המשרוקית של גלובס: את מי אנחנו בודקים ולמה?

כך נראה סיכום בדיקות המשרוקית בשנה וחצי האחרונה • מתוך נתונים שיתפרסמו בדוח האמון של גלובס לשנת 2021

דוח אמון 2021
דוח אמון 2021

מי הפוליטיקאים שאנחנו בוחרים לבדוק במשרוקית? באילו אמירות שלהם אנחנו מתמקדים? וכמה מהאמירות הללו מתגלות כלא נכונות או מטעות? על השאלות הללו ודומות להן ניסינו לענות, גם לעצמנו, לרגל דוח האמון השנתי של גלובס לשנת 2021 שיתפרסם בקרוב.

הסיכום שערכנו כולל בדיקות שהתבצעו בין ינואר 2020 ל-24 במאי 2021. במהלך התקופה הזאת ביצענו 170 בדיקות מלאות (כלומר, כאלה שבהן הדובר זכה לציון כלשהו). ראשית, בדקנו איך התפלגו הבדיקות הללו בין פוליטיקאים מהקואליציה (במשך רוב תקופת הבדיקה מדובר בממשלה ה-35, ממשלת נתניהו-גנץ) לבין פוליטיקאים מהאופוזיציה. הנתונים מראים כי 97 מהבדיקות נערכו לדוברים מהקואליציה ו-68 בדיקות היו של אמירות דוברים מהאופוזיציה (חמש הבדיקות הנותרות היו לנבחרי ציבור עצמאיים כגון יו"ר ההסתדרות).

הפער הזה נובע משתי הנחות עבודה: הראשונה היא שלקואליציה יש השפעה רבה יותר על הנעשה במדינה, לאמירות של חבריה, חלקם שרים, יש משמעות רבה יותר, וכך גם לדיוק או אי-דיוק בעובדות שמוצגות על ידה לציבור. העניין השני הוא שמטבע הדברים דוברי הקואליציה זוכים לבמה וכיסוי תקשורתי נרחבים יותר בהשוואה לחבריהם מהאופוזיציה.

מי דייק יותר בעובדות? ניתוח הנתונים מראה כי 45.4% מהבדיקות שנעשו לדוברים מהקואליציה זכו בציון "לא נכון" (22 בדיקות) או "לא נכון ברובו" (22 בדיקות). אצל דוברי האופוזיציה התמונה דומה בהיבט הזה, שם 44.1% מהבדיקות זכו לציון "לא נכון" (10 בדיקות) או "לא נכון ברובו" (20 בדיקות). מדובר בצמצום משמעותי בפער לעומת שנת 2019, אז שיעור האמירות הלא נכונות של דוברים מהקואליציה היה גבוה בהרבה ועמד על 61.4%, בזמן שאצל דוברי האופוזיציה המצב היה דומה למצב בבדיקה הנוכחית, עם 45.1% אמירות לא נכונות. כלומר, בעוד שב-2019 הפער בשיעור האמירות הלא-נכונות בין דוברים מהקואליציה לדוברים מהאופוזיציה עמד על 15.3 נקודות האחוז, בבדיקה הנוכחית הוא עומד על 1.3 נקודות בלבד.

לעומת זאת, בקצה השני של סקאלת הציונים, כן מצאנו בבדיקה הנוכחית פער בין דוברי הקואליציה לדוברי האופוזיציה: רק 19.6% מאמירות חברי הקואליציה שנבדקו זכו לציון "נכון" (10 בדיקות) או "נכון ברובו" (9 בדיקות), בזמן שאצל דוברי האופוזיציה 32.4% מהאמירות זכו לציון "נכון" (8 בדיקות) או "נכון ברובו" (14 בדיקות). הסבר אפשרי לנתון הזה עשוי להיות קשור גם לרמת העניין הציבורי שמעוררת התבטאות עובדתית מדויקת של שר על תחום אחריותו (עניין שיכול להיתפס כמתבקש או מובן מאליו), לבין ביקורת עובדתית מדויקת של ח"כ מהאופוזיציה.

 

כך או כך, להערכתנו, העובדה שאין פערים משמעותיים בציוני המשרוקית שניתנו לחברי הקואליציה, בהשוואה לחברי האופוזיציה בכל הנוגע לציונים השליליים יכולה להעיד על אי הטיה פוליטית בתהליכי בדיקת העובדות של המשרוקית, או על הטיה שאיננה משמעותית. כעת, משהוקמה ממשלה חדשה, וחלק גדול מחברי הקואליציה והאופוזיציה התחלפו ביניהם, יהיה מעניין לראות כיצד יראו הנתונים הללו בדוח האמון הבא.

מה עוד בדקנו

פילוח הדוברים שנבדקו על-ידי המשרוקית לפי מגדר מראה כי 85% מהם היו גברים לעומת 15% נשים, נתון שמשקף במידה רבה מציאות של ייצוג נמוך של נשים במגזר הציבורי. על-פי נתוני המשרד לשוויון חברתי שפורסמו באוקטובר, שיעור הנשים בסגל הבכיר המוביל בשירות המדינה עמד על 11% ושיעור הנשים מבין חברות וחברי הכנסת היוצאת עמד על 25%.

פילוח הנושאים שנבדקו על-ידי המשרוקית מאז דוח האמון הקודם מראה כי הנושא הפופולרי ביותר בבדיקות שלנו היה אמירות שנגעו לנושאי כנסת, ממשלה ומינהל ציבורי (28% מסך האמירות שנבדקו). התחום הכלכלי נמצא במקום השני (23% מהבדיקות), לפני תחום העבודה, רווחה ובריאות (21%), חוק ומשפט (11%), חוץ וביטחון (6%), תקשורת תחבורה דת ומדינה (4%) חינוך תרבות וספורט (4%), ונושאים חברתיים כלליים (3%).