גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברוכים הבאים לגיהנום: מחקרים מגלים למה לילדים שלכם קשה כל כך בחטיבת הביניים

בשנה האחרונה דובר הרבה על מצוקת תלמידי חטיבת הביניים שהושארו בבית, אבל האם האלטרנטיבה הבית ספרית עדיפה? • ספר חדש שיצא בארה"ב מציג מומחים שמסבירים מדוע החטיבה היא זיכרון שלילי לרובנו • שאלנו גם חוקרי חינוך ישראלים איך בכל זאת עוברים את התקופה הזו בשלום

תלמידות חטיבת ביניים בארה"ב / צילום: Reuters, Seth Harrison
תלמידות חטיבת ביניים בארה"ב / צילום: Reuters, Seth Harrison

מה הזיכרון הראשון שעולה לכם כששואלים אתכם על תקופת החטיבה? "גיהנום", "שואה" ועוד שלל תיאורים שליליים הציפו אותנו בסקר לא מדעי שעשינו בפייסבוק. בשנה האחרונה דיברו הרבה על כך שילדי חטיבות הביניים ננטשו בבית, התכנסו בעצמם, טבעו במסכים ורבים מהם שידרו מצוקה. אבל האם האלטרנטיבה באמת הרבה יותר מוצלחת?

"רוב מי שתשאלי יגיד לך שחטיבת הביניים הייתה בין התקופות הגרועות בחייו", אומרת לגלובס ג'ודית וורנר, מחברת הספר And Then They Stopped Talking to Me, שיצא בחודש מאי האחרון. וורנר, כותבת ב"ניו יורק טיימס" ומחברת ספרי עיון, ראיינה מומחים ממגוון תחומים, וגם הורים וילדים, בניסיון לפצח את חוויות התקופה הזאת.

"כשהייתי בעצמי בגיל חטיבת ביניים, החברים שלי פתאום התרחקו ממני", היא מספרת, "לא ידעתי מדוע, והאירוע הזה ליווה אותי במשך כל חיי. כשבתי הגדולה התחילה ללמוד בחטיבת הביניים, הרגשתי לא רק שכל הרגשות האלה צפים, אלא שגם ההורים סביבי משתנים. עד אז היה בינינו קשר די פתוח וחברי סביב הילדים שלנו. פתאום גם ההורים התחילו להתנהג כאילו הם בחטיבה. ודווקא הילדים - הם לא היו המפלצות האלה שזכרתי. הם היו ילדים.

"כאשר חזרתי בראש שלי לעולם של חטיבת הביניים, וראיינתי אנשים שלמדו איתי שם, הבנתי טוב יותר את הדינמיקות שהובילו לכך שהחברים שלי הפסיקו לדבר איתי, ושגם אני לא הייתי טלית שכולה תכלת. פתאום הסיפור הזה הפך להיות יותר פתור".

טעות היסטורית פוגשת חצ'קונים

חטיבת הביניים הראשונה בארה"ב הופיעה ב-1909 מסיבות פרקטיות: האוכלוסייה גדלה ובתי הספר היסודיים לא יכלו להכיל את כל הילדים. נלווה לכך גם הסבר חינוכי: יש להפריד את הכמעט-בני-נוער, שכבר מגלים התבגרות מינית, מהילדים הצעירים יותר. בישראל, חטיבות הביניים נולדו עם רפורמת החינוך של 1968, שהאריכה את חוק חינוך חובה עד כיתה י'. המטרה הייתה לאפשר לבני כיתות ז'-ח' ללמוד לימודים מקצועיים אצל מורים שהוכשרו לחינוך על-יסודי ולדחות בשנה את הנשירה מהלימודים, שהייתה נפוצה אז בתחילת התיכון. אבל הבחירה דווקא בגיל 12 למעבר בית ספר הייתה כנראה טעות.

"בתקופה הזאת בדיוק מתחילה להתפתח יכולת חשיבה מופשטת, אבל היא עוד לא מגובשת", אומרת ד"ר אדר בן אליהו, מרצה בכירה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, חברה במרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום וראשת קונסורציום נוער וילדים בשגרת חירום.

"יש הבשלה מוחית שמאפשרת התבוננות ורפלקציה, אבל אנחנו חדשים בזה. אנחנו מתחילים להבין את המקום שלנו בתוך עולם יותר רחב, מעבר לסביבה הקרובה שלנו, ולחשוב על העתיד שלנו, מעבר לשבוע הבא. זו תקופה של עניין בפוליטיקה, בשאלות של צדק ואי-צדק. של עיסוק במשמעות החיים ובמוות. גם הבריון שמציק לי באותו זמן כנראה נמצא בסוג של מצוקה ולא יודע איך להיות משמעותי, איך להטביע את חותמו. הוא לא בהכרח מבין שהוא בריון". 

השאלות הגדולות על החיים מלוות גם בשינוי פיזי. "האף נהיה יותר גדול, מגיעים החצ'קונים, אולי גשר בשיניים. לבנים יש קצת שפם אבל לא מספיק. לבנות מופיע חזה שהן לא רגילות אליו. ואז נוסיף לזה את ההורמונים, ופתאום הילד עצבני או עצוב בלי שהוא יכול להבין מדוע", אומרת בן אליהו. "יש לו אולי גם מחשבות מיניות חדשות - מרגשות, אבל בחלק מהמקרים גם מעוררות אשמה ותסכול".

ההורים אאוט, החבר'ה אין

"הברכה הגדולה ביותר היא שילד בגיל החטיבה יאמר להורים, 'עזבו אותי זקנים שכמוכם'. זה אומר שהוא מתפתח נכון", אומר פרופ' יזהר אופלטקה, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. "אבל כדי לעשות זאת, הוא קודם כול מנסה לחקות אחרים, מברר מי הוא באמצעות האחר. בסיום התהליך יש השלמה, חיבור בין חלקים שונים של הזהות. כמובן, זה תהליך שאף פעם לא מסתיים, אבל יש הבשלה מסוימת לקראת סיום התיכון, וגם הסערה ההורמונלית נרגעת".

לתוך הקלחת המטלטלת של גיל חטיבת הביניים נכנס השינוי ביחסים עם ההורים. אנחנו רגילים לחשוב על הילד שטורק דלתות, אבל זה לא כל הסיפור. "אני חושבת שההורים לא יכולים להודות אפילו בפני עצמם בתחושות שיש להם לפעמים בנוגע לילד המתוק והמתכרבל שהיה להם ונעשה יצור דעתן בגובה שלהם, עם חצ'קונים ופרופורציות מוזרות", אומרת וורנר. לדבריה, ההורים חווים את ילדי החטיבה כחמודים פחות מאשר ילדים צעירים יותר, ואפילו פחות מאשר ילדי התיכון, שעוד רגע עוזבים את הבית והגעגוע המתקרב מורגש.

ג’ודית וורנר / צילום: תמונה פרטית

עם זאת, אומרת וורנר, להורים יש צורך עז להגן על ילדיהם בגיל החטיבה, בעיקר בפן החברתי. "ההורים זוכרים את עצמם בגיל הזה, והם מבינים עד כמה השנים הללו ישפיעו על העתיד של הילדים. הם נכנסים להיפר-אמביציה לטפל בחיים החברתיים והלימודיים של הילדים, אבל במובנים רבים ידיהם קשורות. זו אולי הסיבה להתנהגות שיוצאת מההורים האלה כשהילדים מתחילים את החטיבה. הם בהישרדות, ולא אכפת להם מאף אחד אחר כל עוד טובת הילדים שלהם נשמרת. כי הרי כל כך הרבה מונח על הכף".

כך, המתבגרים הצעירים, שבאופן טבעי הודפים את ההורים אך לפעמים מרגישים במקביל שהם נהדפים על ידיהם, נעשים תלויים יותר בקבוצת השווים שלהם כדי לאשרר את זהותם. כך הם גם הופכים לקונפורמים ולשיפוטיים זה כלפי זה. "בגילאי בית הספר היסודי, חלק גדול מחיי הרגש עובר עלינו בבית. בחטיבה הפוקוס עובר לחברת בני גילנו, שהיא חברה מאוד קשוחה, לפעמים אכזרית, כמעט תמיד תחרותית", אומרת וורנר.

מסרים בעייתיים מהמבוגרים

וורנר אומרת שמבוגרים תמיד תפסו את הגיל הזה כבעייתי וראו בילדי החטיבה "מפלצות שטופות הורמונים", פצצת זמן מתקתקת שהטכנולוגיה מדרדרת. המסרים האלה מחלחלים אל הילדים, בעיקר בקרב מעמדות נמוכים ומיעוטים. "סביר יותר שאדם שאינו הורה, נניח מורה או רופא, ישפוט נערה שחורה או נער שחור כיצור מיני או עצבני ומסוכן בגיל צעיר יותר מאשר נער או נערה לבנים. זה נכון עוד יותר כשהמבוגר בעצמו הוא מקבוצת הרוב, אבל גם כשהוא עצמו מקבוצת המיעוט", היא אומרת.

עם זאת, וורנר טוענת שהחוויה הקשה ביותר היא דווקא בקרב ילדי המעמדות הגבוהים. "שם מתקיימת ההורות המגוננת שלא מצליחה לפתע לגונן. ההורים הופכים חסרי אונים, והם גם תחרותיים, ואת כל זה הם משדרים לילדיהם. לפעמים אלה הורים שהצליחו מאוד בחיים במונחים חומריים והישגיים, והזהות שלהם הפכה תלויה בכך. הם למדו בהרווארד או בייל, וממש לא ברור שהילד שלהם יוכל גם ללמוד שם".

נדמה לי שבישראל הלחץ של ההורים בגיל הזה הוא יותר סביב המעמד החברתי של הילדים.
"אז מתברר שגם בארה"ב, אבל השיחה על כך היא טאבו. ממחקרים שנערכו בנושא מתברר שההורים מאוד רוצים שהילד יהיה מקובל, אבל לא מוכנים להודות בכך, כי הרעיון של 'מקובל' מזוהה עם קונפורמיות. הם טוענים שהם בסך הכול רוצים שלילד יהיו כמה חברים טובים. אבל בתוך תוכם בודקים כל הזמן את המצב החברתי שלו - לא כי להיות מקובל בחטיבה זה ערך חשוב, אלא כי זה מקושר ליכולות שההורים מזהים עם הצלחה בחיים בהמשך: כסף, יופי, כישורים חברתיים, אף שהמתאם בפועל לא כל כך גבוה".

וילד "מקובל" באמת עובר את החטיבה בשלום?
"לא בהכרח. מי שנמצא עמוק בקליקה השלטת ממש 'עובד בזה', ומי שנמצא בשולי הקליקה הזו תמיד מפחד שהוא יודח ולא יהיה לו לאן לחזור". 

מי בכל זאת עובר את החטיבה בטוב?
"מעטים עוברים את החטיבה בכיף, לרוב אלה ילדים שהשתחררו מתדמית בעייתית שהייתה להם ביסודי או מצאו חברים מתאימים יותר, או ילדים שיודעים להעריך בזמן אמת את התחושה שהעולם נפתח בפניך ואתה מבין את עצמך בתוך ההקשר".

יש דרכים לעזור לילדים

כדי לעזור לילדים בגני הגיל הזה לעבור בשלום את החטיבה, הורים צריכים קודם כול לפתור את החוויות שלהם עצמם מאותה תקופה, אומרת וורנר, כדי להבחין בין הקושי של הילד לקושי שלהם. "ראיינתי אב אחד שממש הוטרף מחרדה כשהילד שלו עלה לחטיבה. התברר שהוא היה תלמיד בעייתי בחטיבה ובהמשך סולק מהתיכון. היום הוא מבוגר מצליח, אבל היה לו קשה לגשר על הפער. הוא חשש, ללא שום סיבה אמיתית, שמשהו כזה יקרה גם לילדיו", היא מספרת.

במקרה שנוצרת בעיה חברתית, וורנר ממליצה לפנות למורה ולא להורים של הילדים האחרים. "למדתי שמורים אוהבים שפונים אליהם בנושאים הללו, והיום, בניגוד לעבר, הם כן מקבלים הכשרה לפתרון מצבים שונים".

בן אליהו ממליצה ליצור קבוצה חברתית אלטרנטיבית באמצעות פעילות אחרי שעות בית הספר. "פעילות כזאת יוצרת קבוצה חברתית אלטרנטיבית שתומכת מול לחץ ונורמות של הקבוצה העיקרית, ומראה לילד שלא רק הנורמות של החטיבה שלו קיימות בעולם".

ד"ר אדר בן אליהו / צילום: ברק בראון

אופלטקה מציע להורים לערוך לילדים היכרות מוקדמת עם מבנה בית הספר, להפגיש אותם מראש עם ילדים נוספים שילמדו איתם ולא לדאוג בגלל ירידה זמנית בלימודים. כמו כן, הוא אומר, "אם ילד היה תמיד יותר בצד ופתאום הוא מנסה להיות מקובל, צריך לדאוג שהוא לא מגיע להתנהגויות בעייתיות של אלימות או סמים ודברים שעושים כדי למצוא חן בעיני החבר'ה".

ד"ר עידית אדלר, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, רואה בגיל הזה הזדמנות, ורוצה להעצים את הצד החיובי שלו. "זה גיל מדהים כי הם כבר לא קטנטנים, אבל עדיין אפשר להשפיע עליהם. הם מקבלים המון העצמה מעיסוק במדע. זה מרתק אותם ונותן להם גם תחושת גילוי וביטחון".

היא מוסיפה שבני הנוער הצעירים רוצים להיות שותפים בקבלת החלטות ולהיות יותר עצמאים, ואין להם הרבה הזדמנויות לכך. "אני רואה פה הזדמנות נהדרת לחיבור לקהילה, לפעילות לטובת הציבור. אם קבוצת השווים הופכת להיות מאוד משמעותית לטוב או לרע, אפשר להשתמש בזה. הם שואלים כל הזמן, 'מי אני, מה יכולה להיות התרומה שלי לעולם'. אין דבר יותר טוב מאשר להראות להם מקום שבו הם באמת יכולים להשפיע".

מי צריך ללמוד עם מי: היתרון של בית ספר יסודי עד כיתה ח'

האם זה באמת משנה אם בגיל החטיבה עוברים לבית ספר חדש או נשארים ביסודי עד כיתה ח'? פרופ' אופלטקה טוען שבמעבר הזה טמון כל ההבדל, או לפחות חלק גדול ממנו. "גם לילדים שעוברים לתיכון בכיתה ט' יש תקופה קשה, אבל מחקרים מראים שהיא קצרה יותר", הוא אומר. "בבתי ספר שממשיכים עד כיתה ח', ורק אז נרשם מעבר לתיכון, הירידה האקדמית והרגשית בכיתה ז' היא קטנה יותר.

"בעקבות מה שלמדתי על חטיבת הביניים, בחרתי לגור בעיר שבה יש בית ספר שמונה-שנתי ואחריו תיכון. אני לא רוצה שכבר בגיל 12 הילדים שלי יתחילו את הריצה אחרי הישגים וציונים. בית הספר היסודי נותן יותר דגש על הרגש וההורים מעורבים יותר".

ד"ר בן אליהו מסבירה מדוע המעבר הוא קשה. "אם ישנה קבוצה של חברים שמכירים שנים, ופתאום מישהו נהיה הורמונלי ועצבני, אותה קבוצה יודעת שעכשיו הוא עצבני אבל יש לו גם צדדים אחרים. אם הוא כעת פוגש חברים חדשים ומורים חדשים, זה קשה יותר".

משבר הקורונה: "הילדים צברו פער לימודי, חברתי ורגשי שלא קל לסגור"

עבור ילדים רבים, הקורונה קטעה את תהליך בניית הזהות והעצמאות באמצעות קבוצת השווים שלהם. "אלה הגילים שבהם אנחנו לומדים נורמות חברתיות, ואף שתהליך הלימוד הזה יכול להיות כואב, כשהוא איננו - זה חסר", אומרת ד"ר בן אליהו. "וילדי החטיבה הם כבר מספיק חכמים כדי לשאול למה הם בבית כשכל האחרים חזרו. מצד אחד הם נורא לבד, ומצד שני לקחו להם את העצמאות להסתובב לבד ולגלות את העולם. הנה, כשפתחו את הקניונים ולא את בתי הספר, ילדי החטיבה עטו עליהם".

ההורים רואים את סימני המצוקה, אבל בגלל האתגרים השונים שיצרה הקורונה לא תמיד יש להם זמן להתייחס. "להורים אין הכשרה, אין להם נקודות השוואה, לפעמים הם בהדחקה, וככה הם יכולים לפספס שהילד הפך להיות ילד בסיכון", היא אומרת. "בשבועות הקרובים אנחנו מקווים לראות את ילדי חטיבת הביניים חוזרים לבית הספר, אך הם צברו פער לימודי, חברתי ורגשי, שיהיה לא קל לסגור".

כך תעזרו לילדים לעבור את החטיבה בשלום

● עשו הבחנה בין חוויית החטיבה שלכם לבין הקושי של הילד
● פנו למורים ולא להורי הילדים האחרים כאשר נוצרת בעיה חברתית
● צרו קבוצה חברתית אלטרנטיבית בפעילות
אחרי בית הספר
● ערכו לילדים היכרות מוקדמת עם מבנה בית הספר, הפגישו אותם מראש עם ילדים נוספים ואל תדאגו בגלל ירידה זמנית בלימודים

עוד כתבות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע