גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הבנקים בישראל יצטרכו לתת שירות ברמה של אמזון"

רפורמת הבנקאות הפתוחה תחולל תחרות שהיא גדולה בהרבה מהבנקים, מסביר סגן המפקח על הבנקים, דני חחיאשווילי ● "כבר היום רואים גידול בשת"פים של הבנקים עם פינטקים, ועיקר התחרות תבוא דווקא מהחיבורים - פינטק עם בנק קטן או בינוני שיתחרה בבנקים הגדולים"

דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל
דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

"המערכת הבנקאית די ערוכה לקדם את הבנקאות הפתוחה, היות ובנק ישראל הנחה את הבנקים להיערך, הרבה לפני שהיה חוק", כך טוען דניאל חחיאשוילי, סגן המפקח על הבנקים, מנהל אגף טכנולוגיה וחדשנות, ומי שבאגף שלו מקודמת רפורמת הבנקאות הפתוחה. לוחות הזמנים ליישום הרפורמה, לשיטתו, הם "קצרים בהרבה" מכל חוק אחר שמחייב הערכות טכנולוגית משמעותית, כפי שמחייב חוק זה.

הבנקאות הפתוחה, לדבריו, נועדה ליצור תשתית שתחייב את הבנקים לשתף את המידע על הלקוחות שלהם עם צדדים שלישיים - בנקים אחרים, פינטקים, נותני אשראי ועוד, שהלקוח נותן להם אישור לגשת לחשבון הבנק שלו. זאת, מתוך תפיסה שהמידע שייך ללקוח והוא יכול להחליט מה לעשות עם המידע. "זה פרויקט מתמשך, שהתחלנו לפני מספר שנים, ובעל פוטנציאל לשנות את המבנה התחרותי במערכת הפיננסית", אומר חחישאוילי.

מעבר לעובדה שמדובר בשיתוף מידע, הרפורמה גם נועדה ליצור תחרות. "פתחנו פתח לשיתופי פעולה נוספים בין בנקים לבין פינטקים או צדדים אחרים באמצעות תשתית API, שזו השפה בה מערכות יכולות לדבר אחת עם השנייה. בעולם התפתחו עוד שירותים שנוצרו לאחר שפינטקים חברו לבנקים ואיפשרו לכל בנק שיהיה יצירתי לתת שירותים נוספים ללקוחות שלו - הודות לאותה תשתית. ראינו בעולם בנקים שמשתמשים ב-API כדי להעביר לגוף פיננסי אחר שרוצה לגייס לקוח חדש את המידע על הלקוח הנדרש לצרכי איסור הלבנת הון".

שחקנים חדשים

בהקשר הזה, חשוב לחחיאשוילי להעיר שתי הערות: "הראשונה היא, שכשאנחנו מדברים על בנקאות פתוחה, לא רק העולם הבנקאי צריך להיות חלק ממנה אלא גם שחקנים נוספים, כדי לאפשר הסתכלות הוליסטית על כל המידע הפיננסי של הלקוח. ההערה השנייה, בעולם, בנקאות פתוחה מתייחסת לתנועות עו"ש ותנועות כרטיסי האשראי. בישראל קבענו מידע רחב יותר, שכולל גם אשראי, פיקדונות וניירות ערך.

"במסגרת הבנקאות הפתוחה, אנחנו פועלים גם לאפשר יזום תשלומים, שבמסגרתו לקוח יוכל לאפשר לצד שלישי להיכנס לחשבון שלו הלקוח ולבצע פעולות. בשלב ראשון, הכוונה בעיקר להוראות תשלום, אך זה יכול להתפתח גם לפעולות אחרות בחשבון", אומר סגן המפקח על הבנקים.

החלטתם לעשות את הרפורמה בשלבים. מדוע?
"בהוראה שהוצאנו כבר בתחילת שנת 2020 קבענו ששיתוף המידע ייקבע בשלבים, כאשר בשלב ראשון יהיה המידע הנובע מפעילות העו"ש, לאחר מכן, המידע על כרטיסי האשראי, המידע על אשראי ופיקדונות, ולבסוף המידע על כרטיסי אשראי. התהליך הוא כזה, שאנחנו מגדירים סטנדרט אחיד לכל פריט מידע, כך שצד שלישי שיאסוף את המידע ממספר מקורות מידע, בנקים, יוכל להשוות תפוחים לתפוחים. העבודה הזו לוקחת זמן. הרגולטור מגדיר את הסטנדרט, מוריד אותו למערכת הבנקאית ואז הם צריכים להתאים את הפריט בהתאם במערכות שלהם. הדברים האלו לוקחים זמן".

סיבה אחרת לעיכוב נובעת, לטענתו, מאימוץ סטנדרט בינלאומי של קבוצת ברלין (קבוצה בינלאומית של גופים פיננסיים הפועלים בבנקאות פתוחה באירופה וקובעים סטנדרט ליישום החקיקה בנושא באירופה), על מנת שפינטקים שפועלים בארץ יוכלו לעבוד בחו"ל, ללא צורך לפתח מחדש את המערכות שלהם. "הבחירה בסטנדרט הבינלאומי גם היא משפיעה על לוחות הזמנים של היישום, שכן בעולם הסטנדרט הקיים הוא ביחס לעו"ש, לכרטיסי אשראי ולייזום תשלומים. אבל סטנדרט שנוגע לאשראי, פיקדונות וני"ע לא קיים בעולם, ואנחנו מפתחים אותו", הוא אומר ומוסיף: "בסופו של דבר ביחס לפרמטרים אלו אנחנו נקדים את מה שקורה בעולם".

אז הדחייה היא לא כי הבנקים המסורתיים רוצים למסמס את הרפורמה?
"אני מכיר את הטענות האלה, אבל בשנים האחרונות דווקא ראינו שהבנקים פעלו על פי ההוראות שלנו כדי לאפשר את פתיחת המידע ועל פי לוחות זמנים שקבענו. לדוגמה, השלב הראשון, מידע על תנועות בעו"ש, כבר נפתח ועלה לאוויר באפריל 2021, והבנקים וחברות כרטיסי אשראי יכולים לגשת למידע בגופים אחרים להם. היות ויש דרישות נוספות בחקיקה, ייתכן ויידרש זמן נוסף לפיתוחים טכנולוגיים. אולם, בכל מקרה, אנחנו סבורים, שבנקים שיבינו זאת יוכלו להשתמש בבנקאות הפתוחה להגברת הכוח התחרותי שלהם, ולכן גם להם יש אינטרס להיות חלק מהרפורמה".

האיום מאמזון

מי יחולל את התחרות - הפינטקים או הבנקים הקטנים והבינוניים?
הפינטקים יכולים לחולל תחרות כשהם באים עם החדשנות המאפיינת אותם, אבל עיקר התחרות, לדעתי, תבוא דווקא מהחיבורים - פינטק עם בנק קטן או בינוני שיתחרה בבנקים הגדולים. בעולם כזה יש מקום גם לבנקים קטנים שיכולים להביא לצמיחה ותחרות".

היכן אתה רואה את עיקר התחרות - בעו"ש, בהלוואות, באשראי העסקי?
"הפעילות בעו"ש ובכרטיסי האשראי נותנת המון מידע. בתנועות העו"ש אתה רואה כמה משלם הלקוח על עמלות וריביות, אבל אשראי ופיקדונות וגם ני"ע יקפיצו עוד יותר את התחרות, כי אפשר יהיה לעשות אנליזה יותר טובה על הלקוח וכך גם לתמחר את השירותים והעלויות בצורה טובה יותר, כך שכשהמידע יהיה פתוח זה יגדיל את התחרות. המידע זה החסם העיקרי וכשזה יהיה פתוח יקטנו הפערים בין מי שמנהל את הלקוח למי שיכול להציע לו הצעות ערך.

מעבר להוזלת עלויות, אתה צופה שהרפורמה גם תקדם את החדשנות הטכנולוגית בבנקאות?
"בוודאי ורואים את זה כבר קורה. רואים גידול בשיתופי הפעולה של הבנקים עם פינטקים. המערכת הבנקאית מבינה שהיא צריכה לתת ערך ללקוחות שלה ולהעניק להם את רמת השירות שהם הורגלו אליה מהמדיה החברתית. צריך גם לזכור, שברקע יש את הסיכון שהביג-טקים (פייסבוק, אמזון, גוגל וכו'), יכנסו לעולמות הפיננסים, בעולם וגם בישראל, ולכן הבנקים יצטרכו להציע לצרכן רמת שירות כפי שמציעים אותם ביג-טקים".

עומס על המערכת

הבנקים ביקשו לגבות כסף על העברת המידע של הלקוחות למתחרים ולפינטקים מעבר לכמות מסויימת. אתה חושב שזה נכון לגבות כסף על מידע ששייך ללקוחות? כשעוברים קופת חולים לא מבקשים מאיתנו לשלם על העברת התיק הרפואי שלנו.
"יישמנו בישראל את המודל האירופאי לגביית תשלום. ככה זה עובד באירופה. כלומר, פינטק שקיבל את אישור הלקוח, שהוא תקף לתקופה, יכול לגשת למידע של הלקוח עד ארבע פעמים ביום ללא תשלום, וזה אמור להספיק למרבית הגופים. אם הלקוח הוא שיוזם את הכניסה לקבלת מידע ולא הפינטק, זה לא נספר בתוך הארבע פעמים ביום, ואז הלקוח יכול להיכנס כמה שהוא רוצה. בסופו של דבר, בהצעת החוק נקבע איזון בין העובדה שמדובר במידע של הלקוח, ולכן יש הצדקה לתת אותו בחינם, לבין העובדה שיש עלות גבוהה לגשת למערכות ולמשוך את המידע. אם לא תהיה עלות, כפי שנקבע, אז הרבה גופים ייכנסו למערכות כל הזמן וזה ייצור עומס על מערכות הבנקים ויתקע אותן".

עוד כתבות

ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: מוטי מילרוד, פול ''הארץ''

החל מינואר: דמי הקיום של משרתי השירות הלאומי יעלו בכ-50%

סכום דמי הקיום הבסיסיים למשרתי השירות הלאומי יעלה לכ-810 שקל בחודש, במקום 540 שקל כיום ● עלות ההחלטה, שתיכנס לתוקף לאחר אישור ועדת התעריף של הכנסת, היא כ-60 מיליון שקל, אשר יוקצו מתקציב משרד רה"מ ומשרד האוצר ● רה"מ בנט: "כמו שהעלינו את שכר חיילינו ששומרים על ביטחון ישראל, כך היה ראוי להעלות את שכר השירות הלאומי"

אודי עטר סמנכ''ל חטיבת לקוחות פרטיים בזק / צילום: דוברות בזק

אנליסיס ממליצה למפעילים ללמוד מהניסיון של בזק בפיתוח נתב עצמאי

חברת הייעוץ הבינלאומית אנליסיס מייסון חיברה ניתוח על המהלך של בזק בפיתוח נתב עצמאי והמשמעויות שלו לרווחיותה ● הניתוח משבח את האסטרטגיה של בזק שהעמידה במרכז את הנתב BE כמנוע צמיחה וכאמצעי מבדל מול התחרות

סמדר ברבר צדיק / צילום: רמי זרנגר

מ-150 אלף ל-50 אלף: הבינלאומי מפחית את סכום הכניסה לייעוץ השקעות

רף הכניסה הגבוה בכל הבנקים היווה עד עכשיו חסם בפני לקוחות עם עשרות אלפי שקלים בודדים • הייעוץ ייעשה הן באמצעות מרכזי הייעוץ של הבנק והן באמצעות מערכת דיגיטלית

הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

נעילה ירוקה בת"א: פוקס זינקה ב-5%, רמי לוי נחלשה אחרי הדוחות

מדד ת"א 35 טיפס בכ-0.5%, ומדד ת"א 90 עלה ב-1% ● המסחר בוול סטריט נפתח בעליות של עד 1% ● דוחות: ורידיס ועלבד עברו להפסד ● עליות חדות במחירי הנפט, השקל שוב נחלש מול הדולר

מפעל עלבד / צילום: איל יצהר

המפיץ האמריקאי שהלם בעלבד: מציגה הפסד רבעוני של כ-46 מיליון שקל

יצרנית המטליות הלחות הפרישה 35 מיליון שקל לירידת ערך מלאי וחוב מסופק ובמקביל הכירה בירידת ערך של רכוש קבוע בארה"ב

עו''ד כרמית שחיבר / צילום: אור גרין

ארגון פרילנסרים חדש יוצא לדרך: האם הפעם זה יעבוד?

הארגון, שסיסמתו היא "חופשי זה (לא) לגמרי לבד", מבטיח לקדם זכויות באמצעות חקיקה (דוגמת זכויות בביטוח לאומי למקרה של מחלה, פציעה, דמי לידה וכיוצא באלה), ובאמצעות שיפור המצב מול רשויות המס ● וגם: מעבדת החדשנות של מאסטרקארד ו-Enel X בבאר שבע נחנכה ● אירועים ומינויים

יהודה בן אסאייג, מנכ''ל מנורה מבטחים / צילום: יעל צור

מנורה מבטחים: הרווח מתחילת השנה הוכפל ל-578 מיליון שקל

בעוד שהרווח של מנורה בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד על יותר מחצי מיליארד שקל, ברבעון השלישי הוא הסתכם ב-140 מיליון שקל לעומת כ-312 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בשל רווח קטן יותר מההשקעות • התשואה על ההון במונחים שנתיים הסתכמה בכ-16%

טל הראל-מתתיהו, ראש מטה המפקח על הבנקים / צילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל חשף: 10,000 בקשות ניוד במערכת המעבר בין הבנקים

בפיקוח על הבנקים הביעו שביעות רצון באשר למספר המשתמשים במערכת לניוד בקליק מאז נכנסה לפעולה בחודש ספטמבר ● ראש מטה המפקח על הבנקים, טל הראל-מתתיהו: יש אינדיקציות שלקוחות ביקשו לעזוב והבנק הקיים הציע להם הצעת ערך טובה יותר, כך שהם ביטלו את בקשת המעבר

שר החוץ יאיר לפיד / צילום: רונן טופלברג

ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה במשרד החוץ

לאחר ההכרזה יוכל הוועד לנקוט עיצומים נרחבים בעוד כשבועיים ולשבש את פעולת המשרד, החשובה במיוחד בימי הגבלות הקורונה החדשות ● ועד העובדים: "מזה מספר שנים שתנאי ההעסקה של עובדי משרד החוץ בארץ ובעולם מורעים באופן שיטתי ומגמתי"

תמיר כהן, יו”ר ומנכ”ל שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

העסקים כרגיל אבל המניה יורדת: כך משפיעה עזיבת הבכירים על שיכון ובינוי

עזיבתם המפתיעה של מנכ"לי שתי חברות בנות, לצד החשש מגניזת הנפקתה של שו"ב אנרגיה, מכבידים על מניית ענקית הנדל"ן והתשתיות ● שיכון ובינוי: "לא ידענו על עזיבת הבכירים, ולא נחמד שזה קרה באותו היום. התזמון היה בעייתי, אבל ברמת ניהול העסק אנחנו לא רואים פגיעה משמעותית מהעזיבות"

ארז חלפון, יו''ר קצא''א / צילום: קצא''א

דיון סוער בכנסת על הסכמי קצא"א: "חברה שהיא עבריינית סביבתית סדרתית"

לתדהמת חברי הכנסת, בדיון שנערך היום במשכן, טענו בקצא"א שהגדלת שינוע הנפט תשפר את מיומנות החברה בטיפול במכליות ובכך יקטן הסיכוי לתקלות ● עוד לפי החברה, ב-2020 נחתם הסכם בהיקפי שינוע גדולים מאלו שסוכמו מול איחוד האמירויות, למשך שנה ● ח"כ אלון טל: "מעולם לא ראיתי גורם שכל כך מתחמק, ומציג דיס אינפורמציה באופן קבוע"

לי קא-שינג איש עסקים סיני / צילום: איל יצהר

פרטנר: הסיבוב החלומי של המשקיעה הזרה, הכישלון של הטייקונים המקומיים

ההשקעה במניות השליטה בחברת התקשורת הישראלית פרטנר "הפילה" בעבר את אילן בן דב ואת חיים סבן ● לעומתם, האצ'יסון מהונג קונג לא רק שרשמה אקזיט מרשים על השקעתה בפרטנר, אלא גם מחזירה לעצמה כעת את מלוא המימון שהעמידה בזמנו לרוכשי השליטה

מנכ''ל פרטנר אבי צבי / צילום: ישראל שם טוב

פרטנר הפרישה 10 מיליון שקל בשל צפי לנטישת מנויי טלוויזיה בגלל עליית מחירים

למרות זאת מציגה חברת התקשורת, שעומדת בפני העברת שליטה לקבוצת גבאי-רודב, דוחות טובים ● רשמה רווח של 24 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת הפסד ברבעון המקביל אשתקד

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

דוחות כלל: רווח של מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים

בתקופה המקבילה עמד ההפסד של כלל על 80 מיליון שקל ● היקף הנכסים המנוהלים עלה ב-13% ועמד על 268 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי

השקת השידורים של הערוץ באפיק 14. שינוי דפוסי צפייה דורש הרבה מאוד זמן וסבלנות כספית / צילום: צילום מסך

השראה מפוקס ניוז: האם המיתוג החדשותי של ערוץ 14 יכול להצליח?

עם גרעין צופים קטן אך קשה ומיקוד בתוכן חדשותי, ערוץ 20 מנסה לשנות את מעמדו בתודעה הציבורית ● אלא שאם הערוץ "קופץ כיתה" במקום שהוא מבקש לתפוס במפת התקשורת, כדאי אולי שתירשם קפיצה גם בדרישות הרגולטוריות ממנו

בניין הקפיטול בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Andrea Izzotti

הדמוקרטים מתמודדים עם שינויים בהצעת חוק העולה 2 טריליון דולר

פריטים נוספים ברשימת המשימות למחוקקים: שמירה על מימון הממשלה, העלאת תקרת החוב והעברת חוק תקציב הביטחון

אורי לוין, מנכ''ל דיסקונט / צילום: יח''צ

בנק דיסקונט השלים הנפקת אג"ח בהיקף של 4.6 מיליארד שקל

מדובר בהנפקה של שלוש סדרות חוב, כשהביקושים במכרז עמדו על כ-5.8 מיליארד שקל • הגיוס נועד לאפשר לבנק להגדיל את תיק האשראי, אחד מיעדי האסטרטגיה שלו • לאומי הנפיק בשבוע שעבר שתי סדרות וגייס יותר מ-2 מיליארד שקל

שמעיה רייכמן / צילום: יח''צ וויידלי

בית המשפט הטיל צו עיקול: האם שמעיה רייכמן מתנער מהלוואת מיליונים שנטל?

קבוצת משקיעים פרטיים שהלוו לרייכמן 5.5 מיליון שקל ב-2018 לצורך ביצוע פרויקט תמ"א, ביקשה להוציא את צו העיקול לאחר שעורך דינו טען כי מסמכי ההלוואה כלל אינם מוכרים לרייכמן ● רייכמן: "מדובר בתביעות חסרות בסיס של מי שהשקיעו כספים בפרויקט שטרם הסתיים"

העובדים שמרוצים גם בזמני משבר / צילום: Shutterstock

מקורונה ועד זעזועים בהנהלה: הכירו את העובדים שמרוצים גם בזמני משבר

ברשימת 150 המעסיקים הטובים בישראל מופיעות גם חברות שחוו משברים כלכליים, תדמיתיים ומנהיגותיים ● מומחים לתרבות ארגונית מנתחים את הפער שבין מצב החברה לאופן שבו העובדים תופסים אותה ● פרויקט מיוחד 

מפעל TSMC בטייוואן / צילום: Shutterstock

היזם בן ה-57 שהיה לו פתרון אבל לא "בעיה" - ובנה את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

השם TSMC מוכר הרבה פחות מזה של גוגל ופייסבוק, אבל הכוח שלה בשוק לא פחות גדול משלהן ● בתוך 30 שנה הפכה חברת ייצור השבבים הטיוואנית למונופול שכל החברות הגדולות - מאפל ואמזון ועד וואווי ואנבידיה - תלויות בשירותיה, ואפילו מגדירות אותה "אוויר לנשימה" ● עד כמה גם אנחנו בישראל תלויים בה ומה יקרה בעתיד? ● האזינו