גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסוף צפוי מראש: המדינה כנראה לא תיתן לאל על לקרוס, השאלה מה יקרה בדרך

במכתב לאוצר דרשה חברת התעופה פיצוי של 100 מיליון דולר במקום הלוואה, "בגין הנזקים שנגרמו בשל החלטות המדינה" • מה מצב החברה, איזו תוכנית היא מציעה, ואילו אפשרויות עומדות בפניה?

מטוסי אל על בנתב''ג / צילום: Reuters, Ronen Zvulun
מטוסי אל על בנתב''ג / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

המדינה לא תיתן לאל על לקרוס. זו ההנחיה שקיבל האוצר עוד בקדנציה הקודמת, וזהו הקו המנחה גם כעת - ואל על יודעת את זה. האוצר רואה את ההצלה בדרך של הלוואה ביחס של 1:1 להזרמת כספים מבעלי השליטה. אל על רוצה מענק.

במכתב ששלח מנכ"ל אל על, אביגל שורק, למנכ"ל האוצר, רם בלניקוב, הוא דחה את הצעת המדינה להלוואת בלון בהיקף של 50 מיליון דולר. הוא פירט תוכנית ולפיה אל על בדרך להקטין את הצי ל-29 מטוסים (מ-45), לצמצם משמעותית את פעילותה ולהתמקד בשוק צפון אמריקה וביעדי ליבה בולטים באירופה. כפועל יוצא מהפרידה המסיבית ממטוסיה, אל על תבקש להיפרד מכ-1,500 עובדים, בנוסף לכ-1,900 עובדים מהם נפרדה לאחרונה. באוצר לא הגיבו להצעת אל על.

כדי לעלות על מסלול ההתאוששות כחברה רזה ויעילה, אל על צריכה שתהיה לה תוכנית שנבחנה מכל כיווני התחרות. הפוקוס בקווים לארה"ב, בהם הטיסות מלאות יותר ופחות נתונות לעונתיות, הוא נכון. באשר לאירופה, יעדים רבים כבר נכבשו מזמן על-ידי חברות הלואו קוסט. אלא שצמצום היעדים עשוי לפגוע בנאמנות הנוסעים, בעיקר המתמידים.

המדינה מחזיקה ב-13% מאל על, אחרי שבשנה שעברה היא רכשה מניות ב-116 מיליון שקל. לאל על יש התחייבויות שוטפות של 3.3 מיליארד דולר, עיקרן לבנקים ולגופים מממנים. את החוב ללקוחות (שהיה קריטי לבניית אמון לחברה שרוצה להתאושש) בהיקף של מיליארד שקל היא כיסתה, וכעת היא מבקשת פיצוי "בשל החלטות המדינה בדומה לנעשה בענפים אחרים במשק" ומכריזה על מהלך של התייעלות משמעותית שבמובנים רבים היה צריך לקרות מזמן: מחברה שהעסיקה 6,300 עובדים ב-2019 עם צי של 45 מטוסים, היא תסיים את 2021 עם 2,800 עובדים ו-29 מטוסים.

הלוואה נוספת אינה הפתרון מבחינת אל על. טענת החברה על כך שהיא נמנעה מלמצות את יכולותיה לאור מגבלות שאינן תלויות בה - הן נכונות, ועל כך אין חולק. כך גם הטענה על כך שבענפים אחרים (מלונאות למשל) הוענק פיצוי - אלא שפה נשאלת השאלה האם הכסף הזה יהיה בגדר גלגל הצלה ארוך-טווח או משהו שרק יאפשר להשאיר את הראש מעל למים. 

במכתבו מפרט שורק את תוכנית ההתייעלות האמורה, אותה הציגו בימים האחרונים מנהלי אל על לוועד העובדים ולהסתדרות. "בשעה שהיינו עסוקים לגבש הסכמי פרישה מרצון לעוד כ-200-300 עובדים, באה ההנהלה עם המספר הזה", אמר לגלובס שרון בן יצחק, יו"ר ועד עובדי אל על. סכסוך עבודה יאפשר לעובדים לנקוט מהלכים (שיבושים), והם לא יהססו לעשות זאת. אבי אדרי, יו"ר ארגון עובדי התחבורה בהסתדרות, התייחס לכוונת ההנהלה באומרו כי "אנחנו סיימנו עם פיטורי עובדים קבועים באל על, ומבקשים מממשלת ישראל לרדת מהגדר ולהזרים חל"ת גמיש לענף התעופה". 

נכון לסוף יוני העסיקה אל על 2,873 עובדים. מתוכם 1,980 עובדים קבועים, 745 זמניים ו-149 בחו"ל. כ-1,400 עובדים נוספים מצויים בחל"ת. המהלך המתכונן יותיר אותה עם כ-2,800 עובדים.

אביגל שורק, מנכ''ל אל על / צילום: איל יצהר

מה גרם למשבר הנוכחי?

בשעה ששוקי תעופה בעולם מתחילים להראות סימני התאוששות, שוק התעופה הישראלי נבלם, דווקא בתזמון של עונת הקיץ וחגי תשרי. התנופה שחברות התעופה "בנו" עליה בתקופת השיא של השנה נבלמה בשל המלצת ראש הממשלה נפתלי בנט שלא לטוס וההגבלה שלפיה החוזרים ממרבית המדינות נדרשו לבידוד (שהסתיימה ב-3 בספטמבר עבור מחוסנים בתוקף, מנה שלישית או עד חצי שנה מקבלת המנה השנייה). זאת נוסף לאי-הכנסת תיירים לישראל מזה כשנה וחצי.

מה מצבה הפיננסי של אל על?

החברה ממשיכה לצבור הפסדי עתק, שבמחצית הראשונה של 2021 הסתכמו ב-167 מילון דולר. הערת "עסק חי" ממשיכה ללוות את הדוחות, וישנם לא מעט סימני שאלה לגבי יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה.

לאל על יש התחייבויות של 3.4 מיליארד דולר, מהן התחייבויות בנקאיות שוטפות של 1.1 מיליארד דולר. מול זאת הגירעון בהון העצמי שלה מגיע כבר ליותר מ-300 מיליון דולר, ובקופתה מזומנים ופיקדונות לזמן קצר בסכום המתקרב ל-190 מיליון דולר, ובסך-הכול נכסים שוטפים של פחות מ-360 מיליון דולר.

בסיכום המחצית הראשונה, הכנסות אל על נשחקו בכ-30% והסתכמו בכ-340 מיליון דולר. למרות עלייה בהפסד הגולמי, החברה הציגה ירידה גדולה בהוצאות המימון בהשפעת עסקאות גידור דלק סילוני (דס"ל) מהן סבלה בשנה שעברה, מה שסייע לה לצמצם את הפסדיה ביחס למחצית הראשונה של 2020, אז הם הגיעו ל-244 מיליון דולר. את 2020 כולה סיכמה אל על בהפסד עתק של 531 מיליון דולר.

מה האפשרויות של אל על?

לצד העמקת התייעלות דרך צמצום הצי, אל על תנסה לפנות לשווקים פוטנציאליים חדשים. בראיון לגלובס ציין המנכ"ל אביגל שורק כי בכוונת החברה לגייס לשורותיה סגמנט שעד כה היא הזניחה - הקהל הערבי, שמעדיף טיסות למדינות המפרץ (לטורקיה אל על לא יכולה לטוס), אגן הים התיכון ואירופה. במקביל אל על תבקש להחזיר לשורותיה את הקהל החרדי שזולג גם למתחרים, ושם הקווים הבולטים הם לארה"ב, ללונדון, לבריסל ולפריז.

אופציה שנייה היא מיזוג, והיא לא ירדה לגמרי מהפרק. ייתכן כי צמצום צי המטוסים של אל על מכין את הקרקע למיזוג עם ישראייר או עם ארקיע - אל על עם מטוסי הדרימליינר תטוס ליעדים הרחוקים, והחברה שתמוזג לתוכה תספק את הפעילות הרצויה של הנופשונים.

אופציה נוספת היא לפירוק והרכבה מחדש, אלא שזו לא ממש נמצאת על השולחן. בעלי אל על, קני רוזנברג, השקיע בחברה עד כה 160 מיליון דולר, ובקנה ניצבת השקעה נוספת. רוזנברג שיגר מכתב שאף צורף למכתב שנשלח לבלניקוב, בו חזר על מחויבותו לחברה והזכיר כי השקיע בה עד כה 163 מיליון דולר, וכי יעמוד בהתחייבות להשקיע 43 מיליון דולר.

האם יש ביקוש למטוסים משומשים?

המצב המאתגר בענף התעופה העולמי הוביל להצפה של מטוסים משומשים שעומדים למכירה לצד החזרות רבות של מטוסים חכורים. אל על תפעל לבטל הסכמים למטוסים החכורים לצד מכירת חלק מהמטוסים שבבעלותה, בדגש על צי מטוסי ה-737.

הצי של אל על מונה 45 מטוסים, 27 מתוכם בבעלות ו-18 חכורים: לחברה יש 15 מטוסי דרימליינר - מתוכם שמונה חכורים (787-9). גילם עומד בממוצע על כשנתיים, ואל על לא תציע אותם למכירה.

בנוסף, בבעלות החברה שישה מטוסי 777-200 בגיל ממוצע של 18 שנה. למטוסים רחבי-גוף אלה לא בהכרח יימצא קונה שירצה להפעיל אותם מסחרית, והם עשויים לעבור לפירוק, ממנו אל על תוכל להניב כמה מיליוני דולרים.

לחברה יש שמונה מטוסי 737-900 בני 6.6 שנים בממוצע בבעלותה ועוד 16 מטוסים צרי-גוף מדגם 737-800 - שישה מהם בבעלות ו-10 חכורים. מטוסים אלה משמשים לטיסות לאירופה, וגילם הממוצע הוא כ-17 שנה. שווי של מטוס משומש בדגם הזה מוערך בכ-20 מיליון דולר.

קשה להניח שחברות לואו קוסט שעושות שימוש בציי 737 (צרי-גוף) ירכשו מטוסים ישנים ולא יעילים מבחינת תצרוכת הדלק והמוצר שהם מציעים לנוסע. השוק כאמור מאתגר, אבל מולו ניצב סגמנט משגשג בדמות ענף הטסת המטענים (קרגו) ופעילות ערה של הסבת מטוסי נוסעים למטוסי מטען.

עוד כתבות

קטרים וקרונות חשמליים. יורשו להיכנס למוסך? / צילום: רכבת ישראל

דרישה לתוספות שכר של אלפי שקלים והגנה מפיטורים: הקרב ברכבת חוזר, על חשבונכם

מזה תקופה שמתנהל מו"מ על תנאי העובדים ברכבת ישראל, על רקע פרויקט החישמול הגרנדיוזי שלה בעלות של מיליארדים ● לאור חוסר הסכמות, בין היתר על תוספות שכר, הורה הוועד לעכב עבודות הרצה והכנה ● בניסיון להחזיר את העובדים לעבודה ולנסות לעמוד בלוחות הזמנים, ההנהלה פנתה לבית הדין לעבודה

יוג'ין קנדל, ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

יוג'ין קנדל: "יש קורלציה בין אמון לתוצאות כלכליות. ישראל לא נמצאת במקום גבוה"

קנדל, יו"ר המכון למדיניות ומחקר מבית סטארט אפ ניישן סנטרל, מסביר בוועידת אמון וכלכלה של גלובס, כי אמון זה משהו מאד אמורפי אך "מעילה באמון משולה לשריפת בניין", ולממשלה יש חלק בלהבהיר זאת לאנשים

השופטת דהן קבעה כי נראה שאומד דעתו של האב לעת פטירתו היה, כי בנו יירש את רכושו ולא אחיו / אילוסטרציה: Shutterstock, New Africa

האב נישל את בנו מהירושה לפני 35 שנה; ביהמ"ש קבע שהצוואה בטלה

בפסק דין חריג קבע ביהמ"ש למשפחה כי מאחר שהצוואה נכתבה בעת שהאב לא היה בקשר עם בנו אולם בהמשך חודש הקשר, היא אינה משקפת את רצונו

משרדי פייסבוק בדבלין. רגולציה, אם תגיע, תהיה בגדר מעט מדי, מאוחר מדי / צילום: Shutterstock, Kryuchka Yaroslav

מפייסבוק ועד NSO: התאגידים מתחננים לרגולציה ולמדינות נגמר הכוח

ברחבי העולם קמה דרישה מצד חברות הטכנולוגיה להחלת רגולציה עליהן • תאגידי ענק כמו פייסבוק וגוגל מודעים לכוחם, והם מנהלים דיון נוקב עם פוליטיקאים וגופים ממשלתיים בכל מדינה ומדינה - הגיע הזמן להסדיר את התחום, ואולי אפילו להקים גוף בין מדינתי שייצג אותם

חנות בקניון בקניון K11 בהונג קונג. מייצגת את העקרונות הנדרשים להצלחה / צילום: תמיר בן שחר

עתיד המרכזים המסחריים נמצא בתשוקה שהם יצליחו לעורר בנו

בישראל יש יותר מ-500 מרכזי מסחר, ותוך חמש שנים צפויים להיבנות עוד כ-100 חדשים בשטח של כמיליון מ"ר ● התכלית שלהם תהיה שונה מזו שהכרנו: בילוי, פנאי, הסעדה - וגם מסחר ● הלקוח כבר לא יסתפק בחללים וקירות, אלא יחפש את החוויה הרגשית שתחבר אותו למותגים

מטוסי אל על בנתב''ג / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

מחריפה המחלוקת בין הנהלת אל על לעובדים; הוועד: אין טעם לשיח בין הצדדים

יו"ר הוועד הרוחבי באל על לסמנכ"לית משאבי האנוש: "התנהלות ההנהלה והבעלים לוקה בחוסר תום-לב, אין טעם להמשך השיח" ● בשלב זה לא צפויים שיבושים בטיסות, אולם לא מן הנמנע כי שיבושים יהיו הצעד הבא שינקטו העובדים

בורסת וול סטריט בניו יורק / צילום: תמר מצפי

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה קפצה ב-3.2% לקראת הדוחות

בורסות אירופה ננעלו בירידות קלות ● קולמקס שוקי הון: המלצת קנייה חזקה לבנק אוף אמריקה ● טסלה צפויה לפרסם דוחות ביום רביעי

טכנולוגיה של חברת אנויז'ן / צילום: מצגת החברה

אנויז'ן סיימה פיתוח של צינור הזנה ייעודי לתינוקות ופגים - המניה טסה בת"א

אנויז'ן מדיקל, שעוסקת בתחום ההזנה התוך גופית, פיתחה צינורות הזנה בעלי קוטר של 2 מ"מ בלבד, והחלה בהכנות לניסוי קליני כחלק מהליך קבלת אישור ה-FDA להזנת תינוקות בארה"ב ● בצינור ההזנה משולב חיישן לניווט אלקטרומגנטי שממזער סיכונים בהכנסת צינור "עיוורת" ● המניה מזנקת 8%

אמיר ברמלי / צילום: שלומי יוסף

בשורה למשקיעי ברמלי: הוגש הסכם פשרה, מאות המשקיעים צפויים לקבל חלק מכספם בחזרה

6 שנים אחרי הוצאת צו הפירוק לחברת רוביקון: הוגש לבית המשפט המחוזי בת"א הסכם פשרה הפותר מחלוקת ארוכת-שנים בין שתי קבוצות משקיעים שמנעה את חלוקת הכספים עד כה ● אישור ההסכם תלוי באישור השופטת ● אם הוא יאושר, עשרות משקיעים יקבלו תשלום ראשון כבר בעוד שבועיים

אלחנן רוזנהיים, ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

מנכ"ל פרופימקס: "מערכת המשפט לא נותנת דוגמה שצריך לתת בה אמון"

אלחנן רוזנהיים, מנכ"ל ומייסד פרופימקס, התראיין לוועידת האמון בעסקים של גלובס, ואמר: "אני לא יודע כיצד ניתן לעבור את החיים מבלי לתת אמון באנשים. בכל חיי פחות מעשר פעמים נכשלתי בגלל שנתתי אמון באנשים"

ראש מחלקת החדשות לשעבר בוואלה מיכל קליין  מעידה במשפט נתניהו / צילום: יוסי זמיר

ראש מערכת החדשות לשעבר בוואלה: כל הידיעות על משפחת נתניהו עברו אישור של אילן ישועה

מיכל קליין, לשעבר ראש מחלקת החדשות בוואלה, החלה להעיד במשפט נתניהו: "אילן ישועה אמר לי לא להעלות ידיעות על משפחת נתניהו מבלי לעבור אצלו קודם; הוא השתמש בביטויים כמו 'יסגרו לנו את הברז', 'אני על הגריל מולם'" ● עורך וואלה לשעבר אבירם אלעד, שעדותו הסתיימה היום: "אחת הסיבות שהתפטרתי הייתה ההתערבות הפוליטית שמלווה באג'נדה לגבי האתר"

דודי עזרא / צילום: אביב חופי

נטו חושפת בוננזה של בשר בהכשר מהודר: מניב רווח של 52 מיליון שקל בשנה

רוכשת את חלק השותפה (50%) במיזם לשיווק עופות ובשר בהכשרים מהודרים תמורת 113 מיליון שקל ● המיזם מניב הכנסות של 690 מיליון שקל בשנה

משה פדלון, ראש עיריית הרצליה / צילום: שלומי יוסף

"תחטפו תביעה": כך הגיב ראש העיר לבקשת "השולמנים" להיפגש איתו

שתי מתנדבות מטעם "השולמנים" ביקשו להיפגש עם ראש עיריית הרצליה משה פדלון, ובתגובה, פדלון איים עליהן בתביעה בסך מיליון שקל במזומן לכל אחת ● מעיריית הרצליה לא נמסרה התייחסות בנוגע לשיחת האיום, אולם נמסר כי "עיריית הרצליה תמשיך ותפעל ללא משוא-פנים על-מנת לשרת את האינטרס הציבורי"

שקרים רבים מתפרסמים ברבים, ומוצגים כאמת / אילוסטרציה: Shutterstock

מלחמת חורמה: יש להוקיע אנשי ציבור שמשתמשים בפייק ניוז

השימוש בפייק ניוז הפך לנפוץ, וצריך להילחם בתופעה רווחת והרסנית זו • אם יידע מנהיג ציבור כי התקשורת תבדוק היטב כל אמירה עובדתית שלו ולא תהסס להוקיע אותו ברבים אם ייתפס בדבר שקר, תוך "ביושו" עקב כך, יש לקוות כי ייזהר מאוד בטרם ישקר

האוזניות החדשות של אפל - AirPods דור 4 / צילום: צילום מסך

הדור הבא של האיירפודס ומקבוק פרו נחשף: כל הפרטים מאירוע ההשקה של אפל

אירוע ההכרזה הווירטואלי של אפל התקיים הערב, תחת הכותרת "Unleashed" • אפל הכריזה על דגמי MacBook חדשים, חידושים באפל מיוזיק וגם - הדור הרביעי של AirPods

עו''ד גיא אופיר / צילום: יח''צ

העו"ד שנלחם למיסוי התאגידים מגיב להסכם המיסוי ההיסטורי: "יבצעו תמרון משפטי כדי להקטין את נטל המס"

עו"ד גיא אופיר, שחתום על עשרות מאבקים משפטיים וציבוריים כנגד תאגידי האינטרנט ובראשם פייסבוק, מביט מהצד על רפורמת המס ההיסטורית וטוען: "עד אשר נראה גביית מס בפועל מוקדם לברך. קל לחלק הצהרות וקשה לבצע"

סטודנטים זרים בטכניון / צילום: ארכיון המרכז הבינלאומי בטכניון

14 אלף משרות פנויות: כך תעבוד התוכנית של איילת שקד ואורית פרקש הכהן להבאת עובדים מחו"ל להייטק

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ושרת הפנים מקדמות תוכנית שתקל על הבאת עובדים מחו"ל בניסיון להקל על מצוקת כוח האדם בהייטק הישראלי ● פרויקטור חדש יקדם מתן אשרות לעובדים זרים בענף בשלושה מסלולים: למומחים, לסטודנטים זרים הלומדים בישראל ולעובדי הייטק זכאי עלייה

שר האוצר אביגדור ליברמן בדיון בכנסת על חוק ההסדרים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"אגף התקציבים חזק על חלשים וחלש על חזקים. אין בעיה בשיטה, אלא בשוטים"

בעוד שבועות ספורים חוק התקציב וחוק ההסדרים צפויים לעבור את אישור הכנסת ● השניים חייבים להיות מאושרים יחד, כדי שהתקציב יעבור והכנסת לא תפוזר. לכן חברי הכנסת נמצאים עם הגב לקיר ומרגישים מחויבים לאשרו ● אילו עוד בעיות טמונות בחוק, ולמה החשב הכללי באוצר לשעבר, פרופ' ירון זליכה, חושב שהוא היה צריך לשמש כדי להילחם במונופולים ● האזינו

בורסה לנ''ע ת''א / צילום: איל יצהר

ירידות קלות בנעילה בת"א; אירודרום קפצה ב-12%, טוגדר ב-9.7%

מדד ת"א 35 נסוג בכ-0.3%, ומדד ת"א 90 ירד ב-0.6% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-1.53 מיליארד שקל ● ירידות בולטות רשמו תורפז, ביומיט פוד, ביומיקס, ג'נסל וחנן מור

פאנל אסטרטגיות אמון בעסקים בוועידת אמון וכלכלה של גלובס / צילום: איל יצהר

יו"ר הבנק הדיגיטלי: "אחד הכשלים בישראל - חוסר אמון בעסקים ובממשלה"

שוקי אורן השתתף בוועידת האמון והכלכלה של גלובס ואמר כי בהחלטות הממשלה יש לא פעם חוסר שקיפות, וכי תפקיד המנהיגות הוא לחנך את הציבור לאמון • עו"ד טלי הדרי, פרופימקס: "הסכם טוב הוא כזה שלא משתלם להפר אותו, ומאפשר להסיט משאבים מתביעות משפטיות להשקעה בהתייעלות"