גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלימות לעולם לא צומחת יש מאין

כמו אחרי רצח רבין, גם היום הרוב הגדול של אזרחי ישראל מסתובב בתחושת הלם ● איש מאיתנו לא דמיין שערבים ישראלים בערים מעורבות יבצעו מעשי לינץ' ביהודים ● איש מאיתנו לא דמיין שיהודים יבצעו לינץ' בערבים ישראלים ● אבל לאירועי הימים האלה קדמו שנים של הסתה, גזענות ושנאה

התפרעויות בלוד, בלילה שבין רביעי לחמישי. יש מי שממשיך לתדלק את השנאה / צילום: Associated Press, Heidi Levine
התפרעויות בלוד, בלילה שבין רביעי לחמישי. יש מי שממשיך לתדלק את השנאה / צילום: Associated Press, Heidi Levine

1. ב-4 בנובמבר 1995 התייצב ראש הממשלה יצחק רבין, סמוק פנים ונרגש, מול הקהל העצום שהגיע לכיכר מלכי ישראל בלי שיכול היה לדעת שכעבור ימים ספורים תיקרא אותה כיכר על שמו. בלי שיכול היה לנחש שזהו הנאום האחרון שיישא בחייו.

"אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה", רבין אמר והבהיר: "זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך ההכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות". דקות ספורות חלפו. ראש הממשלה ירד במדרגות העירייה לכיוון מכונית השרד שלו כשהוא מלווה בכמה ממאבטחיו, וההמשך ידוע - אותה האלימות שרבין הזהיר מפניה פגעה בו במופעה הקיצוני ביותר.

בימים שאחרי רצח רבין המדינה הייתה בהלם וביקשה לעשות חשבון נפש. איש לא תיאר לעצמו שאזרח ישראלי, יהודי, דתי, יעלה את רבין על מזבח הפנאטיות והקיצוניות. אבל רצח רבין לא הגיע יש מאין. כשרבין הזהיר מפני השלכות האלימות זה היה אחרי שהוא חווה אותה בכל מקום שאליו הגיע בשבועות שקדמו לרצח. בכנס במכון וינגייט, בכיכר ציון בירושלים, ובמקומות אחרים. ההסתה הקשה אפשרה את רצח.

כמו בנובמבר 1995, גם עכשיו הרוב הגדול של אזרחי ישראל מסתובבים בתחושת הלם מאירועי הימים האלה. איש מאיתנו לא רצה לדמיין שערבים ישראלים בערים מעורבות יבצעו מעשי לינץ’ ביהודים. איש מאיתנו לא העז לדמיין שיהודים יבצעו מעשי לינץ’ מישראלים ערבים. איש מאיתנו לא חשב שנהיה עדים לאירוע שכבר מתקרב למלחמת אזרחים של ממש.

אבל כמו ברצח רבין, גם אירועי הימים האלה לא הגיעו יש מאין. קדמו להם שנים של הסתה וגזענות ושנאת חינם. בכנסת ישראל מכהנים וכיהנו בשנים האחרונות חברי כנסת ערבים שהביעו הזדהות עם המאבק נגד קיומה של מדינת ישראל. אנשים כמו אבתיסאם מראענה שהביעה בעבר תמיכה בפעיל ג’יהאד אסלאמי והציעה להשמיד את זכרון יעקב או כמו חנין זועבי שהשתתפה במשט המרמרה ואמרה שחוטפי שלושת הנערים היהודים בגוש עציון ב-2014 אינם טרוריסטים.

בכנסת ישראל מכהנים חברי כנסת יהודים שנושאים על דגלם הדרה וגזענות. אנשים כמו בצלאל סמוטריץ’ שהציע ליצור הפרדה בין יולדות ערביות ליהודיות בבתי החולים, ושרק לאחרונה אמר ש"הערבים הם אזרחי ישראל, בינתיים לפחות, יש להם נציגים, חברי כנסת, בינתיים לפחות". או כמו איתמר בן גביר, שבמשך שנים התנוססה בביתו תמונת ענק של ברוך גולדשטיין, שרצח 29 ערבים בזמן שהם התפללו במערת המכפלה.

המסרים של אותם מנהיגי ציבור ושל מובילי דעה אחרים מחלחלים אל התודעה של הציבור שהם אמורים לייצג. רבים מהפורעים הערבים שמכים יהודים ברחובות ללא רחם, חונכו להזדהות עם מטרות החמאס יותר מאשר עם ערכי מדינת ישראל. ובנוסף, הם גדלים בבידוד מהחברה הישראלית היהודית, אין להם חברים יהודים, הם מנוכרים למדינה ולחוקיה והם מרגישים מקופחים ומודרים.

רבים מהפורעים היהודים, אלה שביצעו לינץ’ בנהג בבת ים והכו ערבים במקומות אחרים, למשל אנשי ארגון "לה פמיליה", רק חיכו לרגע הזה. מדובר באנשים שרוממות הגזענות בגרונם וששנאת ערבים רק בשל היותם ערבים היא לחם חוקם גם בשגרה.

ואפילו בעיצומם של ימים קשים אלה, יש מי שממשיך לתדלק את השנאה. חלק ממנהיגי הציבור הערבים ממלאים את פיהם מים בזמן שהקיצונים הערבים משתוללים ומכים יהודים בערים המעורבות ומאפשרים את המשך ההשתוללות. וכשנערה ערבייה ישראלית בת 16, נדין עווד, ואביה, נהרגו ביום רביעי מרקטה שירה החמאס לאזור לוד היו בקרב מובילי דעה בימין הקיצוני מי שכינו את האירוע: "צדק פואטי", ובכך שלחו מסר ברור של שנאה ועידוד אלימות.

רבים מדברים עכשיו על כך שאין סימטריה בין התפרעויות הערבים להתפרעויות היהודים. וזה לגמרי נכון. זו עובדה סטטיסטית שיש הרבה יותר אלימות מצד הערבים וצריך לומר את זה. ההנהגה הערבית צריכה להתעשת. ומהר.

2. ב-1 באוקטובר 2000, שלושה ימים אחרי שאריק שרון, רה"מ לשעבר שהיה באותה עת יו"ר האופוזיציה, עלה להר הבית, ויומיים אחרי שהתחילה האינתיפאדה השנייה, פרץ גל של מהומות והפגנות אלימות של ערביי ישראל.

משטרת ישראל הגיבה בירי של קליעי מתכת מצופי גומי ("כדורי גומי"), שהם קטלניים, ובמקרים מסוימים גם בירי אש חיה לעבר המפגינים. 12 ערבים אזרחי ישראל ופלסטיני אחד נהרגו כתוצאה מהירי, וישראלי יהודי אחד נהרג מפגיעת אבנים של המפגינים.
ב-8 בנובמבר 2000 הקים רה"מ אהוד ברק ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, תיאודור אור, לבדיקת האירועים. דוח ועדת אור הוגש בספטמבר 2003, ובמסגרתו נמתחה ביקורת נוקבת על התנהלותם של ברק, בכירים בממשלה ובמשטרה, ועל חלק ממנהיגי הציבור הערבי שליבו את היצרים.

ועדת אור הבהירה באופן חד-משמעי כי ירי של אש חיה, לרבות ירי על ידי צלפים, אינו אמצעי לפיזור המונים. "ירי חי הוא אמצעי לטיפול במצבים מיוחדים, כמו מצב של סכנת חיים ממשית ומיידית או של חילוץ בני ערובה", נכתב בדוח.

אשר לשימוש בירי בכדורי גומי לפיזור ההפגנות, ועדת אור קבעה כי זהו אמצעי שאינו ראוי לשימוש בשל הסיכונים שטמונים בו, ועל המשטרה להוציאו משימוש. "נתקלנו במקרים רבים שבהם עשו שוטרים שימוש בכדורי גומי בלא שההנחיות המחייבות ידועות להם, לרבות מרחקי הירי המזעריים המותרים... ההתייחסות אל גלילוני הגומי הייתה כאל אמצעי אחד מבין האמצעים לפיזור הפגנות, בלי שהייתה מודעות מספקת להיותו אמצעי קטלני".
הוועדה קבעה כי הכלל המנחה חייב להיות כי אמצעי בעל פוטנציאל קטלני יוכל לשמש רק במצבים של סכנת חיים ממשית ומיידית, ורק במקרה שמדובר באמצעי אשר רמת הדיוק שלו מאפשרת פגיעה רק - ואך ורק - במי שיוצר סכנת חיים כאמור. בכל המצבים האחרים על המשטרה לעשות שימוש באמצעים לא קטלניים.

גם היום נמצאים שוטרי משטרת ישראל בדילמה לגבי עוצמת הפעלת הכוח שעליהם להפעיל בדיכוי המהומות והאלימות ברחובות. המשימה של השוטרים בשטח היא קשה ומורכבת וכפוית טובה, אבל קשה להשתחרר מהתחושה שביותר מדי מקרים השוטרים עומדים מנגד במקום להשתלט על האירועים הקשים.

בסוף כל הודעה שמשחררת דוברות המשטרה לתקשורת נאמר כי "משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות כנגד כל אירוע אלימות והפרת סדר הפוגעים בביטחון הציבור". אכן מילים יפות. אבל בינתיים ברחובות הערים המעורבות מתנהלים קרבות בין אזרחים ויש תחושה של אובדן שליטה ורפיסות משטרתית מוחלטת.

עוד כתבות

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק מאבד 1.4%, נטפליקס יורדת בכ-8.6%

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● ירידות בבורסות אירופה

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי