גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעולם מושכים השקעות מגופים מזהמים, בישראל מבקשים להכפיל את השקעות הציבור בהם

מתחת לרדאר, עשויות לעבור תקנות שיגדילו את השקעות הציבור בחברות ובתשתיות מזהמות • שר האוצר ורשות שוק ההון מתעקשים להעביר בדחיפות תקנות שיאפשרו לגופים מוסדיים להגדיל את חלקם באחזקות בחברות מזהמות מ-20% ל-49% • במשרד להגנת הסביבה כלל לא עודכנו בנושא

משה ברקת, הממונה על שוק ההון / צילום: רפי קוץ
משה ברקת, הממונה על שוק ההון / צילום: רפי קוץ

למרות הקיפאון הפוליטי המתמשך המשתק את עבודת הכנסת, ועדת הכספים התכנסה היום לדיון מיוחד בהצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים, שתכליתה העיקרית היא לאפשר לגופים המוסדיים להחזיק עד 49% בגופים העוסקים בהקמה ופיתוח של פרוייקטים בתחום התשתיות בישראל, זאת במקום מגבלת ה-20% הקיימת היום.

את הנושא מקדם שר האוצר ישראל כ"ץ יחד עם רשות שוק ההון, במטרה להעביר את שינוי התקנות עוד היום, ולא לחכות לממשלה הבאה. הדרג המקצועי במשרד האוצר לא לוקח חלק בדיון. רבים מחברי הכנסת הנמצאים בחדר, מתנגדים לסעיפים שונים בהצעה, ולהחלטה שתאפשר להגדיל באופן משמעותי את ההשקעות הניתנות לחברות העוסקות בדלקים פוסיליים מכספי הפנסיה של האזרחים.

"יאפשר להשקיע יותר בתשתיות מזהמות"

המהלך יאפשר לגופים המוסדיים, המנהלים נכסים בשווי 2 טריליון שקל, להגיע לאחזקות מהותיות בפרויקטי תשתית בהיקף של 100 מיליארד שקל. למרות שבתקופה האחרונה עלתה ביקורת קשה על כך ששינוי התקנות יוביל להגדלת הריכוזיות במשק, המשמעות של הגדלת ההשקעות של כספי הציבור בתשתיות פוסליות מזהמות, עברה לחלוטין מתחת לרדאר.

שר האוצר כ"ץ וראש רשות שוק ההון ד"ר משה ברקת כאמור דוחפים לתיקון מהיר של התקנות, חרף התנגדויות של חברי כנסת וארגונים חברתיים. בארגוני הסביבה חוששים שהצעד המדובר יוביל להשקעות הולכות וגדלות של כספי הפנסיה של הציבור בחברות או בתשתיות מזהמות דוגמת תחנות כוח או אסדות גז טבעי, דווקא בעידן שבו גוברת בעולם מגמת ההשקעות האחראיות ומשיכת כספי הציבור מהשקעות בדלקים פוסיליים.

כיום, גוף מוסדי רשאי להחזיק רק עד %20 בתאגיד ריאלי. בהעלאת התקרה האפשרית לכדי 49% בפרוייקטי תשתית, מקווים ברשות שוק ההון ובמשרד האוצר להגדיל את ההשקעה בתשתיות - ולא דרך תקציב המדינה. התיקון יוצר העדפה להשקעה בפרויקטים חדשים בשלב הקמה ויזום לעומת השקעה בתשתיות קיימות. כלומר, חשיפה לשלב המסוכן ביותר בחייו של הפרויקט - שלב ההקמה, באופן המגדיל מחד את הסיכון הכולל של תיק החיסכון הפנסיוני, ומנגד, גם דוחף כמות גדולה יותר של השקעות מכיס הציבור לתשתיות חדשות של פרויקטים מזהמים דוגמת תחנות כוח או מתקני הנזלת גז, כאשר אין אף מנגנון בקרה שיגרום בתקנות לתעדוף של פרוייקטי תשתית סביבתיים.

"המהלך הזה יאפשר לגופים מוסדיים להשקיע יותר בתשתיות מזהמות. אני לא רוצה שהכסף שלי ושל הציבור שאני מייצג, יושקע שם. שר האוצר פנה לוועדה, כתב דברים יפים על משבר האקלים והסביבה, ואז קוראים את הדברים ורואים שהוא מאפשר השקעה בזיקוק של דלק, הובלה של דלקים, הקמת תשתיות גז, זיקוק גז", אומר רועי מימרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה וחבר בפורום 'כסף נקי', המאגד ארגוני סביבה וחברה ומקדם הסטה של השקעות מתשתיות מזהמות הפוגעות באקלים.

"העולם מצמצם השקעות, ואנחנו מבקשים להגדיל את ההשקעות המזהמות. מילא אם יש בית זיקוק שכבר עובד, אבל לממן מערכות חדשות שיפעלו בנוסף לכל מה שיש? זה בניגוד לכל מה שצריך לעשות, אנחנו לא צריכים ליצור תשתיות חדשות מזהמות אלא לתכנן קדימה תשתיות נקיות". חברי פורום 'כסף נקי' פנו לברקת ולכ"ץ, אך השניים לא השיבו לפנייתם.

שר האוצר, ישראל כ"ץ, פנה במכתב לחברי הוועדה בו נימק את הצורך בתקנות. בדבריו, הוא אף הזכיר את ההתחממות הגלובלית, וכתב: "התממשות סיכוני שינוי אקלים (בדגש על התחממות כדור הארץ) עשויה להשפיע על גופים מוסדיים ובפרט על חברות ביטוח, על ידי הגדלת התחייבויותיהן. כדי להביא לשיפור יכולת ההתמודדות עם שינויי האקלים, נדרשות השקעות בהיקפים גדולים". למרות זאת, התקנות עצמן דווקא מדברות על השקעות בתשתיות הדלקים המאובנים - המדרבנים את משבר האקלים.

והרי, כך מוגדר תחום התשתיות בסקטור האנרגיה שיזכו להשקעות נדיבות מכספו של הציבור לאחר שתאשר הוועדה את התקנות: "ייצור חשמל, זיקוק מוצרי דלק, תשתיות הולכה וחלוקה של חשמל, מוצרי דלק וגז טבעי ומתקני אחסון של מוצרי דלק וגז טבעי". עוד מגדירות התקנות השקעה בהקמה של כבישים וחניונים - אף הם מערכים שבראייה כוללת הבוחנת את מכלול התשתיות בראי הדורות הבאים, יידרשו דווקא לבחינה מדוקדקת מאוד של השלטון. ובסתירה מוחלטת לכך, בין היתר נכתב במסמך: "כל תשתית שמטרתה שיפור יכולת ההתמודדות עם השפעות שינויי האקלים והפחתתם".

נזכיר, כי גז טבעי הוא דלק פוסילי המאיץ את משבר האקלים, כאשר גם עם פליטות הפחמן שלו נמוכות יותר מאלו של פחם או נפט, פליטות המתאן בסקטור הגז הטבעי גבוהות לאין שיעור מפליטות המתאן המיוחסות לדלקים מזהמים אחרים. רק לפני מספר ימים, פרסם האו"ם דוח בו קרא למדינות העולם להפחית באופן דרסטי את פליטות המתאן - מרכיבו העיקרי של הגז הטבעי, שכן אלמלא צעדים משמעותיים בנושא, יהיה קשה מאוד לבלום את התחממות כדור הארץ.

בלובי 99 מזהירים כי חוסר ההסכמה של הוועדה לשנות את הניסוחים באופן שיתעדף פרוייקטים שאינם פוגעים בסביבה, יגרום לכך שהיא תעבור במעטה סביבתי, כאשר בפועל היא דווקא מקדמת בפגיעה בסביבה ובאיכות האוויר בישראל. "מאחר והתקנה החדשה לא מגדירה מהם בדיוק פרויקטים ש‘מטרתם שיפור יכולת ההתמודדות עם משבר האקלים’, אלא מסתפקת בנוסח עמום, החשש הוא כי גופי הפנסיה ינצלו את התקנה לגרין-ווש", אומרים בלובי 99. "מחר אנחנו יכולים למצוא את הכסף שלנו מושקע בתחנות מזהמות של ייצור חשמל בגז רק בטענה שהן מזהמות פחות מתחנות פחם. נהיה בדיון כדי לדרוש מחברי הכנסת לפתור את חוסר הבהירות הזו".

ח"כ מוסי רז ממרצ איננו חבר בוועדת הכספים, אך נכח בדיונים האחרונים והתנגד להצעה. לדבריו, "מאה מיליארד שקלים הם רבע מתקציב המדינה. לא ייתכן שיוחלט על כך כלאחר יד, בוועדה ובממשלה זמנית. בדיון בוועדה, לא ניתנו לנו הסברים משכנעים - למה להגדיל? האם יש השקעות של 20% שרוצים להגדילן? איזה פרויקט לא יצא לדרך ויוכל לצאת בשינוי התנאים. ההשקעה היא של 49% מכספי הציבור שאותם מסכן מנהל ההשקעות בעוד שהוא מסתכן רק בגובה דמי הניהול. לא מקובל עלי שהטבות שניתנות להשקעות חשובות כמו אנרגיה נקייה, בתי ספר ותחבורה ציבורית יינתנו גם לכבישים ולאנרגיה המופקת מגז".

לפי רז, להצעה המדוברת התנגדו מרבית הח"כים שהשתתפו בדיון, אך רק ח"כ רז וח"כ יוראי להב הרצנו ממפלגת יש עתיד, הסבו את תשומת הלב להיבטים הסביבתיים של ההצעה. נסיונותיהם, עם זאת, נתקלו באדישות של חברי הכנסת. במשרד להגנת הסביבה מזהירים כי הקמה של תחנות כוח נוספות המתוכננות בישראל היא מיותרת ועלולה להוסיף זיהום אוויר רב ולפגוע ביכולתה של ישראל לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות, אך ההצעה צפויה לעבור מחר חרף ההתנגדויות.

המשרד להגנת הסביבה לא ידע

למרות שלשינוי התקנות יש השלכות סביבתיות משמעותיות, הן כלל לא הובאו לידיעת המשרד להגנת הסביבה, שהתוודע לכך בעקבות פניית "גלובס". לאורך השנים האחרונות נאבק המשרד בהחלטות שונות להקמת תשתיות פוסיליות שיקבעו את הכלכלה הישראלית לפרקטיקות מזהמות עשרות שנים קדימה, דווקא בעידן של קיצוץ פליטות. התקנות המדוברות, עלולות דווקא לייצר אפקט הפוך ולגרום לבוסט השקעות בתשתיות מזהמות דרך הכיס של האזרח, מבלי שיש לו שליטה על כך, תוך יצירת עיוות משמעותי - הניסיון לגרוע תשתיות מיושנות ומזהמות מהשטח בעתיד, ייפגע בכיס דרך הפנסיה של האזרח שמושקעת ללא אחריות בתשתיות הללו.

לגלובס אומרים במשרד להגנת הסביבה כי ההצעה של רשות שוק ההון להעלות את שיעור ההשקעה בתשתיות הקשורות לדלקים פוסיליים, לרבות תזקיקי דלק, אינה בהלימה עם המדיניות הממשלתית למעבר משקי לכלכלה דלת פחמן ו"אינה עולה בקנה אחד עם המגמה העולמית בהובלת ארה"ב והאיחוד האירופי, להסטה ואף להפסקה מוחלטת של ההשקעה בתשתיות דלקים פוסיליים".

במשרד מזכירים כי תוכניות היציאה ממשבר קורונה במדינות המובילות כוללות השקעות בפעילויות כלכליות התורמות למטרות אקלים, לרבות אנרגיות מתחדשות, ולא כאלה העלולות לעודד דווקא הגדלת אחזקות בחברות מזהמות, כשם שמבקשת לעשות רשות שוק ההון כעת בשיתוף השר כ"ץ. זאת, שעה ששורה ארוכה של מדינות בעולם דווקא "מאמצות מדיניות לניהול ולגילוי הסיכונים הסביבתיים במערכת הפיננסית - באופן שייטיב הן עם הכלכלה והן עם הסביבה".

נזכיר כי בניגוד ללחץ המופעל כדי להעביר כעת את התקנות המדוברות, בתקופה זו ועדות הכנסת כלל לא מתכנסות, אלא בנסיבות חריגות. ועדת הפנים והסביבה למשל, לא יכולה להתכנס כדי להעביר תקנות דחופות הקשורות בזיהום אוויר או בשלל נושאים להם השלכות על חיי אדם או הסביבה הטבעית. זאת, למרות נסיונות מרובים של היו"ר לשעבר, מיקי חיימוביץ׳, ושל המשרד להגנת הסביבה.

ברשות שוק ההון סירבו להתייחס לדברים, ובלשכת שר האוצר לא ענו לפניית גלובס.

עוד כתבות

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

מיליון וחצי שקל על משרה חלקית: איילת שקד מציגה - כך מכינים נקניקיות גם בעסקי הנדל"ן

איילת שקד השוותה בין מינוי בכירים במערכת המשפט להכנת נקניקיות ("מי שלא עומד בחום, שלא ייכנס למטבח") ● מעניין מה הייתה אומרת על מינוי פוליטיקאית לתפקיד בכיר במגזר העסקי

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות

הממשלה תקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים ● הסיבה: הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה ● הממשלה צפויה לשכור עו"ד פרטי 

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העלית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

רס''ן דור זימל ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: מת מפצעיו רס"ן במיל' דור זימל, שנפצע מכטב"ם הנפץ בצפון

דור זימל שנפצע אנושות מהתפוצצות הכטב"ם בערב אל-עראמשה מת מפצעיו ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבוי הסתום בסוגית העסקה לשחרור חטופים ● השר בני גנץ תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתייחס בדבריו לציוץ שלו שלשום ● חיל האוויר תקף יעדי טרור של חיזבאללה, מחבל חוסל ומבנים צבאיים הושמדו ● הקונגרס אישר חבילת סיוע של מיליארדי דולרים לישראל, גלנט בירך ● עדכונים שוטפים

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין, ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה

עמית גל, ממלא מקום הממונה על שוק ההון, מציג מתווה שיאפשר לקרנות הזרות ששולטות בחברת הביטוח הפניקס למכור את השליטה בה בחלקים ● הקרנות סנטרברידג וגלאטין רכשו את אחזקותיהן בחברה ב-2019, ומאז הוכפל שווי הקבוצה

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

איסמאעיל הנייה / צילום: ap, Lebanese Official Government

מומחים מסבירים: אלו הסיבות שבגללן בכירי חמאס שוקלים לעזוב את קטאר

בסוף השבוע האחרון, התפרסמו דיווחים על כך שההנהגה הפוליטית של חמאס שוקלת לעזוב את קטאר ולהעתיק את בסיסה לעומאן או לטורקיה ● שני חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי מסבירים מה עומד מאחורי הדיווחים, ואיך הדבר קשור לתפקיד שממלאת קטר במשא ומתן לשחרור החטופים

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?