גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העלאות מסים או קיצוץ בהוצאות? למנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל יש פתרון יותר טוב

פרופ’ מישל סטרבצ’ינקי, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, משוכנע כי הזינוק בהוצאות הממשלה בקורונה היה מתבקש, וגם לא מוטרד מגלגול החוב לדורות הבאים ● בראיון לגלובס הוא מסביר כי העלאות מסים או קיצוץ בהוצאות לבד הם לא הפתרון, ומדגיש: "יש לנו נקודת פתיחה טובה"

מישל סטרביצנסקי , מנהל חטיבת המחקר בנק ישראל / צילום: איל יצהר
מישל סטרביצנסקי , מנהל חטיבת המחקר בנק ישראל / צילום: איל יצהר

לגרום לכלכלה לצמוח מהר יותר. זה האתגר הגדול שניצבת בפני הממשלה החדשה. זה אחד המסרים העיקריים העולים מהשיחה עם פרופ' מישל סטרבצ'ינקי, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל. ויש לו שלל המלצות בכיוון: מהקמת מטרו בגוש דן, דרך השקעה במערכת החינוך, ועד אגירת אנרגיה סולרית.

עוד נחזור להמלצות האלה. אבל אם להישאר בתמונה הגדולה, הרי שהצמיחה, לפי סטרבצ'ינסקי, תמלא תפקיד מפתח ביכולת של ישראל לספוג בהצלחה את העלויות של משבר הקורונה.

על העלויות של המשבר כבר שמענו לא מעט. בחודשים האחרונים החוב הלאומי של ישראל חצה, לראשונה, את רף טריליון השקל. אבל סטרבצ'ינסקי משוכנע שהזינוק בהוצאות של הממשלה היה מתבקש. יותר מזה: גם העובדה שהחוב הזה יגולגל, לפחות בחלקו, אל חיקם של הדורות הבאים, היא לא סוף העולם.

נקודת פתיחה טובה להתמודדות עם החוב

"דור שגר במדינה שעוזרת כשיש אירוע בסדר גודל כזה, הוא לא דור שמחכה בפינה לדור הקודם וכועס על החוב. זאת מדיניות מתבקשת. כל אלה שביקשו מהם לסגור את העסקים, למשל, מתבקש לפצות אותם. מה נדרש מקובעי המדיניות? לעשות את זה באחריות", הוא אומר.

כשחושבים על זה, כבר היינו בסרט דומה. המדינה, מזכיר סטרבצ'ינסקי, נכנסה לחובות עתק בגלל רצף המלחמות שניהלה עד שנות ה-70. "היינו מוקפים אויבים ואם לא היו עושים את ההוצאה ביטחונית, לא הייתה מדינה". מי שנאלץ להתמודד בהמשך עם עלויות המלחמה - הוא כולנו. וזה בסדר.

"אנחנו מעדיפים לחיות בחברה שהממשלה בה מקבלת את ההחלטות הנכונות, ויש בה ביטוח בין דורי", מסביר סטרבצ'ינסקי. ביטוח כזה אומר ששהממשלה תיכנס לגירעון בתקופות לא טובות, ואז תממן אותו בתקופות הטובות. "הרי מי מעלה את החוב? מי שיש לו איזה תופעה לא רצויה, כמו הקורונה. עדיף להיות בחברה שיודעת לתת את הביטוח הבין דורי, ולעשות את ההחלטות הנכונות בתקופות הקשות".

אבל עכשיו, כשנראה שהתקופה הלא טובה של הקורונה כבר בשלבי סיום, מגיע השלב הבא. ההתמודדות עם החוב שצברנו. "המבחן הזה יגיע רק בשנים הבאות", אומר סטרבצ'ינסקי.

המפתח העיקרי להתמודדות עם החוב, הוא מדגיש, לא נמצא דווקא בהעלאות מסים או בקיצוץ בהוצאות - אלא בצמיחה. זה מה שיאפשר לנו (בשילוב עם ריביות נמוכות), לעבור את המבחן, "לחזור לנורמליות עם צמיחה טובה, מבלי שיחששו לגבי המודל הישראלי". ובניגוד מסוים לטונים הקודרים שבהם מתואר לעיתים המצב הכלכלי בעקבות הקורונה, בראיון איתו סטרבצ'ינסקי מדגיש: "יש לנו נקודת פתיחה טובה".

הראיון עם סטרבצ'ינסקי התקיים ברובו המכריע בבנק ישראל, כשהמו"מ הקואליציוני עוד היה בעיצומו, ומבלי שהיה ברור מי, אם בכלל, יצליח להקים את הממשלה. אבל האתגרים העומדים בפני המשק הישראלי לא תלויים במי עומד בראש הממשלה, או מי יושב במשרד האוצר.

"היה ברור לכולם שמדובר באירוע חד פעמי"

מעבר לתהפוכות הפוליטיות ולשאר הטלטלות שמספקת המציאות הישראלית, הרי שיש עוד דרמה, כלכלית, שמתחוללת בעולם מאז פרוץ המגפה. הממשלות, והבנקים המרכזיים, כולל בארה"ב, נכנסו לגירעונות ענק כדי להתמודד עם המשבר, והזרימו הון עתק לשווקים. בוושינגטון, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן משיק תוכנית אחרי תוכנית, בעלויות של טריליוני דולרים, ואילו יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, מצהיר על כוונתו להשאיר את הריבית נמוכה לאורך זמן, ומסרב להתרגש מאזהרות על עלייה באינפלציה.

גם בירושלים אפשר למצוא הדים לדרמה הזאת: נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הצהיר לאחרונה בראיון ל-CNN, על כוונת הבנק לשמור ריביות נמוכות לתקופה ממושכת יותר (באנגלית זה קצר וקולע: Low for Longer).

אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

כדי להבין את התגובה הזאת למשבר הכלכלי, ואת מה שהיא דורשת בהמשך הדרך, סטרבצ'ינסקי חוזר ל-2008. בוויכוח על התגובה הנכונה למשבר הפיננסי, הוא מסביר, ניצחה בזמנו הגישה שאומרת שעם האבטלה והמשבר צריך להתמודד באמצעות סיוע ממשלתי לכלכלה - גם אם זה אומר כניסה לגירעונות ולחובות. כעבור כמה שנים, אומר סטרבצ'ינסקי, הגישה הזאת הוכיחה את עצמה (למשל בארה"ב) ועמדה במבחן: לא רק שהיא ייצבה את הכלכלה, אלא שגם החוב הממשלתי התייצב. "הצמיחה חזרה ובאמצעות הצמיחה הצליחו להחזיר את החוב למקום הנכון".

זו הנוסחה שאיתה נכנסו הבנקים המרכזיים והממשלות למשבר הקורונה: לסייע לכלכלה לחזור לצמיחה, שבתורה גם תעזור להתמודד עם החוב. והפעם, "הקפיצה שהייתה בחוב בסיבוב הנוכחי היא קפיצה מאוד גדולה, לכן המבחן הזה יגיע רק בשנים הבאות".

האם היה כאן שינוי עומק במחשבה הכלכלית, כמו שיש הטוענים? סטרבצ'ינסקי דווקא מעדיף להתמקד במאפיין שמייחד את המשבר הנוכחי. "היה ברור לכולם שמדובר באירוע חד פעמי, משבר עם גורם ייחודי: נגיף הקורונה. "כולם הבינו שביום שיהיה חיסון אפשר יהיה להתמודד עם זה".

"ניצני התאוששות, אבל זה יהיה תהליך ארוך"

החד פעמיות הזאת היא מה שאיפשר לממשלה בישראל (ובמקומות אחרים) להגדיל את החוב בלי שסוכנויות הדירוג ייבהלו, באמצעות תקציבים מיוחדים, מה שזכה כאן לכינוי "קופסאות קורונה". היא גם איפשרה לבנקים המרכזיים לנקוט צעדים חריגים, בלי שהאמינות שלהם תיפגע. כולל בנק ישראל, שהוריד את הריבית, הכריז על תוכנית רכישת אג"ח ממשלתיות, השיק תוכניות סיוע לעסקים קטנים, והתחייב גם להשאיר את הריבית נמוכה - כל עוד האבטלה גבוהה.

כבר עכשיו, אומר סטרבצ'ינסקי, אפשר לראות נתוני צמיחה "לא רעה בכלל", וגם ירידה באבטלה. "אתה כבר רואה ניצני התאוששות, אבל זה יהיה תהליך ארוך", שדורש סבלנות. זו מדיניות מתבקשת, לפי סטרבצ'ינסקי. "זה צו השעה. צו השעה מחייב, כחלק מהמדיניות הנכונה של הבנקים המרכזיים, לעשות את הפעולות האלה, שמגבות את הפעילות של הממשלה".

מה לגבי החששות שכל זה יוביל להתפרצות של אינפלציה?
"הציפיות לאינפלציה עלו בתקופה האחרונה", מודה סטרבצ'ינסקי, "אבל כשאנחנו מנתחים למה, חלק לא קטן זה גורמים שהם תנודתיים. כמו למשל מחירי האנרגיה". לעומת זאת, כשמסתכלים על שכר העובדים - שהוא גורם שיכול להעצים את האינפלציה באופן מתמשך - "הלחץ יחסית חלש", הוא אומר. סטרבצ'ינסקי מספר שמנתוני הלמ"ס עולה שהיו אפילו מעסיקים שהורידו קצת את השכר בקורונה. "נכון להיום, אנחנו רואים קפיצה יותר גדולה בציפיות לאינפלציה בארצות הברית ובאירופה, מאשר בישראל". כך שגם אם אפשר לזהות עליות מחירים בתחום כזה או אחר, "ברמת המאקרו זה לא משהו מאוד מורגש בשלב הזה".

 

חינוך, תשתיות, איכות סביבה ודיגיטציה

עכשיו, כשמשבר הקורונה בשלבי סיום (בשאיפה), מה צריך לעשות? בנק ישראל מגבש המלצות, או "ארבעה צירי פעולה אסטרטגיים". סטרבצ'ינסקי מציע הצצה לכל אחד מהם, ומתחיל בציר הראשון, "שהוא באופן טבעי פיתוח ההון האנושי".

מה מסתתר מאחורי הביטוי הכל כך כלכלני הזה?
"זה חינוך. בוא נקרא לילד בשמו - תשקיע בחינוך. בהרבה מדינות אחרות אחת הבעיות הבסיסיות של המשק היא הזדקנות האוכלוסייה. בישראל זה לא הסיפור. יש כאן אוכלוסייה צעירה, והשאלה אם אתה מוציא ממנה את הפוטנציאל. יש בישראל שתי קבוצות, החרדים והערבים שבהם יש אחוז צעירים מאוד גבוה, אבל אחוזי בגרות יחסית נמוכים".

סטרבצ'ינסקי מדבר על הצורך לשפר את המיומנויות בקרב הקבוצות האלה, מהשקעה בחינוך לגיל הרך, ועד הבגרויות, "ללא השינויים האלה הדברים לא ישתנו. כפי שהנושא מתנהל היום אני לא רואה שינוי משמעותי שמקדם אותנו".

הצורך בהשקעה בחינוך וברכישת מיומנויות נדון כמובן כבר לא מעט, אבל סטרבצ'ינסקי מדגיש היבט נוסף. "אם יהיו לקבוצות האלה את המיומנויות - הן גם ירצו להיכנס לשוק העבודה. כי אם אתה הולך למקום שבעצם לא מתגמל אותך, אתה לא הולך". וכל זה דורש השקעה.

הציר השני, ממשיך סטרבצ'ינסקי, "זה כמובן הנושא של התשתיות. יש את הנושא של המטרו שכולם מדברים עליו, אבל יש גם תשתיות דיגיטליות, סיבים אופטים. כל מיני נושאים שיש בהם 'מכפילים', שמביאים לצמיחה יותר גבוהה". אינטרנט מהיר יותר, למשל, מאפשר לעבוד מהבית, או ללמוד מרחוק.

לדבירו, "היום גם נפתחות אפשרויות בתחום איכות הסביבה, וגם שם יש פרויקטים שהממשלה יכולה לקדם" - למשל, אגירת אנרגיה סולרית.

המטרו, ממשיך סטרבצ'ינסקי, הוא כנראה הדוגמה הקלה ביותר להבנה של הצורך בהשקעה בתשתית. אבל דרוש עוד משהו. "אם אתה שואל אותי, הייתי אומר שהשינוי אמיתי זה שמישהו במשרד התחבורה באמת ירצה שאנחנו נשתמש בתחבורה ציבורית". המפתח, הוא מסביר, הוא הקישור בין אמצעי התחבורה השונים. "המכונית הפרטית חונה במקום הנכון, אתה עולה לרכבת, ומשפר את הזמנים שלך. אם אתה לא משפר את הזמנים שלך אתה לא תעשה את זה". הייתה התקדמות בנושא, הוא אומר, אבל יש מקום לשיפור. "הראייה צריכה להיות שכשהנהג הישראלי יקום בבוקר, הוא יחליט לעבור לתחבורה ציבורית, ואני חושב שרוב האנשים שמתעסקים בתחום הזה לא יכולים להגיד את המשפט הזה בביטחון מלא".

מה עוד? סטרבצ'ינסקי מדבר על הצורך בדיגיטציה ובשיפור מערכות המידע במגזר הציבורי. זה לקח שהוא ועמיתיו למדו על בשרם בתקופת הקורונה, במהלכה היה קשה למשל תמונה טובה של נתוני האבטלה בזמן האמת. וככל שיש תמונה טובה יותר של המצב, כמובן, אפשר לבנות מדיניות טובה יותר. "הנושא האחרון הוא התחום הפיננסי. נעשו כאן לא מעט רפורמת פיננסיות, והתחרות גדלה בצורה יפה. אבל יש נושאים שלא הגענו אליהם. למשל איגו"ח (כלומר הנפקת איגרות חוב כנגד אשראי, א"פ), שיאפשר להנגיש לקהלים יותר רחבים אשראי מסוגים שונים".

הגורמים שיקבעו עד כמה החוב יכביד

הכיוונים השונים שסטרבצ'ינסקי מציג הם טעימה חלקית מהתוכנית המפורטת של הבנק. אבל כאשר לוקחים את רשימת המשאלות הזאת, ומחברים את הכל ביחד, מה מתקבל? איך כל זה ישנה את הכלכלה?

"בוא נחזור לתחילת השיחה", אומר סטרבצ'ינסקי. "התוכניות האלה (לסיוע לכלכלה בזמן המשבר) יצליחו ביום שבו נחזיר את החוב למקום יותר נורמלי". וכאן, הוא ממשיך, נכנסים לתמונה שני גורמים קריטיים, שייקבעו עד כמה החוב שנצבר בתקופת הקורונה יכביד על המשק.

גורם אחד הוא הריבית שהמדינה תצטרך לשלם בשווקים על החוב, שמושפעת משלל גורמים. שער הריבית נמוך היום, אבל "אי אפשר לדעת לאן זה זה ילך בהמשך".

הגורם השני הוא הצמיחה. את החוב הרי מודדים לעומת התוצר. זה מה שנקרא יחס חוב־תוצר, וככל שהתוצר גדל במהירות, ככה יחס חוב התוצר קטן. וכאן יש מה לעשות. "שיעורי הצמיחה יושפעו באופן ישיר מהדברים שהזכרתי", אומר סטרבצ'ינסקי. "צמיחה גבוהה, בריבית נמוכה, תאפשר בעצם להגיע לחוף מבטחים, כלומר שהחוב לא יעלה בהרבה, ונעבור את המבחן: לחזור לנורמליות עם צמיחה טובה מבלי שיחששו לגבי המודל הישראלי".

הוא נותן דוגמה: אם למשל ישראל תצליח לשמור על קצב צמיחה גבוה של 5.5% בשנה עד 2040, והריבית תישאר נמוכה, בגובה 0.5%, כל תוספת החוב שנצברה בקורונה תעמוד על 5% בלבד. צמיחה נמוכה יותר בריבית גבוהה יותר, תוביל לתוצאות הרבה פחות טובות (ראו טבלה).

"אם עושים את הרפורמות והולכים לצמיחה גבוהה, יש לך מודל שאתה יכול להאמין בו, חברות דירוג האשראי יאמינו בו, ואנחנו נעבור את המבחן בהצלחה. או שהדברים לא נעשים. כיום, כאמור, זה לא הולך לכיוון הנכון. חייבים לעשות את הרפורמות האלה כדי שנהיה בחלק של הצמיחה הגבוהה".

הרבה פעמים כשמדברים על מה הממשלה צריכה לעשות כדי להתמודד עם החוב, וכדי לשמור על האמינות של ישראל, מדברים על הקטנת הוצאות הממשלה או העלאת מסים. אתה בעצם אומר משהו אחר: מה שאנחנו צריכים לעשות זה לצמוח מהר.
"אין ספק. לצמוח מהר זה חלק מאוד מאוד מרכזי בסיפור. לא שהדברים בלתי תלויים. כשאתה מעלה מסים, זה כמובן השפעה לא חיובית על התוצר" - העלאת מסים מקטינה את הצמיחה במידה מסוימת. "אבל רוב הממצאים האמפיריים מראים שההשפעה הזאת לא כל כך גדולה. אם כדי להגיע לרפורמות שאני מדבר עליהן, אתה אתה צריך קצת להעלות מסים - זה לא מילת גנאי. יש לנו עשרות מחקרים שמראים את הדברים האלה.

"ברור שכשאתה מעלה מסים, זה לא עוזר לתוצר. אבל אתה לא סתם העלית מסים. העלית מסים כי עשית תוכנית בכיוון הנכון, שמעלה את ההשקעות בתשתית, מעלה את ההון האנושי. כך שהרווח הוא גבוה יותר מהפגיעה במסים. ולכן בהחלט אני מאוד מאמין שהכיוון הנכון כולל אימוץ רפורמות מהסוג זה, תוך כדי מימון של הרפורמות האלה" (ולא באמצעות הישענות על הגירעון).

יכול להיות, מסכים סטרבצ'ינסקי, שיש מקום לבחון השקעה בתשתיות שתמומן באמצעות עוד חוב. "זו שאלה אפשרית. ככל שאתה מרחיב אותה לתחומים נוספים" - למשל השקעה בחינוך - "זה כבר הופך להיות הרבה יותר קשה לעשות את הקייס".

ולכל הדיון הזה, על ההשקעות שיובילו לצמיחה מהירה, והדרך לממן אותן, צריך להוסיף עוד תזכורת מוכרת היטב. עוד לפני הקורונה, היה בישראל גירעון "מבני" גבוה, פער של 4% בין ההכנסות ממסים להוצאות. גם אם הגירעון כתוצאה מהמשבר הכלכלי נמצא במגמת ירידה כרגע, בעיית הגירעון המבני תישאר בעינה. לדברי סטרבצ'ינסקי, "אחרי 2022 (כלומר בתקציב ל-2023 ואילך, א"פ) המערכת הפוליטית תצטרך להתמודד עם השאלה הזאת. בין אם היא תאהב את זה ובין אם לא".

המלצות לממשלה: לחדש בנייה, להשקיע בבריאות ובחינוך ולהתייחס לסוגיית המימון

לפרופ' מישל סטרבצ'ינקי, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, יש כמה המלצות לממשלה החדשה. באופן כללי הוא מציע לתת "עדיפות גבוהה להסדרת נושאים שדורשים טיפול מהיר, לאור העיכוב המתמשך בתחומים שונים הן כתוצאה ממשבר הקורונה והן כתוצאה מאי-העברת התקציב".

בין הנושאים הוא מדגיש כי "יש לחזור ולחדש את הגדלת התחלות הבנייה בתחום הדיור תוך השגת רמה דומה לפחות לזו שהושגה ב-2018; לקבוע סדר עדיפויות בהוצאה האזרחית שיכלול טיפול בתחום הבריאות לאור השינויים שנדרשו עוד לפני הקורונה וביתר שאת לאור הלקחים שנלמדו במהלכה; וליישם את ההמלצות בתחום החינוך, ובפרט  לגיל הרך ובתי הספר היסודיים, כפי שהוצגו בתכנית האסטרטגית על ידי הנגיד במסיבת העיתונאים של דוח בנק ישראל".

עוד הוא ממליץ "לבצע כבר ב-2021 את ההכנות הנדרשות להגברת ביצוע השקעות בתשתית תחבורתית להסעה המונית ובתחום הדיגיטלי כדי שאלה יבוצעו החל מ-2022".

לסיכום הוא מדגיש, "חשוב שבמסגרת הנומרטור הממשלה תתכנן מהלך תקציב רב-שנתי שמתייחס מראש לסוגיית המימון - וזאת לאור הצורך לחזור בהמשך למסלול של נורמליזציה בחוב הציבורי".

עוד כתבות

מגרש מכבי יפו לשעבר / צילום: תמר מצפי

מעט הצעות ומחיר נמוך בתל אביב: אקרו ואשדר זכו במכרז - 412 דירות במכבי יפו

הזכייה במכרז היא על שטח שהיה בעבר של אצטדיון מכבי יפו בתל אביב תמורת 378.5 מיליון שקל ● מדובר בסכום נמוך ב-149.5 מיליון שקל ממחיר השומה שעמדה על 528 מיליון שקל

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

המתקפה האיראנית יצרה "פקק" בנתב"ג: זה הפתרון של משרד התחבורה

בימי שגרה אין המראות מנתב"ג בשעות הלילה המאוחרות ● בליל המתקפה האיראנית המרחב האווירי של ישראל נסגר, ולמרות ביטולי הטיסות הרבים, עם חידוש הטיסות לישראל וממנה נוצר פקק ● במשרד התחבורה הנחו על פתרון ליומיים הקרובים

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: סם יצחקוב

אלטשולר בצמרת, מיטב בתחתית: אפיקי ההשקעה שמאחורי התשואות

לאה פרמינגר, סמנכ"לית ההשקעות החדשה של בית ההשקעות אלטשולר שחם, שחזר להצטיין בכל המסלולים: "החשיפה למניות פיננסים באירופה שיחקה לטובתנו" ● גם מור בלט לחיוב ברבעון, ואילו מיטב בתחתית ● מעל לכולם - הביצועים של מסלולי ה-S&P 500 שהניבו תשואה רבעונית של 12%

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 ירד בכ-1.1%

מדד ת"א 35 צלל ב-1.2% ● מדד המחירים לצרכן בישראל יפורסם הערב, מה צופים הכלכלנים? ● BDO: "המתיחות מול איראן תשפיע על שוק הנפט" ● בזכות מאזניהן החזקים, בוול סטריט צופים תשואת יתר ל"שבע המופלאות" ● וגם: 10.5 טריליון דולר - שיא בשווי הנכסים שמנהלת בלקרוק

הבורסה בפרנקפורט, השבוע / צילום: Reuters

ירידות חדות באירופה; עליות בחוזים העתידיים בוול סטריט

הדאקס יורד ב-1% ● קרן המטבע העולמית העלתה את תחזית הצמיחה העולמית ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב מזנקות ● איתן בן אליהו ימונה ליו"ר ננו דיימנשן ● באופנהיימר חיוביים לגבי פאלו אלטו ונטפליקס

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

כלכלנים מעריכים: איך תשפיע העלייה באינפלציה על הריבית?

האינפלציה הפתיע את התחזיות המוקדמות כשעלתה לשיעור של 2.7% במרץ ● הכלכלנים הבכירים מנתחים את הנתונים ומסבירים את ההשפעה הצפויה על מתווה הריבית של בנק ישראל ● חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO: "חלק משמעותי מעליית המדד נובע מהתאמה חד-פעמית של המס על סיגריות וטבק"

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים: "במבט לאחור עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית"

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

מייסדי סנאפי, חני גולדשטיין ודביר כהן / צילום: Elad Malka

הגיוס מגלה: השווי של הסטארט-אפ נחתך בחצי, אבל ההכנסות עלו

חברת הסטארט-אפ סנאפי, פלטפורמת המתנות לעובדים וללקוחות, השלימה סיבוב גיוס הון חדש בהובלת קרן קומרה ● הסיבוב בהיקף של 25 מיליון דולר משקף לחברה ירידת שווי, שנע כעת בין 180-200 מיליון דולר - כמחצית מהשווי הקודם שקיבלה החברה בשנת 2021

גל בר דעה, מנכ''ל בנק ONE ZERO בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

גל בר דעה, מנכ"ל ONE ZERO: "רוצים להיות בנק גדול. טכנולוגיה היא הדרך היחידה לתת ייעוץ לכולם"

מנכ"ל ONE ZERO אמר בכנס TECH IL של גלובס כי על הבנקים לקחת אחריות לעתיד הכלכלי של הלקוחות שלהם, להוציא אותם ממינוס ולאפשר להם לשפר את האשכול הסוציו-אקונומי שלהם ● על וואן זירו אמר: "בנקאות זה מרתון, אנחנו מתכוונים להיות בנק גדול ומשמעותי במערכת הישראלית"

חייל רוסי סוחב רחפן אוקראיני שתוקן ועודכן על ידי הצבא / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

איך נכשלו הרחפנים האמריקאים לחולל מפנה במלחמה באוקראינה?

רוב הרחפנים הקטנים של חברות אמריקאיות נכשלו בביצועיהם מול הטכנולוגיה הרוסית, ונחשבים כעת ליקרים ונוטים לתקלות ● בהיעדר פתרונות מהמערב, פנתה אוקראינה למוצרים סיניים זולים

יאיר ארז, מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו / צילום: יונתן בלום

150 ק"מ של רכבת: עוד לא היה בישראל פרויקט כזה. הכירו את הצעיר שאחראי עליו

יאיר ארז סולד מפוליטיקה, אך תמיד ידע שהוא רוצה לחולל שינוי דרך המגזר הציבורי ● כיום הוא מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו: "רוצה כבר לראות את העבודות יוצאות לדרך" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

מתן סמיש, רשא חולי ואילון לוי בפאנל בהנחיית נבו טרבלסי, גלובס / צילום: כדיה לוי

הצרכים, האתגרים והשאיפות: שלושה מנהיגים צעירים על במה אחת

בפאנל בהשתתפות נציגי הנבחרת לשנת 2024, מתן סמיש מלאומי סיפר על מהפכת השירות של הבנק, רשא חולי מדיפלסט סיפרה על אתגרי הניהול בתעשייה, ואילון לוי, דובר במערך ההסברה עד לאחרונה, דיבר על מצבה של ישראל בעולם

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל / צילום: כדיה לוי

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל: "המלחמה הציבה את ההייטק הישראלי בפני דברים שלא ראו קודם"

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל, אמר בכנס TECH IL של גלובס כי כלי הבינה המלאכותית מנוצלים היטב על ידי יזמים ישראלים ● בהתייחסו למלחמה בישראל סיפר: "במהלך המלחמה ציפינו לראות האטה, אבל נהפוך הוא - ראינו עלייה בקצב הבקשות לתכנית"

האינפלציה בישראל מתחממת / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה מרימה ראש? מדד מרץ חם מהצפוי - קצב של 2.7%; מחירי הדירות ממשיכים לעלות

בקצב חודשי עלה המדד ב-0.6% • נתוני האינפלציה הפתיעו את התחזיות המוקדמות, שציפו לעלייה חודשית של 0.5% ועלייה שנתית של 2.6% ● מחירי הדירות ממשיכים לטפס ● מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס: "בנק ישראל ימשיך לנקוט משנה זהירות, ולכן הסיכויים להפחתת ריבית בהחלטה הקרובה נמוכים בשלב זה"

פרופ' רות פלאטו-שנער ואילנית אדסמן / צילום: איתמר מילרד, ניקי וסטפהל

כיצד שקל דיגיטלי יכול היה לסייע במלחמת "חרבות ברזל"

לשקל הדיגיטלי יש שלושה יתרונות אשר יכלו לבוא לידי ביטוי משמעותי במשבר הביטחוני והכלכלי הנוכחי: יעילות ביצוע תשלומים, הגשמת מדיניות ממשלתית וצמצום הסיכון של מימון טרור

דני בן עטר, מנכ''ל משותף אינטל ישראל, אורי פרנק, סגן נשיא להנדסה, Google Cloud, עמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בשיחה עם אסף גלעד / צילום: תמר מצפי

העתיד, השכר והאם מדובר בבועה? מנהלי חברות השבבים הגדולות מדברים על התחום הלוהט

דני בן עטר מאינטל ישראל, אורי פרנק מגוגל קלאוד ועמית קריג מאנבידיה, שוחחו בכנס TECH IL של גלובס על תפקידה של ישראל במפת תעשיית השבבים העולמית ובתחום ה-AI ● איך הם מתווכים את המלחמה להנהלות הגלובליות, איך מטפחים טאלנטים מקומיים ואיך מצמצמים את הדומיננטיות של המזרח הרחוק, כדי להימנע ממשבר כמו זה שפרץ בקורונה?

אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

המשנה לנגיד בנק ישראל: "לשקל הדיגיטלי תהיה השפעה על התחרות בבנקים"

אנדרו אביר אמר בכנס TECH IL של גלובס כי כי בשבועות הקרובים בנק ישראל יוציא לדרך פרויקט טכנולוגי משמעותי, כחלק מתהליך בחינת ההיתכנות להנפקת מטבע דיגיטלי ● לפי התוכנית של בנק ישראל, "השקל הדיגיטלי יהיה פלטפורמה לחדשנות"

יירוטי כיפת ברזל מעל שמי אשקלון, ערב מתקפת הכטב''מים מאיראן / צילום: Reuters, Amir Cohen

ישראל החליטה: תקיפה ברורה ונחרצת נגד איראן; נשלמה היערכות חיל האוויר

דיווח: סעודיה ואיחוד האמירויות חלקו מידע מסווג עם ארה"ב כדי לסכל את המתקפה האיראנית ● קבינט המלחמה התכנס ב-14:00 לדיון נוסף על תגובת ישראל מול איראן ● נשיא צרפת מקרון הודיע כי ישוחח היום עם נתניהו; שר החוץ הבריטי: "שוקלים להטיל סנקציות נוספות על איראן" שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן שוחח עם שרי החוץ של ערב הסעודית, ירדן ומצרים עדכונים שוטפים

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

ועדת האיתור הכריעה: זה המנכ"ל המיועד של נמל אשדוד

ניסן לוי, המכהן כסמנכ"ל ההון האנושי בבנק מזרחי טפחות, צפוי לקבל את תפקיד מנכ"ל נמל אשדוד ● ההמלצה של ועדת האיתור תעלה לאישור דירקטוריון הנמל בהמשך השבוע, ולאחר אישור הדירקטוריון המינוי טעון את אישור ועדת המינויים ברשות החברות

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"