גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהחום של המזרח התיכון ועד בעיות תשתית: מסלול המכשולים של המכונית החשמלית בישראל

במשרד האנרגיה מקווים כי תוך עשור יימכרו בישראל רק מכוניות חשמליות, אבל המציאות בשטח רחוקה מהיעדים הממשלתיים ● בדרך אל ההמונים ממתינות לרכבים החשמליים כמה משוכות מקומיות ייחודיות, ממזג האוויר ועד תשתית החשמל שכבר נערכת לגבות את המחיר

טסלה בעמדת טעינה פרטית בתל אביב / צילום: בר לביא
טסלה בעמדת טעינה פרטית בתל אביב / צילום: בר לביא

אין עוררין על כך, שהרכב החשמלי שינה בשנתיים האחרונות את סדרי העולם בתעשיית הרכב והפך מטכנולוגיה אקזוטית יקרה, שבה נהגו להשתעשע עד לא מזמן רק חברות בוטיק וסטארט-אפ, לחלק מה"מיין-סטרים" של תעשיית הרכב.

אבל שיבושים בסדר גודל מכתיבים תמיד עקומת לימוד ממושכת וכרגע אנחנו נמצאים רק בתחילת העקומה. זה נכון לכל העולם ונכון שבעתיים לישראל, שבה הזינוק במכירות המכוניות החשמליות, שנרשם מתחילת השנה תפס בהפתעה את כל השחקנים בשוק: החל ברגולטורים המקומיים, שנאלצים לאלתר כיום רגולציות חפוזות תוך כדי תנועה; עבור דרך יבואני הרכב והחלפים, המוסכים, חברות הדלק וסוחרי הרכב שחוקי המשחק המוכרים להם משתנים במהירות; וכלה בצרכנים, שמתלבטים האם להמר במיטב חסכונותיהם על רכב חשמלי. אך ניצבים בפני פערי מידע משמעותיים.

היינו שמחים לשתף את קוראינו בתחזיות מלומדות וארוכות טווח בנוסח "עתיד הרכב החשמלי בישראל עד 2030" אבל אם מסתכלים על הקצב שבו משתנה כיום שוק הרכב החשמלי, ועל מבול הדגמים החשמליים שצפויים לנחות כאן החל מ-2022, ספק רב אם להערכות ארוכות טווח כאלה יש ערך מעשי. לפיכך ננסה לעדכן בתמונת מצב "מהשטח" ולהאיר כמה מהמשוכות הבולטות והייחודיות שעליהן צריך להתגבר כיום הרכב החשמלי בארץ הקודש.

הטווח החשמלי והקיץ הישראלי

הרכב החשמלי הכניס לשוק הרכב בישראל ובעולם משתנה צרכני-שיווקי חדש ובלתי מוכר ושמו "טווח הנסיעה המירבי בין טעינות" הנתון הזה משמש את יצרני הרכב כאמצעי לקידום מכירות מול המתחרים וגם לבידול של תתי דגמים בתוך ההיצע שלהם עצמם. הוא מהווה גורם מכריע בהחלטה הצרכנית לבחור בדגם חשמלי מסוים.

אלה וגם אלה מסתמכים על נתון הטווח המוצהר של היצרנים, שמבוסס על מדידה במבחן ה-WLTP האירופאי. פרוצדורת המבחן החדשה נכנסה לתוקף לפני שנתיים במטרה לשקף בצורה אמינה ומדויקת יותר את נתוני הצריכה והפליטה של רכבי בעירה פנימית ואת הטווח בין טעינות של רכב חשמלי.

אבל למרות הכוונות הטובות צריך להתייחס לנתון הזה רק כאל מדד כללי ויחסי לטווח הנסיעה האמיתי. הסיבה היא, שגם תקן WLTP החדש, שהקשיח את מבחני הצריכה והזיהום של כלי הרכב, מבוסס על פרוצדורת מבחן. זו, גובשה בתור פשרה בין הרצון של גופי הרגולציה להציג נתונים אמינים יותר לצרכנים לבין הלחץ הגלוי והסמוי של יצרני הרכב, שלא להציב דרישות מבחן קשוחות מדי, שעמידה בהן תייקר את עלויות הייצור ובסופו של דבר גם את מחירי הרכב.

במבחן ה-WLTP לרכב חשמלי הפשרה הזו כוללת בין השאר הגבלה של המהירות המרבית בה נבחן טווח הנסיעה, הגבלה של משך המבחן (כ-30 דקות), הגבלה של עוצמת המנוע המרבית, שבה נמדדת הצריכה ועוד. התוצאה היא נתונים מחמירים יותר מאלה משל תקן ה-NEDC היוצא אבל פחות מחמירים מתקנים אחרים שקיימים בעולם דוגמת ה-EPA האמריקני. הפרשי הטווח המוצהרים בשני התקנים הללו יכולים להיות למעלה מ-10% לאותו רכב חשמלי.

אבל ההטיה הגדולה ביותר, שטמונה מבחני ה-WLTP מבחינת השוק הישראלי, היא בחינת הטווח של הרכב בתנאים של טמפרטורת חוץ מתונה ומבוקרת של 23 מעלות צלזיוס, שהיא רחוקה מאוד מהטמפרטורות הטיפוסיות בקיץ הישראלי הארוך.

חשוב לציין, שבתעשיית הרכב נצבר עד כה הרבה מידע על ההשפעה השלילית של טמפרטורות נמוכות מאוד על טווח הנסיעה של רכב חשמלי. אבל בינתיים, רק מעט מאוד מידע על ההשפעה של טמפרטורות גבוהות מאוד על הטווח. אחד המקורות הבודדים הוא מחקר, שהזמין לפני שלוש שנים ארגון הנהגים האמריקני (AAA). המחקר הראה כי בטמפרטורה חיצונית של כ-35 מעלות, הטווח הריאלי יורד בעד 17% לעומת נסיעה בטמפרטורה חיצונית של 23 מעלות. הנתון הזה הוכחש בזמנו על ידי טסלה בארה"ב, שטענה שירידת הטווח בתנאי חום קיצוניים היא לא יותר מ-1%.

אין לנו כלים לבצע מבחן מדעי בנושא אולם מניסיון אישי, שמבוסס על נסיעה וטעינה של כמה דגמי רכב חשמליים בשיא הקיץ הישראלי, כשהטמפרטורות החיצוניות נשקו לעיתים ל-38 מעלות (ובאילת הן יכולות להגיע בקלות גם ל-44 מעלות בצל), נראה שלחום גבוה יש השפעה משמעותית מאוד על קיצור הטווח.

כבר נסענו בכלי רכב שרוקנו כמעט שליש מקיבולת הסוללה בנסיעה של פחות מ-40 קילומטר בלבד בשיא הקיץ. לא רק בגלל המזגן, שהוא גזלן כוח ידוע ומוכר בכל רכב חשמלי, אלא גם בגלל צריכת החשמל של מערכת קירור הסוללה ברכב, שמופעלת אוטומטית ובצורה ממושכת כשנחצה סף חום מסוים שקבע היצרן.

הטמפרטורה החיצונית היא רק משתנה אחד. הטווח הריאלי שמשיג רכב חשמלי הוא תוצר של פונקציה לא-לינארית, שמושפעת ממשתנים מקצרי-טווח כמו בחירה של הנהג במצב התכנות הספורטיבי, סגנון הנהיגה, תנאי השטח, משקל הנוסעים והמטען ברכב, המידה בה מפעיל הנהג את מערכת מיחזור האנרגיה בעת הבלימה ועוד.

בשורה התחתונה, אם אתם רוצים מדד ריאלי יותר לטווח מה-WLTP, ייתכן שתמצאו את מבוקשכם בנתונים השמרניים יותר שמפרסם ה-EPA האמריקנים המחמירים (בהנחה שמדובר בדגם עם מפרט זהה בארה"ב) או באתרים, שמתמחים במדידה עצמאית בתנאים ריאליים יותר דוגמת EV-DATABASE.COM האירופאי. ותמיד צריך לזכור כללי פיזיקה בסיסיים: רכב חשמלי כבד יותר במאות קילוגרמים מרכב בנזין רגיל, כך ששינוע המאסה העודפת דורש יותר אנרגיה ממה שאתם מצפים.

הפריסה הדלילה של עמדות הטענה

בעיקרון קיימים כיום בישראל שלושה פתרונות טעינה מרכזיים לרכב חשמלי: פרטי, ציבורי-איטי וציבורי-מהיר. המומלצת והזולה ביותר היא כמובן טעינת הרכב בעמדה פרטית בבית ו/או בעבודה כאשר הרכב אינו בשימוש, אבל בישראל המצב בתחום רחוק מלהיות אידיאלי.

נתחיל בכך, שהתקנת עמדת טעינה פרטית בבית משותף בישראל עלולה להיות כאב ראש לא קטן. אם לא קיימת בבית תשתית מוכנה מראש לתמיכה בטעינת רכב חשמלי, אם אין לכם בבית חניות רשומות ומסומנות לדיירים, או אם זכיתם בוועד בית או שכנים לוחמניים ועוינים, כאב הראש הזה יחמיר משמעותית. למרבה הצער, מדובר בתמונת מצב של לא מעט ישראלים.

מי שיחפש ברשת, יימצא תקדימים משפטיים שבהם אולצו שכנים על ידי בית המשפט להסיר התנגדות להתקנה של עמדת טעינה פרטית של אחד הדיירים. בחוק ההסדרים לתקציב 2021-2022, מוצע לאשר בחקיקה כי כל דייר בבית משותף יהיה רשאי להתקין תשתית לצורך הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי ללא צורך בהסכמת שאר הדיירים, אבל עוד לא ברור מתי זה יקרה. בינתיים, מאבק משפטי כזה, גם אם יצליח, עלול להיות מלחמה ממושכת, מתישה ויקרה הרבה מעבר לכדאית.

בהקשר זה חובה לציין שרשות החשמל בישראל פועלת כיום לגבש דרכים, שימנעו את העומס הבלתי נמנע שצפוי ליפול על הרשת הארצית כאשר עשרות אלפי או מאות אלפי בעלי כלי רכב פרטיים יחזרו הביתה בתום יום העבודה ויחברו את הרכב לטעינה בין השעות 18:00-23:00, שהן שעות העומס הכבדות ביותר ובהן גם החשמל הוא היקר ביותר להפקה.

בין השאר בוחנת רשות החשמל לשנות את מבנה חיובי החשמל כך שחלק גדול יותר מהתעריפים יוסב מעלויות השימוש בחשמל עצמו לעלויות הקבועות, שמותנות בקיבולת חיבור הבתים המשותפים לחשמל. מהלך כזה אמור לאלץ דיירים בבתים משותפים רבים לשקול חיבור "רזה" וזול יותר של הבניין לרשת החשמל ו/או למצוא פתרונות ל"ניהול" שעות הטעינה בין הדיירים. בקיצור, הצפי לטעינה ביתית בישראל בטווח הארוך הוא יותר כסף ופחות נוחות.

שימוש בעמדת טעינה פרטית בעבודה יכול להיות חלופה מצוינת לטעינה ביתית, אבל אם אתם לא בכירים עם הטבת חניה שמורה, אף אחד לא מבטיח לכם חניה ליד עמדת טעינה. במיוחד אם בארגון שלכם יהיו בעתיד עשרות ומאות כלי רכב חשמליים בבעלות פרטית או בליסינג.

אין הרבה מה להרחיב על עמדות טעינה ציבוריות "איטיות", שטוענות רכב חשמלי בתוך מספר שעות. לא קל למצוא כאלה בישראל ליד מוקדי מגורים ועבודה (ותאמינו לנו, ניסינו) וכאשר כבר מוצאים אותן, סביר להניח שהן תפוסות לשעות ארוכות.

הסוג השלישי, טעינה ציבורית מהירה, הפך להיות בחודשים האחרונים פתרון ברירת המחדל עבור בעלי רכב חשמלי, שלא הצליחו להתקין מטען פרטי בבית או בעבודה, או עבור מי שנוהג לנסוע למרחקים ארוכים ורוצה לוודא שלא ימצא את עצמו עם סוללה מרוקנת לצד הדרך. עמדות מהירות כאלה יכולות להוסיף לטווח הנסיעה של הרכב כמה עשרות קילומטרים תוך דקות ספורות או מאות קילומטרים תוך כמה עשרות דקות.

מחיר הטעינה בהן לא זול (למעט בתחנות הייעודיות של טסלה שלפחות כרגע הן חינמיות ללקוחותיה), אבל הבעיה העיקרית שלהן כרגע בישראל, היא פריסה גיאוגרפית דלילה למדי. הסיבה היא כלכלית: עלות ההקמה של תחנה כזו כולל החומרה, החיבור לחשמל, הקרקע וכו’ מגיע לכמה מאות אלפי דולרים, ומבחינת יזמי שירותי הטעינה בישראל הקמתן מהווה או השקעה לטווח ארוך או, במקרה הפחות טוב, הימור עסקי.

אחת הסיבות היא, שבניגוד לרוב המדינות המפותחות, התקציב בישראל לסבסוד ממשלתי של תחנות כאלה הוא כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה בלבד, סכום זניח ביחס להכנסות המדינה ממיסוי רכב ודלק, שמסתכמות ביותר מ-18 מיליארד שקל בשנה.

על פי נתוני משרד האנרגיה, נכון ליולי 2021 פעילות בישראל רק כ-28 תחנות טעינה מהירות, שזוכות לתמיכה ממשלתית, ועוד עשרות בודדות נמצאות בשלבי הקמה. חלק גדול מהתחנות הללו מרוכזות במרכז הארץ ו/או סביב מרכזים מסחריים. המשמעות היא "חורים" גדולים בפרישת רשת הטעינה בפריפריה, שעשויים להקשות מאוד על חייהם של "צרכני קילומטרים" גדולים של רכב חשמלי.

לנו כבר הזדמן להאריך בעשרות קילומטרים מיותרים נסיעות בצפון הארץ, בדרומה ובמזרחה רק כדי להגיע אל עמדת טעינה מהירה, שפועלת בסופי שבוע. גם אם הגעתם אל היעד הנכסף, לא מן הנמנע שהעמדות תפוסות על ידי בעלי רכב חשמלי, שבישראל נוטים להתייחס לחניות הצמודות לעמדות הללו בתור "בונוס" ונעלמים למשך שעות גם אחרי שהטעינה הסתיימה. זה במקרה כמובן שהחניות לא נתפסו מלכתחילה על ידי רכבי בנזין (בהעדר אכיפה).

ננצל את ההזדמנות לעוד הערה חשובה: הטעינה המהירה של רכב חשמלי היא תהליך מאוד אנרגטי, שמייצר הרבה חום. תחשבו על התחממות הטלפון הסלולארי שלכם בעת טעינה אבל במכפלות של הרבה מאוד קילוואטים. אם מוסיפים לכך טעינה באמצע היום בקיץ הישראלי, שמתבצעת בעמדת טעינה מהירה חשופות לשמש, מקבלים טמפרטורה של הסוללה ושל חלקים מסוימים ברכב שנוסקות מעבר למגבלות היצרן וגורמות להפעלה ממושכת של מערכת הקירור ולירידה בטווח הנסיעה לאחר הטעינה.

למרבה הצער בשיטוטינו ברחבי ישראל עם כלי רכב חשמליים נתקלנו במעט מאוד עמדות טעינה מקורות. אז הנה בקשה לספקי שירותי הטעינה: אם כבר השקעתם מאות אלפי דולרים בהקמת עמדה, תשקיעו עוד כמה מאות שקלים בפתרונות הצללה ואולי אפילו באיזה מאוורר תעשייתי. זה טוב לכם וטוב לבעלי הרכב החשמלי.

מה יקרה לחשמליות המשומשות?

המכוניות החשמליות החלו לעלות על כבישי ישראל בכמות משמעותית רק ב-2020 וכיום סך צי הרכב החשמלי הפעיל בישראל נע סביב עשרת אלפים יחידות בלבד, כשהגיל של רובן צעיר מאוד. המשמעות היא, שמעט מאוד מכוניות חשמליות מחליפות ידיים בשוק המשומשות ובטווח הקצר חסר לצרכנים מידע סטטיסטי אמין על שמירת הערך שלהן. העמימות הזאת קריטית נוכח העובדה שאחד הרכיבים היקרים ביותר ברכב, הסוללה, הוא רכיב שמתכלה בטווח של כמה שנים.

אפילו סוחרי הרכב, חברות הליסינג, וחברות הטרייד אין הגדולות בישראל, שיש להם כלים טובים לחיזוי שמירת הערך של מגוון דגמים והשפעה לא מעטה על מחירוני המשומשות מהשנתונים האחרונים, נוטים כרגע להתייחס לסוגיית שמירת הערך של הרכב החשמלי בגישה של "נחצה את הגשר כשנגיע אליו".

בטווח הזמן המיידי יש בענף סחר הרכב גורמים שנוטים להסתייג כרגע מרכישה של חשמליות משומשות במקרה שמכוניות כאלה מגיעות אליהם, החריגה היחידה בינתיים היא טסלה, שנדמה כי היא מצליחה לשמור על ערכי גרט גבוהים, אם כי כמובן היצע המשומשות שלה נמוך כרגע ומאוד ראשוני. סביר להניח שהמצב יתייצב ככל שייפלטו לשוק יותר ויותר חשמליות משומשות ומערכי הטרייד-אין של היבואנים הרלוונטיים יקלטו אותן כדי לתמוך במכירות של חשמליות חדשות.

שאלות האחזקה בטווח הארוך

השאלה הגדולה היא מה יקרה בטווח הזמן הארוך, שנתיים-שלוש קדימה, כאשר אלפי חשמליות משומשות יתחילו לצאת לשוק היד השנייה. הדעות על כך מקוטבות. הפסימים טוענים, שגם אם שוק הרכב החשמלי בארץ יגיע לנתח של 10% ואפילו 15% מכלל המכירות בשוק בשנתיים שלוש הבאות (בסביבות 25 אלף כלי רכב בשנה), עדיין מדובר בבסיס לקוחות קטן יחסית בשוק הרכב המשומש.

יתר על כן, בשל הצפי לעלייה משמעותית בהיצע ולשיפורים טכנולוגיים מואצים ברכבי "הדור הבא" החשמליים (כמו שיפורים בטווח, ניהול צריכה מתקדם ועוד) רכבי הדור הראשון שנמכרים כיום עשויים לאבד ערך במהירות, כפי שקורה להרבה טכנולוגיות חדישות (נסו למכור ביד 2 סלולארי משומש בן שלוש).

מנגד, האופטימים טוענים, שבקצב הצמיחה הנוכחי של שוק הרכב החשמלי בעולם, רכבי הבנזין עתידים להפוך די מהר לדינוזאורים נכחדים והביקוש להם בשוק הרכב החדש ילך וידעך במהירות, ואיתו מחירם כמשומשים. המשמעות תהיה עודפי ביקוש משמעותיים לרכב חשמלי, הן בשוק הרכב החדש והן בשוק הרכב המשומש, במיוחד לאור העובדה, שכלי הרכב החשמליים החדשים ימשיכו להיות די יקרים בשנים הבאות.

גם סוגיית עלויות האחזקה לטווח ארוך היא עדיין בגדר נעלם, ולא רק בישראל. אמנם רכב חשמלי "פטור" מהרבה עלויות כמו טיפולים תקופתיים, שמנים, פילטרים, מצתים ושאר צרות. אבל מדובר בכלי רכב שמשלבים טכנולוגיות חדישות, שעוד צריכות לעמוד במבחן הזמן. יתר על כן, מדובר בכלי רכב שנסמכים הרבה יותר על מיליוני שורות קוד של תוכנה ועל מעבדי נתונים. כך שמישהו במוסך כלשהו בארץ, עדיין יצטרך להשקיע הרבה ידע ובעיקר שעות עבודה יקרות כדי לפתור בעיות ולתקן "באגים" ויחייב בהם את הלקוח.

בשורה התחתונה, לרכב חשמלי יש בישראל יתרונות שלא ניתן להתעלם מהם, כמו מיסוי נוח ופטור מעלויות שוטפות. אבל בשלב המוקדם מאוד של עקומת הלמידה, שבו אנחנו נמצאים, האלטרנטיבות הן או לקפוץ למים העמוקים או לחכות וללמוד מניסיונם של אחרים.

עוד כתבות

''חצי מחלקה רוצה להתקדם ואין לי לאן לקדם אותם'' / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

איך משמרים טאלנט בארגון שלא יכול להציע קידום?

קידום הוא לא הפתרון היחיד לצרכים ולציפיות של עובדים ● המפתח להחזיק עובדים טובים הוא ניהול נכון של אנרגיה ● ניהול וקריירה

תות שני / צילום: יח''צ

באגרו-טק רוצים ללמוד מישראל: ציר משלחות בינלאומיות בדרך לנגב המערבי

בכירים במשלחות מרחבי העולם יבקרו בנגב המערבי כדי ללמוד על חדשנות בתחום החקלאות ● וגם: נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מבקר בארץ כחלק שיתוף פעולה מדעי ייחודי בין קונגו למכללה האקדמית נתניה ● אירועים ומינויים

עיר ניו יורק , מקדונלדס / צילום: רועי גולנדברג

מקדונלד'ס מעלה מחירים לאחר שהעלתה את שכר העובדים

מכירות הרשת עלו יותר ממה שהיו לפני המגפה לאחר הקלה במגבלות הקורונה בשווקים מרכזיים

מרכז לוגיסטי של טבע בשוהם / צילום: סיון פרג'

טבע תשלם מס בגין רווחים כלואים בהיקף מאות מיליוני שקלים

בפסק הדין נקבעו מספר קביעות עקרוניות הרלוונטיות לחברות רבות הנהנות מהטבות מס בחוק עידוד השקעות הון • השופט שמואל בורנשטין: "השקעת כספים בחברת בת שאינה בעלת המפעל המוטב, אינה מקדמת את תכלית החוק באופן אותו ביקש המחוקק לקדם"

הזמר במסכה / צילום: יח''צ – ערן לוי

החזון של אבי ניר, האקסל של אבי בן טל: כך השלימו קשת ורשת את המהפך בדרך לרווחיות

אחרי שנים של הפסדים, קשת סיימה את 2020 עם רווח שמגיע ל-100 מיליון שקל לפני מס, וגם אצל המתחרה רשת התחילו לראות רווחים - כך עולה מנתונים שהגיעו לגלובס ● ההבדלים בגישות הניהול הובילו לכך שהראשונה הפכה לתמנון תוכן מרובה הכנסות - בעוד השנייה נותרה עם ערוץ טלוויזיה בלבד, לפחות בינתיים

גיורא שחם, מנהל רשות המים ויו''ר מועצת רשות המים / צילום: איל יצהר

לראשונה זה ארבע שנים: תעריף המים צפוי לרדת

לראשונה מאז 2017, תעריפי המים למשקי הבית צפויים לרדת כבר בינואר הקרוב בשיעור של 1.76%, כך הודיעה רשות המים ● המשמעות: קיטון ממוצע של כ-5 שקלים בחשבון תקופתי

נועם שצ'לקה, מנכ''ל אינרום תעשיות בנייה / צילום: קרן מזור

אינרום רוכשת את פעילות ה-SP ממצרפלס ב-150 מיליון שקל

פעילות ה-SP כוללת ייצור, מכירה ושיווק של מערכות צנרת אינסטלציה ביתית ולמבנים שונים ● מכירותיה של מצרפלס במחצית הראשונה של השנים 2021 ו-2020 הסתכמו ב-47.7 מיליון שקל וב-36.2 מיליון שקל בהתאמה ומגלמות צמיחה של 32% משנה לשנה

עו''ד גאי כרמי / צילום: מקס קובלסקי

לאחר 13 שנה: עו"ד גאי כרמי פורש מליפא מאיר ומקים משרד עצמאי

וגם: פירמת פרל כהן מצרפת שתי שותפות חדשות, ועו"ד עמירם גיל מצטרף למשרד צמח שניידר

מידול תלת מימדי של לב אנושי / צילום: Shutterstock

איך הפכה ישראל למעצמה מובילה של הנדסת איברים

מחר בגיליון מיוחד של מוסף G: התעשייה פורצת דרך של מדע בדיוני־מציאותי שהולכת ומתפתחת - ותשנה את כל מה שאנחנו יודעים על הגוף האנושי

איתמר רועי, שותף עם שגיא ברגמן במשרד הפרסום דאון דה פילד / צילום: אסתר קרן

"הקורונה דווקא פעלה לטובת השחקנים הקטנים בתחום המדיה"

איתמר רועי בן 33 מתל אביב ● שותף עם שגיא ברגמן במשרד הפרסום דאון דה פילד ● השניים הקימו חברה להפקת פודקאסטים ● "אפשר להגיד שגם הפקקים במדינה משרתים אותנו היטב" ●  גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

בורסת וול סטריט בניו יורק / צילום: תמר מצפי

נעילה מעורבת בוול סטריט; סולאראדג' קפצה ב-9.1%

בורסות אירופה ננעלו בירידות קלות ● התשואה על אג"ח ממשל ארה"ב ל-10 שנים ירדה  בחדות ל-1.54% ● טבע פספסה את תחזיות האנליסטים - המניה צנחה בכ-5% ● קוקה קולה, גוגל ומקדונלד'ס רשמו עליות חדות לאחר הדוחות שפרסמו אתמול והיום

גיל שויד, מנכ”ל ומייסד צ’ק פוינט / צילום: שלומי יוסף

"רואים עלייה מאוד גדולה במספר התקפות הסייבר בישראל"

צ'ק פוינט רשמה ברבעון האחרון רווח נקי בגובה כ-220 מיליון דולר, נמוך ב-4.8% מהרבעון המקביל, והרווח הנקי למניה עקף ב-5 סנטים את תחזיות האנליסטים ● גיל שויד: "חייבים להעלות את רמת האבטחה. בתי חולים הם הסקטור הכי רגיש ובעייתי בהתמודדות שלו"

לוחות סולאריים של חברת סולאראדג' / צילום: יח''צ

השמש זורחת על סולאראדג': הפכה (שוב) לישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר בוול סטריט

זינקה כ-9% בעקבות פרסום דוחות חיוביים של המתחרה Enphase, לשווי של כ-18 מיליארד דולר, ועקפה בכך את נייס ● טבע איבדה כחצי מיליארד דולר בשווי, וכבר אינה בין עשר הישראליות הגדולות ביותר

מגדל יורוקום / צילום: יח''צ

הרווח של רוזן וטוכמאייר על חשבון אלוביץ': שווי "בית יורוקום" בר"ג שולש מאז רכישתו

חברת הנדל"ן ישראל קנדה סיכמה על מכירות נתחים מהזכויות בפרויקט משרדים ומסחר העומד להיבנות - למנורה מבטחים ולגורם נוסף ● העסקה משקפת שווי של 400-450 מיליון שקל לקרקע, שאותה רכשה ישראל קנדה לפני זמן לא רב בכ-150 מיליון שקל בלבד

רכב שברולט קורבט שעוקל / צילום: רשות המסים

עשרות מיליוני שקלים ורכבי יוקרה עוקלו במסגרת מבצע של רשות המסים

במסגרת מבצע מע"מ ארצי שנערך אתמול לפנות בוקר, רשות המסים עיקלה שברולט קורבט, ג'יפים ותכשיטים בשווי מאות אלפי שקלים ● בתקופה הקרובה צפויות פעולות אכיפה בכל רחבי הארץ

מנכ''ל גוגל סונדאר פיצ'אי / צילום: Reuters, Denis Balibouse

הגיימינג של מיקרוסופט והענן של גוגל: כך הכו ענקיות הטכנולוגיה את התחזיות המוקדמות

הדוחות הכספיים של גוגל ומיקרוסופט: ההכנסות מהענן זינקו בתקופת הקורונה והיו אחראיות לחלק מרכזי מהתוצאות החיוביות ● גוגל הצליחה למחוק מהשינוי בהגדרות הפרטיות של אפל בזכות מערכת ההפעלה אנדרואיד שבבעלותה

אביגדור וילנץ / צילום: אייל טואג

דאסטפוטוניקס של אביגדור וילנץ עוברת טלטלה: מפטרת 30 עובדים ומגייסת מימון לכיוון חדש

הסטארט-אפ ממודיעין סגר את פעילות פיתוח הטרנסיברים וביצע שינוי בתפקיד המנכ"ל ● במקביל גייסה דאסטפוטוניקס 33 מיליון דולר להשקעה בתחום שבו תתמקד כעת – סיליקון פוטוניקס

מטבעות קריפטוגרפיים / צילום: Shutterstock

קרנות סל הן דרך גרועה להמר על ביטקוין

למה סוחרים נוהרים לקרן סל על ביטקוין כשהם יכולים להחזיק במטבע הקריפטו באופן ישיר - ולחסוך לעצמם את הפסדי הכספים הנובעים מהשיטה שבה פועלת הקרן? התשובה קשורה לעניינים של אמון

נמל חיפה / צילום: Shutterstock

בצל החשש הביטחוני: הקבוצה הטורקית בדרך לצאת מהמירוץ על נמל חיפה

בישורת האחרונה של המכרז להפרטת הנמל, רשות החברות הודיעה לקונסורציום הטורקי-אמריקאי על הכוונה לפסול אותו, בכפוף לשימוע: "מחשש לפגיעה בביטחון וביחסי החוץ" ● כעת, נותרו רק 4 שחקניות במירוץ

אשר גרוניס / צילום: שלומי יוסף

נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס יעמוד בראש ועדת האיתור ליועץ המשפטי לממשלה הבא

היועמ"ש הנוכחי, ד"ר אביחי מנדלבליט, יסיים את תפקידו ב-1 בפברואר, וועדת האיתור צפויה להתכנס בחודש הבא ● לוועדה נבחרו כבר ח"כ צבי האוזר מטעם הכנסת; עו"ד תמי אולמן, יו"ר ועד מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין; ופרופ' רון שפירא מהאקדמיה ● טרם נבחר נציג הממשלה בוועדה