אתר פסולת אלקטרונית. בשנת 2020 יותר מ־90% מהמשאבים הגלובלית לא עברו שימוש חוזר או מיחזור / צילום: איל יצהר
ככל שהאוכלוסייה ברחבי העולם הולכת וגדלה, כך גדלה גם צריכת המשאבים הגלובלית. האנושות צורכת יותר מ-100 מיליארד טון של חומרים בשנה, כאשר כמות החומרים המזינים את הכלכלה העולמית גדלה פי ארבעה מאז שנות ה-70 - במהירות גבוהה בהרבה מקצב גידול האוכלוסייה. חלק ניכר מהמשאבים האלו מגיעים מהטבע, ובמקרים רבים, הם חוזרים אליו כפסולת מזהמת.
למרות המודעות הגוברת בציבור, לפי דוח "הפער המעגלי" העדכני של המכון הבינלאומי CGRi, הכלכלה העולמית הייתה "מעגלית" ב-8.6% בלבד בשנת 2020. המשמעות היא שמעל 90% מהמשאבים שנכנסים למשק מבוזבזים, ולא מובאים לשימוש חוזר או למיחזור. זוהי, אגב, ירידה מאכזבת, כאשר בשנתיים הקודמות עמד הנתון על 9.1%.
כדי להתמודד עם המציאות העגומה והלחץ הכבד שמפעילות המערכות הכלכליות על כדור הארץ, וכדי לייעל את הכלכלה עצמה באופן שהשימוש במשאבים במקור יפחת, מדינות ברחבי העולם משרטטות מפת דרכים לכלכלה מעגלית. זאת תוך דגש על הפחתת השימוש בחומרים חדשים, שימוש חוזר בחומרים ובמוצרים ומיחזור.
משנים את התעשייה
ב-2019 הוקם בישראל "המרכז להתייעלות במשאבים" על ידי משרדי הכלכלה והסביבה, במטרה לסייע למפעלים במגוון סקטורים תעשייתיים - בהם פלסטיק, מתכת, טקסטיל, מזון וכימיקלים - לעבור תהליך התייעלות. כעת, לאחר שנה של פעילות צמודה עם 47 מפעלים במשק, מגיש המרכז את הדוח הראשון שמסכם את היכולת להתייעל במשאבים, להפחית את הפגיעה בסביבה ולשפר את שורת הרווח.
לפי הנתונים הראשוניים של מדדי האימפקט של התוכנית, הליכי התייעלות במשאבים הובילו לחיסכון של כ-30 מיליון שקל בשנה בחומרי גלם עבור כלל המפעלים, כ-4 מיליון שקל בחיסכון באנרגיה, 650 אלף שקל חיסכון במים, ו-290 אלף שקל חיסכון בהטמנה.
המשמעות הכוללת בחיסכון בפליטות גזי חממה היא הפחתה של 3,844 טון. רק כדי לסבר את האוזן, מדובר בחיסכון פליטות הדומה לזה שמייצר רכב חדש המקיף את כדור הארץ 670 פעמים, ופולט 144 גרם פחמן דו חמצני לקילומטר נסיעה.
אגב, החשיבות של התייעלות במשאבים והפחתה במקור ניכרת במיוחד, לאור העובדה שחומרי גלם הם גורם העלות העיקרי בתחום הייצור - יותר מ-40% מהעלות. עלויות כוח האדם, לשם השוואה, עומדות על כ-20% בלבד.
לא משקיעים במקור
על פי נתוני הלמ"ס, מדי שנה משקיעה התעשייה 3 מיליארד שקל בעמידה ברגולציה סביבתית. אך לפי משרד הכלכלה, כיום רוב הסכום (87%) מופנה לפתרונות קצה, ללא השקעה במקור. כלומר, המפעלים מטפלים בזיהום אחרי שהוא נוצר, ולא משקיעים די משאבים במניעתו. לפי המשרד, הפוטנציאל הגלום במניעת זיהום במקור מסתכם במאות מיליוני שקלים.
"בעולם, 50% מההשקעות בממוצע הן במקור", אומר עוז כ"ץ, סמנכ"ל תעשיות במשרד הכלכלה. "אנחנו שואפים להפוך את הרגולטור לסובלני להשקעה במקור, ולסייע למפעלים למצוא פתרונות לבעיות עוד לפני שהן נוצרות. המטרה היא להכווין את התעשייה לפתרונות האלו, מתוך הבנה שסביבה יכולה ללכת יד ביד עם כלכלה.
"הצורך להפחית בפליטות עורר התנגדות לאורך שנים בגלל העלויות הנוספות, אבל אנחנו מנסים לשנות את הפרדיגמה הזאת, ומצליחים להראות שהשקעה בסביבה מייצרת ערך כלכלי משמעותי וחוסכת כסף לעסקים. לא מדובר במותרות - התעשייה צריכה את זה, וזה חלק מזכות הקיום שלה. ככל שנסייע לה לבצע את השינוי הזה, כך נשיג שיפור כלכלי ופתרון בעיות סביבתיות".
במרכז להתייעלות במשאבים מציגים מספר מקרי בוחן של מפעלים שהשתתפו בתוכנית, כדי להדגים את היתרון הכלכלי של שילוב שיקולים סביבתיים (ראו מסגרות). לדברי שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, בשל התפרצות הקורונה החליט המרכז לסייע השנה ל-60 מפעלים, ולא ל-20 בלבד כפי שהוגדר תחילה. "תמיד ידענו שתעשייה משגשגת וסביבה מקיימת לא סותרות זו את זו", אומר פרץ. "חשיבה מחוץ לקופסה וערבות הדדית יכולות להניב רווחים עצומים למפעלים, ולצמצם את ההשפעות הסביבתיות".
ואילו השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, מזכירה כי "התייעלות סביבתית היא ניצחון כפול, גם לסביבה וגם לכלכלה. בעזרת המרכז, עשרות מפעלים כבר הגדילו את הפריון שלהם והפחיתו את הפליטות לסביבה. דווקא עכשיו, בתקופה שבה התעשייה הישראלית נמצאת במשבר, ההתייעלות הסביבתית היא פתרון לחילוץ".