גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוטופיה במזרח התיכון? מחקר חדש מגלה שהסכמי אברהם ירחיבו את הכלכלות המעורבות בטריליון דולר בעשור

מזרח תיכון חדש? לפי חוקרי מכון ראנד, ההסכמים בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין, מרוקו ואפילו סודאן עומדים להוביל לתוצאות כלכליות אופטימיות במיוחד עבור כל האזור ● עם זאת, המחקר בוחר להתעלם ממלחמות, הפיכות ומשברים כלכליים שעשויים להכות במזרח התיכון

חתימת הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות / צילום: Reuters, תום ברנר
חתימת הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות / צילום: Reuters, תום ברנר

מזרח תיכון חדש אאוט, הסכם האוריינט אין. הסכמי אברהם נתנו לחוקרי מכון ראנד שמרכזו בארה"ב כר נרחב לחקר הפוטנציאל הכלכלי הגלום בהסכמים, בין אם יישארו במסגרת הקיימת ובעיקר אם יורחבו לעוד מדינות.

במחקר שערכו הד"ר שירה עפרון וד"ר דניאל איגל, כלכלנים במקצועם, הובאו בחשבון נתונים קיימים של התפתחות הסחר וענפי הסחר בין המדינות המעורבות בהסכמים, הערכות של גופים כמו בנק ישראל וגופים בינלאומיים. כן שוקלל פוטנציאל השילוב הכלכלי בין המדינות ולא פחות חשוב בתוך קבוצת המדינות המעורבות בהסכמים, איחוד האמירויות ישראל וארה"ב כעוגן, בחריין, וגם סודאן ומרוקו כשותפות. הנחת היסוד של החוקרים הייתה כי הצדדים יחתמו על הסכמי סחר מתקדמים ובראשם הסכם סחר חופשי מלא, וזו אולי גם המלצתם העיקרית לכל הצדדים, ואם אכן זה יקרה - התוצאות אופטימיות במיוחד.

ישראל, כך לפי המחקר, אם תחתום הסכמי סחר חופשי כאלה מול כל מדינה השותפה להסכמי אברהם בנפרד, תרוויח בתוך עשור הרחבה של הפעילות הכלכלית בתוכה בהיקף של 46 מיליארד דולר, עם עלייה של 2.3% בתוצר, תוספת של קרוב ל-20 אלף מקומות עבודה והפחתה של כמעט חצי אחוז בשיעור האבטלה. אבל הבונוס הגדול נעוץ, לפי עפרון ואיגל, בהסכם סחר חופשי שיכלול את כל המדינות, משהו דומה לאיחוד האירופי. או אז בשילוב הכוחות והיתרונות היחסיים של כל מדינה, הרווח הכלכלי לכולן מאמיר מאוד.

ישראל תגיע להרחבת פעילות כלכלית בהיקף של יותר מ-70 מיליארד דולר בעשור, עם עלייה של 3.7% בתוצר ו-30 אלף משרות חדשות. איחוד האמירויות תרוויח מכך הרחבה של יותר מ-50 מיליארד דולר, מרוקו המתפתחת 18 מיליארד דולר ו-67 אלף משרות חדשות, בחריין הקטנה הרבה יותר - 4.4 מיליארד דולר, וסודאן שכלכלתה החלשה מכולן, שני מיליארד דולרים ו-46 אלף משרות חדשות.

התחזית הזו מבוססת על בחינה מדוקדקת של ענפים שיקבלו דחיפה עצומה קדימה בשל השילוב, כמו אגריטק, אנרגיה, מים ועוד, שבהם החיבור בין טכנולוגיות ישראליות, משאבי טבע ויכולת מימון עשויה להביא לתוצאות מהירות במיוחד, חדי קרן אבל בליגה של המרחב הבינלאומי הבין מדינתי.

ד"ר שירה עפרון / צילום: Diane Baldwin / RAND Corporation

המחקר מתעלם ממלחמות, הפיכות ומשברים כלכליים

החוקרים של מכון ראנד לא הסתפקו בזה והחלו ממש להתפרע. הם בחנו את האפשרויות הגלומות בהוספת מדינות פוטנציאליות נוספות שיחברו גם הן להסכם הסחר החופשי. מתוך הפוטנציאל הם בחרו את אינדונזיה, מאוריטניה, עומאן, פקיסטן, ערב הסעודית ואוזבקיסטן. ומיד נתייחס לבחירה שבהחלט יכולה להיות שנויה במחלוקת.

כאן המספרים משתוללים, לישראל מדובר בהרחבת הכלכלה ברבע טריליון דולר בעשור, עם תוספת של 13% לתוצר. איחוד האמירויות אמורה להרוויח מכך 150 מיליארד דולר, אינדונזיה 370 מיליארד דולר וסעודיה 270 מיליארד דולר.

מדוע נבחרו מדינות אלו? איגל אומר כי מקצתן נבחרו לפי הפוטנציאל הפוליטי שהתפרסם, כמו מאוריטניה, עומאן וערב הסעודית. אוזבקיסטן גילתה עניין רב בהסכמים ואף הודיעה כי תהיה חלק ממימון קרן אברהם, שעל הקמתה הוחלט בעת חתימת ההסכמים. צירופה של אינדונזיה, נציגת המזרח הרחוק, לרשימה מוסבר בעיקר בצורך שלה להשתלב בקבוצה כזו ובקשר שלה כמדינה מוסלמית ברובה לעולם הערבי המתון.

פקיסטן היא אולי התוספת הבעייתית יותר וסיכויי הצטרפותה לברית כלכלית כזו לגמרי קלושים. מה שמוביל לביקורת על המחקר שנראה כאופטימי מדי, מניח הנחות בסיס מתקדמות מדי ומתעלם מגורמים מעכבים, ופוטנציאל של אירועים בעייתיים, כמו מלחמות, הפיכות או משברים כלכליים ואחרים (קורונה למשל).

ד"ר דניאל איגל / צילום: Diane Baldwin / RAND Corporation

איגל ועפרון נותנים לכך תשובה חשובה: ארצות הברית של אמריקה. לפי הניתוח שלהם ושיחות עם בכירים בממשל, לוושינגטון אינטרסים חשובים לקידום ברית כלכלית כזו, על בסיס הסכמי אברהם הנוכחיים המעניקים את התשתית לכך ולהוסיף אליה עוד מדינות. שיקול מרכזי אמריקאי בעניין הוא ההשפעה הממתנת ומייצבת של הפריחה הכלכלית על המדינות ועל האזור כולו. עפרון ואיגל מביאים את הדוגמה של הסכמי השלום עם ירדן ומצריים, שלא יצרו קשרים כלכליים מהותיים בין המדינות ולכן לא הפכו לשלום אמיתי.

היתרונות הכלכליים ושיפור רמת החיים היא הגורם המייצב המשמעותי ביותר לדבריהם, והשילוב של היתרונות של המדינות המעורבות הוא פוטנציאל אדיר לרווחה כלכלית כזו. משמע כלי גיאופוליטי מדיני בידי וושינגטון למטרה העיקרית הזו. בנוסף, זו ברית כלכלית שמהווה משקל נגד ותחרות כלכלית ומדינית לגורמי ענק בינלאומיים אחרים כמו סין, רוסיה ואפילו האיחוד האירופי. התחרות הפתוחה גם בשוק העולמי היא אחד מיסודות תורת ראנד והיא הגורם העיקרי שמביא לקידום כלכלי אישי ומדינתי, אומרים החוקרים. לדבריהם הסיוע הצבאי האמריקאי המוענק למצרים לבדה עולה על כלל הסיוע הכלכלי למזרח התיכון כולו. "את המשוואה הזו צריך לשנות. ההשקעה הצבאית יעילה הרבה פחות מההשקעה הכלכלית למטרות האמריקאיות שבראשן יציבות ושקט באזור המסוכסך הזה". האמריקאים יכולים לספק את הגיבוי והתשתית ההסכמית והמדינית הדרושה למדינות הברית הזו, וכמובן גם להרוויח ממנה כלכלית.

ומה לגבי הפלסטינים? לא בתמונה

עוד נקודה מהותית וחשובה היא הפלורטרליות או המולטילטרליות הנחוצה להצלחה ולמימוש הפוטנציאל שעולה מהמחקר. כלומר גם יחסי מסחר בילטרליים או טרילטרליים עם הסכם סחר חופשי יביאו רווחים נאים, אבל אלה מוכפלים פי כמה וכמה כאשר מדובר בברית שלמה הכוללת מדינות רבות, המביאות כל אחת את יתרונותיה. דוגמה אקוטית שממש קורמת עור וגידים בימים אלה היא חברת אגריטק הישראלית המתמחה בטכנולוגיות השקיה מתקדמות, שאמורה להשתתף בפרויקט ענק של פיתוח חקלאי בקרקעות בסודאן ובמרוקו, הנמצאות בבעלות של איחוד האמירויות ובמימון שלה.

ואיפה הפלסטינים בתמונה? לפי עפרון ואיגל, הם לא. כלומר, בשל סיבות שונות הם לא הוספו למשוואה, אף שבפועל הם יושפעו ממהלך כזה. "הסיבות הן גם המצב הפוליטי המורכב של הפלסטינים, גם המגבלות על הסחר משם ואליהם כעת, גם היחס המורכב של הרשות למהלכי השלום האלה, וגם היעדר נתונים מספקים שיאפשרו את המחקר לעומק" כך החוקרים. אבל הנחת היסוד היא שגם בגלל קשרי המסחר עם ישראל והרצון מהשטח מהשוק הפרטי הפלסטיני, תעשיינים, סוחרים וחקלאים, הפלסטינים לא יישארו בחוץ וירוויחו גם הם.

בשורה התחתונה מדובר בחזון שלפני שנה היה נתקל ברעמי צחוק ובבוז, אבל לפחות חציו הראשון נמצא בתהליך הגשמה מהיר. בגלובס פרסמנו כי ברבע האחרון של 2020, ממש מהרגע הראשון של פתיחת היחסים, כבר נחתמו עסקות בהיקף של מיליארד דולרים רק בין ישראל לאמירויות, כלומר האוטופיה כבר בהתממשות. הסכם סחר חופשי למדינות המעורבות יכול לתת לכך קידום מהיר הרבה יותר, והצטרפות של עוד מדינות מפתח תגדיל בטור גיאומטרי את הרווח הכלכלי למדינות המשתתפות.

ובחזרה לקרקע המציאות. ראשית, אצלנו אי היציבות הפוליטית והיעדרה של ממשלה קבועה מקשים מאוד על קידום ההסכמים שכבר נחתמו ועל הסכמים חדשים שעליהם ראש הממשלה בנימין נתניהו רומז מזה זמן. בנוסף, בשמי המזרח התיכון יש לא מעט עננים כמו מלחמות האזרחים בסוריה ובתימן, המצב הכלכלי המידרדר בלבנון ועיראק השסועות, כשעל כל אלה מנצחת מחרחרת הטרור איראן. יישומו של החזון שמציגים חוקרי ראנד, לאחר החתימה על סכמי אברהם, אינו מופרך כלל, אבל הקשיים בדרך רבים.

המספרים נראים מדויק, המציאות מציבה קשיים | פרשנות

המספרים נראים מדויקים, המחקר רציני, לפחות בכל הקשור להיבטים הכלכליים של השלכות הסכמי אברהם, אבל בתוך התחזית הזו חסרה מאוד הריאליה המזרח תיכונית. החזרה אל קרקע המציאות, מראה קשיים רבים ביישום אותה תחזית. ראשית אצלנו אי היציבות הפוליטית והיעדרה של ממשלה קבועה מקשים מאוד על קידום ההסכמים שכבר נחתמו ועל הסכמים חדשים שעליהם נתניהו רומז מזה זמן. אבל זו עוד הבעיה הקלה יחסית. בשמי המזרח התיכון לא מעט עננים, מלחמות האזרחים בסוריה ובתימן, המצב הכלכלי המידרדר בלבנון ועיראק השסועות כשעל כל אלה מנצחת מחרחרת הטרור איראן. מה שקורה במדינות אלה משליך על המזרח התיכון כולו, וגם על יציבותן של מדינות המופיעות במחקר. האווירה הלוחמנית הזו, תשפיע לרעה על הרחבת ההסכמים והצירוף של מדינות אחרות. גם חילופי השלטון בארצות הברית, מעלים הסתייגויות למחוייבות אמריקאית להטבות למדינות העשויות להצטרף, כמו מאוריטניה, ובוודאי ערב הסעודית שהיא מדינת מפתח במחקר הזה.

פקיסטן היא אולי התוספת הבעייתית יותר, וסיכויי הצטרפותה לברית כלכלית כזו לגמרי קלושים. המחקר שאם כן אופטימי מדי, מניח הנחות בסיס מתקדמות מדי ומתעלם מגורמים מעכבים, ופוטנציאל של אירועים בעייתיים, כמו מלחמות, הפיכות או משברים כלכליים ואחרים (קורונה למשל).

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות