חבר הכנסת עופר כסיף מהרשימה המשותפת חשף השקפת עולם לא שגרתית כשהסביר בראיון ל"קלמן ליברמן" בכאן ב' כי אם היה נתקל באחד מששת המחבלים שברחו מכלא גלבוע היה מתלבט האם להסגיר אותו לרשויות. אבל הייתה לו גם טענה במישור העובדתי. "בוא נתחיל מזה שלפי אמנת ז'נבה הרביעית אסור בכלל להעביר אנשים שנעצרים מהשטח הכבוש למדינה הכובשת, אז… האסירים הפלסטינים בכלל לא היו צריכים להיות בכלא כמו גלבוע", הוא הסביר לשני המראיינים.

האם כליאה של אסירים פלסטינים בתוך שטח ישראל הריבונית היא אכן בגדר הפרה של אמנת ז'נבה? יצאנו לבדוק.

אמנת ז'נבה הרביעית מ-1949 עוסקת בהגנה על אוכלוסייה אזרחית בעת מלחמה ונחשבת לחלק מהמשפט הבינלאומי ההסכמי. גם ישראל חתומה על האמנה הזו, כמו על שלוש אמנות ז'נבה האחרות. האמנה כוללת מספר לא מבוטל של סעיפים הדנים בזכויות עצירים, וסעיף 76 בה קובע כך: "מוגנים שנאשמו בעבירות ייעצרו בארץ הכבושה, ואם נתחייבו בדין ירצו את עונשם שם". כלומר, לפחות על פניו, לפי הסעיף הזה פלסטינים שנעצרו בשטחי הגדה, שאינם חלק מישראל הריבונית, צריכים לרצות את עונשם שם.

אלא שהעמדה שמציג כסיף כבר הועמדה בעבר במבחן הדין הישראלי. בבג"ץ סג'דיה משנת 1988 התבקשו השופטים להורות לשר הביטחון להעביר חמישה פלסטינים שהוחזקו במעצר מנהלי למתקן כליאה שנמצא בתוך השטחים, בהסתמך על סעיף 76 באמנת ז'נבה ועל סעיפים נוספים באמנה. בג"ץ דחה את העתירה (שעסקה בעצירים מנהליים אך רלוונטית גם לאסירים) כשהוא קובע, בין היתר, כי על פי סעיפים אחרים באמנה עצמה סעיף 76 אינו רלוונטי למקרה הנידון.

כך, סעיף 79 באמנה המגדיר את הסעיפים אשר על פיהם ניתן לעצור "מוגנים", מפנה לשורה של סעיפים ש-76 אינו ביניהם. סעיפים אלו קובעים בין היתר כי "המעצמה הכובשת" רשאית לייחד מקום מגורים או מעצר, בהתאם לחוק המקומי, אם היא מאמינה שביטחון המדינה מחייב זאת.

במקביל קבעו השופטים כי החוק הישראלי שמתיר את הכליאה בתוך ישראל ממילא גובר על אמנת ז'נבה, שהיא חלק מהמשפט הבינ"ל ההסכמי (בניגוד למשפט הבינ"ל המנהגי), אם כי קביעה זאת פחות רלוונטית לטענתו העקרונית של כסיף.

כסיף העביר לנו תגובה ארוכה בה הוא חוזר על עמדתו שלפיה אמנת ז'נבה הרביעית "מקנה לכל האזרחים השוהים באופן חוקי בשטח כבוש, מעמד של 'תושבים מוגנים'... ואינה מחריגה עצירים ואסירים". מלבד סעיף 76 בו עסקנו הוא הזכיר גם סעיפים אחרים בה (שגם בהם דן בג"ץ בקביעתו), והזכיר גם את הטענה כי "ההחזקה של עצירים ואסירים פלסטינים בתוך ישראל, מהווה הפרה של זכויות קרובי משפחה שלהם, אשר אינם יכולים לבקר את יקיריהם בתדירות ובתנאים סבירים".

בשורה התחתונה: דבריו של כסיף דורשים הקשר. אמנם יש סעיפים באמנה הקובעים כי אין להעביר "מוגנים" מתוך "שטח כבוש" אל שטח "המעצמה הכובשת", אך סעיפים אחרים באמנה מאפשרים למדינה לפעול בנסיבות מסוימות בהתאם לחוק המקומי הקיים בה. על פי פסיקת בג"ץ, בישראל החוק הקיים מאפשר לנהוג כך מבלי להפר את אמנת ז'נבה.

תחקיר: טלאור שמש