גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שישה דברים שבנט צריך להבין לפני שהוא יוצא לכנס האקלים של האו"ם

ראש הממשלה יצא בעוד כשבועיים לכנס השנתי של האו"ם בנושא שינויי האקלים ● בזמן שהוא יעמוד על במה אחת עם ביידן, מקרון וג'ונסון, בנט צריך לזכור כי השינוי שהבטיח עם הקמת הממשלה חייב לכלול גם שינוי גישה למשבר האקלים - שעד כה כללה בעיקר הבטחות ריקות ממשלות ישראל

ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ
ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

בעוד כשבועיים, יעמוד ראש הממשלה נפתלי בנט בשורה אחת עם מנהיגי העולם המשמעותיים ביותר ויצהיר: "ישראל היא חלק ממשפחת העמים, והיא מחויבת למאבק העולמי במשבר האקלים".

בכנס השנתי של האו"ם בנושא שינויי האקלים שיערך בעיר גלאזגו שבסקוטלנד, יעלו בזה אחר זה ג'ו ביידן, עמנואל מקרון, בוריס ג'ונסון ושורה ארוכה של כ-100 מנהיגים ויציגו את ההתחייבויות של מדינתם, ואת הדרך שבה ינקטו כדי להילחם על 'החיים עצמם', ולהגביל את עליית הטמפרטורה ל-1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה.

לישראל, אין הישגים להתגאות בהם בתחום, והיא מחומשת בעיקר בהצהרות וביעדים צנועים שהציבה לעצמה, אך לא השיגה. גם כעת, היא מגיעה לכנס הבינלאומי החשוב כשהיא מציגה יעדים שמרניים בתחום הפליטות, שגם אין לה כל מפת דרכים להשגתם.

בימים אלו, מנסים במשרדי הממשלה לרכז מאמצים כדי להתגאות בוועידה בחוק אקלים מקומי, אך נכון לשעה זו, אין לגביו הסכמות. עבור בנט, זירת האקלים היא זירה חדשה - נושא שלא עסק בו ולא הכיר בעבר. אז מה חשוב שבנט ידע לפני שהוא ממריא לוועידה אותה יש מי שמכנה "גורלית"?

1. סקטור החשמל: דהירה לכישלון

היעדים שהציבה לעצמה ישראל בשנת 2015 עם כינון הסכם פריז, הם נמוכים מאוד בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD (למעט תורכיה). למרות שישראל הרחיבה בשנה שעברה את התחייבותה, כך שבשנת 2030 נייצר 30% מהחשמל באנרגיה מתחדשת - ביעדים הצנועים שקבעה לשנת 2020, היא נכשלה. פחות מ-6% מהחשמל יוצר באמצעים נקיים, ושיעור ההתייעלות האנרגטית נאמד בכ-4% בלבד לעומת יעד של 20%.

הצהרות העבר, לא גובו בתוכניות מעשיות דיין, ואם לא די בכך - למרות שסקטור החשמל הוא זה הזקוק לשינוי הגדול ביותר, לישראל כלל אין תוכנית אב למשק האנרגיה. למרות דוחות מבקר מדינה בנושא, ישראל קובעת יעדים, אך לא מתכננת קדימה, ודוהרת לכישלון.

2. שטחים פתוחים: גם לדורות הבאים

שטחים פתוחים הם הכרחיים לסביבה בריאה. הצמחייה הטבעית שבהם 'לוכדת' את פליטות הפחמן האנושיות, והחשיבות שלהם לבריאותנו היא חסרת תקדים. לפי דוח של המשרד להגנת הסביבה, ישראל מאבדת שטחים פתוחים בקצב הגבוה ביותר מזה 20 שנה.

מצבו של המגוון הביולוגי, לו אנחנו זקוקים עבור סביבה בריאה, הולך והופך רע. דווקא ישראל, המתחממת בקצב כפול מהעולם, זקוקה לניהול אחראי של המרחב הצפוף שלה, במסגרתו יוכלו התושבים לחסות בצל הטבע, לו הם זקוקים כאוויר לנשימה.

בכל הארץ, ישנם מאבקים ערים על השטחים הפתוחים - מעמק השלום ועד רכס לבן ודרום גלילות. ניהול לא אחראי של השטחים הללו לטובת בנייה זללנית שיש לה חלופות בנות קיימא, תגזול את זכותם של הדורות הבאים למה שעבור דורו של בנט - היה מובן מאליו.

3. פיצוץ האוכלוסין: נצטרך יותר מהכל

לפי ההערכות, עד שנת 2050, אוכלוסיית ישראל תוכפל ותגיע לכ-17.6 מיליון תושבים. לגידול, יהיה מחיר בתשתיות, בשטחים פתוחים ובצפיפות. ללא תכנון מהודק של כלל המערכות, החיים בישראל יהפכו קשים, מאוד. לפי דוח "צפוף", עד שנת 2050 יגדל מספר כלי הרכב על הכבישים ב-178%, והכבישים הישראלים יהפכו לגרסה פקוקה מאוד של מומבאי כיום. אנחנו נצטרך להתפיל יותר מים - פעילות מזהמת ויקרה, צריכת החשמל שלנו תגדל כמעט פי 4.

אנחנו נצטרך הרבה יותר פתרונות דיור, הרבה יותר מקורות מזון, ומיותר לציין כמובן איך יראה הטבע שלנו: יחס שמורות הטבע לתושב יקטן במחצית. גם בזירת הבריאות שהקשר שלה לסביבה הוא הדוק, ישראל נכשלת בתכנון צופה פני עתיד: על המדינה להיערך עם כ-5,000 מיטות אשפוז נוספות בכל עשור - כשליש מכלל המיטות הקיימות כיום, ועם כ-7,000 רופאים נוספים ולא פחות מ-13,000 אחיות נוספות בכל עשור - כרבע מכמות הרופאים והאחיות המועסקים כיום. זאת, רק כדי לשמר את המצב הנוכחי, שאינו טוב מספיק.

ישראל חייבת להיערך להתמודדות עם שינויי האקלים הבלתי נמנעים, שכבר כאן. היא אינה ערוכה לכלל סוגי אירועי מזג האוויר הקיצוני. מערכת הבריאות, שרותי הרווחה, כוחות הביטחון, מנגנוני ביטחון המזון, תשתיות ייצור ואספקת החשמל, והרשויות המקומיות אינם ערוכים לכלל סוגי ההשפעות וההשלכות של עליית הטמפרטורה. זהו איום ברור גם על כלכלת ישראל. בישראל, ויתרו למעשה כבר בשנת 2005 על שירותיו של נציב הדורות הבאים, שלהבנת הממשלה היווה 'חסם ביורוקרטי'. על הממשלה לפעול כדי לא להפוך את עצמה, במבט לאחור, לחסם הביורקרטי שהכניס את ישראל לפלונטר ממנו היא לא יכולה לצאת, ולתכנן היטב כיצד כבר היום לבנות תשתיות, מערכות הסעים וסביבה שיכולה להתמודד עם העומס.

4. על הזיהום המקומי משלמים מחיר בריאותי

למרות שנושא האקלים הוא פופולרי למדיי בימינו, אל תשכח: זיהומים מקומיים הורגים אותנו. חלקה של ישראל בפליטות פחמן עולמיות הוא קטן: למרות שהפליטות בה גבוהות ב-82% מהממוצע העולמי וב-36% מבאיחוד האירופי, גזי החממה שלנו הם רק 0.18% מהפליטות בעולם.

המאבק במשבר האקלים ייטיב עם איכות חיינו ולכן הוא חשוב גם ברמה המקומית, אבל אל לו לבוא במחיר הזנחה של התמודדות עם מזהמים מקומיים והחלשת המשרד להגנת הסביבה והפיקוח על המזהמים, כפי שמתכננת ממשלתך לעשות בחוק ההסדרים הקרוב (הרפורמה ברישוי עסקים).

בכל שנה, נהרגים כ-2,500 ישראלים מזיהום אוויר ו-7 מיליון בני אדם בעולם, בהערכת חסר. הישראלים משלמים מחיר בריאותי על תנועה כבדה של מכוניות מזהמות בכבישים, על נמלי הים, סקטור החשמל, פסולת שמזה שנים מתרשלת המדינה בטיפול בה, ועוד.

בספטמבר האחרון הפיץ ארגון הבריאות העולמי עדכון קריטי, שבו קבע כי התקנים של מזהמי האוויר השונים שעליהם המליץ עד היום (הערכים הממוצעים של מזהמי האוויר שמעליהם החשיפה מסוכנת וגורמת לתחלואה ולתמותה), הם גבוהים מדי, וכי יש לעדכן אותם כדי למנוע תחלואה ותמותה מסיביות.

בישראל, הערכים הקבועים בחוק אוויר נקי גבוהים משמעותית מהמלצות הנוכחיות של הארגון, וגם מהקודמות להן. לכך, אין כרגע פתרון גם בטיוטת תקנות עדכנית שמבקש המשרד להגנת הסביבה לאשר.

אסור להזניח לרגע את הטיפול בזיהום המקומי. בטח ובטח כאשר אישור עסקת קצא"א והאמירויות, חושפת את ישראל לסיכונים - מסיכון הסביבה, לסיכון מתקני ההתפלה וביטחון המים שלנו. על הדרך, נשמח גם לדעת מתי תקדם הממשלה את התחייבותה לקדם פינו של התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה.

5. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש

חשבת לחשוב מחדש? אל. בישראל יש תוכניות מגירה שמעולם לא יושמו, לצד תקנות תקועות שיכולות להציל חיי אדם. כך למשל, התוכנית הלאומית לבריאות וסביבה שנגנזה, או תקנות שיכולות להפחית את הזיהום מכלי שיט - ותקועות מ-2017 על שולחן משרד המשפטים.

6. בלי סיפורים על טכנולוגיה שעדיין לא קיימת

ההייטק הישראלי יכול להוביל את זירת טכנולוגיות הקלינטק ואפילו הפודטק. אלו תחומים חשובים, אך אל תסתנוור מהמילה 'הייטק'. אם אתה רוצה לקדם הסתגלות לשינויי האקלים והפחתה של הפליטות הטכנולוגיה קיימת. הערים שלנו זקוקות לעוד עצים, ואנחנו זקוקים לתכנון מחודש של מערכות החשמל והתחבורה שלנו, ללא פחם, נפט או גז.

אל תתן לסיפורים על טכנולוגיות שאינן קימות לעוור אותך ולעכב פעולות קריטיות שחייבים לבצע כבר עכשיו. אל תלך שווי אחרי המיתוג המחודש של הגז כ'מימן כחול', שכן הזיהום הוא אותו זיהום נושן, ואל תמתין לטכנולוגיות ללכידת פחמן מהאוויר, שעד כה הניסויים בהן נכשלו.

הנה עניין לחשוב עליו: לפי מחקר תיאורטי חדש, ייתכן כי פאנלים על חצי מגגות העולם יכולים לספק את כל צריכת החשמל של האנושות.

למה כולם מדברים על COP 26?

ועידת האקלים של האו"ם (המכונה - Conference of Parties או בכינוייה השגור, COP), מתקיימת מדי שנה מאז שנת 1995. הוועידה מפגישה את 197 המדינות שחתמו על אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים (UNFCCC), אמנה סביבתית בינלאומית העוסקת במשבר האקלים.

זהו מקום שבו מנהיגי העולם מציגים את היעדים להפחתת הפליטות והתמודדות עם משבר האקלים במדינתם, ושבמשך שבועיים מארח מושבים ושיחות של פוליטיקאים, מדענים, ארגונים ובעלי עניין מרחבי העולם בנושאי אקלים וקיימות. בחלק מהמושבים, משתתפים נציגים מארגוני הסביבה ברחבי העולם כמשקיפים.

הפסגה החשובה ביותר נערכה ב-2015 בפריז, שבה גם נחתם הסכם פריז המוכר, במסגרתו התחייבו המדינות לפעול יחד כדי "להגביל את ההתחממות הגלובלית עד הרבה מתחת ל-2, רצוי ל-1.5 מעלות צלזיוס, בהשוואה לרמות הטרום תעשייתיות".

השנה, תארח את הוועידה בריטניה, בעיר גלאזגו שבסקוטלנד, מה-31 באוקטובר ועד ה-12 בנובמבר. מטרת העל: להבטיח מטרה גלובלית של איפוס נטו של פליטות גזי החממה עד 2050, כך שהטמפרטורה לא תעלה על 1.5 מעלות צלזיוס.

מה הסיכוי שהוועידה לא תסתיים במפח נפש?

מדוע הפסגה השנה גורלית: מטרת ועידות האקלים של האו"ם היא להאיץ פעולה עולמית לבלימת משבר האקלים. פעילות כזו, נחוצה מתמיד: בדוח האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), מאות מדענים קבעו כי האנושות היא האחראית מעל כל ספק להתחממות כדור הארץ, וכי בלתי אפשרי למנוע התחממות של מעלה וחצי.

העולם כבר התחמם ב-1.06 מעלות מאז 1900 בקצב מואץ, וגובה פני הים עלה ב-20 ס"מ. אך יש עוד תקווה: אפשר לאפס לחלוטין את הפליטות עד שנת 2050 ולהימנע מתחזית גרועה יותר של אירועי קיצון אקלימיים ומשברים שייגבו חייהם של מיליונים.

לכן, רבים מכנים את הוועידה השנה "אירוע בקנה מידה היסטורי", ואם תרצו - ועידה גורלית. בגלאזגו יקבעו היעדים וההחלטות שישרטטו את העשור הקרוב, שבו צריכות הפליטות לצנוח, וכלל מערכות חיינו להשתנות בלא היכר.

לכן, לפעילים ולמדענים יש ציפיות גבוהות, אך ייתכן שאלו יתרסקו אל מול מציאות עגומה. בימים אלו עמלים מנהיגים ברחבי העולם על תוכניות ההפחתה שיציגו במטרה ליישר קו עם העדויות המדעיות הברורות.

אך למעשה, מרבית התוכניות כבר נמצאות על השולחן וכאשר סוכמים אותן, מגלים כי ההתחייבויות הנוכחיות שמות את העולם על מסלול התחממות - עלייה של אף יותר מ-3 מעלות צלזיוס, ותוצאות הרסניות של המשבר הגדול ביותר המאיים על האנושות. למעשה, לפי דוח סוכנות האנרגיה הבינלאומית שפורסם רק בשבוע שעבר, למרות שהעולם צריך לאפס את הפליטות עד שנת 2050, הן יפחתו רק ב-40% עד אז.

אם תשאלו את הציניים, הם יגידו: 'כל מה שהבטיחו לנו עד עכשיו, היה מעט מדי, מאוחר מדי וגם אותו המדינות לא עשו. הם לוחצים ידיים בחליפות, ובזמן שאנחנו נותרים מבולבלים'. האופטימיים, הם יבקשו מהפוליטיקאים: 'הפעם, תעשו באמת את מה שצריך כדי להציל את כולנו. אל תתנו לנו לחכות לוועידה הבאה ולפרוט את אי העשייה שלכם, לתשלום בחיי אדם של חברינו. הכוח בידיים שלכם. אפשר לתקן את זה'.

עוד כתבות

כתר נרות דמוי חנוכייה / צילום: Shutterstock

איך נקרא חג האורים ההודי, ובאיזה חג נוצרי חובשות נערות חנוכייה על הראש?

באיזה אירוע נולד הביטוי "תסמונת הש"ג",על זיכרונותיו של מי מבוסס הסרט "אקספרס של חצות" ומהי "חנינת תרנגול ההודו"? ● הטריוויה השבועית

הנשיא ארדואן בראיון לסוכנות רויטרס. בארמונו הנשיאותי באנקרה / צילום: Reuters, Umit Bektas

הדיפלומטיה הישראלית במסלול (המהיר) אל לבם של עריצים

פעם היה זה רצון להשתייך ל"משפחת הדמוקרטיות" ● עכשיו משאת הנפש הישראלית היא להגיע אל שליטים יחידים, בלי קואליציות או דעת קהל ● ארדואן, פוטין או שי ג'ינפינג

נוסעים במטוס / צילום: Shutterstock

עונת החגים תראה אם חברות התעופה עשו מספיק כדי לאלף נוסעים פרועים

שיעור ההתנהגות הרעה עלה ועלול להשפיע משמעותית על אנשי צוות בטיסות ועל נוסעים

חצי שעה של השראה. מה משותף למניית טסלה, הביטקוין והחשש מאינפלציה? / צילום: מנחם רייס

מה משותף למניית טסלה, הביטקוין והחשש מאינפלציה? זה כל הסיפור

איך כלכלת הנרטיב משתלטת על שוק ההון ומשפיעה על הכיס של כולנו: אנחנו חיים בעידן שבו הנרטיב הוא זה שמוביל את הכלכלה ● סיפורים תמיד השפיעו, אבל בשנים האחרונות משהו השתנה ● חצי שעה של השראה

משאית בהודו מובילה את החיסונים של אסטרהזניקה / צילום: Reuters, DANISH SIDDIQUI

"הבנו שאף פעם לא נחיה בעולם ללא מגפה, אלא רק בהפוגה, וכולם צריכים להיות מוכנים"

אחרי חיסון שהפך לאחד הנפוצים בעולם השלישי, פיתחה אסטרהזניקה נוגדן למניעת קורונה המבסס אותה כשחקנית משמעותיות בתחום המחלות הזיהומיות ● המנהל הרפואי של החברה מסביר למי המוצר מיועד, מדוע תמחור החיסון משתנה ואיך הוא מתכוון להפוך צוות שהוקם בזמן חירום לחטיבה שנערכת למגפות עתידיות

רחפן של איירובוטיקס / צילום: יוני בן חיים

שיתוף פעולה חדש של איירובוטיקס יפעל למיגור מחלת המלריה באפריקה

חברת הרחפנים הישראלית חתמה על הסכם מחייב עם חברת "זזאפ מלריה", שמפתחת תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לטיפול במקווי מים עומדים ● המערכת של איירובוטיקס תספק מידע גיאוגרפי אווירי במדינת סאו טומה ופרינסיפה שבאפריקה

נוטים להבליט הצלחות ולטשטש כישלונות? / צילום: Shutterstock

מקנאים בכם על ההצלחות? מחקר מציע אסטרטגיה מפתיעה להתמודד עם קנאה ועוינות

נוטים להבליט הצלחות ולטשטש כישלונות? טבעי, אבל פחות מומלץ ● מחקר מצא שדווקא שיתוף בכישלונות מפחית קנאה בקרב הסובבים אתכם, ומעורר מוטיבציה לחיקוי חיובי ● ניהול וקריירה

ג'ריס ג'ורג ג'השאן (אבו נאסר) במטע הזיתים / צילום: ענת חרמוני

בעלי מפעל שמן זית בן 150 שנה: "אני רק רוצה שממשיכיי לא יקלקלו את השם המשפחתי"

ג'ריס ג'ורג (אבו נאסר), הבעלים של ג'השאן, עוד זוכר איך כשהיה ילד התגנב בלילות לבית הבד המשפחתי - אבל התשוקה לייצור שמן זית כמעט ולא עברה לילדיו שלו, חוץ מבעונת המסיק ● היום הוא כבר מביט מלמעלה על העסק המתפתח: "רק רוצה לדעת שממשיכיי לא יקלקלו את השם המשפחתי"

יפעת משה וקרן בוקאי, יוזמות ובעלות Room Service Styling, / צילום: תמונה פרטית

"יש קושי גדול מאוד לפרוץ את תקרת הזכוכית כשאתה לא חלק מהברנז'ה המקומית ואין לך סיפור חיים מעניין"

יפעת (44, נשאה פלוס 3) וקרן (47, נשאה פלוס 4) ● יוזמות ובעלות Room Service Styling, חנות אונליין לחבילות הום סטיילינג ● "אנחנו רק בתחילת הדרך, יש לנו עוד רעיונות גדולים ונוספים איך ניתן לקחת את הרעיון הזה קדימה" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

ערן וולף, מנכ''ל מימון ישיר / צילום: גבע טלמור

מימון ישיר רוכשת 80% ממגזין "אוטו" תמורת 20 מיליון שקל

חברת האשראי הצרכני רוכשת את מגזין הרכב הוותיק במטרה להרחיב את מעטפת השירותים המשלימים לפעילותה בתחום מימון רכב ● להערכת החברה, ההשקעה הצפויה בפיתוח ושיווק של אוטו היא בהיקף שאינו מהותי לה

מטוסי שילוח של  FedEx / צילום: Shutterstock, Philip Lange

מרוץ שליחים: חברות שינוע המטענים חוגגות את הפקקים בענף

משבר הקורונה הנחית מהלומה על ההיצע בתחום שינוע המטענים והסחורות ברחבי העולם - אבל הביקוש אינו מראה שום סימן להאטה ● הפער העצום הזה מאפשר לחברות החולשות על ענף השינוע - ובראשן FedEx - להעלות מחירים, לשפר את התוצאות הכספיות ולהפוך ליעד אטרקטיבי להשקעה

הסיפורים הבולטים של סוף השבוע / עיצוב: גלובס

האנשים שמנהלים 90% מהאופציות בהייטק ומה אנחנו יודעים על הווריאנט החדש

אודליה פולק מאקסלנס וטל דורי מ-IBI, שמחזיקים כ-90% מההון של מתעשרי ההייטק החדשים, בראיון בלעדי לגלובס ● בארגון הבריאות העולמי לא מתרגשים בינתיים מהווריאנט החדש של הקורונה ● איך הפך השחקן ראיין ריינולדס למעצמה כלכלית ללא מעצורים ועוד ארבעה סיפורים בולטים מסוף השבוע

אושרת גני גונן - ראש מועצת דרום השרון / צילום: שלומי יוסף

17 ראשי רשויות מקומיות מתנגדים להקמת תחנות הכוח קסם וריינדיר

בקרוב תקיים הוות"ל דיון מכריע בעניין תחנות הכוח החדשות שיוקמו בישראל ● ראשי רשויות ממרכז הארץ שמתנגדים להקמת תחנות הכוח קסם וריינדיר בשטחיהן, טוענים כי עמדתה של הממונה על התחרות, מיכל כהן, לתעדף את שתי התחנות הללו, בטענה שיש להכניס שחקניות חדשות לתחום "שגויה פסולה ומטעה"

שלושת הדורות הדומיננטיים בשוק העבודה / צילום: Shutterstock

חשבתם שרק צעירים מחליפים עבודות? גם המבוגרים מפנימים את השינויים בעולם התעסוקה

שאלנו עובדים בני שלושת הדורות הדומיננטיים היום בשוק העבודה מה חשוב להם במקום העבודה, וגילינו שבין המהפכות שעשתה הקורונה אפשר למצוא גם צמצום הפערים בתפיסות בין הצעירים למבוגרים ● פרויקט מיוחד

סובארו אאוטבק 2022 / צילום: יח''צ

הרכב החשמלי של סובארו: המחיר שאפתני, ביצועי המנוע פחות

האאוטבק החדש של סובארו מציב רגל איתנה בשוק הפרימיום עם תא נוסעים מפואר ויכולות טובות על הכביש ובשטח • אבל התאוצה וצריכת הדלק בינוניות

אנשים מחכים בתור לקבלת חיסון של אסטרהזנקה באוזר מינכן בגרמניה, במאי האחרון / צילום: Associated Press, Matthias Schrader

קורונה בשידור חוזר: מחדל חיסונים, התפרצות חורף ואובדן אמון בממשלה בגרמניה

בגרמניה חשבו שהקורונה מאחוריהם, אבל האשליה התפוצצה בחודש האחרון ● ביום חמישי השבוע נרשמו קרוב ל-76 אלף מקרי קורונה חדשים ביממה ● מול המספרים העולים וחשש לקריסת מערכות האשפוז, החליטה הממשלה לאמץ סדרת צעדים שלא הוכיחו השפעה רבה על מהלך המגיפה

עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף

הממשלה תצביע על מינויו של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית

ועדת המינויים התנגדה למינוי של פרץ, אלא שגנץ החליט בכל זאת לקדם את מינויו ● לפני הישיבה נשלחה לשרים חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה המגבה את גנץ וכן חוות דעת דומה של היועצת המשפטית במשרד הביטחון ● שתי חוות הדעת הללו מצטרפות לחוות דעת חלופית שהגיש פרץ, בה נכתב: "למיטב הבנתנו נפלו שגגות בהמלצות הוועדה"

הפסקת קפה. הזדמנות / איור: הילה נועם

ואולי הערב לא ניקח את העבודה הביתה? זוגיות בעידן תובעני

הפסקת קפה: שירים מעולם העבודה, גילי יובל ● השיר השבועי: הִזְדַּמְּנוּת

יו''ר ה־FTC, לינה קאהן / צילום: Associated Press, Graeme Jennings

פייסבוק, חופש הדיבור וחוקי התחרות: האם התרופה גרועה מהמחלה?

בוושינגטון השסועה פוליטית המחוקקים משתי המפלגות מצאו לסיבה להתאחד: כוחן האדיר של חברות הביג־טק ● אך כדאי לעצור רגע ולשאול אם יש בכלל קשר בין חוקי הגבלים העסקיים לבין האשמות על "דיבור רעיל" ו"שיח השנאה" בפייסבוק או בטוויטר? האם חוקים אלו בכלל רלוונטים לשירותים הניתנים בחינם ללקוחות? והאם תחרות בין החברות הגדולות הוא מקום להפעלת חוקי המונופולים?

חיסון קורונה. עדיין לא נערכה הבדיקה שבה מפגישים את הוריאנט במעבדה עם נוגדני מחוסנים בחיסונים השונים / צילום: Associated Press, נואה ברגר

שונה ממה שהכרנו, עדיין לא נפוץ: מה ידוע על הווריאנט החדש שמטריד את המומחים?

ביממה האחרונה עלה לכותרות זן חדש של קורונה שהתגלה בדרום אפריקה ונראה שונה מהזנים הקיימים ● חלק מהמדענים מוטרדים מהעובדה שהוא מכיל מספר מוטציות והשפעת החיסון עליו עדיין לא ברורה ● בארגון הבריאות העולמי בינתיים לא מתרגשים והבורסות בעולם מגיבות בירידות שערים