גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"החריגה ביתרות המט"ח מסכנת את המוניטין של בנק ישראל"

היקף יתרות המט"ח גבוה פי 2 מהיעד שקבע נגיד בנק ישראל, ומבקר המדינה ממליץ להכין תוכנית מגרה למימוש חלק מהיתרות ● מדוע בנק ישראל נמנע מלמכור דולרים בזינוק החד במרץ אשתקד? לפי בנק ישראל: "גם אם זה היה מרגיע את השוק, מכירה מהיתרות הייתה מסמלת לשווקים שרמת שער החליפין אליו הגיע השער מפוחתת דיה, דבר בעל השלכות מדיניות" ● דוח מבקר המדינה

בניין בנק ישראל בירושלים / צילום: אורית דיל
בניין בנק ישראל בירושלים / צילום: אורית דיל

הגידול החד שנרשם בעשור האחרון בהיקף יתרות המט"ח של בנק ישראל גבוה בהרבה מההיקף הרצוי שנקבע על ידי הבנק, ומטיל סיכון על מוניטין בנק ישראל - כך לפי דוח הביקורת של מבקר המדינה ל-2021.

רמת יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו בחודש ספטמבר האחרון לשיא של 206 מיליארד דולר - רמה הגבוהה כמעט פי 2 מזו הרצויה שאשרר נגיד בנק ישראל ביוני 2020. בשנה שעברה נרשם גידול חריג בהיקף של כ-14.7 מיליארד דולר ברמת היתרות בשל העברות הממשלה במשך משבר הקורונה. אבל גם בנטרול משבר הקורונה היתרות היו עוברות את היעד שקבע נגיד בנק ישראל.

מבקר המדינה מתריע כי מדובר ב"סטייה מהותית" מהרף העליון לרמה הרצויה שעודכנה מעלה על ידי הנגיד ביוני של 2020, בעוד החזקת יתרות עודפות עלולה להטיל "סיכון מוניטין על בנק ישראל".

יתרות המט"ח מהוות מלאי חירום של מטבע חוץ לעת משבר, במיוחד נוכח הסיכונים הגאופוליטיים שיש לישראל או משבר נזילות כפי שנרשם אשתקד, אז בנק ישראל השתמש לראשונה ביתרות המט"ח על מנת בעסקאות החלף כדי להזרים דולרים לגופים המוסדיים בשוק.

יותר מ-50% מהתוצר של המשק

הביקורת העלתה כי לא נמצא תיעוד לכך שבנק ישראל בחן צעד של מכירת מט"ח על מנת להרגיע את השוק, בעת בה שער החליפין הגיע בשיאו לכדי 3.862 שקלים לדולר. בבנק ישראל הסבירו למבקר, כי "צורכי המערכת הפיננסית לדולר היו מוגברים באופן יוצא דופן כתוצאה מהצורך של גופים מוסדיים להעביר מט"ח בגין נגזרות בשוקי מניות בחו"ל. מדובר בצרכי נזילות זמניים ולכן הדרך המתאימה לטפל בצרכים אלה היא להפעיל כלי נזילות, קרי עסקאות החלף...", עוד ציין בנק ישראל כי "ניתן היה למכור מט"ח באותה העת, פעולה שגם היתה מרגיעה את השוק, אך מכירת מט"ח מיתרות הבנק, היתה מסמלת לשווקים שרמת שער החליפין אליו הגיע השער מפוחתת דיה להערכת הבנק, דבר בעל השלכות מדיניות". עוד ציין בנק ישראל בתשובתו כי מכירת היתרות בתקופת המשבר "הייתה כרוכה בהשלכות שונות שהיה בהן כדי לפגוע בהשגת מטרות הבנק ובמדיניותו".

יחד עם זאת, יתרות המט"ח של בנק ישראל כבר מהוות יותר מ-50% מהתוצר של המשק. רמה זו מוגדרת על ידי מבקר המדינה כ"רמה גבוהה לפי כל גישות האמידה המקובלות", העומדות על כ-15% עד 22% מהתוצר, כך לפי מבקר המדינה. יחד עם זאת, קבוצת הביקורת של יתרות המט"ח אליהן נעשתה ההשוואה לישראל על-ידי המבקר, היתה ביחס לתוצר, ובקרב מדינות כמו פולין או דרום אפריקה. חלק מהכלכלנים יגידו שצריך היה לקיים את ההשוואה אך מול מדינות שיש להן עודף גבוה בחשבון השוטף בדומה לישראל (כמו שוויץ - שם שיעור היתרות מעל ל-100% מהתל"ג), או שיעור יצוא דומה לזה של ישראל (כמו דרום קוריאה, טאיוואן וסינגפור). ביחס אל מדינות אלו, רזרבות המט"ח של ישראל לא בהכרח חריגות. מעבר לכך, בשנים לא תקציב מדינה מאושר, סוכנויות הדירוג הבינלאומיות לא שינו את דירוג האשראי למשק נוכח רזרבות המט"ח הגבוהות.

60% מהגידול ביתרות המט"ח - כתוצאה מהרכישות של בנק ישראל

בניגוד לשנות ה-90, אז בנק ישראל העביר רווחים לתקציב המדינה, המבקר מציין כי הגידול החריג בהיקף היתרות יצר התחייבויות גדולות במאזן הבנק בהיקף של כ-555 מיליארד שקל, וגירעון מצטבר בהון של כ-70 מיליארד שקל, נכון לדצמבר 2020. שיעור התשואה העודפת של ניהול היתרות באותן שנים היה 1.94% בלבד. מצד שני, מבקר המדינה קובע כי ללא התערבות בנק ישראל במט"ח, תיסוף השקל והסטייה מיעד האינפלציה היו גבוהים יותר.

היתרות מצטברות ברובן נוכח התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח בניסיון למתן את ההשפעות של תנועות הון משמעותיות במטרה לשמור על יציבות המשק. בנק ישראל רוכש מעת לעת דולרים בשוק על מנת למתן את התחזקות השקל שפוגעת ביצואנים, ומתמודד עם שטף הדולרים שמוזרם למשק כתוצאה ממכירת הגז הישראלי והאקזיטים של ענף ההיי-טק.

מבקר המדינה דרש מבנק ישראל נימוקים לפשר היתרות העודפות לפי בנק ישראל, 60% משיעור הגידול ברמת היתרות בין השנים 2013 ל-2020 מיוחס לרכישות המט"ח שביצע בשוק. בתגובה ששלח בנק ישראל למבקר ביוני האחרון, הוסבר כי החריגה מהרף העליון של הרמה הרצויה נותרה נמוכה עד דצמבר 2018 ונאמדה בכ-5 מיליארד דולר, וכי רק במהלך 2019 גדלה הסטייה לכ-16 מיליארד דולר בדצמבר 2019. זאת כתוצאה מרכישות בהיקף של כ-4 מיליארד דולר ומרווחים בהיקף של כ-6 מיליארד דולר שהיוו כ-60% מהגידול.

עוד הדגיש הבנק כי הגידול המשמעותי בחריגה חל רק במהלך 2020 ועיקרו נבע מרכישות בהיקף של כ-21 מיליארד דולר, מהפקדות מט"ח של האוצר בהיקף של כ-15 מיליארד דולר ומרווחים בהיקף של כ-11 מיליארד דולר. זאת על רקע משבר הקורונה והרעת התנאים הכלכליים במשק שדרשו מבנק ישראל להפעיל מספר כלים שנועדו לסייע בהתמודדות עם המשבר ולצמצם את הפגיעה הכלכלית.

בשורה התחתונה, המבקר ממליץ במידת הצורך לפעול להסדרת החריגה ביתרות המט"ח, ולבחון, באישור האוצר, את העקרונות שעל פי הם יחליט הנגיד על הרמה הרצויה של יתרות המט"ח לטווח הארוך. כפי שנעשה ארבע פעמים בעשור החולף. באופן יותר פרקטי, המבקר ממליץ להכין תוכנית מגרה, לבחינת הוועדה המוניטרית, למימוש היתרות העודפות כדי להפחית את סיכון המוניטין המוטל על בנק ישראל. 

בנק ישראל מסר בתגובה לדוח כי "מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח הוכיחה את עצמה בעשור האחרון ואפשרה למשק הישראלי לבצע התאמה מדורגת לתהליך תיסוף שער החליפין, שנבע ברובו מהתנאים הבסיסיים הטובים של המשק הישראלי. לראיה, התהליך התבצע תוך גידול מתמשך ביצוא השירותים, וללא זעזועים ותשלום מחירים כואבים כגון גלי פיטורים נרחבים וסגירת מפעלים המונית, שהיו עלולים להתרחש אם היה מתבצע ייסוף חד ומהיר, שלא היה מאפשר לתעשייה להסתגל בהדרגה.

"ניהול המדיניות המוניטרית הוא התפקיד המרכזי של בנק ישראל על פי החוק ופעילות בשוק המט"ח היא אחד מהכלים להשגת מטרותיו ולמילוי תפקידיו. העלייה ביתרות בשנים האחרונות נובעת בעיקרה מרכישות מט"ח שביצע הבנק, שהופעלו כחלק מכלי המדיניות והיוו תחליף מושכל לכלי מדיניות אחרים; סכומים ניכרים במט"ח שהופקדו על ידי המדינה בבנק ישראל; ומהעובדה שהתשואה על היתרות עלתה בשנים האחרונות.

"יתרת מט"ח משמעותית היא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל וסייעה לבנק ישראל בהפעלת כליו וסייעה בין היתר לכלכלה הישראלית לצלוח את משבר הקורונה עם פגיעה קטנה יחסית בהשוואה לעולם. ארסנל כלי המדיניות המיוחדים שבנק ישראל הפעיל, ובכללו כלי המט"ח, איפשר יצירת ודאות לשווקים.

"עמדת הבנק לסעיפים השונים מופיעה בדוח ובנק ישראל ימשיך לעשות את עבודתו נאמנה כפי שביצע אותה עד כה. אנו מודים למבקר המדינה על העבודה שנעשתה בנושא".

עוד כתבות

דובאי / צילום: Shutterstock, Steven Bostock

שני עד שישי: באיחוד האמירויות עוברים לשבוע עבודה מותאם למערב

מדינות המפרץ, שדובאי ואבו דאבי הן חלק מהן, יעברו לשבוע עבודה של ארבעה וחצי ימים, שיתחיל ביום שני וייגמר ביום שישי בצהריים

מנגנון ה–DAO / צילום: Shutterstock

הכירו את ה-DAO - שיטת הקריפטו להשקעות קבוצתיות

מנגנון ה-DAO נועד לאגד משקיעים סביב מטרה מסוימת, עם הנפקת טוקנים המקנים זכויות הצבעה לחבריו, שברכישתם נאסף הכסף עבור המטרה שהוגדרה ● עו"ד יונתן אירם, מומחה למטבעות דיגיטליים ובלוקצ'יין: "זה הוקם מתוך אידיאולוגיה, כמו שממציאי המטבעות הדיגיטליים רצו שהכסף יהיה מבוזר, כך רוצים שגם קבלת ההחלטות תתנהל"

אנגלה מרקל. ''נראה איפה אמצא את עצמי'' / צילום: Associated Press, Markus Schreiber, Pool

ממשלה חדשה בגרמניה: מרקל ירדה מהבמה ו"תחשוב מה לעשות"

אולף שולץ נבחר הבוקר לתפקיד הקנצלר החדש של גרמניה, במקום אנגלה מרקל, שפינתה את מקומה אחרי 16 שנים וכשבועיים בתפקיד ● "אני בטח אנסה לקרוא קצת בספר, העיניים ייעצמו, אני אקח תנומה קטנה", אמרה מרקל בחיוך כשנשאלה מה תעשה אחרי הפרישה, "ואז נראה איפה אמצא את עצמי"

נורד סטרים 2 / צילום: Shutterstock

דיווחים: ארה"ב דורשת להשעות את "נורד סטרים 2" במקרה של פלישה לאוקראינה

על פי דיווחים של כלי תקשורת באירופה, ארה"ב מנסה להפעיל לחץ על פוטין דרך גרמניה בשביל למנוע פלישה לאוקראינה ● האיום להפסיק את פרויקט "נורד סטרים 2" אמור להרתיע את רוסיה ● הסוגיה היא מבחן ראשון ומוקדם מאוד לממשלה החדשה שתושבע היום בברלין

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

נעילה חיובית בוול סטריט; אפל עלתה בעוד 2.3% לשיא חדש

צים ריכזה מחזור גבוה וסיימה בירידה של 3.2% ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת עם נטייה לירידות ● סנטינל וואן רשמה ירידה של 4.7% ואילו וויקס קפצה בכ-5%

ג'ף בזוס, מייסד אמזון / צילום: Associated Press, Tony Gutierrez

אי השיוויון בין מדינות הצטמצם; המיליארדרים לא שמעו על כך

לפי דוח אי השוויון העולמי 2022, מגפת הקורונה היטיבה עם צמרת המיליארדרים העולמית, שרשמה ב-2020 את הזינוק החד ביותר המתועד בחלקה בסך העושר בעולם ● בישראל יש נקודת אור בולטת: חלקן של הנשים בהכנסות מעבודה קפץ בכ-10 נקודות האחוז בהשוואה לתחילת שנות ה־90

בורסה לניירות ערך ת''א / צילום: איל יצהר

ירידות קלות בנעילה בבורסה בת"א; אספן גרופ זינקה ב-17%

מדד ת"א 90 מחק עלייה של 1% וננעל בירידה של כ-0.6%, ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-2 מיליארד שקל ● הדולר מאבד גובה ויורד לכ-3.10 שקלים ● מניית הפועלים ירדה ב-3% על רקע המכירה של שרי אריסון

שרי אריסון / צילום: איל יצהר

הזינוק במניית הפועלים הוסיף רבע מיליארד שקל לתמורת המכירה של שרי אריסון

אריסון שמימשה השבוע מניות הבנק בכ-1.4 מיליארד שקל, נהנתה מעלייה של 24%  במחיר המניה מאז מימוש קודם שביצעה באפריל האחרון • מאז הודיעה על יציאתה מהשליטה בבנק ב-2018, מכרה אריסון מניות בסכום של 4.3 מיליארד שקל, ובידיה נותרו כ-8% מהמניות בשווי של 3.3 מיליארד

התעשייה המסורתית רוצה למשוך את הצעירים / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

גם התעשייה המסורתית רוצה להיות הייטק: כך היא מתכננת למשוך את הצעירים

צוות שהקימה התאחדות התעשיינים מיפה את החסמים שמונעים מהצעירים להיענות למשרות טכנולוגיות וינסה להתאים את עצמו לדרישות של דור ה"אני מה יוצא לי מזה", או בקיצור - אמילי ● ניהול וקריירה

יו''ר מובילאיי פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Heinz Troll European Patent Office-min

כשהמניה של אינטל מדשדשת: מנפיקים את ביצת הזהב

עובדי מובילאיי הפכו להיות עובדי אינטל - ומעובדים של חברה צומחת ומצליחה, פגשו אנשי מובילאיי את אינטל בתקופה הקשה שלה, עם תחלופה תדירה של מנכ"לים, בעיות בפסי הייצור ובמותג בדעיכה ● הנפקה של מובילאיי, יותר מאשר לשתף את העולם החיצוני בהצלחה של החברה הישראלית, תאפשר לאינטל לשמר את העובדים, שיזכו להנות מפירות עמלם - כפי שהיה ב-2016

בנק ישראל בירושלים / צילום: אורית דיל

במחאה על הקיצוץ בתקציב: עובדי בנק ישראל סגרו את החשמל בבניין

עובדי בנק ישראל מוחים נגד ההנהלה ומאשימים אותה בחוסר שקיפות ● העובדים הורידו במחאה את התאורה כדי להביע "תמיכה" בחיסכון בתקציב

קונים בסופרמרקט במיזורי ארה''ב. האמריקאים מודאגים מעליית מחירי המזון / צילום: Reuters, Lawrence Bryant

סקר "וול סטריט ג'ורנל": האינפלציה מתגלה כחשש המרכזי של האמריקאים

סקר חדש של ה"וול סטריט ג'ורנל" מגלה שרוב המצביעים אומרים שהאינפלציה גורמת להם ללחץ פיננסי

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר

הגירעון ממשיך לרדת: עמד על 4.6% בנובמבר

מדובר בירידה של כמעט אחוז לעומת אוקטובר, שאז הגירעון עמד על 5.5% מהתוצר ● באוקטובר 2020 הגירעון היה גבוה כמעט פי שלושה

חצי בצלאל. לפי ההסדר, הוא יחזיק שליש מהמניות של אקספון / צילום: רמי זרנגר

עסקת הרכישה של אקספון על הכוונת: רשות התחרות דורשת הבהרות

הסעיפים הבעייתיים: העברת נכסים בין מרתון לסלקום בעקבות חוב ישן שיש למרתון כלפי סלקום ובעקבות הסעיף שמאפשר לכלירמרק לחייב את סלקום לקנות את החברה בעוד 3 שנים תמורת 130 מיליון שקל

רוני צארום, בעל השליטה באספן גרופ / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא מהמר על נדל"ן באירופה: מקדם עסקה בהיקף של עד 610 מיליון שקל עם אספן

במסגרת העסקה צפוי שגיא לרכוש מניות בחברת הנדל"ן המניב של רוני צארום, ובמקביל להשקיע בחברה הבת שלה הפועלת בהולנד, לפי שווי של מיליארד שקל ● בהמשך יפעלו הצדדים להנפקתה של החברה הבת בבורסה באירופה

האחים צחי ועידו חג'ג' / צילום: טל צ'יקורל

המניה זינקה 330% מהשפל והאחים חג'ג' מוכרים מניות ב-45 מיליון שקל

צחי ועידו חג'ג' מכרו נתח של 3.5% מהחזקתם בחברת חג'ג' נדל"ן ● המכירה נעשתה לפי מחיר מניה של 24 שקלים, דומה לערכה בשוק אחרי טיפוס של כ-40% השנה - המשקף לחברה שווי שוק של כ-1.3 מיליארד שקל

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב. ''האינפלציה הייתה יותר מתמידה וגבוהה משציפינו'' / צילום: Associated Press, Susan Walsh

מדדי אג'יו לחודש נובמבר: האופטימיות מתפוגגת והשוק מקשיב לסיכונים

העדפת מדדי מניות בישראל על מדדים בחו"ל יצרה פער תשואה של כ-3.5% בנובמבר ● אינפלציה של 6% לא תאפשר לנגיד האמריקאי לעמוד מנגד עם הרחבה מוניטרית וריבית כה נמוכה ● כל ההסברים קורסים והשווקים מגיבים בעצבנות ● חוסר הוודאות לשלוש השנים הקרובות גדל

מנכ''ל חברת המשכנתאות Better.com, וישאל גארג / צילום: צילום מסך

הבוס האמריקאי שפיטר 900 עובדים בשיחת זום

"אם אתם בשיחה הזאת - אתם חסרי מזל", כך הודיע מנכ"ל חברת משכנתאות בארצות הברית ל-900 עובדים על פיטוריהם, בשיחת זום ● הביקורות ברשתות החברתיות לא איחרו לבוא

מיכל שיר, תקווה חדשה / צילום: תמר מצפי

האם רק 0.003% מהילדים שיחלו בקורונה ידרדרו למצב קשה?

הסיכוי שילד שנדבק בקורונה יהפוך לחולה קשה הוא קטן. אבל עד כמה קטן? ● המשרוקית של גלובס

ביטוח לאומי ראשון לציון / צילום: תמר מצפי

אתר הביטוח הלאומי חזר לפעילות רגילה אחרי מתקפת הסייבר

המתקפה התמקדה בהעמסת מידע של שרתי האתר ● בביטוח הלאומי מסרו כי לא נפרצו מאגרי מידע ● מערך הסייבר והמחשוב בביטוח הלאומי חסמו את הגישה לאתר מחו"ל