גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ערב הסעודית והאמירויות הגיעו לרגיעה: כך ישפיע ההסכם החדש באופ"ק על יוקר המחיה

המלחמה על קצב ייצור הנפט בין האמירויות לערב הסעודית העצימה את החשש התמידי של שאר החברות באופ"ק מפני עתיד הארגון ● התפרקות קרטל הנפט לא בהכרח תהיה רעה לאמירתיים, שממילא חותרים להגברת הייצור - גם אם יפסידו מירידה במחירים

מתקן נפט בערב הסעודית / צילום: Shutterstock, Kamarudheen Sallaapam
מתקן נפט בערב הסעודית / צילום: Shutterstock, Kamarudheen Sallaapam

ברקע החשש - או התקווה - שקרטל הנפט העולמי אופ"ק יתפרק, איחוד האמירויות וערב הסעודית הגיעו לפשרה. איחוד האמירויות, שהייתה מעוניינת בהגדלת ייצור הנפט, ניצחה, ותגדיל את ייצור הנפט שלה ב-9% ב-2022, לעומת 4.5% בלבד לסעודיה. להסכם, ולנעשה בכלל בקרטל הנפט העולמי, השפעה ישירה על יוקר המחיה במערב ועל הפוליטיקה הבינלאומית, לרבות אצל המעצמות שמעוניינות בשליטה על ויסות המחירים.

קרטל רב עוצמה

"ארגון המדינות המייצאות נפט" (בראשי תיבות OPEC) מורכב מ-13 יצואניות נפט מרכזיות, רובן סביב המפרץ הפרסי, שמנהלות קרטל ענק הכולל כ-40% מייצור הנפט העולמי וכ-80% מעתודות הנפט הקונבנציונלי בעולם. הארגון הוקם במטרה לווסת את קצב ייצור הנפט, ובכך לשלוט במחירו, באמצעות קביעת מכסות הפקה לכל אחת מהמדינות החברות: אופ"ק מסוגל להשפיע ישירות על מחירי הנפט העולמיים, והוא מנצל את הכוח הזה במלואו. מחירי נפט גבוהים מתגלגלים לכל מוצר שדורש נפט לצורך הרכבתו, אחסונו, שינועו או השימוש בו. כלומר, כמעט הכל. הדוגמה הבולטת ביותר היא מחירי הדלק שכל נהג משלם.

במצב תחרותי, כל מדינה בפני עצמה הייתה רוצה להפיק מקסימום נפט שהיא מסוגלת, ואיתה מקסימום רווחים - בנפרד, באופן שהיה מוביל לייצור גבוה ולמחירי נפט נמוכים יחסית. אבל המציאות שונה: אופ"ק מקצץ בכוונה את הייצור שלו, מתוך כוונה להפחית את ההיצע העולמי וכך להעלות את המחירים שימקסמו את הרווח של כולן יחד. עובדה זו הובילה לכך שב-2016, בעקבות עלייה בייצור הנפט האמריקאי ששחרר את ארה"ב מהתלות ביצואניות במזרח התיכון, התאגדו כמה מדינות, בראשן רוסיה, לקרטל תחת השם "אופ"ק פלוס", במטרה לקבל בחזרה את השליטה על המחירים העולמיים. נכון ל-2019, האיגוד החדש שולט ב-52% מייצור הנפט העולמי.

היום שאחרי הנפט

לצד הרצון למקסם תשואה גבוהה, סיבה נוספת שאופ"ק מקצץ בייצור היא שימור של רזרבות הנפט. כבר בהקמתו ב-1960 היה ברור שהעולם לא יוכל להישען לנצח על נפט, ובארגון ניסו לדחות את הקץ באמצעות ייצור איטי יותר. עם זאת, משבר האקלים והדחף לעבור לאנרגיות מתחדשות מקדימים מאוד את היום הזה, למגינת ליבן של חלק ממדינות הקרטל.

אחת המדינות שמבינות זאת היטב היא איחוד האמירויות, שנכון ל-2019 יצוא הנפט מהווה 12% בלבד מכלכלתה. היא כבר מסתכלת על היום שאחרי הנפט, ושואפת לגוון את הכלכלה שלה בהתאם: תיירות, מסחר ועסקים, ושירותים בינלאומיים. לצורך ההשקעות הנדרשות בשינוי הכלכלי החד, איחוד האמירויות צריכה כסף, ועכשיו. זאת, גם ברקע משבר הקורונה שהביא לצניחה משמעותית זמנית של מחירי הנפט, שהובילה בהתאם גם להפחתת הייצור.

כל אלה הביאו את איחוד האמירויות לתמוך בהגברה ניכרת של ייצור הנפט. אין להם עניין לשמור על רזרבות נפט גדולות כי הם לא מאמינים שהן יהיו שימושיות בעתיד. במקום זאת, הם רוצים למכור כמה שיותר עכשיו, להרוויח כסף, ולהשקיע אותו בגיוון ובביזור כלכלי. ערב הסעודית, לעומת זאת, נחשבת לשחקן "שמרן" הרבה יותר. לא רק שהיא מתקשה לגוון את הכלכלה, שעדיין מסתמכת ב-25% על יצוא נפט, היא מחזיקה ב-17% מנתח שוק הנפט העולמי.

מה שהוביל להסכם הרגיעה בין האמירויות לערב הסעודית הוא החשש של החברות באופ"ק מפני התמוטטות הקרטל כולו. תוצאה כזו לא בהכרח תהיה רעה עבור האמירויות, שממילא מעוניינת בהגברת הייצור וכבר לא תהיה מחויבת לחברות הארגון. גם אם תפסיד מהירידה במחירי הנפט שבוא תבוא, אין ספק שהמפסידה הגדולה יותר תהיה ערב הסעודית, שמעוניינת בשימור מאגרי הנפט וביציבות בייצור. כך שאיום הפרישה של איחוד האמירויות נתפס כאמין, וערב הסעודית נאלצה להתקפל ולהגיע לעסקה שמאפשרת לאמירתיים להגביר ב-9% את ייצור הנפט שלהם.

 

הנעלמים הבינלאומיים

למרות שהמחלוקת העיקרית היא בין איחוד האמירויות לערב הסעודית, מארג האינטרסים בשאלת מחירי הנפט מורכב הרבה יותר. צניחת מחירי הנפט במהלך משבר הקורונה פגעה אנושות בחברות הנפט הקטנות בארה"ב, שככלל נחשבת ליצרנית הנפט המובילה בעולם, זולת אופ"ק, ויש להניח שהיא לא תשמח מירידת מחירים.

מנגד, רוסיה מקבלת את העסקה כאוויר לנשימה. בשנה שעברה נכנסה רוסיה למלחמת מחירים מול אופ"ק וסירבה לקצץ בייצור הנפט בזמן הקורונה, מה שהוביל לערעור אופ"ק פלוס. העסקה החדשה מחזירה את רוסיה כשחקן מוביל בקרטל הנפט העולמי.

יוקר המחיה

הגברת ייצור הנפט העולמי צפויה להוריד את מחירי הנפט, באופן שישפיע על יוקר המחיה בעולם כולו, וגם בישראל: 26% ממחיר הדלק בישראל נקבע על פי מחירי הנפט, וגם המע"מ על הדלק יעלה בהתאם. זירה נוספת שתרגיש בשינוי נוגעת לייצור ולשינוע של כמעט כל המוצרים, אם כי השפעה זו עקיפה מאוד. הדוגמה הקיצונית ביותר התרחשה במשבר הנפט העולמי בשנות ה-70, שבו עלייה ניכרת במחירי הנפט הביאה לאינפלציה עולמית. הקשר המובהק הזה נחלש מאז, אך עודנו קיים.

עוד כתבות

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות