גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לסבב הנוכחי החקלאים הגיעו מוכנים יותר, זה לא מבטיח להם כלום בקרב על הפיצויים

הטרור הוביל לשריפת שדות והלחימה מונעת יציאה לעבודה וגורמת ליבול להירקב ● אבל החקלאים בעוטף למדו איך להתכונן מראש, והפנימו כי הבירוקרטיה על הכסף האבוד תלווה אותם חודשים ארוכים אחרי שהכל ייגמר ● כך נותרה החקלאות ענף של מבוגרים, ללא דור שימשוך הלאה את העגלה

שדות החיטה הבוערים בעוטף. החליטו לקצור את החיטה כשהיא עדיין ירוקה כדי להפחית הסיכון / צילום: רפי בביאן
שדות החיטה הבוערים בעוטף. החליטו לקצור את החיטה כשהיא עדיין ירוקה כדי להפחית הסיכון / צילום: רפי בביאן

מלבד התושבים, מי שמסתכל על היום שאחרי סבב הלחימה הנוכחי הם חקלאי עוטף עזה שכבר מתורגלים בהמתנה לגורלם. בין אם מדובר בקציר תחת אש, או בהמתנה לסיום סבבי לחימה, בזמן שהיבול מרקיב והופך לפסולת. רגעים בודדים אחרי שנראה היה שהחיים חוזרים לשגרה - החלו שוב להשמע האזעקות והם נדרשים להתאים את עצמם.

עופר ליברמן, חקלאי מניר עם המגדל בשטח הקיבוץ הסמוך לגבול בננות, אבוקדו, חיטה, תפוחי אדמה ועוד, השבית חלק מפעילות המשק כבר ביום שלישי. "יש לנו בננות שאנחנו אמורים לקטוף עכשיו. אם מחכים איתן על השיח, הן מצהיבות והולכות לפח. עיכוב של יומיים-שלושה מוביל לכך שאנחנו זורקים לפח עשרות טונות, במקום למכור בשני שקלים לקילו. אנחנו פחות מ-4 קילומטרים מהגדר, אין שם מיגוניות, ולא ניקח את הסיכון שאחד הפועלים שלנו יפגע. כל כמה דקות יש אזעקות ונפילות, וזה שטח פתוח אז כיפת ברזל לא מכסה אותו. יש לנו גם שלוש משאיות שיושבות ומחכות במחסום כרם שלום כדי להיכנס לעזה עם בננות. כנראה שהן פשוט יהרסו".

התנאים בהם נדרשים החקלאים בעוטף לפעול הם בעייתיים לאורך השנה כולה. גם כאשר במרבית המדינה שורר שקט יחסי, הם נדרשים להתמודד עם טפטופים של בלוני נפץ הגורמים לשריפות בשדות החקלאיים. לפי נתוני מס רכוש, בשנים 2018-2020 פוצו חקלאים בשל פעולות טרור או נזק שנגרם בעת לחימה ב-16.3 מיליון שקל, שהתפרסו על פני 350 תביעות שונות. יותר ממחציתן (192), בשנת 2018 שבמהלכה גברה המתיחות הביטחונית והתרחשו עימותים ערים בגבול.

השמאי יגיע - מתישהו בעתיד

גם הסבב הנוכחי ייגמר. אבל החקלאים אינם אופטימיים מהבירוקרטיה הממתינה להם מעבר לאופק. ארז גוזן בן ה-64 מגדל עגבניות שרי וזרעים בשלביהם הראשונים עבור חברות. "משק גוזן" שלו ממוקם בדרום העוטף, כ-4 ק"מ מהגבול. הוא כבר ידע מלחמות, אך לדבריו, בחלק מהמקרים הוא נותר להתמודד עם הנזקים, בזמן שהמדינה לקחה את הזמן.

"אנחנו עוברים הרבה סבבים, סופגים המון נזקים ובסוף, כשצריך לתת פיצויים, המדינה דואגת שנפוצה על אחוזים מאוד קטנים מהנזק. בצוק איתן למשל, שלחו לי שמאי 14 חודשים אחרי שהמלחמה נגמרה. הוא נכנס לחלקה ואמר: 'וואו, איזה יופי, אין לך נזקים' ולא קיבלתי כמעט כסף. אחרי שלקחתי עורך דין וערערתי, נתנו לי משהו כמו 15%. הם אומרים - זה מה יש. לא תיקח? נמשוך אותך עם הערעורים גם עוד עשור. בפועל, היו לי נזקים של כמעט מיליון שקל. השטחים שלי כמעט הלכו".

חממת העגבניות של ארז גוזן. אין מי שיעבוד / צילום: שני גוזן

גוזן מגיע לסבב הנוכחי אחרי שנת קורונה שחתכה את הפדיון של המשק שלו ב-40% בחודשיה הראשונים, לאחר שנאלץ להשמיד סחורה רבה כשנסגרו המסעדות והמלונות. וכשהוא חושב קדימה על נזקי סבב הלחימה הנוכחי, הם מתווספים לנזקי המשבר הבריאותי כלכלי, שעדיין נותן את אותותיו בעסק שלו. "התחלנו בקורונה למכור ליחידים ולקבוצות מאורגנות. אבל מכרתי בחודשים הראשונים 15 טון מתוך 150 טון. רואה החשבון חישב שמגיע לי פיצוי של 100 אלף שקל. קיבלתי 30 אלף שקל", הוא אומר. "כלכלית חטפתי מכה קשה, ועדיין לא חזרתי לפעילות מלאה. הפכתי זהיר יותר. רק בחודש הבא, אולי, אוכל לחזור לגדל באופן מלא".

בתוך שגרת טרור עולה ויורדת, גוזן מנהל את המשק שלו ואת ילדיו במציאות שנשמעת כמעט בלתי אפשרית. "אני כאן מגיל 7. בכל 15 שנות נתניהו אנחנו חווים סבב אחרי סבב, ובין הסבבים בלונים, קסאמים, וטפטופים שאפילו לא מדווחים ביום יום למרות שהם משבשים את החיים שלנו. אני לא יכול לסמוך על המדינה שתגן עליי - לא פיזית, לא כלכלית, ולא נפשית. יש צבע אדום, אנחנו נשכבים על הקרקע ומקווים שזה לא יפול על הראש".

הפתרונות: הקדמת קציר, הצבת מיגוניות בחלקות

אבשלום אבו וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, מזכיר כי החקלאות לא יכולה להמתין שסבבי הלחימה ייגמרו. בחלק מהמקרים - נמצא פתרון. כך למשל, עונת קציר הגרעינים בעיצומה, והחקלאים ריכזו קומביינים בשטחים כדי לסיים במהירות את המלאכה, ובימים האחרונים הוצבו באזור מיגוניות שיאפשרו את המשך הקציר. מאידך, כשמדובר בפירות או בירקות - הם מרקיבים בחלק מהפעמים על העצים כשהחקלאים לא יכולים לגשת לטפל בחלקות בשל הסיכון, וכשמדובר בחקלאות בעלי חיים, החקלאים לא יכולים לנטוש את האזור המסוכן. הוא מספר: "חולבים את הפרות שלוש פעמים ביום, עם או בלי צבע אדום. גם כשפינו ישובים, החקלאים נשארו כדי לטפל בבעלי החיים - עופות ופרות".

בכל זאת, לחלק מענפי החקלאות בעוטף המדינה מצאה פתרון חלקי. קציר החיטה מתרחש מוקדם - בעודה ירוקה, וזו משמשת כמזון בעלי חיים. "מתוך 120 אלף דונם, 90 אלף דונם הורידו בשלב התחמיץ, כשהחיטה ירוקה, והיא הפכה למזון לפרות כדי להקדים את הקציר", אומר וילן. "זה אומר שהחקלאים קיבלו פחות כסף. ולמרות זאת, המדינה התחייבה לתת שמונה מיליון שקל, אבל עד כה עברו שישה מיליון. משרד האוצר לא העביר שני מיליון שקל עד עכשיו. קצרנו את השדות כדי לא לתת לשכנים שלנו תמונות שבהן הם שורפים לנו את השדות, ועכשיו החקלאים לא מקבלים כסף". מנגד, במשרד האוצר טוענים שביום שלישי האחרון התכנסה וועדת התמיכות של משרד החקלאות ואישרה את העברת הסכום כולו, כך שהכסף ישולם לחקלאים בימים הקרובים.

 

דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים ונשיא המגזר העסקי, לא מצפה שגם אחרי הסבב הזה חקלאי הדרום יקבלו פיצוי מהמדינה, ואם הם יקבלו - זה כנראה ייקח שנים. "מההבטחות לא נותר דבר. לאורך הקורונה הקפדנו לתת מענה ולספק את הביטחון התזונתי, בכל המערכות הביטחוניות הוכחנו את החוסן האזרחי והחקלאי. במצבים קשים מצאנו חלונות זמן כדי לפתוח את המים, לשמור על היבול ולספק את החוסן שהמדינה זקוקה לו.

"הפוליטיקאים יוצאים בהצהרות, מבטיחים שיהיה פיצוי ושלא נדאג, אבל אנחנו כבר לא מאמינים להם. החקלאים נשארים בסוף לבד עם האתגרים הלא פשוטים".

חקלאי מעוטף עזה שביקש להישאר בעילום שם סיפר "עד היום לא קיבלתי את הפיצוי מצוק איתן". לשאלה מדוע הוא לא מוכן להיחשף, הוא אומר "כי כבר חווינו בעבר נקמה. חקלאים שנחשפו מספרים שמס רכוש ממש נקם בהם, בהערכות נמוכות או בבירוקרטיה שמתחילה מלחמת התשה מכוונת. יש כאלה שהסכימו לקבל פיצוי נמוך רק כדי לגמור את התהליך ואלה שנחשפו אכלו קש".

"גם במבצע הזה אנחנו חוזרים לריטואל הבטחות על הקרח", אומר אמיתי "אנחנו דורשים מהאוצר לצאת עכשיו עם נוסחת פיצוי ברורה, כמו שיצאו עם מודל הפיצוי בקורונה. ראשית, הנוסחה צריכה להביא בחשבון שהעובדים לא יוצאים עכשיו לעבוד על פי הנחיות פיקוד העורף ועדיין צריכים לשלם שכר עבודה; שנית, לשקף בפיצוי את הנזק לתוצרת; ושלישית, להשתמש בקרן לנזקי טבע שיש בה שמאים שמכירים את השטח ויוכלו לאמוד את כל הנזקים תוך שבוע. זה שמשרד האוצר לא מקבל את השמאות הזו, זו אחת התקלות שיש לתקן. הדרישה שלנו שגם בעתות לחימה מי שיאמוד את הנזקים הם שמאי הקרן לנזקי הטבע ועל בסיס השמאות שלה ישולמו כספים לחקלאים".

 העתיד: הדור הבא כבר בורח מהחקלאות

בין האתגרים שעמם מתמודדים החקלאים נמנה המחסור בעובדים. בנוסף למתווה החל"ת שמקשה על מרבית הענפים במשק, החקלאים מתמודדים גם עם אי הרצון לעבוד בעבודות כפיים ועם המגבלות שהוטלו על יבוא עובדים זרים בתקופת הקורונה. "נכון להיום חסרים 25 אלף עובדים בחקלאות, שזה יותר מ-35% מכוח האדם", אומר אמיתי.
בעוד שאת הנזק לאובדן התוצרת קשה עדיין לאמוד, בנושא כוח האדם אמיתי מספק את התחשיב הבא: "בכל המרחב הדרומי מועסקים כ-30 אלף עובדים (ישראלים וזרים). יום עבודה בעלות מעביד עומד על כ-300 שקל - לפי זה מגיעים לנזק של תשעה מיליון שקל ליום, עוד לפני שדיברנו על היבול".

גם לפלונטר הפוליטי יש השלכות: "חוסר המשילות הביא אותנו למצב שאי אפשר לקבל החלטות", מוסיף אמיתי "כגודל הציפיות מהממשלה - ככה גודל האכזבות. חקלאים הם אופטימיים מטבעם וזה מה שמחזיק אותם".

מזה 35 שנה שנעם יעקבא מגדל ארטישוקים במושב ניר בנים. "התחלתי בשטח של 50 דונם והיום אני על 600 משום שאין ברירה. צריך להיות גדול אחרת אין לך זכות קיום. כחקלאי אני רגיל למכות כי אני חי בחסדי שמיים, במובן של השמש, הגשם וכל צרות מזג האוויר. מול זה אני לא יכול לעשות דבר - אבל כל מי שמחליט עלינו, ויש הרבה כאלה, לא מבינים שזה הפקטור העיקרי שמשפיע עליך".

יעקבא מונה שתי בעיות עיקריות עימן מתמודדים החקלאים. "אין דור המשך. הגיל הממוצע של החקלאים הוא 65. למה הם בורחים? כי כשאתה לא רואה אופק בקצה המנהרה אין לך סיבה להישאר בתחום, עדיף לבחור במקצועות חופשיים או בהייטק. החקלאים גם לא מעודדים את הילדים להישאר. אבא שלי התחיל לגדל ארטישוק ב-1958, הגעתי לפני 35 שנה להמשיך אותו ולי יש דור המשך בהתלבטות. יש מושבים שנשאר חקלאי אחד. כמה ישארו מזה בדור השלישי?".

תגובת משרד האוצר: "החקלאות הישראלית נתמכת כיום במגוון כלי תמיכה עקיפים, כגון מכסי מגן, סבסוד של מחירי המים לחקלאות, ותמיכות נוספות. בהתאם להמלצות ה-OECD ולמקובל באירופה. משרד האוצר פועל למעבר לתמיכה ישירה בחקלאות, חרף התמיכות העקיפות. שינוי המדיניות צפוי להביא להקלה ביוקר המחיה, וכן מיקוד השקעות המדינה בתמיכה ישירה של התמיכות לחקלאים".

מרשות המסים נמסר: "עובדי קרן הפיצויים-מס רכוש מגיעים לשטח ונותנים מענה מיידי ומקצועי. השמאים שעובדים מטעם קרן הפיצויים מהטובים בשוק הפרטי. הטיפול בכל תיקי התביעה של החקלאים לפיצויים בגין נזק עקיף בתקופת צוק איתן הסתיים. ישנם מקרים שחקלאים הגישו ערר ונדחו וישנם מקרים שעדיין נידונים בבתי המשפט".
במשרד החקלאות מציינים כי "מבחינת ביטחון מזון לישראל, המצב בשליטה מלאה". בנוסף, אומרים כי , ישנם מקרים רבים שאינם בגזרת מס רכוש הדורשים מענה וסיוע ולשם כך הוקם צוות הכוננות של משרד החקלאות".

הקרב (האבוד) של החקלאים מול הרשתות הגדולות

עניין נוסף הוא הקרב מול הרשתות הגדולות. "בתחילת העונה המחיר בשמיים וככל שהכמויות גדלות המחיר יורד", אומר נעם יעקבא, מגדל ארטישוקים ממושב ניר בנים. "בתחום שלנו אדוני הכסף הן רשתות המזון הגדולות שמכתיבות את הכללים. אין להן בעיה לייבא עגבניות אם אתה לא מתיישר למחיר שלהן. העלויות שלנו מוכתבות מהשכר שמשולם לעובדים, אחרי זה המים והדשנים - אלו עלויות שעולות כל הזמן ועל המחיר של הירק אתה לא שולט כי הוא מוכתב על ידי הרשתות שאין ממש תחרות בינהן. כשיש מחסור בירק הן אומרות 'נשלם לך יותר' כשיש עודף הן אומרות 'זה מה שאנחנו מוכנות לשלם'. יש בישראל כ-20 מגדלי ארטישוק. אני מכיר כאלה שנתקעו עם הסחורה. 80% מהתוצרת נמכרת ברשתות".

ב-2014 קמה זעקת החקלאים במסגרת "מחאת הפלפלים" אודות דמי התיווך ומה שהם כינו העושק שהם חווים מרשתות השיווק. את הטענות שהשמיעו אפשר לסכם באחד הציטוטים שהשמיעו בשעתו חקלאי הערבה: "אנחנו מקבלים חצי שקל על ק"ג פלפלים שנמכרים ב-10 שקלים לצרכן ברשתות".

דובי אמיתי סבור שדבר לא השתנה מאז, להיפך. "החקלאים עדיין מקבלים נגזרת שולית מהמחיר לצרכן. פערי התיווך נהיו מתוחכמים יותר. אם את משלמת 6 שקל לק"ג עגבניות למשל, החקלאי קיבל במקרה הטוב 2 שקלים לק"ג, לרוב זה פחות מזה".

האם אתם מקדמים מהלכים לסבסוד ממשלתי לענף החקלאות?
"מודיעים לנו שביולי 2022 מחירי המים יתייקרו ב-35%. אני לא רוצה סבסוד. אני אומר למדינה - אני רוצה ארגז כלים שיאפשר לי להתמודד מול מדינות מהן מייבאים, כמו מרוקו, מצרים וטורקיה. אני רוצה שישוו לי את התנאים של החקלאים שם למשל בהגבלת השכר לעובדים. אני רוצה שיהיה תיעדוף לתוצרת הישראלית על פני יבוא".

בתקופת הקורונה שגשגה ופרחה המכירה הישירה. חקלאים שהגיעו לפזר את תוצרתם במרכז, קבוצות והתארגנויות של תושבים ומכירה ישירה בשטחים החקלאים."הייתה עלייה, אבל במקרה הטוב זה 5% מהיקף המכירות. בסוף הצרכנים רוצים למלא את העגלה בסופר", אומר אמיתי.

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

אייל בן סימון מימש אופציות של הפניקס בהיקף של 1.65 מיליון שקל

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

מגמה מעורבת בוול סטריט; רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%, שיאומי ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"