גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרכב החשמלי הרבה פחות "ירוק" ממה שחשבתם

כלי הרכב החשמליים ועתירי התוכנה, שמתחילים לעלות כיום על כבישי ישראל, מציבים שלל אתגרים בפני הרגולציה הוותיקה, שתוכננה עבור רכבי הדור הקודם: מאיומי סייבר ועד עלויות סביבתיות ● בינתיים הרגולציה בישראל מגיבה באיטיות

מכוניות טסלה ביציאה מהמפעל / צילום: Shutterstock, Sundry Photography
מכוניות טסלה ביציאה מהמפעל / צילום: Shutterstock, Sundry Photography

המונח "רגולציה" קיבל בשנים האחרונות קונוטציות שליליות של סרבול בירוקרטי ושל התערבות "מלמעלה" בכוחות שוק ובחירויות הפרט. אבל בתקופות שבהן מתחוללים שינויים ו"שיבושים" מרחיקי לכת, לרגולציה יש גם תפקיד חיוני בשמירה על האינטרסים. מהפכת הרכב החשמלי שצוברת כיום תאוצה היא דוגמה טובה.

השינויים שמביאים עמם כלי הרכב החשמליים וה"חכמים" מאתגרים כיום את רגולציית הרכב הממשלתית המקיפה אך הוותיקה של ישראל, שנבנתה במשך שנים רבות עבור כלי רכב מהדור הקודם. תוך כדי כך הם חושפים לא מעט "חורים" ותחומים אפורים בתחום הייבוא, השירות, הבטיחות, הזיהום הסביבתי ועוד. הנה כמה דוגמאות.

עדכונים מרחוק: ללא פיקוח ושליטה

כלי הרכב החדישים, שיורדים כיום מפסי הייצור, הם מערכות ממוחשבות לכל דבר. הם מצוידים בעשרות מעבדי נתונים, שלחלקם עוצמת עיבוד מקבילה לזו של מחשבי-על מלפני כמה שנים, ולרבים מהם יש כיום קישור נתונים דו צדדי ל"ענן", אלחוטי או פיזי (כבל תקשורת).

בצד אחד הקישור מאפשר ליצרני הרכב לשלוח לכלי הרכב שדרוגים ועדכונים לתוכנה, ששולטת בחומרה של הרכב, מכל מקום בעולם אל כל מקום שבו נמצאים כלי הרכב. השיטה הזו מכונה בתעשייה "עדכונים דרך האוויר" או OTA; בצד השני הקישור מאפשר להעלות מכלי הרכב נתונים שנצברים בהם תוך כדי שימוש אל השרתים של היצרנים, או של צדדים שלישיים, מכל מקום בעולם.

כדי להמחיש את המשמעות המעשית של הטכנולוגיה הזו נשווה בין שני כלי רכב, שמיובאים כיום ארצה: האחד הוא רכב "טיפש", ללא יכולות קישוריות, והשני הוא רכב חשמלי "חכם", שמקושר אלחוטית ליצרן. לרגולטור, שאחראי על ייבוא הרכב לישראל, קרי משרד התחבורה, יש סמכות ויכולת לפקח באופן פרטני ודקדקני על התקינה של כל כלי הרכב כפי שיצאו מבית החרושת והגיעו לישראל. זאת באמצעות מסמכי תקינה פרטניים עד לרמת הבורג של היצרן, שאותם מגיש היבואן למשרד התחבורה.

אבל בעוד שהרכב "הטיפש" יישאר עד סוף תקופת השירות שלו בדיוק כפי שיוצר במקור, את הרכב החכם יכול היצרן לשדרג פיזית במוסך או אלחוטית ישירות מהשרתים שלו באמצעות עדכוני תוכנה תקופתיים. ממש כמו שמשודרגת מערכת ההפעלה בסמארטפון שלכם מעת לעת. העדכונים יכולים לכלול תיקון שגרתי של "באגים" בתוכנה או שדרוגי נוחות כמו עדכון מפות למערכת הניווט ופיצ'רים חדשים למערכת הקול אבל באותה מידה יכולים לכלול גם עדכונים של התוכנה, ששולטת בחומרת השליטה ברכב.

בדרך זו יכולים היצרנים לשנות ולשדרג משמעותית את יכולות וביצועי הרכב לעומת המקור, כולל הגדלת ההספק והביצועים שלו, שינוי יכולות הבלימה, התנהגות כביש, היכולות האוטונומיות ועוד. בקיצור, באמצעות שדרוגי תוכנה ניתן לשנות לחלוטין ומרחוק את מפרט התקינה המקורי של הרכב ואפילו "לטשטש" פגמי ייצור מהותיים, שהיצרנים חייבים לחשוף בדרך כלל, מה שמכונה "ריקול שקט".

בכיוון השני, הרכב יכול להזרים לשרתים של יצרן הרכב או של חברות שפועלות מטעמו כמויות משמעויות ושוטפות של מידע חיוני על מיקום הרכב, אופי הנהיגה, מצבו הטכני וכדומה. בכלי רכב מרובי חיישנים חיצוניים ופנימיים, כמו אלה, שמתחילים להיכנס כיום לשוק, אף ניתן לאסוף מידע רגיש על מצב הנוסעים בתוך הרכב, סרטי וידאו שמצולמים מהסביבה על ידי המצלמות ההיקפיות של מערכות הבטיחות המתקדמות, נתוני מחיישני הרדאר ועוד.

רוב יצרני הרכב נוטים להצניע כיום יכולות תקשורת הנתונים הזו ו/או עושים בהן שימוש מזערי. אבל יש יצרנים דוגמת טסלה, שעבורם עדכונים מרחוק ואגירה/שימוש בנתוני הנהג והנהיגה הם חלק מהפילוסופיה העסקית והטכנולוגית המוצהרת שלהם. בעתיד הקרוב עוד יצרנים רבים צפויים לאמץ את המדיניות של טסלה.

הרגולטור בישראל, ולא רק בישראל, מגיב בינתיים באיטיות לאיום הפוטנציאלי. למדינה אין כרגע דרך לדעת או לאכוף איזה מידע הועבר מכלי רכב ואליהם, למי הוא הגיע ואילו שינויים בוצעו במפרט המקורי של הרכב. השלכות הלוואי השליליות של "התחום האפור" הזה עשויות להיות הרבה יותר קרובות ממה שרבים סבורים.

אחת מהן היא אפשרות לפגיעה בביטחון הפנים באמצעות איסוף מידע רגיש מכלי רכב שנעים בארץ והעברתו לשרתים בחו"ל. השלכה אחרת היא פגיעה ממוקדת או אקראית בכלי רכב, שנעים במרחב הציבורי והפרטי, באמצעות שליחת קוד זדוני. נדגיש שזו לא תיאוריה: כיום כבר נעים בישראל אלפי כלי רכב, שחשופים פוטנציאלית להתקפות סייבר כאלה מבלי, שלמשרדים הרלוונטיים יהיו כלים לפקח על איכות הגנת הסייבר שלהם.

רוב הרגולטורים בעולם, וגם בישראל, ממתינים לאיזו "תקינת על" בנושא, שתגובש במוסדות התקינה הבינלאומיים. אבל יש בעולם גם מי, שכבר מגיבים לבעיה המיידית, כמו הסינים. במהלך אוגוסט פרסם משרד הטכנולוגיה הממשלתי בסין סט רגולציות מפורטות, שדורש מכל כל היצרנים לדווח לממשלה על כל עדכון תוכנה לרכב שמבוצע דרך האוויר ועל מהותו, למנוע העברה אלחוטית של מידע שנאסף בכלי הרכב לשרתים מחוץ למדינה, ולהפעיל אמצעים ספציפיים לאבטחת המידע. במקביל מפעילה הממשלה טכנולוגיות ספציפיות, לבקרה על העברת נתונים מכלי רכב.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "משרד התחבורה מגבש בימים אלה תוכנית משרדית להגנה מפני הקות סייבר ביחידות המשרד השונות ובזרועות הביצוע הכוללת גם את תחומי הרכב השונים לעמידות הרכיבים המיחשוביים ברכב ומערכותיו מפני התקפות סייבר. בכל הנוגע לרכב משרדנו ייצמד ככל הנראה ככל הניתן למקובל במדינות הקהילייה האירופאית".

עלויות סביבתיות נלוות

בציבור קיימת נטייה טבעית להתייחס לכלי רכב חשמליים בתור פתרונות תחבורה "ירוקים" וידידותיים לסביבה מכיוון, שהם מקטינים את התלות בנפט ואת פליטת הגזים המזהמים בגובה הכביש. אבל ככל שכלי הרכב הללו הופכים מנישה לזרם מרכזי הרגולטורים בעולם מתחילים להיות מוטרדים מנושא העלויות החיצוניות של הרכב ובראשן הזיהום העקיף ועלויות המיחזור.

הזיהום העקיף נובע מכך, שטעינת המכוניות החשמליות ניזונה מרשת חשמל, שהפקתו ברוב העולם, ובמיוחד בישראל, מתבצעת ממקורות אנרגיה לא מתחדשים דוגמת פחם, גז ולעיתים אפילו מזוט. קיימת בעולם מחלוקת מה הוא הסף של חדירת רכב החשמלי, שמעבר לו ההשפעה על הגדלת ייצור החשמל תהיה מהותית. באיחוד האירופאי ומדינות ספציפיות כמו גרמניה, שבהן שיעור כלי הרכב החשמליים מטפס במהירות, מוטרדים כיום מהבעיה ומנסים לפתור אותה על ידי סבסוד מואץ של ייצור חשמל מאמצעים ברי קיימא (רוח, שמש, תחנות הידרואלקטריות ועוד).

אצלנו נראה שהרגולטורים פחות מוטרדים מהנושא ובדוח בנושא השפעת הרכב החשמלי על רשת החשמל, שפרסם משרד האנרגיה בפברואר השנה, נכתב כי "למרות ההאצה הצפויה בחדירת הרכב החשמלי, שיעורי החדירה בשנים הקרובות אינם צפויים להיות משמעותיים עבור הרשת. משום כך, ישנו פרק זמן שמאפשר להיערך כראוי לחדירת הרכב החשמלי". נציין בהערת אגב שממועד כתיבת הדוח הנ"ל ועד ספטמבר צמח קצב החדירה של הרכב החשמלי לישראל במאות אחוזים. מי שקרוב לוודאי ייקח את ההובלה בנושא היא רשות המסים, שבימים אלה נערכת לקראת רפורמה מקיפה בנושא מיסוי כלי רכב חשמליים.

בעיה נוספת, לטווח ארוך יותר, היא העדר רגולציה על מיחזור הסוללות לרכב חשמלי, ששוקלות מאות קילוגרמים כל אחת. בינתיים מדובר בכמויות קטנות יחסית של כלי רכב, עם סוללות שמשך תקופת השירות של הסוללות שלהן צפוי להיות לפחות 7-8 שנים. אבל בישראל קיימים עשרות אלפי כלי רכב היברידיים, חלקם ותיקים שנפלטים מחוץ לשוק, עם סוללות קטנות יותר. בנוסף יש צפי לאחוז מסוים של כלי רכב חשמליים, שיסיימו את חייהם בטרם עת בשל תאונות וכו' ושאת הסוללה שלהם לא ניתן להחזיר לשימוש.

בישראל אין כיום שום מתקן אחד למיחזור סוללות ליתיום לרכב אבל לפחות יש רגולציה שנמצאת כעת בתהליך גיבוש. במשרד לאיכות הסביבה מקדמים כיום את "חוק אחריות יצרן לכלי הרכב", שעתיד לגלגל לפתחם של היצרנים, דרך היבואנים, את עלויות הזיהום השונות, שנלוות למחזורו בתום תקופת השירות, בדגש על סוללות לרכב חשמלי. סביר להניח שגם העלות הזו תגלגל בסופו של דבר למחיר לצרכן אבל לפחות מתחילים לראות כאן את האור בתוך האפור.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: נושא הטיפול בסוללות ליתיום של רכב חשמלי נמצא בתחילת דרכו בכל העולם. המשרד להגנת הסביבה מבצע עבודת RIA (בחינת השלכות רגולציה) בנושא חוק אחריות יצרן לכלי רכב, בדגש על סוללות כלי הרכב החשמליים, השמנים, גזי הקירור ועוד. בעבודה זו נבדקים כלל ההיבטים והמנגנונים האפשריים. אין בישראל מפעלים לטיפול בסוללות אלו, והן נאספות על-ידי חברות, שלהן יש רישיונות לייצוא למפעלי מחזור באירופה.

עוד כתבות

שר האוצר אביגדור ליברמן בדיון בכנסת על חוק ההסדרים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"אגף התקציבים חזק על חלשים וחלש על חזקים. אין בעיה בשיטה, אלא בשוטים"

בעוד שבועות ספורים חוק התקציב וחוק ההסדרים צפויים לעבור את אישור הכנסת ● השניים חייבים להיות מאושרים יחד, כדי שהתקציב יעבור והכנסת לא תפוזר. לכן חברי הכנסת נמצאים עם הגב לקיר ומרגישים מחויבים לאשרו ● אילו עוד בעיות טמונות בחוק, ולמה החשב הכללי באוצר לשעבר, פרופ' ירון זליכה, חושב שהוא היה צריך לשמש כדי להילחם במונופולים ● האזינו

יוג'ין קנדל, ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

יוג'ין קנדל: "יש קורלציה בין אמון לתוצאות כלכליות. ישראל לא נמצאת במקום גבוה"

קנדל, יו"ר המכון למדיניות ומחקר מבית סטארט אפ ניישן סנטרל, מסביר בוועידת אמון וכלכלה של גלובס, כי אמון זה משהו מאד אמורפי אך "מעילה באמון משולה לשריפת בניין", ולממשלה יש חלק בלהבהיר זאת לאנשים

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

פקח חניה - רושם דו''ח / צילום: עינת לברון

בקרוב אתם תשלמו הרבה יותר על חניה. כל מה שאתם צריכים לדעת על רפורמת החניה העירונית

ביטול תקרת המחיר על חניה בכחול לבן והגבלת האזורים החינמיים לקרבה לאזור המגורים: ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את רפורמת החניה העירונית ● השינוי יחול משנת 2024 והמניעים העיקריים הם הפחתת הפקקים וזיהום האוויר בערים הגדולות ● כמה זה יעלה לכם ולאן יגיע הכסף? גלובס עושה סדר

שכונת שורדיץ' האופנתית בלונדון / צילום: Shutterstock, Tupungato

לונדון מתאוששת? מחירי השכירות בשכונות היקרות שבו לרמתם לפני המגפה

המחירים בשכונות היוקרתיות ביותר בלונדון עלו בספטמבר האחרון בכ-11.7%, לעומת ספטמבר בשנה שעברה, לפי נתוני חברת המידע הנדל"ני הבריטית LonRes ● ההתאוששות המסתמנת מתרחשת שלושה חודשים בלבד אחרי שהמשק בבריטניה נפתח מחדש ללא הגבלות קורונה. עד למועד זה, שוק השכירות בלונדון היה בצלילה

משה פדלון, ראש עיריית הרצליה / צילום: שלומי יוסף

"תחטפו תביעה": כך הגיב ראש העיר לבקשת "השולמנים" להיפגש איתו

שתי מתנדבות מטעם "השולמנים" ביקשו להיפגש עם ראש עיריית הרצליה משה פדלון, ובתגובה, פדלון איים עליהן בתביעה בסך מיליון שקל במזומן לכל אחת ● מעיריית הרצליה לא נמסרה התייחסות בנוגע לשיחת האיום, אולם נמסר כי "עיריית הרצליה תמשיך ותפעל ללא משוא-פנים על-מנת לשרת את האינטרס הציבורי"

מטרו. רשות הצעת החוק תוציא לדרך את רשות המטרו / אילוסטרציה: אייל פישר

חוק המטרו אושר להצבעה סופית בכנסת: התושבים יסבסדו את עלויות העתק

בעלי נכסים לאורך תוואי הרכבת התחתית בגוש דן ישלמו "מס מטרו" מיוחד ● היטלי ומסי ההשבחה יגיעו לכ-75% מעליית ערך הנכס, למימון פרויקט התשתית היקר בתולדות המדינה, שעלותו עלולה לצמוח לרבע טריליון שקל ● חלק מחברי הכנסת התנגדו להטלת המס: "ההתעצמות הכלכלית של גוש דן אחרי המטרו תחזיר את הכסף לבד לקופת המדינה"

ראש מחלקת החדשות לשעבר בוואלה מיכל קליין  מעידה במשפט נתניהו / צילום: יוסי זמיר

ראש מערכת החדשות לשעבר בוואלה: כל הידיעות על משפחת נתניהו עברו אישור של אילן ישועה

מיכל קליין, לשעבר ראש מחלקת החדשות בוואלה, החלה להעיד במשפט נתניהו: "אילן ישועה אמר לי לא להעלות ידיעות על משפחת נתניהו מבלי לעבור אצלו קודם; הוא השתמש בביטויים כמו 'יסגרו לנו את הברז', 'אני על הגריל מולם'" ● עורך וואלה לשעבר אבירם אלעד, שעדותו הסתיימה היום: "אחת הסיבות שהתפטרתי הייתה ההתערבות הפוליטית שמלווה באג'נדה לגבי האתר"

נדל''ן במיסיסיפי / צילום: Shutterstock

חשבתם ששוק הדיור הישראלי בוער? בארה"ב המחירים זינקו השנה ב-20%

זינוק של 12% בשלושה חודשים: יותר מעשור עבר מאז שישראל ראתה עלייה כזו במחירי הדיור ● אבל כשמסתכלים על התמונה הגלובלית, בהינתן משבר הקורונה, המצב בארץ לא חריג במיוחד ● בינתיים, במקום פתרונות קונקרטיים, שרי הממשלה ממשיכים לתת פרשנויות שרק מוסיפות עוד שמן למדורה של שוק הנדל"ן

ילדים אפגנים משחקים בשכונה ענייה בפאתי קאבול שבה מתגוררים מאות אנשים עקורים / צילום: Associated Press, Felipe Dana

העוני הנורא באפגניסטן מביא הורים למכור את ילדיהם כדי לשרוד

באו"ם אומרים ש־95% מהאפגנים לא מקבלים מספיק מזון לקראת חודשי החורף

פאנל ''משבר אמון עמוק במוסדות המדינה'', ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

"הפקידות בנויה על לא לומר את האמת לציבור"

בוועידת אמון וכלכלה של גלובס דנו בנושא של המחסור בשקיפות מצד אחד, ובקבלת החלטות איכותיות ומבוססות נתונים מצד שני ● עוד דנו בתרבות הארגונית הבעייתית במגזר הציבורי, עשיית מדיניות מבוססת ראיות בצורה מעוררת אמון ועל קבלת החלטות באמצעות נתונים

מטוסי אל על בנתב''ג / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

מחריפה המחלוקת בין הנהלת אל על לעובדים; הוועד: אין טעם לשיח בין הצדדים

יו"ר הוועד הרוחבי באל על לסמנכ"לית משאבי האנוש: "התנהלות ההנהלה והבעלים לוקה בחוסר תום-לב, אין טעם להמשך השיח" ● בשלב זה לא צפויים שיבושים בטיסות, אולם לא מן הנמנע כי שיבושים יהיו הצעד הבא שינקטו העובדים

משרדי פייסבוק בדבלין. רגולציה, אם תגיע, תהיה בגדר מעט מדי, מאוחר מדי / צילום: Shutterstock, Kryuchka Yaroslav

מפייסבוק ועד NSO: התאגידים מתחננים לרגולציה ולמדינות נגמר הכוח

ברחבי העולם קמה דרישה מצד חברות הטכנולוגיה להחלת רגולציה עליהן • תאגידי ענק כמו פייסבוק וגוגל מודעים לכוחם, והם מנהלים דיון נוקב עם פוליטיקאים וגופים ממשלתיים בכל מדינה ומדינה - הגיע הזמן להסדיר את התחום, ואולי אפילו להקים גוף בין מדינתי שייצג אותם

עליבאבא. מתחרות חדשות נוגסות בנתח השוק שלה / צילום: Shutterstock, zhu difeng

עליבאבא מתמודדת עם איום חדש: קונים סינים מתוחכמים

חברת המסחר המקוון, שכבר היום נתונה לביקורת רגולטורית, מאבדת נתח שוק, כשלקוחות עוברים מחיפושי מוצרים ממוקדים לחוויית קנייה המאופיינת בשיטוט ואינטראקציה עם אנשים אחרים

חנות בקניון בקניון K11 בהונג קונג. מייצגת את העקרונות הנדרשים להצלחה / צילום: תמיר בן שחר

עתיד המרכזים המסחריים נמצא בתשוקה שהם יצליחו לעורר בנו

בישראל יש יותר מ-500 מרכזי מסחר, ותוך חמש שנים צפויים להיבנות עוד כ-100 חדשים בשטח של כמיליון מ"ר ● התכלית שלהם תהיה שונה מזו שהכרנו: בילוי, פנאי, הסעדה - וגם מסחר ● הלקוח כבר לא יסתפק בחללים וקירות, אלא יחפש את החוויה הרגשית שתחבר אותו למותגים

האוזניות החדשות של אפל - AirPods דור 4 / צילום: צילום מסך

הדור הבא של האיירפודס ומקבוק פרו נחשף: כל הפרטים מאירוע ההשקה של אפל

אירוע ההכרזה הווירטואלי של אפל התקיים הערב, תחת הכותרת "Unleashed" • אפל הכריזה על דגמי MacBook חדשים, חידושים באפל מיוזיק וגם - הדור הרביעי של AirPods

מתקן הפקת נפט בערב הסעודית / צילום: Shutterstock

הימורים "מטורפים" על 200 דולר לחבית נפט פולשים לשוק האופציות

סוחרים מהמרים שהראלי בנפט גולמי אמריקאי לשיא של שבע שנים הוא רק ההתחלה, למרות שהתרחבות הכלכלה העולמית מאטה מעט

עו''ד גיא אופיר / צילום: יח''צ

העו"ד שנלחם למיסוי התאגידים מגיב להסכם המיסוי ההיסטורי: "יבצעו תמרון משפטי כדי להקטין את נטל המס"

עו"ד גיא אופיר, שחתום על עשרות מאבקים משפטיים וציבוריים כנגד תאגידי האינטרנט ובראשם פייסבוק, מביט מהצד על רפורמת המס ההיסטורית וטוען: "עד אשר נראה גביית מס בפועל מוקדם לברך. קל לחלק הצהרות וקשה לבצע"

סטודנטים זרים בטכניון / צילום: ארכיון המרכז הבינלאומי בטכניון

14 אלף משרות פנויות: כך תעבוד התוכנית של איילת שקד ואורית פרקש הכהן להבאת עובדים מחו"ל להייטק

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ושרת הפנים מקדמות תוכנית שתקל על הבאת עובדים מחו"ל בניסיון להקל על מצוקת כוח האדם בהייטק הישראלי ● פרויקטור חדש יקדם מתן אשרות לעובדים זרים בענף בשלושה מסלולים: למומחים, לסטודנטים זרים הלומדים בישראל ולעובדי הייטק זכאי עלייה

התחנה המרכזית בתל אביב / צילום: Shutterstock

ממפגע סביבתי לפיל לבן? מה יקרה לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב

עם חלוף השנים הפכה התחנה המרכזית החדשה למקום אפל, מפחיד ומזהם ● תושבי תל אביב נשמו לרווחה כששמעו שהאוטובוסים יפנו את התחנה שנת 2023, אבל אף אחד לא יודע מה הולך לקום במקומה, ולכל אחד מהשחקנים יש אינטרסים אחרים