גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הבנקים בישראל יצטרכו לתת שירות ברמה של אמזון"

רפורמת הבנקאות הפתוחה תחולל תחרות שהיא גדולה בהרבה מהבנקים, מסביר סגן המפקח על הבנקים, דני חחיאשווילי ● "כבר היום רואים גידול בשת"פים של הבנקים עם פינטקים, ועיקר התחרות תבוא דווקא מהחיבורים - פינטק עם בנק קטן או בינוני שיתחרה בבנקים הגדולים"

דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל
דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

"המערכת הבנקאית די ערוכה לקדם את הבנקאות הפתוחה, היות ובנק ישראל הנחה את הבנקים להיערך, הרבה לפני שהיה חוק", כך טוען דניאל חחיאשוילי, סגן המפקח על הבנקים, מנהל אגף טכנולוגיה וחדשנות, ומי שבאגף שלו מקודמת רפורמת הבנקאות הפתוחה. לוחות הזמנים ליישום הרפורמה, לשיטתו, הם "קצרים בהרבה" מכל חוק אחר שמחייב הערכות טכנולוגית משמעותית, כפי שמחייב חוק זה.

הבנקאות הפתוחה, לדבריו, נועדה ליצור תשתית שתחייב את הבנקים לשתף את המידע על הלקוחות שלהם עם צדדים שלישיים - בנקים אחרים, פינטקים, נותני אשראי ועוד, שהלקוח נותן להם אישור לגשת לחשבון הבנק שלו. זאת, מתוך תפיסה שהמידע שייך ללקוח והוא יכול להחליט מה לעשות עם המידע. "זה פרויקט מתמשך, שהתחלנו לפני מספר שנים, ובעל פוטנציאל לשנות את המבנה התחרותי במערכת הפיננסית", אומר חחישאוילי.

מעבר לעובדה שמדובר בשיתוף מידע, הרפורמה גם נועדה ליצור תחרות. "פתחנו פתח לשיתופי פעולה נוספים בין בנקים לבין פינטקים או צדדים אחרים באמצעות תשתית API, שזו השפה בה מערכות יכולות לדבר אחת עם השנייה. בעולם התפתחו עוד שירותים שנוצרו לאחר שפינטקים חברו לבנקים ואיפשרו לכל בנק שיהיה יצירתי לתת שירותים נוספים ללקוחות שלו - הודות לאותה תשתית. ראינו בעולם בנקים שמשתמשים ב-API כדי להעביר לגוף פיננסי אחר שרוצה לגייס לקוח חדש את המידע על הלקוח הנדרש לצרכי איסור הלבנת הון".

שחקנים חדשים

בהקשר הזה, חשוב לחחיאשוילי להעיר שתי הערות: "הראשונה היא, שכשאנחנו מדברים על בנקאות פתוחה, לא רק העולם הבנקאי צריך להיות חלק ממנה אלא גם שחקנים נוספים, כדי לאפשר הסתכלות הוליסטית על כל המידע הפיננסי של הלקוח. ההערה השנייה, בעולם, בנקאות פתוחה מתייחסת לתנועות עו"ש ותנועות כרטיסי האשראי. בישראל קבענו מידע רחב יותר, שכולל גם אשראי, פיקדונות וניירות ערך.

"במסגרת הבנקאות הפתוחה, אנחנו פועלים גם לאפשר יזום תשלומים, שבמסגרתו לקוח יוכל לאפשר לצד שלישי להיכנס לחשבון שלו הלקוח ולבצע פעולות. בשלב ראשון, הכוונה בעיקר להוראות תשלום, אך זה יכול להתפתח גם לפעולות אחרות בחשבון", אומר סגן המפקח על הבנקים.

החלטתם לעשות את הרפורמה בשלבים. מדוע?
"בהוראה שהוצאנו כבר בתחילת שנת 2020 קבענו ששיתוף המידע ייקבע בשלבים, כאשר בשלב ראשון יהיה המידע הנובע מפעילות העו"ש, לאחר מכן, המידע על כרטיסי האשראי, המידע על אשראי ופיקדונות, ולבסוף המידע על כרטיסי אשראי. התהליך הוא כזה, שאנחנו מגדירים סטנדרט אחיד לכל פריט מידע, כך שצד שלישי שיאסוף את המידע ממספר מקורות מידע, בנקים, יוכל להשוות תפוחים לתפוחים. העבודה הזו לוקחת זמן. הרגולטור מגדיר את הסטנדרט, מוריד אותו למערכת הבנקאית ואז הם צריכים להתאים את הפריט בהתאם במערכות שלהם. הדברים האלו לוקחים זמן".

סיבה אחרת לעיכוב נובעת, לטענתו, מאימוץ סטנדרט בינלאומי של קבוצת ברלין (קבוצה בינלאומית של גופים פיננסיים הפועלים בבנקאות פתוחה באירופה וקובעים סטנדרט ליישום החקיקה בנושא באירופה), על מנת שפינטקים שפועלים בארץ יוכלו לעבוד בחו"ל, ללא צורך לפתח מחדש את המערכות שלהם. "הבחירה בסטנדרט הבינלאומי גם היא משפיעה על לוחות הזמנים של היישום, שכן בעולם הסטנדרט הקיים הוא ביחס לעו"ש, לכרטיסי אשראי ולייזום תשלומים. אבל סטנדרט שנוגע לאשראי, פיקדונות וני"ע לא קיים בעולם, ואנחנו מפתחים אותו", הוא אומר ומוסיף: "בסופו של דבר ביחס לפרמטרים אלו אנחנו נקדים את מה שקורה בעולם".

אז הדחייה היא לא כי הבנקים המסורתיים רוצים למסמס את הרפורמה?
"אני מכיר את הטענות האלה, אבל בשנים האחרונות דווקא ראינו שהבנקים פעלו על פי ההוראות שלנו כדי לאפשר את פתיחת המידע ועל פי לוחות זמנים שקבענו. לדוגמה, השלב הראשון, מידע על תנועות בעו"ש, כבר נפתח ועלה לאוויר באפריל 2021, והבנקים וחברות כרטיסי אשראי יכולים לגשת למידע בגופים אחרים להם. היות ויש דרישות נוספות בחקיקה, ייתכן ויידרש זמן נוסף לפיתוחים טכנולוגיים. אולם, בכל מקרה, אנחנו סבורים, שבנקים שיבינו זאת יוכלו להשתמש בבנקאות הפתוחה להגברת הכוח התחרותי שלהם, ולכן גם להם יש אינטרס להיות חלק מהרפורמה".

האיום מאמזון

מי יחולל את התחרות - הפינטקים או הבנקים הקטנים והבינוניים?
הפינטקים יכולים לחולל תחרות כשהם באים עם החדשנות המאפיינת אותם, אבל עיקר התחרות, לדעתי, תבוא דווקא מהחיבורים - פינטק עם בנק קטן או בינוני שיתחרה בבנקים הגדולים. בעולם כזה יש מקום גם לבנקים קטנים שיכולים להביא לצמיחה ותחרות".

היכן אתה רואה את עיקר התחרות - בעו"ש, בהלוואות, באשראי העסקי?
"הפעילות בעו"ש ובכרטיסי האשראי נותנת המון מידע. בתנועות העו"ש אתה רואה כמה משלם הלקוח על עמלות וריביות, אבל אשראי ופיקדונות וגם ני"ע יקפיצו עוד יותר את התחרות, כי אפשר יהיה לעשות אנליזה יותר טובה על הלקוח וכך גם לתמחר את השירותים והעלויות בצורה טובה יותר, כך שכשהמידע יהיה פתוח זה יגדיל את התחרות. המידע זה החסם העיקרי וכשזה יהיה פתוח יקטנו הפערים בין מי שמנהל את הלקוח למי שיכול להציע לו הצעות ערך.

מעבר להוזלת עלויות, אתה צופה שהרפורמה גם תקדם את החדשנות הטכנולוגית בבנקאות?
"בוודאי ורואים את זה כבר קורה. רואים גידול בשיתופי הפעולה של הבנקים עם פינטקים. המערכת הבנקאית מבינה שהיא צריכה לתת ערך ללקוחות שלה ולהעניק להם את רמת השירות שהם הורגלו אליה מהמדיה החברתית. צריך גם לזכור, שברקע יש את הסיכון שהביג-טקים (פייסבוק, אמזון, גוגל וכו'), יכנסו לעולמות הפיננסים, בעולם וגם בישראל, ולכן הבנקים יצטרכו להציע לצרכן רמת שירות כפי שמציעים אותם ביג-טקים".

עומס על המערכת

הבנקים ביקשו לגבות כסף על העברת המידע של הלקוחות למתחרים ולפינטקים מעבר לכמות מסויימת. אתה חושב שזה נכון לגבות כסף על מידע ששייך ללקוחות? כשעוברים קופת חולים לא מבקשים מאיתנו לשלם על העברת התיק הרפואי שלנו.
"יישמנו בישראל את המודל האירופאי לגביית תשלום. ככה זה עובד באירופה. כלומר, פינטק שקיבל את אישור הלקוח, שהוא תקף לתקופה, יכול לגשת למידע של הלקוח עד ארבע פעמים ביום ללא תשלום, וזה אמור להספיק למרבית הגופים. אם הלקוח הוא שיוזם את הכניסה לקבלת מידע ולא הפינטק, זה לא נספר בתוך הארבע פעמים ביום, ואז הלקוח יכול להיכנס כמה שהוא רוצה. בסופו של דבר, בהצעת החוק נקבע איזון בין העובדה שמדובר במידע של הלקוח, ולכן יש הצדקה לתת אותו בחינם, לבין העובדה שיש עלות גבוהה לגשת למערכות ולמשוך את המידע. אם לא תהיה עלות, כפי שנקבע, אז הרבה גופים ייכנסו למערכות כל הזמן וזה ייצור עומס על מערכות הבנקים ויתקע אותן".

עוד כתבות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות