנים וזעירים. אפילו נציגי העסקים הקטנים, שחלקו על הנתון בדיון בכנסת, העמידו את חלקם על 18%.

קביעות פסקניות כאלה משובצות גם במצעים של מפלגות אחרות, והן נייר לקמוס לרצינות שבה התכוננו שם ליום שאחרי הבחירות. כמה הקפידו בכל מפלגה על בדיקת העובדות?

יצאנו, צוות המשרוקית של גלובס, ודגמנו את הנתונים הכלכליים בפרסומים של שלוש מפלגות שטרחו להציג תוכניות מפורטות: תקווה חדשה, יש עתיד וימינה. לרוב הדומם של המפלגות שלא טרחו, או פרסמו מתווים דלים בתוכן עובדתי, נגיע בסוף.

תקווה חדשה: בין יצירתיות למציאות

גדעון סער. "הפללת הקנאביס עולה 700 מיליון שקל בשנה במשאבי אכיפה, ועוד ארבעה מיליארד שקל במסים שאינם נגבים"  / צילום: טל שניידר, גלובס

מצע תקווה חדשה מכיל בינתיים 18 פרקים בתחומים מגוונים, מחינוך ועד קנאביס. על הצוות שכתב את המסמך אמרו לנו במפלגה רק שהם "מומחים בתחומים רבים עם ניסיון מצטבר של עשרות שנים בתחומי הכלכלה והחברה". כך או אחרת, הבדלי הסגנון והפירוט בין הפרקים רומזים שהמסמך נערך בחיפזון. וכשבדקנו כמה מהעובדות שהמומחים שיבצו בהם, הרושם הזה התחזק.

נסתכל בקביעה שהתחלנו ממנה, שעסקים קטנים ובינוניים זוכים ל-5% מרכש ממשלתי של "מאות מיליארדי שקלים". שאלנו במפלגה איך נולד הנתון הזה, וקיבלנו את ההסבר הבא: תקציב המדינה הרחב ב-2019 היה 479 מיליארד שקל; ניכינו 100 מיליארד שקל החזרי ריבית; והנחנו שחצי מהשארית מופנית לשכר. 190 המיליארדים שנשארו הם רכש. עסקים קטנים ובינוניים קיבלו 10.3 מיליארד שקל - והרי לכם 5%. לחיזוק הטענה הפנו אותנו בין השאר לדוחות על פעילות עיריות וחברות ממשלתיות.

אין היגיון בחישוב הזה. שארית התקציב אחרי הוצאות שכר וחובות (רק שליש מזה מופנים ל"החזרי ריבית") משמשת לכל מיני מטרות: תשלומי העברה, חשמל ומים, שכירות, תמיכה בגופים ציבוריים ועוד. מה הקשר בין אלה ובין מכרזים שעסקים קטנים מתחרים עליהם? מצד שני, הרכש של עיריות וחברות ממשלתיות לא ממומן ברובו מתקציב המדינה. הוא לא רלבנטי לחישוב.

בפרק אחר במצע, שעוסק בשוויון מגדרי, מסופר כי "פערי השכר בין גברים לנשים בשוק התעסוקה מגיעים ליותר מ-30%, ורק 5.4% מהמנכ"לים בישראל הן נשים". הנתון הראשון נאמן לאומדנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), שמלמדים על פערי שכר של 31.6% בכלל המשרות, ושל 16% בין משרות בהיקף שעות דומה. אבל מנין בא הנתון על השיעור הנמוך של מנכ"ליות?

חוקרי מכון ון ליר שהסתמכו גם הם על נתוני למ"ס מצאו בזמנו ש-20% מהמנכ"לים בישראל הן מנכ"ליות. זה שיעור זעיר, אבל גבוה פי ארבעה מהקביעה של תקווה חדשה. דוברי המפלגה הפנו אותנו לפרסומים עם שני מספרים. לפי האחד, רק בשתיים מבין 125 החברות הגדולות בבורסה המקומית יש מנכ"ליות. לפי השני, שמבוסס על הממונה על השכר, 15% מהמנכ"לים במגזר הציבורי הן נשים. מתוך הנחה שהמגזר הציבורי מהווה 70% מהמשק, כותבי המצע עשו ממוצע משוקלל והגיעו ל-5.4%.

אבל מי קבע שענקיות הבורסה מייצגות את כלל החברות בישראל? המצע לא מהסס להציג את תוצאת החישוב כעובדה מוסכמת.

גם בפרק "תקווה ירוקה", שמוקדש ללגליזציה של קנאביס ולצמצום הפיקוח על גידול קנאביס רפואי, כדאי לקרוא את הנתונים בזהירות. לדוגמה: "הפללת הקנאביס עולה 700 מיליון שקל בשנה במשאבי אכיפה, ועוד ארבעה מיליארד שקל במסים שאינם נגבים מהתעשייה". הקוראים עשויים להתרשם שאלה אומדנים של המשטרה ורשות המסים, אבל במפלגה הפנו אותנו להערכות של מכון ירושלים לחקר שווקים, מוסד שמבקש לפי הגדרתו "לעודד קידמה חברתית באמצעות חופש כלכלי וחופש הפרט".

את עלות האכיפה הם חישבו כך: לקחו את ההוצאה הציבורית על סדר ציבורי, משטרה ומשפטים (לפי הסיווג של למ"ס); חילקו אותה למספר התיקים הפליליים שנפתחים בישראל; וקיבלו לשיטתם את העלות הממוצעת של תיק פלילי. הכפילו במספר תיקי הקנאביס - נתון שגם הוא נשען על הערכה, כי במשטרה מדווחים על כל תיקי הסמים בלי הבחנה - וקיבלו 700 מיליון שקל. האם זה חישוב סביר לעלות האכיפה של תיק? האם תיק קנאביס "עולה" כמו תיק רצח? משטרת ישראל עצמה מסרבת לנפק הערכות כאלה.

ההערכה שמיסוי קנאביס יניב ארבעה מיליארד שקל מבוססת על היקש מהלגליזציה במדינת קולורדו, שבארה"ב. בלי להיכנס להנחות שמאחוריה, נעיר שבמכון ירושלים הציעו גם תסריטים שמרניים בהרבה, אבל במפלגה בחרו להציג את הגבוה בלבד.

דרך אחרת שבה פרק הקנאביס מעצים את הדרמה היא הצגת עובדות מחוץ להקשר. לדוגמה: "בשל הרגולציה הנוקשה על המגדלים, ישראל ראשונה בעולם ביבוא קנאביס", הקביעה הזאת מבוססת על בדיקה של מגזין "קנאביס", שמצא שבמחצית 2020 ישראל יבאה יותר קנאביס רפואי מגרמניה, השיאנית הקודמת. בהיעדר דירוגים בינלאומיים לא נוכל לשפוט אם זה נכון, אבל חסר כאן רקע. עד ינואר 2020 היה אסור לייבא קנאביס רפואי לישראל. בגלל מחסור שנגרם בגלל רפורמת הקנאביס של הממשלה הקודמת, ולפי טענות גם בגלל קשיי המגדלים להסתגל לתקינה החדשה, הממשלה התירה יבוא לפנים משורת הדין. מאז כבר התחילה לצמצם את ההיתרים.

מקורות:

התוכניות של תקווה חדשה - אתר המפלגה

דיון בהעדפת עסקים קטנים ובינוניים במכרזי המדינה - ועדת הכלכלה של הכנסת, 23.11.2020

מדד המגדר: אי-שוויון מגדרי בישראל - מכון ון ליר, מרכז שוות ו"יודעת"

"אי-הפללה של השימוש בקנאביס במדינת ישראל" - מכון ירושלים לחקר שווקים

"למה שוק הקנאביס גדול משחשבנו?" - מכון ירושלים לחקר שווקים

"ישראל הפכה ליבואנית הקנאביס הגדולה בעולם" - מגזין קנאביס, 11.6.2020

יש עתיד: מצע יותר בשל

יאיר לפיד. "באוקטובר 2014, ירדו מחירי הדיור ב-1% לראשונה מאז 2007" / צילום: יניב נדב , דוברות הכנסת

בפרק שעוסק בפתרונות למובטלי קורונה בחוברת העבה של יש עתיד נכתב כדלקמן: "האבטלה נעה השנה בין 150 אלף ערב המשבר; 1.4 מיליון איש בעיצומו של הסגר הראשון במאי; 450 אלף איש באוגוסט, בשיא ההתאוששות מהסגר הראשון; ו-950 אלף איש באוקטובר בשיא הסגר השני" .

הנוקדנות הזאת אופיינית לספרון העבה של המפלגה, שמחזיק לא פחות מ-178 עמודים דחוסים, עשרות מהם מוקדשים לכלכלה. נשווה לתיאור האבטלה ההמונית בטקסט של תקווה חדשה: "בישראל יש היום כמעט מיליון מובטלים". פשוט וקצר כמו שלט בהפגנה. האמת היא שבאמצע דצמבר 2020, כשסער השיק את המפלגה, האבטלה כולל מחול"תים עמדה על 566 אלף נפש, ובמחצית השנייה של ינואר היא טיפסה ל-790 אלף בערך.

ביש עתיד יכלו לוותר על הפירוט ולהתמקד במספרים הגדולים, אבל העדיפו להפגין התמצאות בחומר. אולי מדובר בהפקת לקחים מבדיקה שפרסמנו לא מזמן ב"משרוקית", ובה נכתב על דברים שאמר ראש המפלגה יאיר לפיד ספטמבר: "כמעט מיליון מובטלים, מעל 70 אלף עסקים ייסגרו עד סוף השנה, וישראל בגירעון הגדול בתולדותיה".

גם שני המרכיבים האחרים בהתבטאות ההיא של לפיד מופיעים בתוכנית החדשה בגרסה משופרת. במקום 70 אלף עסקים שייסגרו, המצע קובע כי "עד סוף 2020 נסגרו קרוב ל-90 אלף עסקים". למיטב ידיעתנו עוד אין נתונים רשמיים על סגירת עסקים, אבל 90 אלף היא אכן הערכה עדכנית של ארגון העצמאים לה"ב. במקום "הגירעון הגבוה בתולדות המדינה", המצע מסייג: "הגירעון ב-2020 הגיע ל-160.3 מיליארד שקל, שיא מאז ההיפר-אינפלציה בתחילת שנות ה-80". קצת פחות דרמטי, אבל מדויק ואמין.

עוד דוגמאות: כדי לנמק את הצורך בהכשרת סטודנטים ל"סטארט-אפ ניישן", מחברי התוכנית כותבים כי "בעשור האחרון גדל שיעור העובדים בהיי-טק מ-8.3% ל-9.3% בלבד". הנתון הזה אפילו מתון יחסית לאומדן של למ"ס - עלייה מ-8.4% ב-2010 ל-8.8% ב-2019. בפרק שמוקדש לעסקים קטנים מסופר כי "העסקים הקטנים הם 99% מהעסקים הרשומים בישראל; תורמים למשק 53% מהתמ"ג ומעסיקים כ-69% מהמועסקים במגזר הפרטי"; ובפרק על החינוך, כי "28% מהילדים היהודים עד גיל 3 נמצאים במעונות מפוקחים לעומת 16% מהערבים". לכל הנתונים האלה מצאנו חיזוק בפרסומים של משרד הכלכלה ומרכז המחקר של הכנסת.

על ההישגים של לפיד כשר אוצר מספרים בחוברת: "תוך שנה העברנו את החברות הממשלתיות מהפסד של 600 מיליון שקל לרווח של 2 מיליארד שקל". כמו שהראינו בעבר, אלה באמת היו התוצאות העסקיות של החברות ב-2015 וב-2016. למעשה, בשנתיים שאחרי פיטורי לפיד מהאוצר הרווחים עלו ל-4 מיליארד שקל בשנה. את זה לא ציינו בחוברת, אולי כי לא לתת קרדיט לאחרים, ואולי סתם כי לא עדכנו את המסר מאז הקמפיינים הקודמים.

לא שהמצע של יש עתיד חף מהגזמות. פרק הדיור מתפאר שכשהמפלגה ישבה בקואליציה "באוקטובר 2014 ירדו מחירי הדיור ב-1%, לראשונה מאז 2007". זה לא מדויק: ב-2011 נרשמה ירידת מחירים חדה יותר. על כישלון הממשלה האחרונה נאמר, לעומת זאת, כי "הדיור התייקר בחמש השנים האחרונות ביותר מ-8% לשנה". לא מצאנו לזה בסיס. מדד מחירי הדיור של למ"ס עלה בתקופה זו ב-7.3%, ואז ב-4.7%, ובשלוש השנים הבאות לא נע יותר מ-2% מעלה או מטה.

במקרה אחר, יש עתיד מציעה לטפל במחדל שבגללו "80% מההתקשרויות הממשלתיות מתבצעות ללא מכרז". בדיקה שמרכז המחקר של הכנסת ערך ב-2016 העלתה שהנתון הוא חצי מזה, אם כי היא התבססה רק על חלק ממשרדי הממשלה. ביש עתיד טענו שהם נסמכים על "מסמכים פנימיים", וגם על כתבה מקיפה ב"כלכליסט". אבל מה שמודגש בכתבה הוא הפערים העצומים באומדנים של שיעור הפטורים ממכרז - בין 9% ל-85%. ביש עתיד סיפרו רק על הקצה העליון.

מקורות:

מצע יש עתיד - אתר המפלגה

"'מיליון מובטלים': המספרים משתנים, אבל הסיסמה נשארת" - המשרוקית של גלובס

"המשבר הכלכלי במספרים: כ-90 אלף עסקים ייסגרו" - גלובס, 18.11.2019

יאיר לפיד על הישגיו בתחום מחירי הדיור - המשרוקית

יאיר לפיד על השיפור בביצועי החברות הממשלתיות - המשרוקית של גלובס

ימינה: מתברברים בסינגפור

נפתלי בנט. "ההוצאה הצבאית בסינגפור דומה לישראל, ותקציב החינוך לתלמיד גבוה כמעט פי ארבעה" / צילום: אורון בן חקון

התוכניות הכלכליות של ימינה נשענות בחלקן הגדול על יבוא מודלים נוצצים מחו"ל. מטבע הדברים הן נתלות לעתים קרובות במידע כלכלי ודמוגרפי על מה שמתרחש מעבר לים. אבל כמו במפות ששרטטו הגיאוגרפים הקדמונים, הדיוק משתנה מאזור לאזור. פעם הדיוקן נאמן למציאות, ופעם לא.

דוגמה אופיינית היא "תוכנית סינגפור", מוצר הדגל שיו"ר המפלגה נפתלי בנט משווק בשבועות האחרונים. "עד 2003 הייתה סינגפור ברמת חיים דומה לישראל במונחי תמ"ג לנפש", מספרים באתר האינטרנט האישי של בנט, שם מקובצות התוכניות של המפלגה. "מרגע שהחילו רפורמות שהורידו את המסים, ייעלו את המגזר הציבורי ופתחו את השווקים - תושביה הפכו עשירים כמעט פי 2 מאיתנו".

כמו שכתבנו בהרחבה כאן בעבר, בסיפור סינגפור יש גרעין של אמת שעטוף בשכבות של הגזמה. בשנת 2003 התחילו ליישם בסינגפור מסקנות של ועדה שהמליצה על שורת רפורמות כלכליות. הן כללו הורדה של מס הכנסה ומס החברות מ-25% ל-20%, ביטול המס על משיכת דיבידנדים, אבל גם העלאת מס הקנייה והקלות ביבוא עובדים זרים.

מאז ועד היום, התמ"ג לנפש בסינגפור צמח מהר יותר מאשר בישראל. עד כאן אין תלונות. שאר המוטיבים במעשייה טעונים קריאה ביקורתית. סינגפור צמחה מהר מאוד גם לפני 2003. ב-17 השנים שקדמו לרפורמת המס, התמ"ג לנפש במדינה עלה יותר מאשר ב-17 השנים שאחריה. במועד הרפורמה הוא לא היה זהה לישראלי, אלא גבוה ממנו ב-20% במונחים דולריים, או ב-80% במונחי כוח קנייה. היום הוא גבוה מהישראלי ב-50% בלבד, בדולרים, או 140% בכוח קנייה.

ועוד פרט שבימינה משמיטים מהסיפור: סינגפור לא הייתה היחידה שהורידה מסים ב-2003. ממש באותה שנה, במשמרת של שרי האוצר סילבן שלום ובנימין נתניהו, אושר מתווה להפחתת מס ההכנסה בישראל, ובשנים שלאחר מכן גם מס החברות ירד מאוד.

לא כל הטענות על סינגפור הן כאלה. בימינה מסבירים שהמסים הנמוכים בסינגפור לא נובעים מצרכים תקציביים נמוכים יותר: "ההוצאה הצבאית דומה לישראל, יש ביטוח בריאות חובה, ותקציב החינוך לתלמיד גבוה כמעט פי ארבעה במונחי כח קנייה". אכן לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), נתח ההוצאה הצבאית בסינגפור אפילו גבוה מאשר בישראל. יש שם גם ביטוח בריאות חובה. לגבי הההוצאה לתלמיד, דוברי המפלגה טרחו ושלחו לנו חישוב משכנע שמבוסס על נתונים רשמיים משתי המדינות.

מורכב יותר לבדוק את העובדות בתוכנית סינגפור כשהן נוגעות לעתיד. "אם הכנסות המדינה ימשיכו לגדול רק בקצב שגדלו בעשור האחרון", מספרים לנו, "הקפאת ההוצאה הממשלתית תפנה לממשלה בעשור הקרוב בין טריליון ל-1.3 טריליון שקל, בתרחיש שמרני". כשניסינו לשחזר את החישוב כמיטב הבנתנו, הגענו רק לחצי טריליון שקל. אבל בימינה שלחו תחשיב כלכלי מפורט, שנראה מנומק ואמין - כל עוד מקבלים את ההנחות האופטימיות-מאוד שלו.

בימינה הניחו שבמצב "עסקים כרגיל" הממשלה תחרוג מהתקציב ב-2.5% לשנה, שהוא יעד הגירעון. בתוכנית שלהם, תקציב המדינה יוקפא לחלוטין, ולא יהיו שום הוצאות עודפות. התקציב גם לא יתעדכן לפי גודל האוכלוסייה, כלומר הוא יצטמק בחישוב לנפש. מצד שני, ההכנסות יגדלו ב-6% כל שנה. זה אמנם קרוב לקצב הגידול מאז 2010, אבל הנתון הזה מוטה כלפי מעלה בגלל ההתאוששות מהמשבר הפיננסי. הקצב הריאלי קרוב יותר ל-4%. אם תסכימו לבלוע את כל ההנחות, תגידו לעודף פנטסטי של יותר מטריליון שקל. אשרי המאמין.

במתווה הדיור של ימינה, שנקרא על שם איילת שקד וסופח לאחרונה לתוכנית סינגפור, מצאנו את הקביעה הבאה: "קצב התחלות הבנייה עומד על 30 אלף דירות בשנה, לעומת מעל 50 אלף משקי בית חדשים שמתווספים". מכאן מסיקים במפלגה שבישראל חסרות 20 אלף דירות חדשות כל שנה. ואולם נתוני למ"ס מלמדים שב-2019 נרשמו יותר מ-51 אלף התחלות בנייה. איך זה מתיישב?

"במסמך נפלה טעות סופר" הודו בימינה. לדבריהם, הם השתמשו בטעות בנתונים מהשנים 2009-2006; בינתיים הפער אפילו התרחב כי "כנגד 50 אלף דירות חדשות מתווספים "כ-80 אלף משקי בית חדשים בשנה". אלה אכן הנתונים. בימינה תיקנו את התוכנית, ואנחנו זכינו במצווה.

מקורות:

תוכנית סינגפור - אתר האינטרנט של נפתלי בנט

"האם מאז שהסינגפורים הפחיתו מסים הם התעשרו פי 2 מאיתנו?" - המשרוקית של גלובס

בסיס נתונים על ההוצאות הצבאיות בעולם - מכון סטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI)

דירות בישראל לפי שלב הבנייה, 2019-2017 - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

כל היתר: בלי תוכניות ובלי מספרים

מרב מיכאלי. "המסמך בעבודה" / צילום: שלומי יוסף

למרות ההגזמות ואי-הדיוקים, עצם הבחירה של שלוש המפלגות האלה לפרסם תוכנית מנומקת ראויה למילה טובה. אבל רוב המפלגות נעדרות מהבדיקה שלנו, כי הן לא הציגו עובדות שאפשר לבדוק.

הליכוד, יהדות התורה וש"ס, כמנהגן, לא טרחו לכתוב מצע או מסמך עם תוכניות כלכליןת. המסמך של העבודה, מסרו לנו, הוא עדיין "מסמך בעבודה". גם זה של הרשימה המשותפת. מרצ עדיין מציגה את המצע מבחירות אפריל 2019, עם תוכנית עדכנית יותר שעוסקת רק ביציאה מהקורונה.

בחוברת הצנומה של כחול לבן מצאנו נתון כלכלי אחד ויחיד, שלפיה שיעור העוני בישראל הוא הגבוה ב-OECD. זה לא מדויק, אבל קרוב למציאות. מלבד זה הם לא מרבים להישען על עובדות.

 ישראל ביתנו הסתפקה בפרסום חזון המפלגה באתר האינטרנט שלה, וגם הוא דל יחסית בנתונים.

עוד כתבות

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים