גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הפקידות בנויה על לא לומר את האמת לציבור"

בוועידת אמון וכלכלה של גלובס דנו בנושא של המחסור בשקיפות מצד אחד, ובקבלת החלטות איכותיות ומבוססות נתונים מצד שני ● עוד דנו בתרבות הארגונית הבעייתית במגזר הציבורי, עשיית מדיניות מבוססת ראיות בצורה מעוררת אמון ועל קבלת החלטות באמצעות נתונים

פאנל ''משבר אמון עמוק במוסדות המדינה'', ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
פאנל ''משבר אמון עמוק במוסדות המדינה'', ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, בפאנל "משבר אמון עמוק במוסדות המדינה", דנו על הקשר בין מוסדות המדינה, והמגזר הציבורי בפרט, לבין הציבור אותו הם נדרשים לשרת. אחת הבעיות העיקריות שהתעוררו בפאנל הוא המחסור בשקיפות מצד אחד, ובקבלת החלטות איכותיות ומבוססות נתונים מצד שני.

כאשר הציבור אינו מבין למה התקבלו ההחלטות (ואיזה מידע ישנה אותן), טבעי שהוא לא יסמוך עליהן. אין ואקום - או שהמגזר הציבורי יקבל על עצמו את העול הנדרש, או שאחרים ייתנו הסברים אלטרנטיביים ובכך יערערו על האמון הציבורי במוסדות המדינה.

פרופ' איתמר גרוטו, מומחה לבריאות הציבור ואפידמיולוגיה והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פתח את הדיון באמירה קשה במיוחד: כמו שאין לציבור אמון במוסדות המדינה, כך גם אין למוסדות המדינה אמון באזרחים. לעומת אירופה, שבה אנשים היו צריכים להצהיר על חיסונים ובדיקות שליליות בחו"ל, בישראל בדקו פעמיים. גרוטו מציע פתרון לכך בשולחנות עגולים, עם כמה שיותר ארגונים - כולל הלא "רשמיים", כמו למשל ארגון מרשם המייצג את המתמחים ולא רק עם ההסתדרות הרפואית. כך, לדבריו, ניתן לחזק את האמון ההדדי בין משרד הבריאות (ושירות המדינה ככלל) לבין האזרחים.

פרופ' איתמר גרוטו, ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

הנושא הבא לדיון הוא אחד הבוערים ביותר היום - היחסים בין הפוליטיקאים הנבחרים לפקידים אנשי המקצוע. גרוטו המשיך ונתן דוגמה להפסקת הפלרת המים שקודמה על ידי שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן. הוא התנגד לכך מקצועית, אך נאלץ להסכים משום שהשרה היא זו שמייצגת את הציבור ואת השיקולים הערכיים שלו, שיכולים להיות נפרדים ובלתי תלויים לשיקולים המקצועיים. בעיניו, מה שהפקידים יכולים לעשות כדי לשפר את יחסיהם עם הפוליטיקאים הוא להציע מגוון חלופות, ולא רק להתעקש על "עמדה מקצועית" רשמית אחת.

"הפקידות בנויה על לא לומר את האמת לציבור"

ד"ר יעקב לזוביק, גנז המדינה לשעבר ומומחה למדעי המידע מאוניברסיטת בר אילן ו-NYU, פירט על התרבות הארגונית הבעייתית במגזר הציבורי. הוא סיפר על תקופתו בגנזך המדינה, במסגרתו הוא התראיין וסיפר על הבעיות שקיימות בשירות המדינה במקום בו הוא נמצא. קראו לו לשיחת נזיפה, ובסופה סגניתו הסבירה לו ש"אתה לא משלנו" כי "אצלנו יודעים שלא מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ". בעיניו, מדובר בתרבות ארגונית קשה ובעייתית, הנוצרת משום שמי שמגיע לשירות המינה ישירות מהאקדמיה ולא מכיר סביבה אחרת - עובר חיברות במסגרתו הוא לא רואה את הפגמים ועוד יותר מסרב לדווח עליהם החוצה. הוא סיכם זאת באמירה קשה נוספת: "הפקידות בנויה על לא לומר את האמת לציבור".

ד"ר תהילה אלטשולר, מומחית למשפט וטכנולוגיה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ממנסחי הקוד האתי של גלובס, פנתה לנושא העיקרי של הפאנל: קבלת החלטות באמצעות נתונים. בעיניה, יש שלוש דרכים לקבל החלטות: אחת, על בסיס גישה "היסטרית וילדותית" בעיניה של שמרנות קיצונית והטלת מקסימום הגבלות כדי להשיג את המטרה. השנייה, על בסיס תחושות בטן, כמו שהיא ציטטה את טראמפ שדיבר בתחילת המגפה על ה-Hunch (תחושת בטן, ע"א) שהיה לו שהמגפה תהיה מתונה. דרך שלישית היא קבלת החלטות על בסיס נתונים, אך בעוד היא הכרחית כדי ליצור אמון מול הציבור, הדרך הזאת היא קשה ומאתגרת במיוחד.

למשל, מספרת אלטשולר, הפעלת איכוני השב"כ הוצדקו באמצעות האפקטיביות שלהם, לכאורה על בסיס הנתונים. משרד הבריאות הוציא דו"חות בהם הם מבשרים על כמה אנשים הם הצילו, כאילו מדובר בנתונים קשים, אך למעשה אלו רק היו התוצאות של המודלים הסטטיסטיים המבוססים על ההנחות שהם הניחו מראש. בג"צ ומבקר המדינה, בבואם להתייחס לנושא, טענו שמשרד הבריאות עיוות את הנתונים - הן בהתייחסות למודלים כאל עובדות, והן בשינוי שיטות מדידה כדי שיתאימו לתוצאה שהם רצו. במקום שהמדיניות תותאם לנתונים, מתאימים את הנתונים למדיניות. בעיני אלטשולר, החשיבות הגדולה של הדאטה היא דווקא בחשיפתו בצורתו הגולמית ביותר. כך, גופים חיצוניים עם גישות מחקריות אחרות יכולים לבקר את ההחלטות על בסיס אותו דאטה ממש, בלי שהוא עובר קודם דרך הפילטרים של מי שקיבלו את ההחלטות. לדבריה, מדובר בניגוד עניינים, והמגזר הציבורי עדיין לא יודע לעשות מדיניות מבוססת ראיות בצורה מעוררת אמון.

גרוטו, אשר העניין הזה התבצע בתקופתו, לא הכחיש את טענותיה של אלטשולר. אך טוען שמשרד הבריאות עושה מאמץ להנגיש מידע גולמי, כמו דאשבורד הקורונה ופרויקט תמנ"ע. גם המחקרים שמשרד הבריאות מפרסם עובדים ביקורת עמיתים. אך בעיניו, הפתרון אינו ביקורת בידי גופים פרטיים, אלא הקמת גופי מחקר עצמאיים במימון המדינה שיוכלו לבקר את החלטות המדינה בלי התערבות של אינטרסים פרטיים.

הצדדים סיכמו את הדיון בחשיבותה של השקיפות, שתאותת לפקידים שהציבור (ולא רק נציגיו) צופה בהם ומשגיח עליהם. לזוביק טוען שנצטרך ראש ממשלה ששם את נושא השקיפות ואמון הציבור באג'נדה שלו. אלטשולר הדגישה את תפקידה של התקשורת, בקיומם של עורכים מדעיים עם ידע נרחב בתחום הסיקור שתחת ידיהם. מה שקרה בפועל בפאנלים הטלוויזיוניים, למשל, הוא שקבוצה של "כוכבים" כונסו לא כדי להנגיש את הדיון המדעי לצופים, אלא כדי ליצור מהומה. גרוטו שם כל השולחן את תפקיד המגזר הציבורי עצמו בהנגשת המידע ישירות לציבור, ולא פשוט לצטט את ה-FDA, וכך לעודד למשל התחסנות ילדים.

נראה שדרוש שידוד מערכות משמעותי מצד המגזר הציבורי, בבואו לקבל החלטות מבוססות ראיות ועובדות - ולהנגיש אותן לציבור. אחרת, הציבור יאבד אמון, ובצדק. כי אמון לא יכול להיות עיוור, אלא הוא חייב להיות מבוסס, בר בדיקה ובר הפרכה. זה הנטל שיש להרים, ודרוש שינוי רציני בתרבות הארגונית של "ציפוף השורות" והימנעות מ"כיבוס בחוץ", לכדי תרבות שקופה ופתוחה יותר לביקורת חיצונית ועצמאית.

עוד כתבות

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות