גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות רגולציה? זה הזמן להקים רשות אקלים

ישראל רוצה להתהדר בהישגים בתחום האקלים מול מנהיגי העולם בכנס האו"ם ● עד כה, היא בעיקר גוררת כשלונות בתחום, בזמן שמשרדי הממשלה מתקוטטים ולא מחוקקים חוק אקלים ● זה הזמן להקים רשות אקלים שתפקח על עבודתם ותדאג שיתחילו להתייחס לנושא שמשפיע על כולנו

נפתלי בנט / צילום: יוסי זמיר
נפתלי בנט / צילום: יוסי זמיר

בעוד שבועיים, ימריא ראש הממשלה, נפתלי בנט, לפסגת האקלים של האו"ם בגלאזגו, סקוטלנד. הוא יעמוד נרגש לצד מנהיגי העולם, ויצהיר: ישראל היא חלק ממשפחת העמים, והיא מחויבת למאבק במשבר האקלים. אלא שמבלי שיתרחשו השבוע שינויים גדולים, יהיה מדובר במילים ריקות ותו לא.

ישראל, שרוצה להפוך את שטחה לגשר יבשתי לשינוע נפט ממדינות המפרץ דווקא בעידן שבו המדע בנושא ההתחממות הגלובלית והשלכותיה הקטסטרופליות ברור, לא עושה כמעט דבר כדי לצמצם את חלקה בבעיה, וגם לא כדי להקל את ההשלכות הבריאותיות של הזיהום הסביבתי ממנו סובלים אזרחיה כתוצאה מכך  להפך: היא מתגאה בחיפושי גז בים, לא עוצרת חיפושי גז קיימים ביבשה ולא פרויקטים של פצלי שמן, תמשיך להקים תחנות כוח מזהמות ואפילו את הבטחתה לפעול לסגירת התעשייה הפטרוכימית בחיפה - בינתיים היא לא מממשת.

למרות שהציבה לעצמה יעדים צנועים מאוד, לא מאתגרים ורחוקים מהסטנדרט הבינלאומי למעבר לאנרגיה מתחדשת - רק 10% עד שנת 2020, היא כשלה חרוצות בהשגתם, ואפילו לא הצליחה להגיע ל-6%, כשהיא חמושה בתירוצים מעוררים פיהוק. והיא גם לא באמת חייבת. אין למעשה כל חוק המחייב אותה להפחתת פליטות, היא מסתפקת בהחלטות ממשלה רפות, לא מחייבות, ששום תוכנית רצינית לא עומדת מאחוריהן.

במשרדי הממשלה לא ממהרים, בלשון המעטה, לתמוך בחוק האקלים

המאבק במשבר האקלים, לא נמצא בידי המשרד להגנת הסביבה. כלל הזירות בחיינו הן מוכות משבר אקלים; ראשית כל, בשל הפליטות של השימוש בדלקים מאובנים ברשת החשמל, משם לסקטור התחבורה, לזיהום הנוצר בסקטור החקלאות, לסקטור התעשייה ולבתי החולים שמתמלאים ב"חולים שקופים" שמחלותיהם הן תוצר של אותו משבר. אך יתר המשרדים, לא נרתמים למאבק במשבר, לא מקצים לכך משאבים, וגרוע מכך: הם בורים מוחלטים בכל הנוגע אליו.

כדי לנסות להתמודד עם הפלונטר, מבקשים במשרד להגנת הסביבה לקדם חוק אקלים לישראל. בחוק יקבעו יעדים מדידים, חד משמעיים, לצד תוכניות שיסיימו את צורת ההתמודדות של ישראל עם משבר האקלים לאורך שנים (שמסתכמת, בערך, בהודעות יחצ וגאווה ריקה של שרים מתחלפים). החוק גם יאפשר לאזרחי ישראל מעט כוח במשוואה שכרגע הם נמחצים תחתיה: הם יוכלו לתבוע את הממשלה בעוד עשור, אילו תעז שוב להכשיל אותם, ולא להשיג את היעדים שעד היום בעיקר קישטו ידיעות לעיתונות.

אלא שמשרדי הממשלה האחרים, שהמאבק במשבר האקלים או בזיהום האוויר הרצחני הם רק ססמאות ריקות עבורם, מתנגדים. במשרד האוצר מתנגדים לעצם החוק כי מבינים היטב שיאלצו תחתיו להפסיק למרוח את הציבור בהצהרות ולהתחיל לעבוד לניקיון רשת החשמל והתחבורה, תחילה. למשרד האוצר אף נוח במיוחד כשהוא זה שמנהל את שאר משרדי הממשלה בשלל תחומים, ולא ממהר לוותר על נתח בבשר החי. ובמשרד האנרגיה? טוענים שהחוק מוציא מידיהם סמכויות, וחוששים לעתיד קידוחי הגז.

"לא מדובר בחוק אקלים אלא 'בחוק לקידום המשרד להגנת הסביבה'. זה להכפיף את כל הממשלה למשרד להגנת הסביבה", אמר לי אתמול מתוסכל גורם בממשלה. "יש לנו בעיה עם זה שאנחנו צריכים לדווח למשרד אחר ושהוא מתערב בתחום שלנו" .

מוטב יהיה אילו את ענייני האקלים תנהל רשות עצמאית

אגו לעולם ינהל כנראה את מלחמות הפוליטיקאים או פקידי הממשלה מעל ראשנו. אבל אולי דווקא יש צדק מסוים בדבריו של אותו אדם. ייתכן כי זהו הזמן להקים רשות אקלים עצמאית, שתעמוד מעל כלל משרדי הממשלה - ותפקח היטב על עבודתם ועל משמעותה כלפי הדורות הבאים, בריאות הציבור ובריאות הסביבה. את ההשראה לאותה רשות, אפשר לשאוב מכוונתה של הממשלה להקים רשות רגולציה - שדווקא יכולה להיות הרסנית לסביבה ולבריאות הציבור.

ידיו של המשרד להגנת הסביבה עמוסות משימות. הוא מחויב לפקח על המפעלים המזהמים ועל זיהומי סביבה וזיהום אוויר רצחני ההורג כ-2000-2500 ישראלים מדי שנה, בהערכת חסר. הוא צריך למצוא פתרונות למשבר פסולת נגרר - תחום באחריותו המלאה - בו הוא נכשל לטפל. זהו אחד המשרדים החשובים בממשלה, והצבת נושא האקלים בראש סדר העדיפויות שלו עלולה לדחוק עיסוק בנושאים אחרים בהם הוא לא תמיד היטיב לטפל.

מוטב יהיה אילו את ענייני האקלים, תנהל רשות עצמאית - שתוכל לאלץ את משרדי הממשלה האחרים לכתוב תוכניות שאפתניות, לבדוק ולאשר אותן, ולדאוג שתצאנה אל הפועל. בדיוק כפי שישנה רשות החשמל (תחת משרד האנרגיה) או רשות לניירות ערך (עצמאית לחלוטין), כך הגיע הזמן שנושא שמשפיע באופן מובהק על חיי כל אחת ואחד מאיתנו, ינוהל במלוא הרצינות .

את אותו ניהול אסור להשאיר לבדו בידי הפוליטיקאים, שכן כמעט איש מהם לא מכיר ולא מבין את הנושא. לא רחוקים מהם גם פקידי הממשלה, שמלבד אלו העוסקים ישירות בסביבה, לא למדו את הנושא מעולם, לא מכירים ולא מקדישים תשומת לב למדע שמאחוריו, ובוודאי שלא מחויבים או נמדדים בתפקידם על הטמעה שלו בתוכניות ליבה או בכלל.

כפי שמציע החוק, ועדת שרים לענייני אקלים - ראוי שתקום אף היא, תוך שהיא מחייבת את השרים הללו ואת בכירי הפקידים בממשלה לעבור הכשרה רלוונטית, למשל במרכז השל המתמחה בכך. לאותה רשות, בדיוק כפי שכתוב בחוק האקלים לו מתנגדים משרדי הממשלה, יש להצמיד מועצה ציבורית ומועצה מדעית. בדירקטוריון שלו, ראוי שישבו אנשי מדע, ואנשי סביבה וחברה אזרחית.

אי אפשר להסתפק במאמצים שוליים

הפוליטיקאים חייבים להפנים: הם לא יקבלו מחיאות כפיים על כך שלא עשו אפילו את המינימום. מזה שנים, אומרים לפעילי סביבה: 'מדובר בצעד קטן, זאת התחלה'. המדע ברור. לפוליטיקאים אין זמן להתחיל - הם כבר צריכים לסיים. עד שנת 2050 צריכה האנושות לאפס את הפליטות ההרסניות שלה, ולהתאים את המרחב הציבורי להתמודדות עם עולם שכבר מתחמם וכבר מתחרשים בו אירועי קיצון אקלימיים אלימים וארוכים יותר. טופחים לעצמכם על השכם כי עשיתם את המינימום? הטבע, האקלים, אינם מכירים במאמצים שוליים. הם מכירים אך ורק בתוצאות. אם נסתפק במעט, כמו כל מדינות העולם, גם אנחנו נסבול את תוצאותיו המרות יותר, של המשבר האקלימי והאקולוגי שכבר כאן.

לישראל יש חלון זמנים קצר שבו היא צריכה להוכיח: האם היא באמת חלק ממשפחת העמים וחפצה ביישום פתרונות שיאפשרו לאזרחיה חיים בריאים וטובים יותר, או שהיא מעצמת הודעות יח"צ ומילים ריקות שמתרסקות אל מול מציאות של 6% אנרגיה מתחדשת, ו-94% זיהום ופגיעה באקלים, נסועה בתחבורה פרטית שסותמת את הכבישים ומובילה למחלות ומוות מזיהום אוויר, פסולת שכבר אין איפה לקבור והפליטות הרעילות שלה הן בכייה לדורות - וזוהי רק רשימה חלקית. בנט, הזמן להוכיח מנהיגות הוא עכשיו. נתראה בסקוטלנד.

עוד כתבות

ביל גייטס / צילום: Shutterstock

למרות האומיקרון: ביל גייטס (שוב) מנבא שהקורונה תדעך במהלך השנה הבאה

התחזית של ביל גייטס לשנת 2022: השלב האקוטי של מגפת הקורונה יגיע לסיומו ● למרות כל האתגרים, ולמרות שהשנה הנוכחית נראתה פחות טוב משקיווה – גייטס עדיין אופטימי

חן עמית, מנכ''ל טיפלתי / צילום: תמונה פרטית

"טיפלתי" נכנסת לצמרת חברות הפינטק הפרטיות בעולם עם שווי 8.3 מיליארד דולר

חברת טיפלתי, המפתחת פתרונות בתחום אוטומציה של תשלומים, גייסה 270 מיליון דולר לפי שווי גבוה פי ארבעה מלפני שנה ● גיוס זה הופך את טיפלתי לחברת הטכנולוגיה בעלת השווי השלישי בגובהו בישראל ולחברת הפינטק הפרטית ה-14 בשוויה בעולם

הסטייק המתורבת של מיטק / צילום: שלומי ארביב

רקמות שריר ושומן הישר מהמדפסת: מיטק הדפיסה בהצלחה סטייק מתורבת

אבן דרך לחברת הפודטק הישראלית מיטק, שמדווחת על הצלחה בהדפסת תלת ממד של סטייק מתורבת במשקל 104 גרם - הגדול ביותר שיוצר עד כה להערכתה ● מניית החברה בנאסד"ק התחזקה ביותר מ-4% בתגובה

ראש המוסד לשעבר יוסי כהן / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

בהובלת יוסי כהן: סופטבנק תשקיע 400 מיליון דולר בחברת הסייבר הישראלית קלארוטי

ראש המוסד לשעבר מוביל השקעה ראשונה של סופטבנק בתחום בו הוא מרגיש הכי בנוח: מיזוג בין שתי חברות המגינות על תשתיות רגישות במפעלי תעשיה ובבתי חולים שייצור את תאגיד אבטחת המתקנים הגדול בעולם ששוויו עומד על 2-2.5 מיליארד ד' ● תפקידו של יוסי כהן בסופטבנק נחשף לראשונה בגלובס

מנכ''ל חברת המשכנתאות Better.com, וישאל גארג / צילום: צילום מסך

הבוס האמריקאי שפיטר 900 עובדים בשיחת זום

"אם אתם בשיחה הזאת - אתם חסרי מזל", כך הודיע מנכ"ל חברת משכנתאות בארצות הברית ל-900 עובדים על פיטוריהם, בשיחת זום ● הביקורות ברשתות החברתיות לא איחרו לבוא

פרויקט למגורים של אזורים ברמת גן / הדמיה: 3DVISION

מי שיאנית מחירי הדירות ובאיזו חברה תמצאו דירה במיליון שקל בלבד: מה מסתתר בדוחות של יזמיות הנדל"ן

הדוחות הכספיים של חברות הבנייה למגורים מלמדים כי הללו מכרו השנה מאות דירות יותר מבשנה שעברה, ובמחירים גבוהים יותר, שעמדו בממוצע על יותר מ-2 מיליון שקל ● שיאנית המכירות - אזורים; שיאנית המחירים - אפריקה מגורים; והרווחית ביותר - פרשקובסקי ● ומי מוכרת דירות תמורת כמיליון ש'

נורד סטרים 2 / צילום: Shutterstock

דיווחים: ארה"ב דורשת להשעות את "נורד סטרים 2" במקרה של פלישה לאוקראינה

על פי דיווחים של כלי תקשורת באירופה, ארה"ב מנסה להפעיל לחץ על פוטין דרך גרמניה בשביל למנוע פלישה לאוקראינה ● האיום להפסיק את פרויקט "נורד סטרים 2" אמור להרתיע את רוסיה ● הסוגיה היא מבחן ראשון ומוקדם מאוד לממשלה החדשה שתושבע היום בברלין

אלון מאסק / צילום: Shutterstock

אלון מאסק מתנגד להצעת ביידן שתעודד רכישת מכוניות חשמליות

מנכ"ל טסלה מתח ביקורת על הצעת חוק מרכזית של ממשל ביידן בעת ריאיון שערך במסגרת כנס ועידת המנכ"לים שמארח הוול סטריט ג'ורנל ● "בכנות, הייתי מסלק את הצעת החוק הזו כולה"

מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock

מצטרפת לחגיגה: ויזה תציע ללקוחותיה שירותי ייעוץ לשוק הקריפטו

קבוצת ויזה מנסה לצמוח מעבר לשוק כרטיסי האשראי המסורתי, בעקבות התחרות המתפתחת בשוק. עכשיו היא משיקה שירות יעוץ בעולמות הקריפטו ללקוחות העסקיים שלה

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

נעילה חיובית בוול סטריט; אפל עלתה בעוד 2.3% לשיא חדש

צים ריכזה מחזור גבוה וסיימה בירידה של 3.2% ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת עם נטייה לירידות ● סנטינל וואן רשמה ירידה של 4.7% ואילו וויקס קפצה בכ-5%

שקל מול דולר / צילום: Shutterstock, Lord King

סוער בשוק המט"ח: השקל חוזר להתחזק למרות התערבות בנק ישראל

שוקי המניות רשמו אמש עליות חדות לאור התפוגגות החשש מהאומיקרון, והשקל מתחזק בחדות על רקע גידורי ההשקעות של הגופים המוסדיים ● הדולר והאירו יורדים ביותר מ-1% כ"א בהמשך לעליות בשווקים ● בנובמבר בנק ישראל רכש כ-4 מיליארד דולר במטרה לאזן את התנודות בשוק

רוני צארום, בעל השליטה באספן גרופ / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא מהמר על נדל"ן באירופה: מקדם עסקה בהיקף של עד 610 מיליון שקל עם אספן

במסגרת העסקה צפוי שגיא לרכוש מניות בחברת הנדל"ן המניב של רוני צארום, ובמקביל להשקיע בחברה הבת שלה הפועלת בהולנד, לפי שווי של מיליארד שקל ● בהמשך יפעלו הצדדים להנפקתה של החברה הבת בבורסה באירופה

לטווח הארוך - עדיף ביטקוין  או את’ריום? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

השקעה לטווח ארוך: האם האת'ריום מעניין יותר מהביטקוין?

היחס בין את'ריום לביטקוין נמצא ברמתו הגבוהה זה שלוש וחצי שנים - כלומר, האת'ריום מתחזק יותר מהביטקוין ● בבחירה בין השניים, צריך לקחת בחשבון שמדובר בשני מטבעות עם מטרות שונות לחלוטין

שמואל מועלם / צילום: תמר מצפי

"חוסר ניקיון כפיים": ביקורת חריפה של בג"ץ על מנכ"ל קופ"ח מאוחדת לשעבר

שמואל מועלם, מנכ"ל מאוחדת לשעבר, דרש הטבות פרישה מפליגות, בניגוד לעמדת הממונה על השכר באוצר ● מועלם הגיש תביעה לביה"ד האזורי לעבודה, אך תביעתו נדחתה. גם הערעור לביה"ד הארצי נדחה ● הוא לא אמר נואש והגיש עתירה לבג"ץ, משך אותה, ואחרי שנתיים הגיש אותה שוב ● לאור זאת כתב השופט אלכס שטיין כי מלבד השיהוי, יש לדחות את העתירה גם מטעם חוסר ניקיון כפיים של מועלם וכן שימוש לרעה בהליכי משפט

הזן החדש “אומיקרון” / הדמיה: Reuters, EyePress News

וריאנט אומיקרון: תוצאות ראשונות הגיעו, והן לא מעודדות

במחקר קטן שנערך בדגימות מ-12 נבדקים בדרום אפריקה נמצא כי מחלימים ומחוסנים מוגנים יותר מהוריאנט ● נתונים נוספים שהגיעו מגרמניה כבר מציגים תמונה לא טובה גם לגבי ההגנה באמצעות שלושה חיסונים ● ד"ר טל רוה, חוקרת במכון לרפואה משקמת באוניברסיטת סטנפורד: "קשה לאמוד את המשמעות הרפואית של התוצאות הללו. מה שברור הוא שיעילות הנוגדנים המנטרלים יורדת מול האומיקרון, וסביר שהדבר יתבטא בפחות הגנה מפני הדבקה"

ביטקוין / אילוסטרציה: Shutterstock

בשידור חי: בכירי תעשיית הקריפטו מעידים בסנאט על "עתיד הכסף"

הדיון עוסק בנכסים דיגיטליים ובקשיים והכשלים במערכת הפיננסית הנוכחית ● בין המשתתפים, יו"ר ומנכ"ל חברת Circle ג'רמי אלייאר, מנכ"ל ומייסד פלטפורמת FTX סם בנקמן-פרייד וסמנכ"לית קוינבייס אלסיה האס

עמיר גרוס, מנכ''ל קרדיו וואלב / צילום: שלומי יוסף

קרדיו וואלב נמכרת ל-Venus הסינית ב-300 מיליון דולר

קרדיו וואלב הוקמה על ידי מייסדי ומשקיעי וולטק (ועל בסיס הטכנולוגיה שלה) לאחר שרוב פעילותה נמכרה לאדוורדס בעסקה עם פוטנציאל של מיליארד דולר ● עמיר גרוס, מנכ"ל החברה: "השוק הסיני בתחום המסתמים הוא גדול מבארה"ב"

חיסון לקורונה של חברת פייזר / צילום: Associated Press, Steven Senne

בפייזר מעריכים: חיסון הבוסטר עמיד גם בפני זן האומיקרון

נתוני האומיקון של פייזר מעודדים: שלוש מנות מגינות מאומיקרון פחות מאשר מדלתא, אך עדיין ברמה סבירה; ההגנה של שתי מנות - נמוכה משמעותית גם כשהחיסון חדש ● פייזר מציינת כי ייתכן ושתי מנות חיסון עדיין נותנות הגנה נגד מחלה קשה ● החברה מסרה כי היא ממשיכה לפתח מוצר ספציפי נגד אומיקרון, שיגיע לשוק עד חודש מרץ - אם יסתבר שהוא דרוש

בנק ישראל בירושלים / צילום: אורית דיל

במחאה על הקיצוץ בתקציב: עובדי בנק ישראל סגרו את החשמל בבניין

עובדי בנק ישראל מוחים נגד ההנהלה ומאשימים אותה בחוסר שקיפות ● העובדים הורידו במחאה את התאורה כדי להביע "תמיכה" בחיסכון בתקציב

בורסה לניירות ערך ת''א / צילום: איל יצהר

ירידות קלות בנעילה בבורסה בת"א; אספן גרופ זינקה ב-17%

מדד ת"א 90 מחק עלייה של 1% וננעל בירידה של כ-0.6%, ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-2 מיליארד שקל ● הדולר מאבד גובה ויורד לכ-3.10 שקלים ● מניית הפועלים ירדה ב-3% על רקע המכירה של שרי אריסון