גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המגפה היחידה שהצלחנו למגר היא אבעבועות שחורות": היסטוריון של מגפות מנסה לחזות לאן הולכת הקורונה

"רוב המגפות לא נעלמות. לעתים הן לא מהוות איום על החיים שלנו, אבל הן נשארות. המגפה היחידה שהצלחנו למגר, בזכות המדע, היא אבעבועות שחורות. אבל הקורונה הוכיחה לנו שהפתרונות המדעיים לא מספקים" ● שיחה עם ד"ר לי מרדכי, היסטוריון של מגפות, על מה אפשר ללמוד מהעבר לגבי העתיד

ד''ר לי מרדכי / צילום: יוסי זמיר
ד''ר לי מרדכי / צילום: יוסי זמיר

ד"ר לי מרדכי, מתי מגפות מסתיימות?
"השאלה למה מתכוונים בכך שמגפה 'מסתיימת'. מגפה יכולה להסתיים במובן זה שהיא כבר לא איום על החיים שלנו, או איום שקרוב לחיים שלנו. אך האם היא באמת מסתיימת? ברוב הגדול של המקרים התשובה שלי תהיה - לא. למגר מגפה לחלוטין זה קשה מאוד. לאורך ההיסטוריה יש רק מגפה אחת שמוגרה באופן מוחלט וזו מגפת האבעבועות השחורות. זו מחלה שמוכרת מזה אלפי שנים, ובמאה ה־18 היא הרגה יותר מ־400 אלף אנשים מדי שנה רק באירופה".

איך היא מוגרה?
"המדע הציל אותנו. פותחו חיסונים וגם תרופות להתמודדות עם המחלה. חיסון קיים החל מהמאה ה־18. המקרה המתועד האחרון של אבעבועות שחורות התרחש ב־1977, וזה הסוף הטוב של מחלה אחת לפחות".

אבל איך בעצם אפשר למגר מגפה אם תמיד יהיו מקומות שבהם אין חיסונים ומנגד יש וריאנטים שכל הזמן נוצרים?
"לא בכל מחלה יש התפתחות של וריאנטים, זה תלוי בגנטיקה של הווירוס או החיידק שגורמים למחלה. האבעבועות השחורות היא מקרה מיוחד כי הייתה התגייסות כלל עולמית בשני הצדדים של המלחמה הקרה להתמודדות עם המגפה, גם בצד של ארה"ב וגם בצד של ברית־המועצות, ונעשה שיתוף פעולה ביניהן על הרקע הזה - לא מסוג הדברים ששומעים עליהם בדרך כלל. והייתה גם התגייסות מיוחדת של ארגון הבריאות העולמי.

"החל מאמצע המאה ה־20 נעשו ניסיונות דומים למיגור המלריה, אבל הם לא צלחו. המלריה קטנה בתקופה הזאת אבל כשהמבצע הכלל עולמי הפסיק, המלריה חזרה. והיא משהו שנוכח בחייהם של הרבה אנשים, בהרבה מקומות בעולם היום".

כשפרצה הקורונה החלו להשוות בינה לבין "השפעת הספרדית" שפרצה בראשית המאה ה־20, אחרי מלחמת העולם הראשונה. זו הייתה שפעת קטלנית שהתפרשה על פני כמה שנים וכמה גלים. איך היא מוגרה?
"היא הייתה בהחלט מדבקת וקטלנית, וגם הייתה חריגה בכך שפגעה יותר בצעירים מאשר במבוגרים. היא הרגה לפי ההערכות 50-100 מיליון אנשים וכשליש מאוכלוסיית העולם נדבק בה באיזשהו שלב בתחילת המאה ה־20. איך היא מוגרה? אנחנו לא ממש יודעים. ייתכן שהאנושות למדה לטפל במחלה טוב יותר עם הזמן, או שהייתה התחלה של חיסון עדר. אפשרות שלישית היא שהמחלה עברה איזושהי מוטציה שהפכה אותה לפחות קטלנית. אולי זה גם מה שנראה עם הקורונה. מנקודת המבט של הווירוס, עדיף לו להיות יותר מדבק ופחות קטלני כי כך יוכל להתפשט יותר".

"הטיסות שינו את כללי המשחק"

איך בכלל הגעת לחקור את התחום הזה, היסטוריה של מגפות?
"התחלתי ממחקר שהתמקד בימי הביניים, באזור של טורקיה ויוון של היום, והתגלגלתי לעסוק יותר ויותר בהיסטוריה סביבתית ובאופן יותר ספציפי במגפות. המיקוד שלי היה במגפת הדבר הראשונה, שהתרחשה בין המאה השישית למאה השמינית לספירה. יש דיון סביב השאלה אם המגפה הזו הרגה מיליונים רבים ברחבי הים התיכון או שאלה הערכות מוגזמות, ואת זה בין השאר אני חוקר היום".

הזכרת את הדבר, מחלה ותיקה ביותר מהמאה השישית לספירה. במגפת הדבר השנייה מהמאה ה־14, שמכונה "המוות השחור", מתו בין שליש לחצי מכלל אוכלוסיית אירופה.
75-200 מיליון אנשים. הדבר עדיין איתנו?
"כן. זה אולי מפתיע לשמוע זאת, אבל הדבר עדיין כאן. אחרי הפנדמיה השנייה הייתה פנדמיית הדבר השלישית, שהתפשטה ברחבי העולם בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20. היא הרגה בסביבות 12-15 מיליון אנשים. במאה ה־20 המחלה הגיעה למקומות שמעולם לא הייתה בהם קודם לכן, כמו דרום אפריקה, מדגסקר, אוסטרליה וגם החוף המערבי בארה"ב.

"ממש לפני מלחמת העולם הראשונה, בסן פרנסיסקו אנשים נדבקו ומתו מדבר - וזה עדיין קורה. ב־2017 למשל הייתה התפרצות של דבר במדגסקר. 2,500 אנשים חלו ויותר מ־200 מתו. אבל המספרים הם זניחים וזה מכיוון שהיום יש טיפול - אנטיביוטיקה (מדובר בחיידק ולא בנגיף, ה"ו) וכי עם הזמן למדנו איך להתמודד עם המגפה הזו גם באמצעים נוספים. חיסון אפקטיבי המדע לא ממש הצליח לפתח במקרה הזה. איך המגפה דעכה? אנחנו לא יודעים בדיוק".

מחלה כמו פוליו (שיתוק ילדים), שיש נגדה חיסון, כבר מזמן לא מאיימת עלינו. אי אפשר לומר שהיא מוגרה?
"הפוליו נעלמה מהחיים של רובנו והעולם מתמודד אתה היטב בזכות החיסונים, אבל זו לא מגפה שנעלמה. יש מאות מקרים של פוליו ברחבי העולם מדי שנה. זה לא אפס".

באילו מדינות למשל?
"מדינות עניות. מדינות אפריקה שמדרום לסהרה הן המקום הנפוץ ביותר".
כי שם אין מספיק חיסונים.

"אפשר היה להביא חיסונים לכולם, אבל זה לא מספיק. במדינות האלה קשה מאוד לחסן אוכלוסיות שלמות בגלל מחסור בתשתיות ושירותי בריאות טובים. ויש גם הרבה פחות הקפדה ומודעות לתנאי תברואה והיגיינה, שמשחקים תפקיד משמעותי בהתמודדות עם פוליו".

אז בעצם מגפות לא ממוגרות כי תמיד ישנם אזורים שבהם הרפואה פחות טובה או שלא הצליחו לפתח נגדן חיסונים. אבל אלה מחלות שהצלחנו להשתלט עליהן, גם אם לא להעלים לגמרי.
"נכון, ולכן כאשר שואלים אם מגפות מסתיימות צריך לשאול: באיזה אופן - ובעיני מי. האיידס היא מגפה שבעיני רבים כבר שייכת לעבר. זה אולי נכון במובן זה שבמערב יש טיפול כנגד איידס (טיפול הקוקטייל שהוא שילוב של כמה תרופות, ה"ו), שמאפשר לחיות עם הנגיף באופן כמעט רגיל. אבל זה לא נכון אם מסתכלים על מדינות אחרות, שם האיידס ממשיך להתפשט ולהרוג אנשים. מאז שהאיידס פרצה למודעות בשנות ה-80, מתו, לפי הערכות, 36 מיליון אנשים. כיום יש ברחבי העולם כ־37 מיליון אנשים עם איידס ומאות אלפים מתים ממנה מדי שנה, בעיקר במדינות עניות, בדומה לפוליו.

"כך שפוליו ואיידס - אלה מחלות שעדיין קיימות כי אנשים נדבקים בהן ומתים מהן והן קיימות גם בגופם של אנשים שנדבקו בהן בעבר. האנשים האלה עדיין מחזיקים בגופם את העדויות וההשפעה של המחלה".

גם בדבר וגם באיידס - המקור של המחלה הוא בבעלי חיים, מכרסמים ושימפנזים, שהעבירו אותה לבני אדם. המקור של הקורונה הוא ככל הנראה בעטלפים. ככל שבני אדם באים ביותר אינטראקציה עם בעלי חיים, והחקלאות נעשית תעשייתית יותר, זה אומר שאנחנו צפויים לראות עוד ועוד מגפות?
"אני לא אופטימי במיוחד, והתשובה שלי היא כן. זה סביר מאוד שהמגמה הקיימת תמשיך. זה מתחיל מהתנועה האווירית שקיימת היום ולא הייתה קיימת פעם. אם תחשבי על מכרסמים שנגועים בדבר, למשל, אז כל עוד הם אי שם במונגוליה ומי שבא עמם במגע ונדבק מהם הם ציידים, זה משהו אחד. אבל ברגע שהציידים האלה יכולים להעביר את המחלה לאנשים אחרים או להגיע לערים גדולות ומהן לטוס לכל נקודה בעולם, זאת מציאות אחרת לגמרי. לכן מה שאנחנו רואים במיוחד בעשורים האחרונים זו מגמה של מחלות שמבליחות מהטבע. מבעלי החיים.

"לכך מצטרפות גם פרקטיקות מודרניות של העולם שלנו במאה ה־21. הרס סביבות מחיה טבעיות של בעלי חיים גורם להם לנוע ולהעביר מחלות ממקום למקום. פרקטיקות של חקלאות מודרנית גורמת לעודף של מחלות במכלאות ובערים. כחלק מהחקלאות התעשייתית יש ברירה מלאכותית והרביה של זנים שמתאימים יותר לצרכים של בני אדם, כמו פרות שמייצרות יותר חלב, וגורמות להקטנה של המגוון הגנטי ולפגיעות גדולה יותר למחלות קטלניות באוכלוסיות האלה. בדומה למשבר האקלים, את חלקן של המגפות שחווינו ועוד נחווה, האדם מביא על עצמו בגלל ניצול יתר של משאבי הטבע".

טוב זה בהחלט מדכא. אנחנו מנסים לייצר השלכה מן ההיסטוריה אל ההווה, אבל האם זה באמת אפשרי בהתחשב בכך שהמדע כל הזמן מתפתח ומשתכלל? בימי המגפה הספרדית למשל לא היה חיסון.
"היום יש חיסונים שלא היו בעבר וזה דבר חיובי. מצד שני יש גם הרבה יותר איומים, והם אקוטיים יותר. המגפה השחורה למשל, את ממש יכולה לעקוב שנה אחר שנה אחר מגמות ההתפשטות שלה באירופה. אבל התנועה האווירית שינתה את כללי המשחק. אנחנו רגילים שהמדע והטכנולוגיה פותרים את כל הבעיות שלנו, והמקרה של הקורונה מוכיח שהעניין לא כל כך פשוט.

"יש עוד גורמים, לצד החיסון, שמשחקים תפקיד ביכולת להשתלט על מגפה כיום, כמו האמון שהציבור רוחש לרשויות ולמומחים במדינה. הביטוי להיעדר האמון הזה הוא הקבוצות של סרבני החיסונים למשל. כך שיש עוד דברים לשפר, לצד החיסון: תקשורת טובה יותר בין רשוית המדינה והמומחים לבין הציבור. ועוד פתרונות, שהם לא הייטק. במלריה, מה שעזר להוריד דרסטית את כמות האנשים שנדבקו הוא פשוט לשים רשתות על החלונות, שמנעו כניסה של יתושים.

"לא צריך לבנות יותר מדי על טכנולוגיה. כי מרוב שאנחנו שמים את מבטחנו במדע, ובטוחים שאנחנו הולכים לפתור הכל עם החיסון, אנחנו מקבלים בסוף עוד גל גדול של קורונה".

התחזית שלך: הקורונה תהיה איתנו לנצח?
"לנצח? אני לא יודע לומר. שנים רבות - כנראה שכן. היא כנראה לא תישאר בהיקפים שראינו בשנה וחצי האחרונות, אבל האם היא תיעלם לחלוטין? קשה לי להאמין". 

ד"ר לי מרדכי (39)

אישי: נשוי + 1, גר בירושלים
השכלה:
תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה והיסטוריה מהאוני' העברית; דוקטורט מאוניברסיטת פרינסטון בנושא היסטוריה חברתית מהמאה ה-11.
מקצועי:
חוקר ומרצה בכיר בחוג להיסטוריה, האוניברסיטה העברית; מתמחה בהיסטוריה סביבתית ומגפות

עוד כתבות

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה