ישראל מול גל רביעי: התוכניות של שאשא-ביטון ונתניהו נוסו בעולם?

השבוע מספר הנדבקים היומי ומספר החולים קשה הלכו ועלו והבהירו סופית כי ישראל נכנסת למה שניתן לכנות "גל רביעי". מה צריך לעשות כדי להתמודד עם עליית התחלואה ואיך מתמודדים עם הסיטואציה בעולם? כצפוי, השיח הרפואי-מקצועי בעניינים הללו נשטף מהר מאוד על ידי גל התבטאויות של פוליטיקאים שנעזרו בדוגמאות ממדינות אחרות כדי להצדיק את תוכניות הפעולה שלהם או כדי לבקר את התנהלות הממשלה הנוכחית. בוודאי לא תופתעו לשמוע שלא תמיד הם דייקו.

שאשא-ביטון והבידודים לילדים

שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון עמדה השבוע במוקד של כמה ראיונות בולטים. במהלך ראיון במהדורה המרכזית של חדשות 13 היא דיברה על התוכנית שלה שתאפשר לבתי ספר לפעול באופן כמעט רגיל באמצעות בידוד מקוצר לילדים. "אנחנו ניסינו לבחון מה קורה במדינות אחרות", היא סיפרה, "וזיהינו שיש מדינות שמבודדות את המאומת. ומי שבא איתו במגע, כשאנחנו מדברים על ילדים, יכול להיבדק, ואם הוא שלילי הוא חוזר לספסל הלימודים וממשיכים לנטר אותו פעם ביום, פעם ביומיים. בכל מדינה זה משתנה".

במילים אחרות, לטענת שאשא-ביטון, לא רק שתלמיד שבא במגע עם חולה מאומת לא צריך להיכנס לבידוד של שבוע כמו שנדרש מכל מבוגר, מדובר בעניין מקובל בעולם, אולי עם ניואנסים מעט שונים בין מדינה למדינה.

אלא שהמציאות לא בדיוק עולה בקנה אחד עם התמונה שציירה שרת החינוך. ככל שהצלחנו לברר המדיניות שמוצעת על ידה לא נוסתה עד כה בשום מדינה, והמדינה היחידה שמתכוונת להנהיג נוהל כזה היא אנגליה - שהפכה את עצמה לסוג של שפן ניסיונות עולמי - שם הוא ייכנס לתוקף החל מאמצע אוגוסט.

הקלות מסוימות לתלמידים מצאנו גם בצרפת, שם אושרו לאחרונה הקלות נרחבות. אמנם תלמידים בגילאי היסודי שבאו במגע עם חולה מאומת נאלצים להיכנס לבידוד של שבוע לפחות, אבל החל מהשבוע, תלמידים מחוסנים בחטיבות הביניים ובתיכונים יוכלו להמשיך להגיע לכיתות גם אם באו במגע עם חולה מאומת. כלומר, גם לאחר ההקלות הצרפתיות נשמרת שם ההבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים - שבהכרח מוציאה מהתמונה ילדים צעירים - עניין שלא בא לידי ביטוי בהצעתה של שאשא-ביטון.

מדינה נוספת שאפשר אולי להזכיר בהקשר הזה היא סינגפור, שם, על פי בדיקתנו, תקופת הבידוד המדויקת לא מצוינת בהנחיות משרד הבריאות, והתלמידים רשאים לחזור לספסל הלימודים לאחר שסיפקו בדיקת קורונה שלילית.

  

מעבר לכך לא מצאנו כל זכר למודל מהסוג שמציעה שרת החינוך. באיטליה, ספרד ונורווגיה תקופת הבידוד לתלמידים "החשודים" היא בת עשרה ימים לפחות. בשוודיה, עוד מדינה ליברלית בתחום הקורונה, הבידוד לתלמידים ממשיך להיות בן שבוע. גם בגרמניה, שם כל מחוז קובע מדיניות בנפרד, רוב בתי הספר ימשיכו להנהיג בידודים רגילים, בני שבוע לפחות, וכך גם בעוד מדינות שנבדקו על ידינו.

פנינו למשרד החינוך אך שם לא הצליחו לספק לנו דוגמאות למדינות שכבר נקטו במדיניות כזאת או מתכננות להנהיג בידודים מקוצרים של 48 שעות מלבד אנגליה.

נתניהו והחיסון השלישי

גם ראש האופוזיציה בנימין נתניהו ביקש ללמד מה עושות מדינות בעולם. השבוע, בישיבת סיעה של הליכוד, הוא קרא להביא לישראל 2 מיליון מנות חיסון נוספות ולחסן במנה שלישית את בני ה-50 ומעלה. נכון, אין אישור של ה-FDA, אבל לפי נתניהו, מדינות אחרות לא נתנו לזה לעצור אותן. "יש ממשלות בעולם שכבר הולכות... לתת את החיסון השלישי בעוד ימים אחדים, הם לא מחכים ל-FDA".

האירוניה היא שלאחר דבריו של נתניהו, שנאמרו כביקורת על הממשלה, התברר שאכן יש לפחות מדינה אחת שככל הנראה לא תחכה ל-FDA - קוראים לה ישראל (ועוד קודם לכן, בזמן שנתניהו השמיע את הביקורת שלו, ישראל כבר חילקה מנות למי שמוגדרים כמדוכאי חיסון, ועל פי אמצעי התקשורת בארץ ובעולם הייתה למדינה הראשונה לתת מנה שלישית של חיסון מסוג mRNA).

אבל יו"ר האופוזיציה הרי דיבר על חיסון שלישי עוד לפני ההמלצה שגיבש בעניין משרד הבריאות בישראל. לאילו מדינות הוא התכוון? לאחר שלא קיבלנו דוגמאות או מראי מקום מדוברו של נתניהו חיפשנו בעצמנו. גילינו כי בבריטניה שירותי הבריאות הלאומיים קיבלו בתחילת יולי אישור להתחיל לתכנן מתן מנה שלישית לבני 50 ומעלה לפני בוא החורף. אבל נכון לכתיבת שורות אלו, שום תוכנית כזו עוד לא הוצגה. בספרד, שרת הבריאות קרולינה דריאס אמרה ש"הכל מצביע על כך" שיהיה צורך במנה שלישית. בארה"ב, אנתוני פאוצ'י אמר דברים דומים. אבל בינתיים זה רק בתיאוריה.

במילים אחרות, בניגוד לדברי נתניהו, מדינות בולטות שאזרחיהן קיבלנו שני חיסוני mRNA וכעת עומדים לקבל - "בעוד ימים אחדים" - את המנה השלישית אין ממש בנמצא. מה כן יש?

בקוויבק שבקנדה תינתן מנה שלישית לנוסעים שהסטטוס שלהם כמחוסנים לא מוכר בעולם. הכוונה היא למי שבשתי המנות הראשונות קיבלו חיסונים מסוגים שונים, פרקטיקה שבמדינות רבות בעולם מסרבים להכיר בה כמספיקה כדי לזכות בסטטוס מחוסן.

בהונגריה, בטורקיה וברפובליקה הדומיניקנית התחילו במתן מנות שלישיות, אלא ששם החיסון הנפוץ הוא החיסון הסיני, Sinovac. חלק מהמחקרים מראים, באופן ראשוני, שהחיסון הזה שמבוסס על נגיף מומת יוצר תגובה חיסונית חלשה משמעותית מפייזר, ושמנה שלישית מעלה באופן דרסטי את החיסוניות.

נתב"ג והווריאנט הבריטי

נתניהו לא רק תקף את התנהלות הממשלה הנוכחית, אלא גם התפאר בהתנהלות הממשלה שבראשה עמד. כשנשאל השבוע במהלך ראיון בערוץ 20 אם היה סוגר כעת את נתב"ג, הוא השיב: "ברגע שהיה הווריאנט הבריטי אני סגרתי מייד, תוך כמה שעות".

אלא שממשלת נתניהו לא סגרה את נתב"ג כמה שעות לאחר גילוי הווריאנט הבריטי. הבדיקה הזאת כבר נעשתה על ידינו בעבר ונחזור על עיקריה בקצרה. המוטציה הבריטית התגלתה בדצמבר 2020. הבריטים הכריזו על קיומה ב-14 בדצמבר, כשהחשש היה שהזן החדש מדבק יותר מקודמיו ולכן יכול לגרום להתפרצות מחודשת של תחלואה.

מה עשו בישראל ומתי? מפרוטוקול ישיבת ועדת החוקה של הכנסת שהתקיימה ב-22 בדצמבר עולה כי ב-18 בדצמבר נחתם צו שאומר שכל המדינות יוגדרו אדומות החל מה-26 בחודש, ללא קשר לזן הבריטי. בעקבות המידע על הווריאנט החליט קבינט הקורונה להקדים את מימוש הצו בשלושה ימים - כלומר הוא נכנס לתוקפו יותר משבוע לאחר הדיווח של שר הבריאות הבריטי.

היו גם צעדים נקודתיים מוקדמים יותר שננקטו על ידי ממשלת נתניהו. כך, למשל, בבוקר ה-20 בדצמבר החליטה הממשלה כי נוסעים שהגיעו מבריטניה בשתי הטיסות שנחתו באותו היום ילקחו לבידוד במלונית או, לחילופין, יוכלו לבחור לחזור למדינת המוצא של הטיסה. אבל גם כאן מדובר על מהלכים שבוצעו שישה ימים לאחר הדיווח הראשוני, ולא תוך כמה שעות.

אגב, לזכות ממשלת נתניהו אפשר לציין כי מבדיקה אחרת שערכנו במשרוקית בעבר עלה כי גם מדינות אחרות, כמו צרפת, גרמניה, הולנד ועוד, הכריזו על הנחיות חדשות בעקבות הזן הבריטי פחות או יותר באותו הזמן שבו עשתה זאת ישראל.