גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבקר המדינה: הריכוזיות בענף המזון חוגגת, פערי המחירים מהעולם מתרחבים, אבל לא מוכרזים מונופולים חדשים

דוח מבקר המדינה מצביע על שורת ליקויים בשוק המזון ● הרגולציה מכבידה, המכסים לא יעילים, התחרות כמעט ולא קיימת, והמחירים עולים בהתמדה למרות המחאה החברתית ● בין היתר, האצבעות מופנות בעיקר לרשות התחרות ולרשות להגנת הצרכן

מדף מוצרי חלב בסופרמרקט. הריכוזיות בענף חוגגת / צילום: תמר מצפי
מדף מוצרי חלב בסופרמרקט. הריכוזיות בענף חוגגת / צילום: תמר מצפי

ריכוזיות גבוהה בענף המזון, פעילות לוקה בחסר של רשות התחרות ושל הרשות להגנת הצרכן, היעדר מעקב מספק של גופים אלה אחר החוק לקידום התחרות בענף המזון, הפחתות מכסים לא יעילות ורגולציה מכבידה - אלה הן רק חלק מהסיבות שמונה בדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ליוקר המחיה הגבוה בענף המזון הישראלי.

מחירי המזון בישראל גבוהים מהממוצע במדינות ה-OECD ב-37% (נכון לשנת 2017). בהשוואה למדינות האיחוד האירופי .הפער משמעותי אף יותר ועומד על כ-51% במונחי כוח קנייה. על-פי הדוח, לא זאת בלבד - מחירי המזון עלו בהתמדה בעשור האחרון. זאת על אף המחאה החברתית ב-2011 וחרף הוועדות, החוקים והרפורמות שהתרחשו בעקבותיה.

בדוח מצוין כי התאחדות התעשיינים טענה להגנתה כי על-פי נתוני ה-OECD, מדדי המחירים לצרכן של מזון ומשקאות שאינם אלכוהוליים עלו בישראל בשנים 2012-2019 בשיעור מתון ביחס למדינות הארגון ומדינות האיחוד האירופי - מה שמצביע על צמצום פערי המחירים בין מדינות אלה לישראל. 

 

הריכוזיות והמונופולים חולשים על הענף

נתח השוק של חמשת הספקים הגדולים בענף המזון - תנובה, שטראוס, אסם, החברה המרכזית למשקאות ויוניליוור - ירד בשנת 2020 ל-38.5%, לעומת 42.5% בשנת 2011, אולם עדיין מדובר בריכוזיות גבוהה, כאשר הנתח של תנובה הוא 12% משוק המזון, של שטראוס 10%, ושל אסם 7.5%. לפי המבקר, נתח השוק הממוצע של עשרת הספקים הגדולים בענף המזון ותחום מוצרי הצריכה בשנים 2015-2020 הוא כ-54%.

הריכוזיות ניכרת גם כאשר בוחנים קטגוריות ספציפיות של מוצרי מזון. מחקר של הרשות להגנת הצרכן מ-2019 העלה כי במוצרים כמו לבן ואשל, גבינת קוטג', פורמולה חלב אם (99%) וקטשופ (94%), נתח השוק של שלוש החברות הגדולות בקטגוריה גבוה מ-90%. בקוטג', לבן ואשל, נתח השוק שלהן הוא 100%.

הדוח התייחס גם לששת קמעונאי המזון בישראל הנסחרים בבורסה: שופרסל, רמי לוי, טיב טעם, ויקטורי, פרשמרקט ויוחננוף, שמפעילים יותר מ-400 חנויות גדולות. שופרסל היא בעלת נתח השוק הגדול ביותר בשוק הזה, 20% נכון ל-2019.

המבקר ניתח את הדוחות הכספיים של ששת קמעונאי המזון ב-2012-2019. הניתוח כלל את בדיקת שיעורי הרווח הגולמי והרווח התפעולי לעומת המכירות. שיעור הרווח הגולמי מההכנסות בשנים 2012-2014 עמד על כ-24% בממוצע. בשנים 2015-2019 הוא עלה ל-25%.

הקורונה הגדילה את הכנסות הקמעונאים

משבר הקורונה לא נעלם ממגמות הצריכה בישראל. לפי המבקר, דוחותיהם הכספיים של קמעונאי המזון הנסחרים בבורסה לחציון הראשון של שנת 2020 מצביעים על גידול בהכנסות ובשיעורי הרווחיות הגולמית והתפעולית בהשוואה לחציון הראשון של שנת 2019. כלל הרשתות הגדילו את מכירותיהן בשיעורים הנעים בין כ-4% לכ-54%, ובממוצע כ-14%.

התאחדות התעשיינים מסרה למבקר בהקשר זה כי בממוצע, מחירי המזון לא עלו בכל שנת 2020, בניגוד לעלייה של כ-3.4% במדינות ה-OECD ו-2.7% במדינות האיחוד האירופי.

הדוח מחדד כי באופן פרדוקסלי, דווקא המתגוררים בפריפריה סובלים ממחירי מזון גבוהים יותר בהשוואה למתגוררים ביישובים אחרים. זאת לא פעם על רקע ריכוזיות גבוהה של קמעונאיים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-10% ממשקי-הבית ביישובי הפריפריה ויתרו בשנה האחרונה על אוכל עקב קשיים כלכליים, לעומת כ-6% מיישובי המרכז.

המבקר מאשים את רשות התחרות: "לא בחנה את השפעתו של החוק על הריכוזיות הגיאוגרפית ועל מחירי המצרכים באזורים אלה".

מסרבים לקרוא למונופול בשמו

לפי הדוח, מזה 20 שנה לא הכריזה רשות התחרות על מונופול בשוק המזון, ומ-2014 לא הכריזה על קבוצות ריכוז בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה. "חשיבות הכרזה על בעל מונופולין היא צעד ראשון בתהליך מתן הוראות לצמצום הפגיעה בתחרות, בציבור ובסיוע לאכיפה אזרחית", כותב המבקר. "ההכרזה על מונופולין מקלה על ביצוע אכיפה פרטית לצד אכיפה בידי רשויות המדינה".

בדוח נכתב כי בפגישה של צוות הביקורת מינואר 2020 עם הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, היא ציינה כי תהליך הוכחת קיומו של מונופולין וההכרזה עליו מורכבים. לדבריה, בעלי המונופולין המוכרזים מערערים לא אחת על ההכרזה לבית הדין לתחרות, והתהליך כולו דורש משאבים רבים מרשות התחרות ואף עלול לארוך שנים.

משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות התחרות לבחון באילו ענפים פועלות קבוצות ריכוז ומה הדרכים בהן הן פועלות לצמצום התחרות באותם ענפים. כמו כן, המבקר קורא לרשות התחרות לבחון את החסמים לפתיחת ענפים אלו למתחרים נוספים.

עוד נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, כשש שנים מיום כניסתו לתוקף של החוק לקידום התחרות בענף המזון, לא בחנו רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן, כל אחת בתחומה, את השפעתו של החוק. גם בנוגע להגברת התחרות בענף המזון, גם בתחום מוצרי הצריכה וגם באשר לשינויים במחירי המצרכים.

בין היבוא לתחרות

אף שליבוא יש תפקיד מרכזי בישראל כמחולל תחרות, הרי שבפועל, טוען המבקר על בסיס הנאמר בוועדת לנג להגברת התחרות והסרת חסמים ביבוא, יבואנים ישירים ("רשמיים") מצויים לעתים בהסכמי בלעדיות מול ספקים, שעשויים לחסום ניסיונות לתחרות מצד יבואנים אחרים.

ואכן משרד הכלכלה מצא בסקירה מ-2017 כי בסל מוצרים שנדגם בקטגוריות מוטות יבוא המחירים גבוהים בכ-48% בהשוואה לממוצע של קבוצת מדינות שנבדקו, כולל צרפת, ארה"ב, גרמניה ויוון.  בסל מוצרים שנדגם בקטגוריות מוצר מוטות יצור מקומי, המחירים נמצאו זולים בכ-35% מהממוצע במדינות שפורטו, אף שגם בהם מתקיים יבוא.

המבקר ממליץ לרשות התחרות להמשיך לבחון חלופות ולגבש אמצעים מתאימים לפעולה מול היבואנים הישירים למניעת הפגיעה בתחרות. בנוסף הוא קורא לרשות "לבחון את הדרכים להפחתת החסמים ליבוא מקביל, תוך התמקדות בענפים בהם מחיר המוצר גבוה בשיעור ניכר מהמחיר בחו"ל".

המכס הגבוה על ענף החקלאות

הפחתת מכסים בענף החקלאות יכולה לעודד עוד שחקנים להיכנס לתחום, לעודד תחרות ולתרום להפחתת מחירים, קובע המבקר. "שיעורי המכס על חלק ממוצרי החקלאות בענף המזון גבוהים לעומת שאר הענפים שעליהם מוטל מכס", כותב המבקר, ולכן הוא ממליץ שמשרד האוצר ורשות המסים, בשיתוף משרדי הכלכלה והחקלאות ורשות התחרות, "יבחנו מפעם לפעם את ההצדקה הכלכלית וכל הצדקה אחרת להטלת מכסים על מוצרים אלה (כמו שום טרי, יין, פילה אמנון קפוא, דלעת, ה"ו), כדי להגן על מוצרים מתוצרת מקומית".

גורם נוסף שתורם למחירים גבוהים בפירות וירקות מסוימים הוא עודף בירוקרטיה. למשרד החקלאות נדרשות בין שנתיים לארבע שנים כדי לטפל בבקשות של יבואני פירות וירקות. הדוח מזהיר: "העיכוב הממושך בהשלמת הליך הערכת הסיכונים גורם בפועל לחסימת יבוא של פירות חדשים ושל פירות מוכרים ממדינות חדשות. יבוא ממספר מצומצם של מדינות עלול לגרום להיעדר תחרות שיוביל להתייקרות הפירות".

ממשרד האוצר נמסר: "העלות המשקית של חסמי היבוא בחקלאות מגיעים ל-16 מיליארדי שקל בשנה, כאשר ההשפעה על משק בית בעשירונים הנמוכים נאמדת ב-350 שקל לחודש. על מנת לטפל ביוקר המחיה מקדם המשרד מהלכים להפחתת מכסים ולהסרת חסמי יבוא. המשרד מקדם מהלך של מעבר לתמיכה ישירה בענפי החקלאות, שיאפשר שמירה על החקלאות המקומית תוך פתיחת השוק לתחרות והוזלת המחירים לצרכנים. בנוסף, בשנה האחרונה חתם שר האוצר על צווים להפחתת מכסים בדגים ובחמאה, פעולות שהביאו להפחתת מחירים משמעותית במחירי הדגים ולפתרון המחסור הממושך בחמאה".

מאיגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים נמסר: "לפי נתוני האמת של הלמ״ס וה-OECD, מחירי מוצרי תעשיית המזון הישראלית ירדו בעשור האחרון ב-2% ואילו באירופה המחירים התייקרו פי 4 ביחס למה שמשלם הצרכן הישראלי. מדובר בתופעה חריגה וחסרת תקדים בכל קנה מידה. המודל בו בחר מבקר המדינה להציג את הנתונים אינו מקובל על ה OECD, רצוף בסתירות ומושפע בעיקר מפערים בשער החליפין. לשם המחשה, על פי מודל זה, מחירי המזון בישראל היו זולים באופן משמעותי מהמחירים באירופה לפני המחאה החברתית. במשך העשור האחרון כמו גם בתקופת הקורונה תעשיית המזון הישראלית הייתה היחידה בעולם שמחירי מוצריה הוזלו למרות התייקרויות תשומות ייצור. השילוב של צמצום פערי מחירי המזון בישראל בהשוואה למדינות OECD לצד גידול משמעותי בשכר הממוצע הביא לשיפור משמעותי ברמת החיים בישראל בהיבט השכר הממוצע ומחירי מוצרי מזון, כפי שמופיע בדוח המבקר עצמו ".

עוד כתבות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

נעילה מעורבת בוול סטריט; מדדי S&P 500 ודאו ג'ונס שברו שיאים

מדד S&P 500 סגר את הרבעון הטוב ביותר שלו מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס