גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוזמה חדשה קוראת להעלאת שכר המינימום, אך בטיעון שלה יש בעיה

שכר המינימום בישראל לא הועלה כבר ארבע שנים, ויש מי שדורש להעלות אותו ● אבל האם זה נכון שמדינות רבות באירופה הגדילו אותו "דווקא" בגלל משבר הקורונה, ואיך זה השפיע על העלאות המחירים שם?

תנועת ''מינימום 40'',  9.8, טוויטר
תנועת ''מינימום 40'', 9.8, טוויטר

"אנחנו דורשים להעלות את שכר המינימום ל-40 שקל לשעה כי רבים מאיתנו יוצאים לעבודה ולא מצליחים לסגור את החודש. הגיע הזמן להעלות את השכר", נכתב בתיאור של חשבון טוויטר בשם "מינימום 40" שהחל לפעול לאחרונה. העמוד לא זכה עד כה לפופולריות גדולה במיוחד, אך חלק מתכניו שותפו על ידי חברת הכנסת נעמה לזימי ממפלגת העבודה.

הארגון שעומד מאחורי עמודי הטוויטר והפייסבוק החדשים הללו נקרא "עומדים ביחד" - תנועה צעירה יחסית שנוסדה ב-2016 ולפי אתר האינטרנט שלה "נלחמת למען ערכים סוציאליסטיים, שלום, צדק לשני העמים (היהודי והפלסטיני)" ו"להעמדת חלופה כוללת לימין". תקציבה בשנת 2019 עמד על קצת יותר מ-2 מיליון שקל, כאשר כ-77% מהתרומות הגיעו מגופים ואנשים פרטיים מחוץ לישראל.

מפעילי העמוד העלו כמה טענות עובדתיות מעניינות. כך, למשל, נטען באחד הציוצים כי "דווקא בזמן משבר הקורונה - 18 מדינות באירופה החליטו להעלות את שכר המינימום כדי לאזן את הפגיעה הכלכלית באזרחים… (ו)בניגוד למה שזעקו בעלי ההון, לא נרשמו עליות מחירים בעקבות המהלך". בין המדינות שדגליהן הופיעו בתמונה שצורפה ניתן למנות את גרמניה, צרפת, בריטניה, הולנד ואחרות.

אז איך נראה שכר המינימום בישראל בהשוואה למדינות במערב, האם מדינות באירופה אכן העלו את השכר הזה דווקא במהלך המשבר הכלכלי שהביאה הקורונה, ומה קרה בעקבות כך למחירים במדינות הללו? החלטנו לבדוק.

 

במה ישראל חריגה?

למאבק על העלאת שכר המינימום בישראל יש היסטוריה ארוכה. "חוק שכר מינימום תשמ"ז-1987" קבע תחילה כי המשכורת החודשית המינימלית לשכיר המועסק במשרה מלאה תהיה 45% מהשכר הממוצע במשק. בהמשך עודכנו השכר החודשי והשעתי המינימלי כמה פעמים, ואף נקבע כי יש לעדכן אותם באופן אוטומטי באפריל כל שנה, לאחר שנים בהן נרשמה למעשה שחיקה בערכו.

בתחילת שנות האלפיים העדכון האוטומטי הזה בוטל במסגרת חוק ההסדרים, וכך השכר נותר קבוע למשך ארבע שנים מ-2002 ועד 2005. עם הקמת ממשלת אולמרט בשנת 2006, בעקבות דרישתו של עמיר פרץ, הועלה שכר המינימום ל-19.28 שקל לשעה, ומ-2011 הסכום הוגדל באופן עקבי בכמה פעימות, האחרונה שבהן נרשמה בסוף שנת 2017. מאז עומד שכר המינימום בישראל על 5,300 שקל בחודש, או 29.12 שקל לשעה.

העובדה ששכר המינימום בישראל לא עודכן בארבע השנים האחרונות בהחלט מציב אותה במעמד חריג בעולם המערבי. רוב המדינות החברות ב-OECD העלו באופן קבוע - גם במהלך משבר הקורונה כפי שנטען בציוץ - את המשכורת המינימלית לשכירים. אבל האם זה אומר בהכרח ששכר המינימום המשולם בישראל הוא נמוך מדי? לא בטוח. ארגון ה- OECD מפרסם נתונים של 30 מבין חברות הארגון שכוללים את שכר המינימום בכל אחת מהן, בנרמול כוח קנייה. לפי הנתונים הללו, נכון ל-2020 ישראל ניצבה במקום ה-16 מבין 30, כלומר באמצע הרשימה, כשהיא מקדימה במעט מדינות כמו ארה"ב, יוון וליטא, ונמצאת מעט מאחורי מדינות כמו פולין ויפן.

יותר מכך, כפי שציינו שכר המינימום אכן הועלה במרבית המדינות גם בתקופת הקורונה. אבל בציוץ של "מינימום 40" נטען ש"דווקא" בזמן המשבר 18 מדינות החליטו להגדיל את שכר המינימום אצלן, "כדי לאזן את הפגיעה הכלכלית באזרחים". האם זה ניסוח מדויק? המציאות, מתברר, מעט מורכבת יותר. המדינות שבהן מדובר לא החליטו באופן יזום להעלות את השכר דווקא במהלך הקורונה במטרה להיאבק בנזקי המגפה כפי שמשתמע מהציוץ, אלא פשוט נמנעו מלבטל את עדכון השכר השנתי המתבצע אצלן באופן אוטומטי מתוקף חוק (שכפי שהזכרנו היה קיים בעבר גם בישראל). רק מדינה אחת מתוך ה-18, הונגריה, ביצעה העלאת שכר נוספת, במהלך חודש יוני השנה.

למעשה, לפי דוח של האיחוד האירופי שפורסם השנה, רוב המדינות ב-OECD דווקא צמצמו את ההגדלה השנתית המתוכננת בשכר המינימום. בינואר 2021 חצי מהמדינות הללו העלו את שכר המינימום ב-3% או פחות, לעומת הגדלה חציונית של 8.4% בשנת 2020, לפני פגיעת הקורונה במשק.

מדינות כמו פולין, סלובקיה, בריטניה וצפון אירלנד, שהובאו בציוץ של "עומדים ביחד" כדוגמה למדינות שהעלו את שכר המינימום כדי "לאזן את הפגיעה הכלכלית", אף נאלצו לבטל, לדחות או לצמצם משמעותית רפורמות ותוכניות להגדלה ניכרת של שכר המינימום, שהיו אמורות לצאת לפועל לולא המשבר.

הקורונה שיבשה את המדדים

ומה לגבי הטענה שלפיה "בניגוד למה שזעקו בעלי ההון", לא נרשמו עליות מחירים בעקבות העלאות השכר? מדדי המחירים לצרכן ברוב המדינות שמוזכרות בציוץ מצביעים על עלייה מתונה במחירים בהשוואה לתקופת טרום הקורונה, אך זוהי אכן לא עלייה חריגה או יוצאת דופן. מדדי המחירים במדינות שצוינו בפוסט עלו ברבעון הראשון של 2021 בכ-2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בדומה לנתונים בכלל מדינות ה-OECD. ברבעון השני של השנה המדד זינק בכמעט 4% לעומת הרבעון השני של 2020, אך גם כאן אי אפשר להצביע על נתון חריג דווקא בקרב 18 המדינות שהוזכרו בציוץ.

הבעיה עם הטענה הזאת עשויה להיות אחרת. ראשית, העלאות מחירים חריגות שנובעות מהתייקרות כוח העבודה הן כאלה שעשויות לקחת זמן רב יותר מרבעון או שניים, ובכל מקרה יהיה קשה לבודד אותן בטווח הקצר מההעלאות שכר קודמות שכפי שהזכרנו נעשות באופן רציף באותן המדינות.

הבעיה השנייה נוגעת לתקופת הקורונה, שלפי חלק מהטענות פוגעת באופן כללי ברלוונטיות של מדדי המחירים לצרכן. כלכלנים בכירים במכון הבריטי ללימודים פיסקלים הראו כי סל המוצרים שלפיו נקבע המדד אינו רלוונטי לתקופת הקורונה, בין היתר משום שהוא כולל מוצרים רבים, דוגמת פעילויות תרבות, פנאי וחופשות, שאינם נצרכים על ידי הציבור בעת המגפה. עוד קבעו המומחים כי ההפרעות הניכרות בקווי האספקה הבינלאומיים ובזמני המשלוח, ומחסור פתאומי של מוצרים, עלולים להשפיע בצורה לא ידועה על תנודת המחירים.

משרד העבודה האמריקאי אף הודיע לאחרונה כי עם תחילת המגפה, פעילות הסקירה שעל פיה נקבע מדד המחירים עברה כמעט באופן בלעדי לאינטרנט וכי מפגשי פנים אל פנים בין סוקרים לצרכנים בוטלו כליל, מה שעלול להשפיע על רמת דיוק הנתונים.

מתנועת "עומדים ביחד" נמסר: "העובדות מדברות בעד עצמן: בשורה של מדינות באירופה שכר המינימום עלה נומינלית, ולא הוקפא, בזמן שלא נרשמו עליות מחירים חריגות. אבל אצלנו מנגנון העדכון הוקפא בזמן הקורונה, והממשלה גוררת רגליים. גם בפעם הקודמת שהתנהל מאבק להעלאת השכר, הציבור הוצף בטענות שקריות מצד האוצר והמעסיקים, על כך שעליית השכר תגרור אבטלה המונית, כאשר בפועל קרה ההיפך הגמור: שכר המינימום עלה בין 2014 ל-2017, והאבטלה דווקא ירדה". 

עוד כתבות

93% מהציבור סבורים שכליאה של בעלי חיים בכלוב צפוף היא התעללות / צילום: תמר מצפי

ענף הלול בדרך לשינוי? במשרד החקלאות מקדמים תקנות שיאסרו שימוש בלולי כלובים

ד"ר תמיר גושן, מנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, הודיע בדיון בכנסת כי המשרד מקדם תקנות לפיהן עד שנת 2027 יאסר שימוש בלולי כלובים בענף הלול ● רעות הורן, מנכ"לית אנימלס: "כליאת תרנגולות בכלובים היא אחת מצורות ההתעללות הכי קשות שיש, והיא מנוגדת לחוק צער בעלי חיים"

אלחנן רוזנהיים, מנכ''ל פרופימקס, ואלונה בר און, יו''ר גלובס, בוועידת האמון / צילום: איל יצהר

שומרים על האמון, ומה הקשר האקולוגי בין יין לקפה?

בכירי המשק השתתפו בוועידת האמון והכלכלה של גלובס ● כבר יצא לכם לשתות יין שעבר דישון בקומפוסט של קפסולות קפה? וגם: צה"ל רכש מאות מכשירי טייטו עבור אזרחים חולי קורונה ● אירועים ומינויים

ראש מחלקת החדשות לשעבר בוואלה מיכל קליין  מעידה במשפט נתניהו / צילום: יוסי זמיר

ראש מערכת החדשות לשעבר בוואלה: כל הידיעות על משפחת נתניהו עברו אישור של אילן ישועה

מיכל קליין, לשעבר ראש מחלקת החדשות בוואלה, החלה להעיד במשפט נתניהו: "אילן ישועה אמר לי לא להעלות ידיעות על משפחת נתניהו מבלי לעבור אצלו קודם; הוא השתמש בביטויים כמו 'יסגרו לנו את הברז', 'אני על הגריל מולם'" ● עורך וואלה לשעבר אבירם אלעד, שעדותו הסתיימה היום: "אחת הסיבות שהתפטרתי הייתה ההתערבות הפוליטית שמלווה באג'נדה לגבי האתר"

יו''ר אקוואריוס גל פרידמן / צילום: רמי זרנגר

TPR תשקיע 20 מיליון דולר בחברה הבת של אקוואריוס מנועים ביפן

TPR, שחקנית משמעותית בתעשיית הרכב ביפן, רוכשת 20% ממניות אקוואריוס יפן בהשקעה שמשקפת לחברה שווי של 100 מיליון דולר ● החברות ישתפו פעולה בפיתוח ושיווק מוצרי אקוואריוס ביפן ● מניית אקוואריוס בת"א מגיבה בעלייה

עליבאבא. מתחרות חדשות נוגסות בנתח השוק שלה / צילום: Shutterstock, zhu difeng

עליבאבא מתמודדת עם איום חדש: קונים סינים מתוחכמים

חברת המסחר המקוון, שכבר היום נתונה לביקורת רגולטורית, מאבדת נתח שוק, כשלקוחות עוברים מחיפושי מוצרים ממוקדים לחוויית קנייה המאופיינת בשיטוט ואינטראקציה עם אנשים אחרים

שר האוצר אביגדור ליברמן בדיון בכנסת על חוק ההסדרים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"אגף התקציבים חזק על חלשים וחלש על חזקים. אין בעיה בשיטה, אלא בשוטים"

בעוד שבועות ספורים חוק התקציב וחוק ההסדרים צפויים לעבור את אישור הכנסת ● השניים חייבים להיות מאושרים יחד, כדי שהתקציב יעבור והכנסת לא תפוזר. לכן חברי הכנסת נמצאים עם הגב לקיר ומרגישים מחויבים לאשרו ● אילו עוד בעיות טמונות בחוק, ולמה החשב הכללי באוצר לשעבר, פרופ' ירון זליכה, חושב שהוא היה צריך לשמש כדי להילחם במונופולים ● האזינו

שר התקשורת יועז הנדל. במשרד מביעים סיפוק ממספר מבקשי הרישיונות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הציבו חיבורי תקשורת פיראטיים - ועשויים לקבל פרס מהמדינה

הצלחה זמנית במאבק במפעילי התקשורת הפיראטיים, לאחר שלמעלה מ-20 מהם פנו למשרד התקשורת והסדירו את פעילותם ● יינקטו צעדי אכיפה נגד כל מפעיל פיראטי שלא ילבין את פעילותו עד סוף החודש ● עכשיו, רגע המבחן של משרד התקשורת מתקרב: האם הוא יאכוף את פריסת הרשתות הלא חוקית?

פאנל ''משבר אמון עמוק במוסדות המדינה'', ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

"הפקידות בנויה על לא לומר את האמת לציבור"

בוועידת אמון וכלכלה של גלובס דנו בנושא של המחסור בשקיפות מצד אחד, ובקבלת החלטות איכותיות ומבוססות נתונים מצד שני ● עוד דנו בתרבות הארגונית הבעייתית במגזר הציבורי, עשיית מדיניות מבוססת ראיות בצורה מעוררת אמון ועל קבלת החלטות באמצעות נתונים

ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

שישה דברים שבנט צריך להבין לפני שהוא יוצא לכנס האקלים של האו"ם

ראש הממשלה יצא בעוד כשבועיים לכנס השנתי של האו"ם בנושא שינויי האקלים ● בזמן שהוא יעמוד על במה אחת עם ביידן, מקרון וג'ונסון, בנט צריך לזכור כי השינוי שהבטיח עם הקמת הממשלה חייב לכלול גם שינוי גישה למשבר האקלים - שעד כה כללה בעיקר הבטחות ריקות ממשלות ישראל

קטרים וקרונות חשמליים. יורשו להיכנס למוסך? / צילום: רכבת ישראל

דרישה לתוספות שכר של אלפי שקלים והגנה מפיטורים: הקרב ברכבת חוזר, על חשבונכם

מזה תקופה שמתנהל מו"מ על תנאי העובדים ברכבת ישראל, על רקע פרויקט החישמול הגרנדיוזי שלה בעלות של מיליארדים ● לאור חוסר הסכמות, בין היתר על תוספות שכר, הורה הוועד לעכב עבודות הרצה והכנה ● בניסיון להחזיר את העובדים לעבודה ולנסות לעמוד בלוחות הזמנים, ההנהלה פנתה לבית הדין לעבודה

נדל''ן במיסיסיפי / צילום: Shutterstock

חשבתם ששוק הדיור הישראלי בוער? בארה"ב המחירים זינקו השנה ב-20%

זינוק של 12% בשלושה חודשים: יותר מעשור עבר מאז שישראל ראתה עלייה כזו במחירי הדיור ● אבל כשמסתכלים על התמונה הגלובלית, בהינתן משבר הקורונה, המצב בארץ לא חריג במיוחד ● בינתיים, במקום פתרונות קונקרטיים, שרי הממשלה ממשיכים לתת פרשנויות שרק מוסיפות עוד שמן למדורה של שוק הנדל"ן

תעודת כשרות / צילום: Shutterstock

רפורמת הכשרות המתגבשת: האם היא תייקר את העלויות?

מתנגדי הרפורמה מכנים אותה "מתווה הפרטת הכשרות" וטוענים כי היא תייקר את הכשרות בישראל ● במשרד האוצר טוענים טענה הפוכה לחלוטין

אלחנן רוזנהיים, ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

מנכ"ל פרופימקס: "מערכת המשפט לא נותנת דוגמה שצריך לתת בה אמון"

אלחנן רוזנהיים, מנכ"ל ומייסד פרופימקס, התראיין לוועידת האמון בעסקים של גלובס, ואמר: "אני לא יודע כיצד ניתן לעבור את החיים מבלי לתת אמון באנשים. בכל חיי פחות מעשר פעמים נכשלתי בגלל שנתתי אמון באנשים"

מטוסי אל על בנתב''ג / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

מחריפה המחלוקת בין הנהלת אל על לעובדים; הוועד: אין טעם לשיח בין הצדדים

יו"ר הוועד הרוחבי באל על לסמנכ"לית משאבי האנוש: "התנהלות ההנהלה והבעלים לוקה בחוסר תום-לב, אין טעם להמשך השיח" ● בשלב זה לא צפויים שיבושים בטיסות, אולם לא מן הנמנע כי שיבושים יהיו הצעד הבא שינקטו העובדים

קביעת שווי לחברת סטארט־אפ התנתקה מהמציאות / אילוסטרציה: Shutterstock

כל מספר זוכה: קביעת שווי לחברת סטארט־אפ התנתקה מהמציאות

קרנות ענק מפוצצות בכסף שמוכנות להיות נדיבות בהערכות, חישוב שווי על סמך הכנסות חזויות עתידיות, וציפייה שהמומנטום החיובי בשווקים ימשיך עד אין קץ ● כך מגיעות חברות סטארט־אפ כמו Wiz וסניק לשווי אסטרונומי תוך זמן קצר

טכנולוגיה של חברת אנויז'ן / צילום: מצגת החברה

אנויז'ן סיימה פיתוח של צינור הזנה ייעודי לתינוקות ופגים - המניה טסה בת"א

אנויז'ן מדיקל, שעוסקת בתחום ההזנה התוך גופית, פיתחה צינורות הזנה בעלי קוטר של 2 מ"מ בלבד, והחלה בהכנות לניסוי קליני כחלק מהליך קבלת אישור ה-FDA להזנת תינוקות בארה"ב ● בצינור ההזנה משולב חיישן לניווט אלקטרומגנטי שממזער סיכונים בהכנסת צינור "עיוורת" ● המניה מזנקת 8%

מטוס אל על / צילום: דני שדה

בדרך למפץ בענף התעופה? אל על במגעים למיזוג עם ארקיע

אל על בהודעה לבורסה: "מגעים לעסקה אפשרית, לפיה תרכוש החברה את מניות ארקיע בתמורה להקצאת ניירות ערך של החברה לבעלי מניות ארקיע" ● הדיבור על מיזוג בין החברות הישראליות נמצא באוויר בשנת הקורונה כחלק מהמשימה שלהן לשרוד את המשבר

מתקן הפקת נפט בערב הסעודית / צילום: Shutterstock

הימורים "מטורפים" על 200 דולר לחבית נפט פולשים לשוק האופציות

סוחרים מהמרים שהראלי בנפט גולמי אמריקאי לשיא של שבע שנים הוא רק ההתחלה, למרות שהתרחבות הכלכלה העולמית מאטה מעט

פרויקט אורות חנן של קבוצת אלדד פרי ברחובות / צילום: איל יצהר

"הסיפור של קבוצות הרכישה חוזר בגלל שהמחירים עולים"

קבוצות הרכישה למגורים ספגו בשנים האחרונות כמה מהלומות בדמות קבוצות שקרסו ● עם זאת, רבים עדיין בוחרים בחלופה הזו נוכח מחירי הדיור הגואים, והצעת החוק שנועדה להסדיר את התחום אינה מתקדמת

גיורא סניפר, מנכ''ל וממייסדי החברה / צילום: יח''צ

אוטוטק בבורסה בת"א? קונטיניואל מבקשת להנפיק למרות ההפסדים והערת עסק חי

קונטיניואל, שמספקת שירותים מבוססי תוכנה (SaaS) למטרת ניתוח, ניטור וטיוב של תקשורת לתחבורה מתקדמת, הגישה טיוטת תשקיף לקראת הנפקה בת"א ● מבקשת לגייס כ-20 מיליון שקל ● נכון לסוף 2020 עמד הגירעון בהונה העצמי על 6.6 מיליון דולר