גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להתראות רייגן, שלום ביידן: מה עומד מאחורי תוכנית הענק של הממשל האמריקאי?

עוד לא עברו 100 ימים מאז שנכנס לבית הלבן, וג'ו ביידן כבר הציג תוכניות ענק בעלות חסרת תקדים של 4.2 טריליון דולר, ויש עוד בדרך ● מאחורי הגישה השאפתנית של הנשיא אפשר לזהות גם שינוי תפיסתי מהגישה שרייגן היה מייצגה הבולט: הממשלה יכולה לשחק תפקיד גדול יותר בכלכלה

ג'ו ביידן משתתף  בהפגנת איגוד עובדי שירותי המזון בלאס וגאס במהלך הקמפיין לנשיאות, פברואר 2020 / צילום: Associated Press, Patrick Semansky
ג'ו ביידן משתתף בהפגנת איגוד עובדי שירותי המזון בלאס וגאס במהלך הקמפיין לנשיאות, פברואר 2020 / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

האור בקצה המנהרה מתקרב. זה המסר שעולה מתחזית הצמיחה העדכנית שפרסמה השבוע קרן המטבע הבינלאומית. "כבר אפשר לראות את המוצא מהמשבר הבריאותי והכלכלי", כותבת הכלכלנית הראשית של הקרן, גיתה גופינת, בפתח הדוח שלה, וצופה שכלכלת העולם תצמח השנה בלא פחות מ־6%.

בין הגורמים לשיפור בתחזית אפשר למצוא את ההתקדמות בחיסונים, את ההסתגלות לחיים בצל המגפה - וגם את תוכניות הסיוע הממשלתיות. ובמיוחד היא מזכירה את תוכניות הסיוע של ממשלת ארה"ב. למעשה, אם התחזיות של קרן המטבע יתממשו, אמריקה הולכת לפתוח פער מול שאר העולם.

 

1. למרות הטון האופטימי, מסתבר שגם בשנת 2024 הכלכלה העולמית עדיין לא צפויה להשתקם לגמרי מהקורונה. היא לא תגיע לגודל שאליו הייתה אמורה להגיע לפי התחזית שפרסמה הקרן בתחילת 2020, לפני שווהאן עלתה לכותרות.

בעוד שלוש שנים, התוצר העולמי צפוי להיות נמוך ב־3% משהיה אמור להיות אלמלא המגפה. אפילו סין לא תשלים את הפער. אבל הכלכלה האמריקאית דווקא הולכת לצמוח יותר מהצפוי. ארה"ב הולכת להשלים את כל הצמיחה שאיבדה בזמן המגפה, ולהוסיף עליה עוד, מעבר לתחזיות המוקדמות.

2. 1.9 טריליון דולר. זו העלות של 'תוכנית ההתאוששות האמריקאית', שממשל בידן העביר בקונגרס לפני חודש. התוכנית, שכבר כתבנו עליה פה בהרחבה, כוללת בין היתר השקעה בחיסונים, בבדיקות, בפתיחת בתי ספר, וגם מענקים נדיבים למשקי הבית. ולמרות שהיא הוצגה כתוכנית חירום להתמודדות מיידית עם המשבר, אין ספק שהיא גם תזניק את הכלכלה האמריקאית וגם תסייע להתאוששות העולמית.

אבל בינתיים נוספה אליה עוד תוכנית, שעליה הכריז ממשל ביידן בשבוע שעבר: "תוכנית מקומות העבודה האמריקאית", שאליה נלווה תו מחיר עוד יותר אימתני, בסך 2.3 טריליון דולר.

תחת הכותרת הכללית של השקעה בתשתיות, שתיפרס לאורך שנים, אפשר למצוא שם שורה ארוכה של תוכניות. מתיקון כבישים ושדות תעופה, דרך השקעה במחקר ופיתוח, ועד תקציבים למשרות סיעוד.

התוכנית הזו אמורה לחזק את הכלכלה האמריקאית עוד יותר, וגם היא לא סוף הסיפור. אליה אמורה להצטרף בהמשך החודש הזה תוכנית שממוקדת בבריאות ובחינוך לגיל הרך. הכול כנראה בתוך 100 הימים הראשונים לכהונת ביידן.

אלה תוכניות בקנה מידה היסטורי. ממשל ביידן מתכנן להשקיע טריליונים, ובעצם כבר התחיל לעשות את זה. חלק מהכסף יבוא מהגדלת הגירעון, וחלקו יגיע מהעלאות מסים - ועוד נחזור לזה.

אבל מעבר למספרים המפוצצים, בשורת התוכניות הכלכליות של ממשל ביידן אפשר לזהות גם שינוי תפיסתי, ונטישה של הקו המחשבתי ששלט בעשורים האחרונים בכלכלה ובפוליטיקה האמריקאית. וכנהוג בארה"ב, כבר יש לזה כינוי על שמו של הנשיא: "ביידנומיקס".

3. יש כבר מי שממהרים להכריז (בצדק או שלא, נחכה ונראה) על סופו של עידן: סופן של 40 שנות "רייגנומיקס". אלה העשורים שבהם נתנה את הטון באמריקה, ובעקבותיה גם בחלקים אחרים של העולם, התפיסה הכלכלית שהציג הנשיא לשעבר רונלד רייגן.

הנשיא לשעבר רונלד רייגן. רוחו מרחפת מעל הפוליטיקה ב־40 השנים האחרונות

היא מתומצתת באמירה המפורסמת שלו, מנאום ההשבעה ב־1981, לפיה "הממשלה היא לא הפתרון לבעיות שלנו, הממשלה היא הבעיה". התפיסה הזו תורגמה להקטנת מסים, הפחתה ברגולציה, והישענות על כוחו של השוק החופשי. מה שנקרא, "כלכלת צד ההיצע". והיא לוותה באמונה, או בהבטחה, שהעושר שיווצר בצמרת יחלחל אל כל השאר. מלמעלה למטה.

זה לא עצר ברייגן. כמו שהזכיר בחודש שעבר רוברט רייך, מי שהיה שר העבודה בממשל ביל קלינטון, רכיבים של התפיסה הזאת אומצו משיקולים פוליטיים גם על ידי הממשל הדמוקרטי בשנות ה-90. גם קלינטון הכריז בנאום מפורסם לאומה ש"עידן הממשלה הגדולה נגמר". אבל כיום, רייך קובע, "רייגנומיקס מתה באופן רשמי".

מה שברור הוא שהרטוריקה שמגיעה מביידן שונה בהחלט. "גם לפני המשבר שניצב בפנינו, מצבם של אלו שבצמרת באמריקה היה טוב מאוד, שזה בסדר גמור. אבל כל השאר נותרו מאחור. והמגפה רק הפכה את הפער לגרוע יותר וברור יותר. מיליוני אמריקאים איבדו את עבודתם בשנה שעברה, בעוד שהאחוזון העליון של האמריקאים העשירים ביותר ראו את השווי שלהם גדל ב־4 טריליון דולר", כך הכריז בנאום שבו הציג את התוכנית שלו בשבוע שעבר, מול חברי איגודים בפיטסבורג.

"הרעיון הוא לא לצאת נגד אלה שהצליחו, או לחפש תגמול. העניין הוא ליצור הזדמנויות לכל השאר. וזו האמת: כולנו נרוויח מכך שהמצב של כולם יהיה טוב. זה הזמן לבנות את הכלכלה שלנו מלמטה למעלה, ומהמרכז והחוצה, ולא מלמעלה למטה". ההתנערות מכלכלת החלחול הרייגניסטית ברורה.

4. אז מה ביידן כן מציע? קודם כל, ברור שבתפיסתו, הממשלה יכולה וצריכה לשחק תפקיד מרכזי יותר. בנאום שלו ביום רביעי השבוע, הוא ביקש למשל להזכיר את ההשקעות במחקר ופיתוח שעזרו להוביל לחידושים כמו סוללות ליתיום, מיפוי הגנום או האינטרנט. "הממשלה, כלומר משלמי המסים, מימנו את המחקר הזה. הממשלה".

אבל מעבר לתמיכה במחקר ופיתוח, מה הממשלה אמורה לעשות? מה זה בפועל "ביידנומיקס", אם בכלל יש כזה דבר? כשמנסים למשל לחלץ תשובה לכך מתוך תוכנית התשתיות של ביידן, קצת קשה לזהות את היער מבין כל העצים. יש שם תיקון גשרים, החלפת צנרת, תחנות הטענה לרכבים חשמליים, הרחבת זכאות לשירותי סיעוד, השקעה במרכזי חדשנות ובקרנות מחקר, הכשרת עובדים, והרשימה נמשכת.

חלק מהעניין הוא שבגלל האילוצים החקיקתיים בסנאט, שם לדמוקרטים יש רוב דחוק, ביידן נאלץ להכניס חלקים נרחבים מהאג'נדה שלו למספר קטן של חוקים. כך מתקבל סוג של חוק הסדרים אמריקאי, שבו אפשר למצוא שורה ארוכה של רפורמות שנדחסו יחד, ושעוד ישתנה במסגרת תהליך החקיקה בחודשים הקרובים. כבר עכשיו מתנהל באמריקה ויכוח על האם ניתן להגדיר דברים כמו שיפוץ בתי חולים בתור השקעה בתשתית.

יש בכל זאת מי שמוצאים כאן היגיון מאחד. ניתוח מעניין במיוחד מגיע מכיוונו של הכלכלן נואה סמית, שמזהה שלושה רכיבים עיקריים בתוכניות של ביידן עד כה: מענקים וקצבאות למיניהם; עבודות בתחום הטיפול על שלל סוגיו; והשקעה.

לפי סמית, הרכיבים האלה מתאימים למקומה של ארה"ב בכלכלה העולמית של המאה ה־21. אמריקה עדיין יכולה להוביל בחדשנות העולמית, אבל מרכז הייצור עבר לאסיה. הבעיה עם סקטור החדשנות היא שהוא יכול למשוך אחריו את המשק, אבל לא לספק תעסוקה המונית.

מכאן ההשקעה בתקציבי פיתוח ותשתית למיניהם, אבל לצדם גם הקצאת תקציבים מסיבים למשרות טיפוליות (בין אם זה טיפול באוכלוסייה המזדקנת או בילדים), כשאותן משלימות קצבאות למיניהן, שישמשו לחלוקה מחדש של ההכנסה במשק. סמית סבור שחלק מהמענקים שביידן הציג בתוכנית החירום שלו יהפכו לקצבאות קבועות יותר, בדגש על קצבת ילדים.

5. התיאור הזה, של כלכלה שמתנהלת בשתי מהירויות, עם מגזר חדשנות משגשג שפונה לעולם, וכלכלה מקומית איטית יותר, נשמע די מתאים גם לישראל. ובכל מקרה, לכל מי שנתקע בפקקים שחזרו עם סוף הסגר, הצורך בהשקעה גם בישראל ברור.

דברים ברוח הזו אפשר היה למצוא בדוח בנק ישראל שהתפרסם השבוע, שהדגיש שעם היציאה מהקורונה, ישראל מוצאת את עצמה באותו מקום. בעיות היסוד של המשק הישראלי לא עזבו אותנו, כפי שניסח זאת נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, במסיבת עיתונאים שקיים ביום שלישי.

בדוח השנתי, הבנק מדבר למשל על הפערים בין מגזרים שונים בכלכלה הישראלית, או בין עובדים משכילים ולא משכילים, ועל הפריון הנמוך במשק, שקשור גם להשקעה הנמוכה. בין ההצעות שהעלה הנגיד: שיפור איכות מערכת החינוך, השקעה בתחבורה ציבורית כולל קידום המטרו, וגם שיפור מערכות הנתונים של המגזר הציבורי. בקיצור, עוד השקעה.

גם אם הן התחדדו בעקבות המשבר, אלה בעיות מוכרות, ואליהן נלווית בעיה נוספת שגם עליה כבר דובר ועוד ידובר, והיא הגירעון המבני של ישראל, שמגביל את יכולת התמרון של הממשלה. רק כדי לסגור אותו תידרש כנראה העלאת מסים מסוימת. אז איך אפשר לממן עוד השקעה? בבנק ישראל מדברים על מציאת תמהיל נכון של הגדלה של החוב, התייעלות ממשלתית וגם העלאת מסים.

6. אם כבר דיברנו על מסים - ובחזרה לאמריקה - הרי שיחד עם תוכנית התשתיות, הממשל הציג גם יוזמה להעלאת מס החברות, שירד באופן דרמטי במהלך תקופת הנשיא טראמפ (ביידן מציע להעלות אותו ל־28%, ובכך לבטל חצי מהפחתת המסים של טראמפ, אבל לדבריו הוא "פתוח להצעות אחרות" אם יהיו כאלה).

חשוב מכך, ביידן ושרת האוצר שלו ג'נט ילן מקדמים גם יוזמה לקביעת שיעור מס חברות מינימלי עולמי, כדי לעצור את "המירוץ לתחתית" שבו מדינות מתחרות זו בזו, מורידות עוד ועוד את מס החברות, ומאבדות מקור הכנסה חשוב. אם תתממש, ליוזמה הזאת יהיו השלכות מרחיקות לכת, ועוד נעסוק בה בנפרד בהרחבה.

לצד היוזמה לשינוי מס החברות, אפשר לזהות גם עוד מישורים שבהם ממשל ביידן נוקט קו אגרסיבי יותר מול העולם התאגידי. למשל מינוי של דמויות כמו טים וו ולינה קאן, לתפקידים בממשל - השניים מוכרים כמבקרים בולטים של הכוח המוגזם של ענקיות הטכנולוגיה וכתומכים באכיפה אגרסיבית יותר של חוקי ההגבלים העסקיים. או התמיכה של הנשיא ביידן ביוזמה להקמת איגוד עובדים באמזון. כשמחברים את הכול יחד, אפשר, אולי, לזהות כאן נכונות לשנות את מאזן הכוחות בין אמריקה התאגידית לממשל.

ממשל ביידן עדיין טרי, וצריך לחכות ולראות איזה חקיקה יצליח להעביר, ואילו מהיוזמות שלו יצליח לממש. אבל די ברור שמבחינת הנשיא האמריקאי הכיוון הוא העצמה מחודשת של המדינה.

אבל כדי להשלים את התמונה צריך להזכיר שגם אצל ביידן, כמו אצל טראמפ, ברקע אורבת היריבה שמעבר לים. זו היה ניכר בדברים של ביידן בנאום שלו ביום רביעי. "אתם חושבים שסין מחכה עם ההשקעות בתשתית דיגיטלית או במחקר ופיתוח? אני מבטיח לכם שהם לא מחכים, אבל הם בונים על זה שהדמוקרטיה האמריקאית תהיה יותר מדי איטית, מוגבלת, ומפולגת, כדי לעמוד בקצב". כך שמבחינת ביידן, לא רק שהמדינה שוב בתמונה - היא גם בתחרות עם סין.

עוד כתבות

מייסדי קוואק: אלון לב, רן רומנו, ליאור פנסו ויובל פרנבך / צילום: QWAK

ארבעת היזמים יוצאי ענקיות הייטק שזיהו את החולשות של הארגונים הגדולים במשק

קוואק הוקמה במטרה לספק פתרון מקצה לקצה לחברות בהטמעה, בתפעול ובניהול יישומי בינה מלאכותית, ועוזרת לחברות ליישם מודלים של למידת מכונה ● בקוואק לא מסונוורים מטרנד ה-AI:" גם אם אנחנו על הגל, חייבים להיות קשובים לשוק"

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

טסלה 3 / צילום: יח''צ

טסלה מורידה את מחירי הדגמים בישראל. כמה הם יעלו?

כחלק ממהלך גלובלי של החברה, שהחל בסוף השבוע בארצות הברית, טסלה מוזילה את המחירים של דגמי טסלה 3 וטסלה S ● במקביל, סימנים ראשונים לכך שהקיצוץ הגלובלי בכוח האדם עליו הכריזה טסלה החודש, מגיע גם לישראל

גילון בק, ריצ'רד פרנסיס, אייל פסו / צילום: תמר מצפי, אלעד מלכה, Gauzy

בדרך לנאסד"ק: הישראלית שמאמינה שהשוק הזה יגיע ל-124 מיליארד דולר ב-2028

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● גאוזי, יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב בדרך לנאסד"ק ● טבע משנה את אופן דיווח התוצאות שלה על בסיס גיאוגרפי ● וסנסטאר, חברת הפורטפוליו של קרן פימי הציגה תוצאות חלשות לרבעון

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות

הממשלה תקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים ● הסיבה: הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה ● הממשלה צפויה לשכור עו"ד פרטי 

אילוסטרציה: Shutterstock

יותר מחצי מהתשואה נמחקה: הסיבות לירידות החדות בוול סטריט, ומה קרה לאנבידיה?

מדד הפחד מתקרב לשיא, S&P 500 נמצא ברצף הירידות הארוך ביותר מאז 2022, והשבוע האחרון היה הגרוע ביותר של הנאסד"ק מאז 2022 ● מה עומד מאחורי המגמה? האינפלציה, המצב הגיאו-פוליטי המורכב וגם הפסימיות בנוגע לענף השבבים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

נוסעת באל על הגישה בקשה לתביעה ייצוגית על מושב שלא ניתן להטייה. מה נקבע?

חברה שניהלה שנים תביעה על מיליונים נגד יס, הגישו סיכומים באורך חריג. השופטת קבעה כי התביעה תוכרע בלעדיהם ● גבר סירב לבדיקת אבהות כדי להתחמק ממזונות, האשה פנתה לביהמ"ש ● אושרה תביעה יצוגית נגד אל על

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

איזה נשק ישראל תקנה בתקציב של 14 מיליארד דולר?

הסיוע האמריקאי לישראל שאושר בבית הנבחרים עומד על כ-26 מיליארד דולר, מתוכו 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

עלי חמינאי נפגש עם משפחות הבכירים שחוסלו בסוריה, אפריל 2024 / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

החישוב הגרעיני של איראן נעשה כעת מסוכן יותר

המנהיג העליון חמינאי בוודאי תוהה אם מצבה של הרפובליקה האסלאמית היה טוב יותר לו כבר היה ברשותה נשק גרעיני ● המערב אינו צריך להמעיט בצורך של חמינאי להשאיר מורשת מפוארת

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

ג'רמי סוארד (משמאל) ועידו גונן, מייסדים משותפים Exodigo / צילום: Exodigo

עשרות יוצאי מודיעין ויחידות הנדסה התקבצו לסטארט-אפ אחד, כדי לפצח את הסוד

שירות מיפוי תת הקרקע של הסטארט-אפ הישראלי יכול לעלות מאות אלפי דולרים, אך הלקוחות מפחדים יותר מהלא נודע: "תמיד יש הפתעות באדמה" • אחרי שגלגלה מיליוני דולרים מהרנטגן התת קרקעי, אקסודיגו חולמת גם על התרחבות למיפוי אסטרואידים וירחים • וגם: איך מתפקדים כש-75% מעובדי החברה מגויסים למילואים, ולמה מדובר בעצם בשוק בלתי מוגבל? ● הסטארט-אפים המבטיחים

מותג משקאות האנרגיה BLUE / צילום: Shutterstock

יצרנית משקאות האנרגיה "בלו" ופרשת זיוף נתוני המיחזור

המשרד להגנת הסביבה שוקל אי הכרה בדיווח על יעדי האיסוף והמיחזור של חברת בלו לשנים 2019-2020, וקביעת תשלום כפל פיקדון בהיקף של כ-100 מיליון שקל ● זאת, לאחר שהחברה לא סיפקה אסמכתאות מספקות לאימות דיווחיה על עמידה ביעדי האיסוף והמיחזור לשנים 2019-2020 ובהמשך לחקירה המתנהלת ברשות המסים ובמשטרה

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט