גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוק הראשון של המערכת האקדמית היום: אתה חייב להכניס לנו כסף

במודל התקצוב הנוכחי יכול חבר סגל להכניס למערכת כסף בשתי דרכים מרכזיות: קרנות מחקר ופרסום מאמרים ● כאשר המטרה היא הפרסום עצמו ולא תוכן הפרסום, התוצאות לא מאחרות להגיע - כתיבה מיותרת ואינסופית תוך ציטוט עצמי בלתי נגמר ● התוצאה היא שאנשי האקדמיה נאלצים להצדיק את קיומם באינספור דרכים נלוזות

הרצאה אקדמית / צילום: Shutterstock
הרצאה אקדמית / צילום: Shutterstock

טור זה עוסק בבעיות שפוקדות את האקדמיה בישראל. שיטת העבודה שלי פשוטה - אני כותב על חוויותיי ועל מה שאנשים קרובים לי חווים יומיום. איני מנסה לכתוב דוח אובייקטיבי, אלא להציץ לתוך העולם האקדמי שאני אוהב ומוקיר. מטרתי היא קודם כל לייצר שיח פתוח. מובן מאליו שהמסגרת מחייבת אותי לפשט חלק מהרעיונות.

בשיחה עם קולגה, פרופסור וראש חוג באוניברסיטה מובילה בארץ, הוא אמר לי כך: "לא אוהבים אנשים מהסוג שלי". ב"אנשים מהסוג שלי" כוונתו היא חוקרים יסודיים שמפרסמים מעט ושאינם מגישים בקשות לקרנות מחקר חיצוניות. ומדוע אין אוהבים אנשים מסוגו? אדם מסור למערכת, שחינך דורות של סטודנטים שהפכו לאנשי אקדמיה מובילים, היא אחת ויחידה - הוא אינו מכניס כסף למערכת.

במודל התקצוב הנוכחי יכול חבר סגל להכניס למערכת כסף בשתי דרכים מרכזיות: קרנות מחקר ופרסום מאמרים - כך נכתב במודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל משנת 2012: "שתי התפוקות המרכזיות שצריך מרכיב המחקר לשקף הינן זכייה בקרנות מחקר תחרותיות ופרסומים מדעיים". האוניברסיטאות (ולא המכללות) מתוגמלות באופן ישיר ועקיף על פרסום מאמרים וזכייה בקרנות מחקר חיצוניות. בשיחה שקיימתי עם סגן רקטור במוסד מוביל אחר הוא אמר לי שהדבר הראשון שמסתכלים עליו הוא קרנות מחקר. אנחנו צריכים לדעת כמה מכניס חבר סגל למערכת.

התוצאה היא כמובן אינפלציה של בקשות לקרנות מחקר שהובילה לכך שבשנה האחרונה הקרן הלאומית למדע הוציאה הודעה שבה היא מבקשת לא להגיש הצעות שאינן מייצגות מחקר אמיתי: "אנו סבורים כי על הגשת בקשה למימון מחקר לקרן הלאומית למדע להתבסס אך ורק על צורך אמיתי בתמיכה כספית". בלשון לא מכובסת, כדי להתקדם בדרגות על חבר הסגל להכניס כסף למוסד, לשם כך עליו לזכות במענקי מחקר, גם אם אין לו צורך ממשי בכך, ולכן הוא או היא יכתבו הצעות מחקר גם שאין לה או לו צורך אמיתי בכך. הדבר נכון במיוחד במדעי הרוח. בלא מעט מקרים מחקרים מעמיקים מאוד לא דורשים הוצאות גדולות, אך גם במדעי הרוח, כחלק מהטרנד החדש, נדרשים חברי הסגל להכניס כסף לקופה - אלו הופכים את מחקרם האמיתי להצעה מנופחת שתכניס למערכת כמה שיותר כסף. אך האבסורד לא נגמר כאן שכן, מהרגע שהתהליך החל זכייה בקרן מחקר הפכה להיות תנאי לקבלה ולקידום. התוצאה היא אינפלציה של בקשות לקרן הלאומית למדע.

דרך נוספת של חברי סגל להכניס כסף למערכת היא לפרסם מאמרים בכתבי עת נחשבים. השאלה מי קורא את המאמרים, מה השפעתם על העולם האקדמי בפרט, ועל השיח הציבורי בכלל, זניחה. רבים מכתבי העת היום הם כתבי עת בתשלום (כדי להיות מסוגל לפרסם בהם על החוקר לזכות בקרנות מחקר) ובחלק מהם תהליך השיפוט מעט שונה - פחות קשוח, הרבה פחות קשוח. התוצאה היא פרסום מאמרים שלא עברו שיפוט קשוח בכתבי עת מהשורה הראשונה (frontiers וכדומה). כאשר המטרה היא הפרסום עצמו ולא תוכן הפרסום, התוצאות לא מאחרות להגיע (בטור אחר נרחיב על הקושי לשחזר תוצאות של מחקרים קודמים). כתיבה מיותרת ואינסופית תוך ציטוט עצמי בלתי נגמר, כאמור, אם לא מצטטים אותך אתה לא קיים. אנשי האקדמיה נאלצים להצדיק את קיומם באינספור דרכים נלוזות.

בזמן שעשיתי פוסט דוקטורט במכון וייצמן, אמר לי אחד החוקרים המובילים, אתה הולך במסדרון ולא רואים את הפנים שלך אלא את כמות הכסף שהכנסת למערכת. ברור לי שיש לזה גם סיבות טובות, המערכת האקדמית מתוקצבת בחסר ועליה להגן על עצמה גם בדרך זו. הדבר נכון שבעתיים במדעי הרוח - הסובלים מירידה חדה במספר הסטודנטים. ואולם, בין כמות המאמרים לבין איכות המחקר אין מתאם; גם אין מתאם בין חוקר מעולה לבין היכולת לזכות בקרנות מחקר ומכאן, לא כל מי שמקבל תקן באוניברסיטאות הוא החוקר הטוב ביותר, או מי שמעורר השראה בקרב הסטודנטים. מי שמקבל תקן היום הוא קודם כל מי שמסוגל להכניס כסף למערכת - מי שמבין את כללי המשחק ומשחק אותו בצורה הטובה ביותר.

אני מבין היטב את מערכת האילוצים שהובילה אותנו למקום שבו אנו נמצאים היום, ואיני מבקש להאשים, רצוני הוא להשמיע קול שרבים באקדמיה משמיעים כבר זמן רב: מודל התקצוב הנוכחי פוגע בייעוד של המערכת האקדמית והתשלום לא יאחר לבוא, למעשה, אנו כבר משלמים אותו ובמזומן.

הכותב הוא הוא חוקר ומרצה במכללה האקדמית תל חי

עוד כתבות

חנות בקניון בקניון K11 בהונג קונג. מייצגת את העקרונות הנדרשים להצלחה / צילום: תמיר בן שחר

עקפו את ת"א: הנתון המפתיע על המרכזים המסחריים בכפר סבא ובאר שבע

בישראל יש יותר מ-500 מרכזי מסחר, ותוך חמש שנים צפויים להיבנות עוד כ-100 חדשים בשטח של כמיליון מ"ר ● התכלית שלהם תהיה שונה מזו שהכרנו: בילוי, פנאי, הסעדה - וגם מסחר ● הלקוח כבר לא יסתפק בחללים וקירות, אלא יחפש את החוויה הרגשית שתחבר אותו למותגים

עומרי כהן ותומר תגרין - מייסדי יוטפו / צילום: איל יצהר

שניים רבים, שלישי לוקח: כיצד יוטפו הישראלית הרוויחה מקרב התרנגולות בין אפל לפייסבוק

בזכות המכה שהנחיתה אפל על פייסבוק: יוטפו מכניסה 100 מיליון דולר בשנה

מתוך משחק הדיונון / צילום: באדיבות נטפליקס

המציאות שמאחורי "משחק הדיונון": הצד האפל של סיפור ההצלחה הדרום-קוריאני

איך הפכה "משחק הדיונון" הדרום-קוריאנית מסדרה שאף אחד לא ציפה ממנה ליותר מדי, ללהיט חובק עולם ● עד כמה המציאות של חובות, וקשיים כלכליים שאותה היא מתארת משקפת את החיים הדרום-קוריאנים עצמם ● ואיך נפער פער בין עובדי תאגידי הענק הקוריאנים לכל השאר? ● האזינו

מאיה שרן / צילום: עופר חג'יוב

מאיה שרן מצטרפת למשרד D-SAY כמנהלת קריאטיב ראשית ושותפה

שרן, עד לאחרונה סמנכ"לית הקריאטיב במשרד הפרסום יהושע TBWA, צפויה להיכנס לתפקידה החדש בתחילת נובמבר

מייסד עיינה פארמה, פרופ' חזי ברנהולץ / צילום: יואב דודקוביץ

החוקר שפיתח תרופה לסרטן, וגם את הגרסה הגנרית שתתחרה בה

פרופ' חזי ברנהולץ מכר לפני 30 שנה את הזכויות לדוקסיל, תרופה שפיתח לטיפול בסרטן ובשיאה גלגלה מיליארדי דולרים ● עכשיו, בגיל 80, אחרי שנוצר מחסור עולמי בתרופה, הוא מתחיל להתחרות בה עם גרסה גנרית שפיתח וקיבלה השבוע את אישור FDA ● "חוץ מאשר לאשתי, אני נשוי גם לדוקסיל מ-1979", הוא אומר לגלובס

עו''ד כרמית יוליס / צילום: קובי שירביט

במקומו של ארז קמיניץ: זו המשנה החדשה ליועמ"ש

המינוי של יוליס, ראשת אשכול נדל"ן במשרד המשפטים, למשנה ליועמ"ש לעניינים אזרחיים, במקומו של עו"ד ארז קמיניץ, דורש אישור הממשלה ● יוליס גברה על מועמדים בכירים, ומדובר בקפיצה משמעותית מתפקידה הנוכחי ● היא צפויה להעדיף את צורכי הדיור על זכות הקניין של הפרט

פיקסל 6 / צילום: צילום מסך

גוגל מציגה את דגמי פיקסל 6 החדשים, בתוכם מערכת עצמאית על שבב של החברה

גוגל מציגה הערב את ה-Pixel 6 וה-Pixel 6 Pro ● המחירים יתחילו מ-599 דולרים לדגם הרגיל, ו-899 דולרים לפרו, והמוצר יגיע לחנויות ב-28 באוקטובר

הופקדה תוכנית התחדשות עירונית הכוללת מגדלים בגובה 25 קומות בנוף הגליל / הדמיה: SO אדריכלים בע''מ

הופקדה תוכנית התחדשות עירונית הכוללת מגדלים בגובה 25 קומות בנוף הגליל

התוכנית שהופקדה בוועדה מחוזית צפון מציעה פינוי של חמישה מבני שיכון ובהם 120 יח"ד, כאשר במקומם ייבנו 8 מגדלים ובהם 758 יח"ד ● לצד תוספת המגורים המשמעותית ייבנו גם מבנה משרדים בשטח של 3600 מ"ר, שטחי מסחר בהיקפים של כ-5000 מ"ר, מבני ציבור ושטחים ירוקים

ביטקוין / צילום: Shutterstock, Andreanicolini

הסכר נפרץ: קרן ביטקוין נוספת בשווי 40 מיליארד דולר בדרך לוול סטריט

חברת ההשקעות גרייסקייל תגיש בקשה להמיר את קרן הנאמנות שלה לביטקוין, שהיקפה 40 מיליארד דולר ל-ETF, כך פורסם בבלומברג ● גרייסקייל מחזיקה במטבעות באופן ישיר, בניגוד לקרן המחקה על החוזים העתידיים לביטקוין "ProShares Bitcoin Strategy ETF", שהחלה להיסחר היום

קניון מול הים אילת / צילום: יח''צ

האם הפטור ממע"מ על קניות באילת בסכנה?

נציגים בכירים של רשות המסים הבהירו בכנס של לשכת יועצי המס שנערך באילת כי "המחוקק לא התכוון שאילת תהיה הקניון של המדינה"

טל אוחנה, ראשת המועצה ירוחם וצורי דבוש, יו''ר קליל / צילום: מורג ביטן

תרבות ואיזון בין עבודה למשפחה: איך להפוך את ירוחם לאטרקטיבית?

בכירי פורום Superbrands נפגשו עם ראש עיריית ירוחם, טל אוחנה, ודנו איתה באסטרטגיה שיווקית לעיר ● מנכ"ל ומייסד קרן פימי, ישי דוידי, מעריך: "אנחנו הולכים לתקופה מעניינת, שבה הטכנולוגיה והחדשנות תבוא לידי ביטוי בכל סוגי החברות" ● וגם: ישראלי נכנס לרשימת ההאקרים הטובים המובילים בעולם ● אירועים ומינויים

השופטת דהן קבעה כי נראה שאומד דעתו של האב לעת פטירתו היה, כי בנו יירש את רכושו ולא אחיו / אילוסטרציה: Shutterstock, New Africa

האב נישל את בנו מהירושה לפני 35 שנה; ביהמ"ש קבע שהצוואה בטלה

בפסק דין חריג קבע ביהמ"ש למשפחה כי מאחר שהצוואה נכתבה בעת שהאב לא היה בקשר עם בנו אך בהמשך חודש הקשר, היא אינה משקפת את רצונו

חנות עדיקה בדיזנגוף סנטר. החברה לא צריכה מנכ”ל, אלא תוכנית אסטרטגית ושינוי מהותי / צילום: ערן סלם יח''צ

הסיפור העצוב של עדיקה: איך הפכה חלוצת האיקומרס הישראלי לשחקנית שולית

בזמן שהאיקומרס והריטייל הישראלי בפריחה, והמניות של חברות הריטייל הגדולות נמצאות בעלייה, רשת האופנה עדיקה שבבעלות גולף-סטימצקי מחקה יותר מ-250 מיליון שקל משוויה תוך מספר חודשים ● מה היא יכולה לעשות כדי לעצור את ההידרדרות, ולמה החלפת בעלים היא לא בהכרח רעיון רע

 

שלמה קרמר / צילום: איל יצהר

הסטארט-אפ השאפתני של שלמה קרמר מזנק לשווי 2.5 מיליארד דולר

קייטו נטוורקס, שמתחרה במקביל מול ספקי תקשורת וענקיות סייבר, גייסה 200 מיליון דולר בשווי גבוה פי 2.5 מאשר לפני שנה ● למרות זאת, קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט ואימפרבה, מזהיר: "יש בועה רצינית מאוד. שווי גבוה ולא ריאלי לא טוב לחברה"

ריאד, בירת סעודיה. במדינה יש יותר מ-33 מיליון תושבים / צילום: Shutterstock, Mohammed younos

כך מתכננת ישראל להגיע ליחסים עם מדינות נוספות במפרץ, ביניהן סעודיה

קונסול ישראל בדובאי, אילן שטולמן: יש תאוצה במגעים עם מדינות נוספות במפרץ ● עם זאת, למדינות רבות באזור יש בעיה עם כינון יחסים מלאים ● הפתרון המסתמן: הסכמים בדרגים נמוכים יותר, פתיחת נציגויות כלכליות והסכמים כלכליים

נשיא סין, שי ג'ינפינג / צילום: Associated Press, Nicolas Asfouri

נשיא סין משכתב את ההיסטוריה של המפלגה הקומוניסטית

החלטה היסטורית תשים את המנהיג במדרגה אחת עם מאו ועם דנג שיאופינג, ותציג את כוחו על אף האתגרים הכלכליים והדיפלומטיים איתם מתמודדת המדינה

שר המשפטים גדעון סער / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הצעת החוק של סער: ח"כ שיש נגדו כתב אישום בעבירה שעונשה שלוש שנות מאסר ומעלה לא יוכל להרכיב ממשלה

למרות שנראה כי החוק נתפר במיוחד למידותיו של נתניהו ונועד לחסום את דרכו חזרה לראשות הממשלה, הוא יעביר סמכויות נרחבות ליועמ"ש שיוכל למנוע כהונת כל ראש ממשלה באשר הוא - אם רק יוגש נגדו כתב אישום ● מהליכוד נמסר בתגובה: "חוק אנטי דמוקרטי נוסח איראן"

אילוסטרציה - בורסה ת''א / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה בעליות קלות; הדולר נחלש 0.5%

מדד ת"א 35 התקדם ב-0.1%, מדד ת"א 90 עלה 0.5% ומדד ת"א 125 התחזק ב-0.2% ● אל על במגעים למיזוג עם ארקיע ● הדולר ירד ב-0.5% ושערו היציג נקבע על 3.21 שקלים ● וגם: כך משפיע משבר הגז על מחירי הנפט

כתב היד היהודי העתיק ''מחזור לוצאטו'' שיימכר במכירה פומבית של בית המכירות ''סות'ביס'' / צילום: אתר Sotheby's

ביקורת בצרפת: למה המדינה לא עוצרת את המכירה הפומבית של "מחזור לוצאטו" היהודי

עצומה מקוונת של אנשי תרבות צרפתים, מהקהילה היהודית ומחוצה לה, קראה לממשלת צרפת להכריז על כתב היד כאוצר לאומי ולמנוע את מכירתו, אך הדבר לא התרחש ● "זהו כתב יד מופלא, ובלתי מתקבל על הדעת שהוא יעזוב את צרפת", אמרה מומחית לעיתון הצרפתי "לה מונד"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר

בחברות הממשלתיות וברשויות נכשלים בהשקעות: הפערים המדהימים אל מול השוק

מבקר המדינה בחן את תיקי ההשקעות של גופים ממשלתיים ועיריות, ומצא כי בחברות הממשלתיות לא נהנים מהגאות בשוק ההון, עד כדי תשואה בגובה מחצית מהתשואה של מדד ת"א 125 • תיק ההשקעות של עיריית ת"א מהווה 50% מסך תיקי ההשקעות של 23 הרשויות שנבדקו ומחזיקות השקעות לטווח ארוך ● דוח מבקר המדינה