גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עד הווריאנט הבא: מה למדנו מהגל הרביעי ואיך נערכים להתפרצות הבאה

הבוסטר שפעל, הטיפול שהשתכלל והמספרים שירדו - מומחים לאפידמיולוגיה ומחלות זיהומיות אופטימיים עם דעיכת הגל הרביעי של המגפה, אך מזהירים מאופוריה ● לדבריהם, יותר מהניסיון לנבא אם ומתי יגיע הגל הבא, חשוב להכין לו תוכנית תגובה מפורטת

בית קפה בתל אביב. האם אנחנו בטוחים שהגל הרביעי הסתיים / צילום: כדיה לוי
בית קפה בתל אביב. האם אנחנו בטוחים שהגל הרביעי הסתיים / צילום: כדיה לוי

בתחילת השבוע הגיעו לבתי החולים 34 חולים חדשים בקורונה במצב קשה, מספר נמוך לעומת 70 לפני שבועיים ו-112 לפני שלושה שבועות. הקורונה מתפשטת במהירות וגם לבסוף דועכת במהירות. כך הופכות, בתוך שבועות ספורים, זעקות אסון למסרים אופטימיים. אך האם אנחנו בטוחים שהגל הרביעי הסתיים, ומה למדנו ממנו?

הסיבות לדעיכת הגל: "הקרדיט מגיע לבוסטר"

לפני שבועות ספורים זעק קבינט המומחים המייעץ לממשלה בנושא הקורונה שהגענו לסף הספיקה ואי-אפשר להמשיך כך. שבוע לאחר מכן החלה הצניחה. האם לא ניתן היה לראות את הירידה באופק?

"בהחלט זיהינו את המגמה", אומר פרופ' רן בליצר, מנהל מערך המחקר והחדשנות של הכללית ויו"ר קבינט המומחים. "גם כאשר ביקשנו מגבלות נוספות, אמרנו שאנחנו לקראת ירידה, אך התזמון שלה לא ברור. באותו זמן זיהינו גם שאנחנו עומדים להגיע לסף ספיקת האקמו, מה שאכן קרה. זה מצב שבו גם חולים במחלות שאינן קורונה מתחילים לשלם מחיר. חשבנו שחייבים לגדר סיכון כזה".

לדברי ד"ר ארנון שחר, המנהל הרפואי של מערך הקורונה בקופת החולים מכבי, אף אחד לא ידע מה תהיה עוצמת ההשפעה של הבוסטר או מה תהיה ההיענות לו. "ההחלטה לתת אותו לכלל האוכלוסייה נראית בדיעבד החלטה טובה וקלה, אבל עבורי כרופא, זו הייתה אחת ההחלטות הקשות בקריירה שלי. בסופו של דבר היא הצילה אנשים. אני חושב שאם היינו מחילים את התו הירוק מוקדם יותר, היה אפשר להציל עוד אנשים".

האם הבוסטר לבדו הוביל לירידה, או שגם התו הירוק תרם לה, מעבר לכך שדחף להתחסנות? לדברי שחר, "התו הירוק הנוכחי, שכולל את הבוסטר, השפיע על המגמה בנפרד מההתחסנות", אך ד"ר יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי וולפסון, חושבת שהבוסטר צריך לקבל כמעט את כל הקרדיט: "התו הירוק מועיל, אבל הוא נכנס מאוחר ונאכף באופן די ליברלי".

כמה זמן ניהנה מרגיעה: "אין עדיין סיבה לאופוריה"

האם הבוסטר והתו הירוק יובילו לדעיכה המיוחלת של המגפה? המומחים זהירים. "כשמתייחסים לקורונה כאל תופעה שבאה בגלים, המסר הוא לכאורה שברגע שהחלה הירידה, אפשר להיכנס לאופוריה, אבל זן דלתא הוא מאוד מידבק", אומר פרופ’ נדב דבידוביץ’, ראש בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת בן גוריון. "אנחנו יודעים ממחלות מידבקות במידה דומה, שכל עוד יש אזורים לא מחוסנים, תמיד יהיה סיכון להתפרצות. ללא חיסון ילדים, עלולה להיות התפרצות בכל מקום".

פרופ’ סיגל סדצקי, לשעבר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות והיום חוקרת במכון גרטנר, מוסיפה: "אנחנו לא יודעים היכן תיעצר הירידה, ועולות פה שאלות אתיות מאוד גדולות. האם זה בסדר שנתייצב על 1,500 מאומתים ביום, בהנחה שרובם ילדים? אני לא מאושרת ממצב כזה, בהתחשב בסיבוכים בילדים".

פרופ’ חגי לוין, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, מזכיר ששאלת השאלות היא לכמה זמן החיסון השלישי מעניק הגנה. "אנחנו מקווים שלתקופה ארוכה, אבל אנחנו אפילו לא יודעים אם הוא יחזיק שישה חודשים. במצב שבו אנחנו נמצאים, ירידה קלה בהגנה של החיסון יכולה לשנות את מגמת התחלואה".

לדברי בליצר, אחוז האנשים שכרגע מוגנים הוא גבוה מאוד, כך שבחודשים הבאים הגורמים הלוחצים מטה צפויים לנצח, בהנחה שלפחות חלק מאמצעי ההגנה יישמרו. "בהמשך, קשה לצפות מה יעשה השילוב של זן דלתא עם חורף וצפיפות, שפעת, הפחתת אמצעי הגנה ודעיכה חיסונית נוספת אצל מי שלא לקחו מנת בוסטר. כבר נוכחנו בגל הזה שמספר לא גדול של פגיעים יכול ליצור מספר גדול של חולים קשה. נתון עצוב הוא, שאחד מכל 70 בני שישים ומעלה שלא התחסנו הגיע לתחלואה קשה בגל הדלתא, ו-40% מהם נפטרו - והכול בתוך שלושה חודשים. לא סביר לבנות על כך שנגיע ליציבות עם דלתא ללא מגבלות בכלל. אולי רק אחרי חיסון ילדים תיפתח האפשרות לסוג אחר של איזון".

פרופ’ ח’יתאם מוחסן, מהחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב, מבהירה שתמונת הדעיכה אינה אחידה בכל המגזרים. "במגזר הערבי הגל עדיין מורגש בעוצמה גבוהה", היא אומרת. "הייתה לנו עונת חתונות בקיץ, חתונות רבות נעשות בחצר ולא בודקים תו ירוק. המבנה החברתי הוא של התקהלויות. ההתחסנות בחברה הערבית דווקא מתקדמת יפה, אם כי עדיין יש פער. מקומות העבודה גם דורשים זאת. זה משהו שצריך לשים על השולחן".

הלקחים מהגל הרביעי: "צריך להקים מנגנוני מעקב"

באופן מעט אירוני, אף שהגל הרביעי התאפיין בפחות מקרים קשים בשיא, הרופאים אומרים שהוא היה הקשה ביותר מבחינתם.

"לראות כל כך הרבה אנשים צעירים יחסית מונשמים, כשהיה ניתן למנוע את זה, או ילדה קטנטונת על אקמו, נוצר המון תסכול", אומר שחר.

"התחלואה בגל הזה היא נוראית", מוסיפה מאור. "אני לא יודעת איך זה עובר לציבור, אבל זו ממש רולטה רוסית. מגיעים אלינו צעירים לא מחוסנים ומסרבים לקבל טיפולים. ההתנהגות שלהם, אפשר לומר שהיא ממש... אובדנית. יש להם ילדים, משפחות נהרסות. כזיהומולוגית, ראיתי השנה מוות בכמויות שלא ראיתי כל הקריירה שלי. ובגל הזה נוספה העוינות".

חלק מהמצוקה של מערכת הבריאות, אומרת מאור, הייתה תחושה של היעדר גב מהממשלה. "אין לתאר במילים את התחושה שרצו לקחת מאיתנו את 700 התקנים שנוספו בשנת הקורונה הראשונה. פחות אנשים רוצים לבוא להיות רופאים. יש תחושה של ניצול. תראי איך בתי החולים נראים בשנת 2021, אין איפה לשבת. אין מספיק תאי שירותים. הוקרה זה לא למחוא כפיים".

כדי להתמודד עם העומס, בבית החולים אסותא אשדוד הוצע מודל של מחלקות קורונה ארציות, במקום מחלקות בכל בית חולים. מאור מסכימה: "צריך לראות איך מטפלים בקורונה במקביל לדברים אחרים. אפשר גם להוריד חלק מהמיגון. אפשר להכניס את המשפחות יותר. נצטרך למצוא את דרך האמצע, כי הבידוד של מאושפזי הקורונה הוא נורא".

מבחינת הטיפול, שחר אומר שלמדנו להשתמש בתרופות לשלבים המוקדמים של המחלה בבית ולמנוע הידרדרות לאשפוז קשה, אם כי "לצערנו יש מטופלים שמתנגדים גם לטיפול הזה".

עוד הוא אומר שבגל הזה, לראשונה, השתמשו בבדיקות מהירות, ואפשר להמשיך להשתמש בכלי הזה כדי להקל על המעבדות, המתוחות עד קצה היכולת. "למדנו לחסן במהירות, וזה היה מאוד אפקטיבי גם למחלת ה-RSV. ברגע שהסיכון עלה, רוב הילדים בסיכון חוסנו, והסכנה הזאת חלפה".

לוין מדגיש את הצורך במנגנוני מעקב להמשך המחקר של המגפה. "בגל הרביעי כל המידע שהגיע אלינו היה מידע תצפיתי", הוא אומר. "הלקח שלי הוא שחייבים לבנות קבוצות למעקב ומחקר, עם קבוצת ביקורת, ולבחון את כל השאלות שנותרו פתוחות. אחת השאלות החשובות ביותר היא לגבי הלונג קוביד - מהם השיעורים האמיתיים של התסמינים השונים? מה ההשפעה של התערבויות שונות?

"עוד מעקב מחקרי חשוב הוא אחרי דעיכת החיסון. מי חולה שוב, מי צריך עוד מנה ומי לא צריך עוד מנה. חשוב שתהיה לנו בדיקה פשוטה, אולי הסרולוגית, לניבוי רמת ההגנה. אפשר לעשות את המחקר על עובדי בית החולים - הם אוכלוסייה יחסית זמינה שגם נמצאת בסיכון מוגבר. כמובן, באותו אופן צריך לעקוב אחרי תופעות הלוואי של החיסון, עם קבוצת מעקב וקבוצת ביקורת".

המגבלות שיישארו: "מסכה תהיה חלק מהשגרה"

עם דעיכת הגל הרביעי עולה גם השאלה אילו מהמגבלות אפשר להסיר ומה כדאי להשאיר עדיין. אם חשבתם שכבר אפשר להיפרד מהמסכות, כנראה תצטרכו להמתין. מוחסן מבהירה: "חלק מהמגבלות צריכות להפוך לשגרת חיים. לדוגמה, מסכות במקומות מאוד צפופים בחורף, כמו תחבורה ציבורית. בתקופה הקרובה, גם בדיקות אנטיגן לפני אירועים יהיו חלק מחיינו. צריך לשמור את כל מערכי הבדיקה והניטור כמערכי מילואים, ולהיות מוכנים להגבלת התקהלויות במהירות".

לוין חולק על הצורך בבדיקות רבות ותדירות לילדים בעולם של תחלואה נמוכה. "אני כן חושב שכל מי שיש לו תסמינים צריך להמשיך להיבדק גם לקורונה. בשדות התעופה הייתי שומר על בדיקה מדגמית, גם כשרמות התחלואה יהיו נמוכות מאוד".

שחר סבור שהתו הירוק והבדיקות הם מחיר סביר. "תמכתי גם בשימוש במסכות בחללים סגורים גם כשהייתה דעיכה. אולי צריך להמשיך להשתמש בהן בבתי חולים ובמרפאות גם אחרי הקורונה. לעומת זאת, הקלת הבידודים במערכת החינוך נראית לי צעד מבורך, כי הם מקשים מאוד על הציבור. אבל הייתי שמח לראות מתווה מהודק יותר שיוצאים אליו אחרי פיילוט. בנוסף, אני שואל מה קורה עם הילד אחרי הצהריים. הוא עולה להסעה? הוא יוצא לחוג? מה רמת הדיווח שדרושה למסגרות האלה והאם כל הנחשפים נכנסים לתוכנית הבדיקות היומיות?".

לדברי סדצקי, "די ברור שאם היו יוצאים לתוכנית הכיתה הירוקה לפני שבועיים, התוצאות היו גרועות. בתחלואה נמוכה יותר, זה יכול להיות פתרון מצוין. צריך לבדוק את זה בשטח, וזה בסדר לשלם במעט בידודים עד שנדע איך זה באמת עובד. התוכנית הזאת תלויה בהתארגנות לוגיסטית נכונה. היו לנו כבר כמה נפילות בהקשר הזה".

דילמת החיסון לילדים: "כנראה לא תהיה ברירה"

אחת הסוגיות שעומדות כרגע על הפרק היא החיסון לילדים מתחת לגיל 12 כאמצעי למנוע גל תחלואה נוסף. "מעבר לניטור מוגנות האוכלוסייה, חייבים להשקיע בחקר השלכות התחלואה בקורונה על ילדים לטווח בינוני וארוך, וגם תופעות הלוואי של החיסון, כדי שכשתגיע ההחלטה על הרחבת החיסון לילדים, נדע מול מה אנחנו עומדים לא רק מבחינת תועלות וסיכוני החיסון אלא גם מבחינת ההשלכות של האלטרנטיבה", אומר בליצר. "לדעתי, זה דחוף".

"אנחנו יודעים שתהיה לציבור דילמה, ‘מדוע לחסן כשהתחלואה בירידה?’, בדיוק כמו שהיה עבור גילאי 12-15", מוסיף שחר. "אבל אני מקווה שאם יתברר שיש צורך, נהיה מוכנים. זה משנה את התחזיות לגבי הגל הבא".

לוין מעריך שבסופו של דבר חיסון כזה אכן יידרש. "אנחנו צריכים להיות מוכנים לחסן בדיוק כשהסיכון מהמחלה יהפוך לגבוה מדי. היום אנחנו מסוגלים לחסן בשבועיים את כל הילדים בישראל".

ההיערכות לגל הבא: "הממשלה צריכה תוכנית"

מאחר שהסיכוי לגל תחלואה נוסף אינו קטן במיוחד, המומחים שדיברנו איתם מדגישים שאסור להיכנס לשאננות. "אסור לקפל את הדגל ולנוון את מערכות התגובה", אומר בליצר. "ייתכן שנצטרך אותן מוקדם מכפי שנדמה לנו. חייבים לחזק את הרפואה בקהילה ובתי החולים לקראת החורף. להשקעה במערכת הבריאות יש השלכות דרמטיות על החוסן הלאומי ומחזירה את עצמה גם כלכלית".

סדצקי מוסיפה שברמה הלאומית יש להכין תוכנית שבה כתוב איזו תחזית גורמת לנו לנופף באיזה דגלים, ולשאול מה אנחנו מוכנים לעשות כשהדגלים האלה מונפים. "צריך להיות מוכנים לתגובה מותאמת למצב, למשל תו סגול במקרה שיש תחלואה חומקת חיסון ותו ירוק במקרה שזו מגפה בעיקר של לא-מחוסנים, ולהיערך לתרחישים אחרים שעוד לא ראינו".

לוין: "חייבים להתכונן למגוון תרחישים, לא רק לתרחיש הגרוע, אלא גם לתרחיש הטוב, ולא להכניס מגבלות שאין בהם צורך רק בגלל החשש. לכן הדבר הקריטי הוא מערכת הניטור. עד היום לא ניצלנו את המגפה כדי לחזק את גופי הניטור של מערך בריאות הציבור. למעשה, הוצאנו אותם לגופים אירעיים כמו מפקדת אלון ומרכז הידע של אמ"ן. בינתיים למרכז הלאומי לבקרת מחלות אין כוח אדם, ולא הקימו את המעבדה הלאומית לבריאות הציבור".

מבחינת הטיפול, דבידוביץ’ אומר שזה הזמן לבנות מרפאות מחלימים, כדי להתמודד עם הלונג קוביד, "תופעה רחבת היקף שאנחנו רק עכשיו מתחילים להבין את ההשלכות שלה", לדבריו. "במקביל, אנחנו צריכים להתמודד עם הנזקים ההיקפיים של התקופה, במערכת הבריאות ובחברה".

הווריאנט הבא: "מדובר באיום ריאלי"

תמיד יש כמה וריאנטים פוטנציאליים שיאיימו עלינו, אומר לנו בליצר, אבל החשש הוא ממה שאנחנו עוד לא מכירים. "דווקא אם רמת התחלואה בארץ שוב תרד לעומת העולם, ההגנה בחזית נתב"ג תהיה חשובה עוד יותר, וצריך כלים מתקדמים לזהות מיד זן חדש".
"איום הווריאנט ריאלי, אי אפשר להיות שאננים", מוסיף לוין. "מסביבנו הפלסטינים לא מחוסנים בצורה טובה. בעולם הגדול המדינות העניות בתת-חיסון משמעותי. מצד שני, חשוב לא לצעוק ‘זאב זאב’ על כל שינוי קל שקורה לווירוס בעולם. מערכת הבריאות צריכה להיות בקשב לזה כדי שהציבור לא יצטרך להיות מוטרד מכך".

ואם כבר מדברים על העולם, איך זה שרואים במדינות ירידה בתחלואה גם ללא הבוסטר? "עם העלייה בתחלואה תמיד מגיע שינוי בהתנהגות, וזה קורה גם במדינות שלא נקטו צעדי מניעה בחוק", מסביר לוין. "יש אולי גם דפוסים אחרים שאנחנו לא מבינים עד הסוף, למשל היווצרות של חיסוניות עדר באוכלוסייה קטנה מסוימת, ואז שוב התפרצות כשהווירוס מגיע לאוכלוסייה חדשה ונאיבית".

שחר מציע הסבר נוסף: "מדינות אחרות עברו אסונות קורונה שאנחנו לא עברנו. יכול להיות שיחד עם החיסון הטרי יותר, בשילוב מספר המחלימים, הם מקבלים תוצאה דומה. הבריטים חיסנו במרווח גדול. זו החלטה שכרגע נראית מוצלחת, אבל בעיצומו של גל האלפא הם שילמו מחיר כבד של חיי מחוסנים במנה אחת".

לדברי בליצר, "הבוסטר משמעותי למדינות שהתחסנו בתחילת 2021. כמונו, כמו סינגפור. למדינות אחרות יש יותר זמן, אבל הן עלולות ללמוד בדרך הקשה את חשיבות הבוסטר עם בוא החורף".

עוד כתבות

יצחק אברכהן, מנכ''ל שופרסל / צילום: איל יצהר

"התייעלות ושיפור בתנאי הסחר" הקפיצו את הרווחיות הגולמית של שופרסל למרות ירידה בהכנסות

חזרת המשק לשגרה וצמצום הגבלות הקורונה, הובילו לירידה של 3.6% בהכנסות הרבעון השלישי של רשת המזון המובילה, אך היא ידעה לפצות על כך ולהציג גידול ברווחיות הגולמית ● בכירי החברה נמנעו מלהתראיין בשל חקירת רשות התחרות בחשד להסדר כובל

אבידן על צמצום סניפי הבנקים: "המערכת הבנקאית חייבת לגלות רגישות וחמלה"

בכנס הפיקוח על הבנקים, המפקח על הבנקים יאיר אבידן התייחס למתח המובנה בין הפעילות הדיגיטלית לבין העלייה בתוחלת החיים וההיבטים האתניים, וקרא למערכת הבנקאית לגלות תשומת-לב לצורכי הלקוחות ● שלח גם מסר בנוגע לרפורמת הבנקאות הפתוחה: "יש שיאמרו שלא השקל, הדולר או המטבע הקריפטוגרפי הם המטבע העיקרי, אלא המידע"

השרה אורית פרקש הכהן / צילום: אורן בן חקון - לע''מ

הממשלה בוחנת הקלות מס להייטקיסטים ברילוקיישן

שרת המדע אורית פרקש-הכהן ושר האוצר אביגדור ליברמן הודיעו על גיבוש תוכנית שתכלול שורה של הטבות מס לתושבים חוזרים ולזכאי חוק השבות ● התוכנית, שנמצאת בשלבי הגיבוש הסופיים שלה, תאפשר ככל הנראה לעולים ולתושבים החוזרים לעבוד תקופה בחו"ל עבור חברות ישראליות בטרם יחליטו האם הם מעוניינים לעבור לישראל

מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: יונתן זיידל, פלאש 90

זינוק של 130% ב-9 חודשים: הראל רשמה רווח של כמעט מיליארד שקל

ההון העצמי של קבוצת הביטוח והפיננסים חצה את רף ה-8 מיליארד שקל והיא תחלק דיבידנד של 100 מיליון שקל, לאחר שכבר חילקה לאחרונה דיבידנד בסך 257 מיליון שקל • הרווח ברבעון השלישי הסתכם ב-380 מיליון שקל, קיטון של 22 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד

הראל גילאון - מנכל / צילום: תמר מצפי

"אנשים מחפשים את האינפלציה במזון, אך היא באה לידי ביטוי בעיקר בשוק המניות"

הראל גילאון מנכ"ל אופנהיימר ישראל סבור כי הווריאנט החדש לא צפוי להביא לאסקלציה בשוק המניות: "העולם נמצא במקום אחר מהמקום שבו היה במרץ 2020"

שר החוץ יאיר לפיד / צילום: רונן טופלברג

ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה במשרד החוץ

לאחר ההכרזה יוכל הוועד לנקוט עיצומים נרחבים בעוד כשבועיים ולשבש את פעולת המשרד, החשובה במיוחד בימי הגבלות הקורונה החדשות ● ועד העובדים: "מזה מספר שנים שתנאי ההעסקה של עובדי משרד החוץ בארץ ובעולם מורעים באופן שיטתי ומגמתי"

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר / צילום: איל יצהר

רשות החברות מעדכנת את נבחרת הדירקטורים. אלו תנאי הסף החדשים

באיחור של שנתיים: רשות החברות צפויה לפרסם בשבועות הקרובים את הקריטריונים לכניסה לרשימת המועמדים של החברות הממשלתיות ● בינתיים, בעקבות מינוי עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית, השרים ליברמן ואלהרר במתקפה חזיתית על רשות החברות: "שיקול הדעת פגום"

יהודה בן אסאייג, מנכ''ל מנורה מבטחים / צילום: יעל צור

מנורה מבטחים: הרווח מתחילת השנה הוכפל ל-578 מיליון שקל

בעוד שהרווח של מנורה בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד על יותר מחצי מיליארד שקל, ברבעון השלישי הוא הסתכם ב-140 מיליון שקל לעומת כ-312 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בשל רווח קטן יותר מההשקעות • התשואה על ההון במונחים שנתיים הסתכמה בכ-16%

בניין הקפיטול בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Andrea Izzotti

הדמוקרטים מתמודדים עם שינויים בהצעת חוק העולה 2 טריליון דולר

פריטים נוספים ברשימת המשימות למחוקקים: שמירה על מימון הממשלה, העלאת תקרת החוב והעברת חוק תקציב הביטחון

מפעל עלבד / צילום: איל יצהר

המפיץ האמריקאי שהלם בעלבד: מציגה הפסד רבעוני של כ-46 מיליון שקל

יצרנית המטליות הלחות הפרישה 35 מיליון שקל לירידת ערך מלאי וחוב מסופק ובמקביל הכירה בירידת ערך של רכוש קבוע בארה"ב

שרת התחבורה מרב מיכאלי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

מיכאלי התניעה את האוטובוס מוקדם מדי? בקואליציה עוד אין הסכמות

שרת התחבורה פרסמה תקנות שיאפשרו הפעלת תחבורה שיתופית בשבת ● עם זאת, ליברמן אמר לגלובס כי "אי אפשר לקדם באופן חד צדדי דבר כה מהפכני"

אורי לוין, מנכ''ל דיסקונט / צילום: יח''צ

בנק דיסקונט השלים הנפקת אג"ח בהיקף של 4.6 מיליארד שקל

מדובר בהנפקה של שלוש סדרות חוב, כשהביקושים במכרז עמדו על כ-5.8 מיליארד שקל • הגיוס נועד לאפשר לבנק להגדיל את תיק האשראי, אחד מיעדי האסטרטגיה שלו • לאומי הנפיק בשבוע שעבר שתי סדרות וגייס יותר מ-2 מיליארד שקל

רמי לוי / צילום: תמר מצפי

למרות רבעון חלש לרמי לוי: הרווח הנקי זינק ב-33% מתחילת השנה

רשת שיווק השקמה מייחסת את הירידה הרבעונית בהכנסות וברווחים למיעוט ימי העבודה ולהעמקת מבצעי חגי תשרי ● מינואר עד ספטמבר רשמה רווח נקי של 150 מיליון שקל ● רמי לוי על הירידה ברווח הגולמי: "העברנו חלק מהרווח לטובת הלקוח"

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

נעילה ירוקה בניו יורק; NRX הישראלית נסקה לאור תוצאות טובות בטיפול לקורונה

ביידן אמר שלא יחולו הגבלות על הטיסות והקפיץ את המדדים ● מנכ"ל טוויטר ג'ק סורסי פורש מתפקידו ● נעילה ירוקה בשוקי אירופה, דאקס עלה ב-0.1% והפוטסי הוסיף 1% ● החוזים על הנפט נסחרים בעליות, גם הביטקוין מטפס ● התשואה על אג"ח ממשל אמריקאי ל-10 שנים עלתה ל-1.52%

מייסדי טיילורמד, שרוליק דבורסקי ואדם סיטון / צילום: שלומי יוסף

טיילורמד רוכשת את המתחרה האמריקאית Vivor ומתמקמת בראש תחום התמיכה הפיננסים למטופלים

טיילורמד תשלם לבעלי המניות של Vivor סכום שלא פורסם ● מהחברה נמסר כי "מיזוג החברות עתיד להאיץ את הפיתוח של פתרונות חדשניים ובכך לסייע בהפחתת עלות הטיפול בחולים ושיפור הביצועים הפיננסיים של ספקי שירותי בריאות" ● בעקבות הרכישה, TailorMed פותחת משרד בפורטלנד, בנוסף לפעילות הקיימת שלה בחוף המזרחי של ארה"ב

טל הראל-מתתיהו, ראש מטה המפקח על הבנקים / צילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל חשף: 10,000 בקשות ניוד במערכת המעבר בין הבנקים

בפיקוח על הבנקים הביעו שביעות רצון באשר למספר המשתמשים במערכת לניוד בקליק מאז נכנסה לפעולה בחודש ספטמבר ● ראש מטה המפקח על הבנקים, טל הראל-מתתיהו: יש אינדיקציות שלקוחות ביקשו לעזוב והבנק הקיים הציע להם הצעת ערך טובה יותר, כך שהם ביטלו את בקשת המעבר

נמל חיפה. תור האוניות מתארך / צילום: איל יצהר

200 עובדי נמל חיפה שמשתכרים יותר מהמנכ"ל גם רוצים מענקים

ברשות החברות מתנגדים לשלם תוספות ל-200 עובדים המרוויחים יותר מ-‏50 אלף שקל בחודש • בית הדין לעבודה הוציא צו מניעה להשבתה שגרמה לעיכובים בפריקת הסחורות

ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: מוטי מילרוד, פול ''הארץ''

החל מינואר: דמי הקיום של משרתי השירות הלאומי יעלו בכ-50%

סכום דמי הקיום הבסיסיים למשרתי השירות הלאומי יעלה לכ-810 שקל בחודש, במקום 540 שקל כיום ● עלות ההחלטה, שתיכנס לתוקף לאחר אישור ועדת התעריף של הכנסת, היא כ-60 מיליון שקל, אשר יוקצו מתקציב משרד רה"מ ומשרד האוצר ● רה"מ בנט: "כמו שהעלינו את שכר חיילינו ששומרים על ביטחון ישראל, כך היה ראוי להעלות את שכר השירות הלאומי"

בעלי הרשת פרשמרקט, שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ פרשמרקט

בדומה לשופרסל: גם פרשמרקט מציגה ירידה במכירות וברווח הנקי

רשת המזון שצפויה להימכר לפז מדווחת על קיטון בהיקפי הפעילות ברבעון השלישי, לאחר שהרבעון המקביל אשתקד התאפיין בביקושים חריגים בשל השפעות הקורונה

דגל איראן מונף מחוץ לבניין המרכז הבינלאומי בוינה על רקע פתיחת השיחות על הסכם הגרעין / צילום: Associated Press, Florian Schroetter

שיחות הגרעיון בווינה יוצאות לדרך, באווירה חשדנית ובציפיות נמוכות

בשל תמונת המצב העולמית, יש סיכוי שהשיחות יובילו להסכם ביניים, אלא שקלחת פוליטית בינלאומית שלמה מטילה צל על השיחות כמו הרצון של ארה"ב להראות שהיא לא "חלשה" אחרי הנסיגה מאפגניסטן, והפנייה ימינה של בריטניה עם הכרזתה על חמאס כארגון טרור ● עם זאת, ההערכה והחשש בישראל הם שההיסטוריה חוזרת