גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קצא"א: שינוע הנפט מאיחוד האמירויות לעולם דרך ישראל החל. ארגוני הסביבה עתרו לבג"ץ

החברה להגנת הטבע, "אדם, טבע ודין" ו"צלול" הגישו עתירה לבג"ץ, שבהם הם מבקשים לבטל את הסכם קצא"א לשינוע נפט מאיחוד האמירויות דרך אילת ואשקלון ● לטענתם, ההסכם סוכם "מעל לראשם" של התושבים, ללא כל שקיפות ואף ללא מעורבות של הדרג הפוליטי או המקצועי בנושא

שונית אלמוגים במפרץ אילת / צילום: אמיר שטרן
שונית אלמוגים במפרץ אילת / צילום: אמיר שטרן

עם כינון הסכמי הנורמליזציה מול איחוד האמירויות, חתמה חברת קצא"א על הסכם לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לרחבי העולם - דרך מפרץ אילת ואשקלון. ההסכם נעשה למרות ששינוע הנפט עלול להוביל לאסון באזור שוניות האלמוגים הרגישות באילת ובכך לסכן את ענף התיירות באזור, ובמנותק מיעדיה האקלימיים של ישראל.

שלושת הארגונים הסביבתיים - החברה להגנת הטבע, "אדם, טבע ודין" ו"צלול" - הגישו היום (ג') עתירה לבג"ץ נגד ממשלת ישראל וחברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה), שבה הם מבקשים מבית המשפט להורות כי ההסכם איננו תקף, מפני שלא אושר בממשלה, ולא התקיים לגביו דיון על-מנת לקבל את ההחלטה על בסיס רקע עובדתי, מקצועי ותוך שמיעת עמדות הציבור והמומחים השונים.

בארגוני הסביבה טוענים כי ההסכם, למרות משמעותו הרבה, סוכם "מעל לראשם" של התושבים, ללא כל שקיפות ואף ללא מעורבות של הדרג הפוליטי או המקצועי בנושא. 

בתגובה לעתירה, אומרים בקצא"א שהזרמת הנפט מהאמירויות לישראל כבר החלה. על כך, מעידים גם תושבי אילת. בתקופה האחרונה, מורגשת באזור פעילות ערה הרבה יותר של מכליות נפט ספינות, חלקן ממש בסמיכות לרוחצים.

שני מקרים חמורים של דליפות נפט

על ההסכם חתמה קצא"א מול החברה הבינלאומית Med-Red L.B, ועד היום במשרדי הממשלה לא מוסרים מידע באשר לתוכן ההסכם או למשמעות של דליפת נפט לים או לטבע במהלך שינוע הדלק מהמפרץ. זאת, כאשר ברקע, כך מזכירים הארגונים, קצא"א הייתה מעורבת בשנים האחרונות בשני מקרים חמורים של דליפות נפט שגרמו לנזק אקולוגי משמעותי - בנחל צין ובעברונה.

שלושת הארגונים טוענים בעתירה כי קצא"א, חברה ממשלתית, חתמה על ההסכם, שהוא בעל משמעיות סביבתיות וחברתיות מרחיקות לכת, ויש לו סכנות ממשיות לערכי הטבע הייחודיים שבמפרץ אילת, לא רק ללא מעורבותה של הממשלה ומשרדי הממשלה המוסמכים, אלא ללא הליך תקין ובניגוד לעמדות המומחים, הן מטעם המדינה והן באקדמיה.

על-פי העתירה, "תנאי להחלטה מהסוג הנדון הוא אישור ממשלה. ללא אישור ממשלה, מדובר בחריגה מסמכות, ועל ההסכם להתבטל... על הממשלה לקיים דיון נאות בסוגיה על יסוד תשתית עובדתית מלאה ולאחר שמיעת עמדות הציבור".

בעתירה נכתב כי לצד הנזק האקולוגי לשוניות האלמוגים, שעשוי להיות בלתי הפיך, יש להוסיף את הפגיעה האנושה בתיירות באילת, בכלכלת העיר וברווחת התושבים ואת הסכנה כי אילת תהפוך מעיר תיירותית, כלכלית ומפותחת לעיירת תיירות נטושה, ענייה, מוכת אבטלה ועם תחלואה עולה. "די בדליפה בודדת, של 1% בלבד, מנפח מיכלית אחת, כדי לגרום לנזק בלתי הפיך", נכתב בעתירה.

חברת קצא"א עוסקת בהובלת ואחסון נפט, לצד שירותי תשתית בתחומים כמו גפ"מ, מוצרי דלק ופחם. בפרט, קצא"א אחראית על קווי הנפט בין אילת לאשקלון ועל נמלי נפט ומיכלי אחסון לנפט בשתי הערים.

על-פי העתירה, "ההסכם הנוכחי גובש ללא תשתית עובדתית בדבר הסיכונים הסביבתיים ותוך התעלמות מנזקי העבר של אותה הפעילות ממש".

על-פי העתירה, "חתימת ההסכם בין קצא"א לחברת Med-Red L.B, שיוביל לעלייה חדה במספר מיכליות הנפט העוגנות ופורקות נפט במפרץ אילת (מאחת עד חמש בשנה לעשרות), מעוררת חשש כבד מפגיעה אנושה בים ובחופים של מפרץ אילת, כתוצאה מדליפת נפט שתיגרם מתקלה, תאונה או פגיעה מכוונת של גורמים עוינים, בייחוד נוכח התרבות מקרי הפגיעות בספינות ברחבי המזרח התיכון, כחלק מהמאבקים בין המדינות באזור".

בארגוני הסביבה מדגישים כי אין צורך בדליפות רבות של נפט כדי להוביל לפגיעה ואף לחורבן שונית האלמוגים, אלא די בדליפה בודדת, של 1% מהנפט של מיכלית אחת (הנושאת 300 אלף טונות של נפט), בגין עלייה על שרטון או תקלה טכנית כלשהי, כדי לגרום לנזק בלתי הפיך תוך זמן קצר. "לפיכך", טוענים הארגונים, "פוטנציאל הנזק הוא עצום, ושולי הביטחון למעשה כמעט לא קיימים".

ואכן, בעבר אירעו מספר דליפות נפט חמורות שנגרמו ממתקני קצא"א. שונית האלמוגים של אילת כמעט נכחדה בשנות ה-70',בעקבות פעילותו האינטנסיבית של מסוף קצא"א דאז, ובשנים האחרונות אירעו מספר דליפות נפט חמורות לאורך צינור הנפט של קצא"א בין אילת ואשקלון: בשנת 2011 התרחשה דליפה מצינורות קצא"א בנחל צין, במסגרתה זרמו לסביבה כ- 1,000 מ"ק של נפט. לשמורת נחל צין נגרם נזק סביבתי כבד, ובעקבותיו האירוע הוגשו כתבי אישום נגד בעלי תפקידים בקצא"א, והושתו עליה קנסות כספיים.

בשנת 2014 התרחשה דליפת נפט חמורה נוספת בשמורת הטבע עברונה, במסגרתה זרמו לסביבה כ-5,000 מ"ק של נפט. האירוע הוגדר על-ידי המשרד להגנת הסביבה כאחד מאסונות הטבע הקשים ביותר שנודעו בישראל. בעקבות האירוע,הוגשו תביעות ייצוגיות נגד קצא"א, שהסתיימו בהסכם פשרה לפיו קצא"א תשלם 100 מיליון שקל לשיקום הנזקים ופיצוי הציבור. 

"אובדן בלתי הפיך של מערכת אקולוגית ייחודית" 

בצל החשש מפני דליפת נפט שתוביל לאסון סביבתי, שלושת הארגונים מציינים בעתירה כי "מפרץ אילת הוא אחד מאתרי הטבע הייחודיים והרגישים ביותר בישראל, וזהו המקום היחיד בישראל שבו מתקיימות שוניות אלמוגים בעלות עושר ביולוגי ומגוון מינים, שאין שני לו במדינה. בנוסף, השונית היא בעלת חשיבות אקולוגית עולמית, לאור תופעת הלבנת האלמוגים והיעלמותם ברחבי העולם, הנגרמת משינויי אקלים והתחממות מי הים. שונית האלמוגים במפרץ אילת, לעומת זאת, מפגינה עמידות רבה יחסית לתופעה זו, ולכן ההגנה עליה היא בעלת חשיבות גלובלית ולא מקומית".

כלכלת העיר אילת נסמכת במידה כמעט מלאה על תיירות. בארגוני הסביבה מציינים כי שינוע נפט דרך מפרץ אילת עלול להוביל לפגיעה כלכלית בעיר. לפי העתירה, "הנזק האקולוגי לבדו, של פגיעה חמורה במפרץ אילת, צפוי להיות בשווי של עשרות מיליארדי שקלים, לצד היותו אובדן בלתי הפיך של מערכת אקולוגית ייחודית. לנזק זה יש להוסיף את הפגיעה האנושה בתיירות באילת, בכלכלת העיר וברווחת התושבים. שונית האלמוגים מהווה גם משאב תיירותי ראשון במעלה, לעיר אילת וסביבותיה, וסביבה קיימת תשתית תיירותית וכלכלית מפותחת המשרתת את תושבי המדינה כולה. עשרות אלפי מבקרים מגיעים למפרץ אילת מדי שנה לצורכי ספורט ימי כגון צלילה ושייט, ומשתמשים בתשתית התיירותית של העיר, הכוללת מועדוני צלילה, גלישה ושייט, בתי מלון, מסעדות ומוקדי תיירות אחרים, המהווים מקור הכנסה משמעותי לעיר".

כשם שקורה בכל אסון סביבתי, הראשונים לשלם את המחיר הכבד הם בעלי החיים. בעתירת הארגונים, הם מזהירים מפני המשמעות עבור המינים הרבים החיים באזור אילת - ולא רק בסביבתה הימית ובשונית האלמוגים שלה. לפי הארגונים, לא רק החופים ושוניות האלמוגים של אילת עלולים להיפגע קשות מדליפת נפט, אלא חיות בר נוספות וערכי טבע רבים במפרץ, כולל עופות, חסרי חוליות ויונקים ימיים, המצויים בשטח שעלול להזדהם".

בנוסף, הארגונים חוששים כי דליפת נפט בנמל קצא"א באשקלון עלולה לפגוע בחופי הים התיכון ובמתקני ההתפלה של ישראל, ובכך לסכן את מקור מי שתייה העיקרי של ישראל. לפי העתירה, "פריקת והעמסת נפט מהמיכליות לחוות המיכלים ולצינור גורמת גם לפליטת מזהמים מסרטנים לאוויר. כאמור, גם התיירות והכלכלה באילת מתבססות במידה רבה על מפרץ אילת, ולכן דליפת נפט במפרץ תפגע קשות בהכנסות העיר, שנכנסה לרשימת ערי המפרץ היפות בעולם, ועלולה להפוך אותה לעיר נמל נפט וגז ולעיירת תיירות נטושה, ענייה, מוכת אבטלה ועם תחלואה עולה. דליפת נפט באילת לא תפגע רק בישראל אלא גם בירדן ובמצרים, שגם בהן יש פעילות כלכלית ותיירותית ענפה, המתבססת על חופי מפרץ אילת/עקבה, ולכן פגיעה במפרץ אילת תפגע גם במדינות אלה". 

קצא"א: שינוע הנפט מהאמירויות כבר החל

בקצא"א מדגישים בתגובה כי הזרמת הנפט מהאמירויות במסגרת ההסכם כבר החלה. בחברה מסרבים לבקשת גלובס למסור פרטים בנוגע להסכם שינוע הנפט במשך חודשים. לשאלה כמה נפט נוסף ישונע דרך ישראל במסגרת ההסכם מול האמירויות, לא מסכימים בקצא"א למסור תשובה.

בנוגע לעתירה, אומרים בקצא"א: "במסגרת ההסכם, שהוא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, אין כל חידוש או שינוי בפעילות המתוכננת של החברה אל מול פעילותה השוטפת. מדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת כבר עשרות שנים. קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור בו היא פועלת, והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. בזכות פעילותה, השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ-50 שנה, במקביל לעבודה התפעולית, וזאת הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר".

עוד מוסיפים בקצא"א כי החברה "מצוידת בציוד החדיש ביותר בתחום, עומדת בתקנים בינלאומיים ומבצעת תרגולים והיערכויות באופן תדיר. החברה מחויבת לשמירה על בטיחות וביטחון תושבי האזור, הגנה על ערכי הטבע, הים ואיכות הסביבה"; ומציינים כי החברה גאה ונרגשת על חתימת ההסכם.

עוד כתבות

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה