גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרדיט סוויס מסתבכת, והרעות החולות של 2008 חוזרות לתיקי המשקיעים

הבנק פושט הרגל הבטיח תשואה למשקיעים, שרצו לחמוק מהריבית השלילית באירופה ● קרדיט סוויס מצידו ביצע מהלך שנשמע מוכר מהמשבר הפיננסי הגדול, שהוא היה אחד מכוכביו: מכר ללקוחות אג”ח בסיכון נמוך, שלמעשה נשען על אריזה מחדש של הלוואות בסיכון גבוה של גרינסיל

סניף של קרדיט סוויס. הבנק ייבדק על ידי הרגולטור השווייצרי / צילום: Shutterstock
סניף של קרדיט סוויס. הבנק ייבדק על ידי הרגולטור השווייצרי / צילום: Shutterstock

בשביל חלק מתושבי גרמניה, השנה הנוכחית היא 2008 והמשבר הפיננסי מתרחש שוב. עשרות אלפי הלקוחות הפרטיים של בנק "גרינסיל" - חלק מאימפריית הפיננסים "גרינסיל קפיטל" האוסטרלית-בריטית - חוששים בימים אלה לכספם אחרי שהבנק פשט את הרגל וחשבונותיהם הוקפאו. כמה עשרות לקוחות עסקיים של הבנק (בעיקר עיריות ורשויות מקומיות במדינה) צפויים להפסיד מאות מיליוני אירו שהופקדו בו. הסיבה? מודל פיננסי שהסתמך על הגדרת חובות מסוימים כ"הלוואות בסיכון נמוך", ושעמד בבסיס האסטרטגיה הפיננסית של גרינסיל קפיטל התברר כשגוי, החברה עומדת בפני חדלות פירעון והרגולטור הגרמני נאלץ להתערב.

כמו לפני יותר מעשור, גם הפעם ניצב הבנק השוויצרי קרדיט סוויס במרכז הפרשה - הוא גם השתתף בשיווק המוצרים הפיננסיים השנויים במחלוקת של גרינסיל ללקוחותיו וגם היה משקיע בחברה. הפסדיו בפרשה זו מוערכים במיליארדי אירו. בגרמניה במיוחד, אבל גם ברחבי העולם, הפרשה - המתגלגלת בשבועות האחרונים בין בתי משפט בלונדון, ברלין וציריך - מגבירה את העצבנות והחשש מפני מפולת פיננסית נוספת.

אפילו עיריות השקיעו 

העיר מונהיים שליד קלן היא אחת מאלו החוות דז'ה-וו של המשבר הפיננסי. לראשי העיר הקטנה, שבה 30 אלף תושבים, נמאס לראות כיצד בנק החיסכון המקומי גובה מדי שנה סכומים גבוהים בריבית שלילית על החסכונות שלהם. אלה זמנים מוזרים לבנקאות, ובגלל משטר הרבית השלילית שמנהיג בשבע השנים האחרונות הבנק האירופי המרכזי, בנקים גרמניים דוחפים לקוחות עסקיים או מוניציפליים בעלי מיליונים בעובר ושב לבנקים אחרים, שדווקא כן מבטיחים להם תשואה. אחרת, הם גובים עמלה חדשה בשוק הגרמני - עמלת שמירת כסף, בין 0.5% ל-1% מדי שנה.

אחד מהבנקים החדשים הללו, שפירסם את עצמו דרך האינטרנט ובעיקר דרך אתרי השוואות תשואה בבנקים, היה בנק גרינסיל. מדובר בגלגול של בנק ותיק מהמבורג, שלד בנקאי שנקנה על ידי גרינסיל קפיטל ומשך אליו גרמנים שניסו להתחמק מאותה ריבית שלילית.

עיריית מונהיים התפתתה להעביר אליו 38 מיליון אירו, והיא לא הייתה לבד: בשלוש שנות פעילות צבר הבנק 3.5 מיליארד אירו בפיקדונות. שלושה מיליארד מהם היו של לקוחות פרטיים. סכום זה, ככל הנראה, ישולם חזרה ללקוחות בשל הערבות הממשלתית לכסף בחשבונות. אבל ערבות זו לא חלה על רשויות מקומיות. המיליונים של מונהיים, ועוד כ-300-400 מיליון אירו של רשויות אחרות - כנראה הלכו לאיבוד.

"מימון שרשראות אספקה"

הסיבה שבגללה בנק גרינסיל מהמבורג היה יכול להציע ללקוחותיו ריבית שנתית גבוהה יחסית, בניגוד לבנקים גרמנים, הייתה משום שהיה חלק מאימפרייה פיננסית שהתיימרה להרוויח לא מהתחומים הוותיקים של הבנקאות, אלא מתחום חדש ששיכללה - "מימון שרשראות אספקה". מי שעמד מאחורי חברת האם, שבבריטניה הוגדרה בתור מוסד למתן אשראי וכונתה "בנק צללים", הוא איש העסקים האוסטרי לקס גרינסיל (44).

מייסד הבנק לקס גרינסיל. הבטיח לעזור לעסקים קטנים / צילום: יוטיוב

לגרינסיל, שגדל בחווה באוסטרליה לגידול בטטות, מלונים וקנה סוכר, היה סיפור טוב על שורשי האימפריה הפיננסית שהקים. סיפור טוב תמיד עוזר בוול סטריט, וזה של גרינסיל היה כרוך בזכרונות כיצד הוריו - חקלאים תעשייתיים בקווינסלנד - לא יכלו להרשות לעצמם לשלוח אותו לאוניברסיטה, משום שחיכו במקרים מסוימים שנתיים לכסף שיגיע מהלקוחות בתמורה ליבולים.

מהניסיון הזה, אמר, נולדה גרינסיל קפיטל - מוסד אשראי שאסף התחייבויות מספקים, שילם אותן במהירות במקום הלקוחות תמורת ויתור על כמה אחוזים, ואז גבה אותן בבוא הזמן. גרינסיל אמר כי מטרתו הייתה "רק לעזור" לעסקים קטנים ובינוניים, תמורת גביית עמלה מהסכום. "הכל התחיל מכך שראיתי את הכאב של הוריי שנאלצו להתעסק עם סוחרים ותאגידים גדולים שקנו מהם פירות וירקות", אמר.

גרינסיל, למעשה, הבטיחה לפתור בעבור העסקים את בעיית ה"שוטף+90", אך ברמה הגלובלית. האחוזים עליהם ויתרו הספקים תמורת האפשרות לקבל את הכסף כאן ועכשיו היו התמורה של גרינסיל ומשקיעיה על התיווך.

גרינסיל קפיטל הוקמה ב-2011 ונחשבה אז כסוג של הבטחה אחרי משבר האשראי של 2008 - להפוך את עסקי המימון להוגנים יותר. לתקופה מסוימת, שימש גרינסיל עצמו כיועץ פיננסי של הממשלה השמרנית הבריטית בראשותו של דייוויד קמרון (שהתחיל לעבוד בעבור החברה אחרי שפרש).

הגארדיאן על המחיקות של קרדיט סוויס ופשיטת הרגל של גרינסיל

קרדיט סוויס סייעו לממן

אבל, כדי לאפשר את מימון העסק שלה, גרינסיל קפיטל הייתה צריכה לבנות מכשיר פיננסי מיוחד. מי שסייע לה בתהליך הזה הוא הבנק השוויצרי קרדיט סוויס, מגיבורי משבר 2008, אחד מהבנקים שהיו "גדולים מכדי ליפול", אך שסייעו לנפח בועת אשראי גלובלית בעזרת אריזה מחדש של הלוואות נחותות לבעלי בתים (סאב-פריים) כהלוואות ברמה גבוהה של ביטחון.

גם הפעם הסיכון נארז מחדש. גרינסיל וקרדיט סוויס ארזו חבילות של החובות של לקוחות לספקים, אותן חשבוניות שהם אספו מרחבי העולם ומעסקים שונים, והגדירו אותן כמעין אג"ח בסיכון נמוך. התשואה לא הייתה גבוהה מאוד, אך עדיין טובה ביחס לרמת הסיכון שהובטחה. הנימוקים לכך היו שלא מדובר ממש בהלוואה או בחוב תיאורטי, אלא בתשלום עבור מוצרים שכבר סופקו וכי הלקוחות עצמם היו אמורים להיות "ברמת אמינות גבוהה".

המכשירים הללו הוצעו ללקוחות של קרדיט סוויס בתור אפיק השקעה בטוח ומניב. כמו שהלקוחות הפרטיים של בנק גרינסיל בגרמניה נמשכו לשיעורי הריבית החיוביים שהוא הבטיח בתקופה שאחרים הציעו רק ריבית שלילית, כך נמשכו הלקוחות העסקיים של קרדיט סוויס למוצר הפיננסי של גרינסיל, שגם כלל ביטוח. לפי הדיווחים, קרדיט סוויס אף הלוותה כסף לכמה מלקוחותיה כדי שיירכשו עוד ועוד מהמוצר של גרינסיל.

הפירמידה החלה לקרוס לפני כחודש וחצי. התברר, כי במקום לעבוד מול עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים ברחבי העולם, חלק גדול מהעסקים של גרינסיל נעשו עם חברה אחת - GFG Alliance של איש העסקים ההודי-בריטי סנג'יב גופטה. מי שכונה "מחלץ תעשיית הפלדה הבריטית", היה צריך כסף רב.

הפייננשל טיימס על היחסים בין מייסד גרינסיל לרה"מ לשעבר קמרון

גרינסיל הפכה לתלויה בהחזר ההלוואות של CFG, וכשאחד מהמבטחים שלהם העריך שאין ביכולתו של גופטה לעשות זאת וכי הדבר צפוי לגרום לקריסה של גרינסיל, הוא הודיע מיידית על תום האחריות על האג"חים. האזהרה הזו הביאה את קרדיט סוויס למשוך את ידיה מגרינסיל כמה ימים לאחר מכן (למרות שכמה חודשים לפני כן חטיבה אחרת שלה העבירה 140 מיליון דולר כסיוע חירום לחברה), ויצרה את הפרשה המתגלגלת.

חקירות פליליות וזעם ציבורי

לכאורה, ישנם הבדלים גדולים בין 2008 למצב הנוכחי. היקף האג"ח "הרעילות" של גרינסיל לא היה גדול מדי, וקרדיט סוויס מעריכה אותן ב-10 מיליארד דולר. לבנק השוויצרי היו ביטחונות בגובה שלושה מיליארד אירו, והוא הצליח להחזיר עוד 1.5 מיליארד אירו. מחצית מהכסף הוחזר למשקיעים, וקרדיט סוויס הודיעה כי היא מתכוונת לשלם עוד ללקוחותיה שנפגעו בעקבות הפרשה, העיקר שלא לעמוד על כוונת הרשויות.

בפועל, הציבור בגרמניה וגם בשוויץ חושש כי הבנקים שוב לוקחים הימורים שהציבור בסופו של דבר יצטרך לשלם.

בגרמניה נפתחה חקירה פלילית נגד בנק גרינסיל, בחשד כי למעשה כל הפעילות הבנקאית שלו נסמכה על העסקים מעבר לתעלה. בנוסף, נבדק חשד קונקרטי כי הבנק הלווה 100 מיליון דולר ממש סמוך לקריסת החברה, תוך שידע כי אין סיכוי שיקבל אותם חזרה. בלונדון הגישה גרינסיל בקשה להליכים שיובילו אותה לפשיטת רגל וגם הרגולטור השוויצרי החל לבדוק את הנעשה בקרדיט סוויס סביב הפרשה.   

לוקחים יותר סיכונים: הפרשות שמעיבות על בנק קרדיט סוויס

שתי פרשות חברו בשבועות האחרונים כדי להסב מיליארדים בהפסדים ועוד נזק תדמיתי רב לבנק השוויצרי קרדיט סוויס. הראשונה, גרינסיל - שהמחישה כיצד שוב הבנק שותף לאריזה מחדש של הלוואות מסוכנות כאג"ח בתשואה נמוכה. השנייה היא פרשת ארכגוס, שהראתה כיצד הבנק לקח סיכון במימון קרן גידור של משקיע דרום קוריאני שהורשע בסחר במידע פנים ושהימר על שוק הטכנולוגיה בארה"ב ובסין.

בפרשה הראשונה הבנק עדיין נאבק לסגור חשיפה של 5 מיליארד דולר ל"גרינסיל" בשנייה הוא כבר הודה בהפסד של 4.7 מיליארד דולר.

הניו יורק טיימס על "נפילתה המהירה של החברה שהוקמה על חובות"

מעבר לביקורת של מומחים רבים כי משהו אינו עובד כשורה במחלקת הסיכונים של קרדיט סוויס - בנק שמנהל השקעות של 1.7 טריליון דולר - שתי הפרשות מציגות את הסיכון הרב שבנקי השקעות לוקחים בימים אלו.

עסקי הבנקאות המסורתיים כבר אינם תקפים בעידן של רבית שלילית. באופן טבעי, הבנקים צריכים לנקוט מדיניות מסוכנת יותר ויותר כדי להביא תשואה ללקוחותיהם. אם מדובר בהשקעה בשוק המניות, למשל, שכולו נחשב כעת למסוכן יותר מבעבר. סקר של כ-5,000 משקיעים שערכה חברת ההשקעות  Natixis  מצא כי 78% סבורים ש"המשך הצמיחה הנוכחית בשווקים אינה בת-קיימא".

אפשר להאשים את הבנקים הגדולים בחמדנות, וצריך לדרוש מהם להגדיל את ההון העצמי שלהם באופן שהולם את הסיכונים ההולכים וגדלים שהם לוקחים, אבל קשה שלא לראות כיצד ההתעקשות של הבנקים המרכזיים לשמור על ריבית אפסית משפיעה על המצב. היא אף גורמת להצפה של השוק במשקיעים שאינם חוששים לקחת הלוואות כדי לנסות ולהרוויח, משום שמחיר הכישלון מעולם לא היה נמוך יותר. קרנות פנסיה, משקיעים פרטיים, וגם מחלקות ההשקעות בבנקים  -  כולם מנותבים לאפיקי השקעה בודדים, שייתכן שאינם בתחום מומחיותם.

קרדיט סוויס מיהר להדיח השבוע חלק מההנהלה שהיתה אחראית למחדלים - מנהלת הסיכונים וראש חטיבת הבנקאות העסקית. הוא הבטיח "להפיק לקחים". אבל הסיכוי שהוא עצמו חריג בשוק אינו גבוה. קרדיט סוויס עשוי להיות מבחינות רבות רק אחד מבנקי ההשקעות שלוקחים על עצמם ומפיצים סיכונים, בעידן של ריבית נמוכה וכסף זול.

כך עבדה השיטה

גרינסיל קפיטל אספה התחייבויות מספקים, שהסכימו לוותר לה על כמה אחוזים מהחובות של הלקוחות כלפיהם, תמורת קבלת הכסף מיידית. כלומר, ניסתה לפתור את בעיית השוטף פלוס 60/90 ברמה הגלובלית. את המודל הזה היא ניצלה יחד עם קרדיט סוויס כדי ליצור אג"ח לכאורה בסיכון נמוך, בטענה שמדובר בכסף של לקוחות מבוססים, תמורת סחורה שכבר סופקה. יחד הן מכרו בערך 10 מיליארד דולר מהא"גחים הללו.

אבל, כשחברת הביטוח שהציעה לבטח את האג"ח נופפה בדגל אדום והבהירה כי גרינסיל תלויה למעשה בהחזר חובות של איש עסקים אחד בלבד וכי הוא נמצא בקשיים, סיימה קרדיט סוויס את היחסים אתה, אך השאירה חלק מהלקוחות עם בור שמסתכם ב-5 מיליארד דולר.

עוד כתבות

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?