גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אפשר להתחיל ללכלך את הידיים": השקל הדיגיטלי עולה שלב, ואלה מסקנות הביניים

בבנק ישראל מציגים את הסוגיות המהותיות בניסוי השקל הדיגיטלי ● יואב סופר, מנהל הפרויקט: "עשינו ניסוי בטכנולוגיית את'ריום, לא כי אנו חושבים שהיא בהכרח הטכנולוגיה שנשתמש בה, אלא כדי להבין את היתרונות והחסרונות שבה"

מטבע האת'ריום / צילום: Shutterstock, AlekseyIvanov
מטבע האת'ריום / צילום: Shutterstock, AlekseyIvanov

כמעט אף מדינה עוד לא הנפיקה מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC), אך חלקן כבר בשלבי בחינה של הנושא באופן מעשי. כפי שנחשף בגלובס, גם בנק ישראל נמצא בשלב זה ובודק את מערכת האת'ריום. יחד עם זאת, ארוכה הדרך לבחירת הטכנולוגיה שבה יונפק השקל הדיגיטלי, אם בכלל.

"עשינו ניסוי בטכנולוגיית אית'ריום, לא כי אנו חושבים שהיא בהכרח הטכנולוגיה שנשתמש בה, אלא כי זו הייתה טכנולוגיה זמינה להתחיל ללכלך איתה את הידיים כדי להבין את היתרונות והחסרונות שלה", אמר יואב סופר, מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל, בהמשך לחשיפת גלובס על הניסוי שערך הבנק. סופר אמר את הדברים בכנס מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי - חדשנות הזדמנויות ואתגרים, שהתקיים בשבוע שעבר.

במסגרת הפיילוט של בנק ישראל, צוותים מהחטיבה לטכנולוגיית המידע של הבנק הקימו סביבת ניסוי מבוססת על טכנולוגיית הבלוקצ'יין של את'ריום, והבנק הנפיק טוקן (אסימון) שמייצג שקלים דיגיטליים, והוקמו ארנקים דיגיטליים, שמתוכם חברי הצוותים של המיזם יכולים להעביר "שקלים דיגיטליים דמיוניים" מאחד לשני בתוך בנק ישראל. לא מדובר בכסף אמיתי, אלא בסביבת ניסוי בלבד. השימוש באת'ריום הוא ברשת סגורה ואינו קשור בשום צורה לרשת האת'ריום הכללית או למטבע הקריפטוגרפי את'ר.

הטכנולוגיה הזו שימשה גם פרויקטים ניסיוניים שערכו הבנקים המרכזיים של אוסטרליה, הונג קונג ותאילנד. במסגרת הפיילוט שעורך הבנק נבחנים היבטים כלכליים, עסקיים, משפטיים, וגם טכנולוגיים של המהלך.

"זה קצת אתגר לנהל פרויקט שכזה. בדרך כלל, לפרויקטים בבנק ישראל יש תאריך התחלה וסיום, אתה יודע מתי אתה מסיים אותם ומה צריך להשיג בדרך. את הפרויקט הזה אנחנו לא יודעים מתי נסיים, על כל המשתמע מכך", אמר סופר בכנס בנושא השקל הדיגיטלי בשבוע שעבר.

סופר ציין כי המודל הרווח בקרב הבנקים המרכזיים כיום בנושא מביא בחשבון שהבנק ינפיק את המטבע הדיגיטלי והגישה אליו תהיה דרך ספקי תשלום (לא רק בנקים, אלא גופי טכנולוגיה, או עמותות מסוימות), כאשר בבנק ישראל מנסים לחשוב על מודל בו ספקי התשלום לא נוגעים בכסף, בשונה מחברות כרטיסי האשראי, שמחזיקות את הכסף אצלן.

האתגרים: תשתיות והרגלי שימוש

אמצעי התשלום הדיגיטלי בישראל הולך וגדל וביתר שאת בתקופת הקורונה, ובשל כך עלה הצורך לבחון הנפקה של שקל דיגיטלי. שני האתגרים המשמעותיים העומדים בפני בנק ישראל קשורים לתשתית ולהרגלי השימוש באמצעי התשלום בקרב כל האוכלוסייה. עולה השאלה האם אפשר לבנות מערכת של שקל דיגיטלי שתיתן מענה לכל הצרכים שאפשר לחשוב עליהם, בהתחשב בכך שרוצים לייצר אמצעי תשלום פשוט שישמש את כולם, ומצד שני מדובר באמצעי דיגיטלי מתקדם וחדשני. האתגר הגדול יותר קשור לעתיד הרחוק. בבנק ישראל מתחבטים בשאלה, מתוך מה שיודעים היום, איך בונים תשתית לעולם התשלומים של עוד מאה שנה.

כידוע, בנקים מרכזיים וגופי ממשלה לא חזקים בחדשנות, כך שהמגזר העסקי נתבקש לקחת חלק בפרויקט והדלת של בנק ישראל פתוחה ליזמים מרחבי העולם לבחון אפשרויות ליזמות בעולמות התשלומים בישראל. בשנים האחרונות שוק אפליקציות התשלומים התרחב ומערכת החדשנות בבנק ישראל עובדת במקביל על צ'ק דיגיטלי, ואמצעי תשלום נוספים.

המוטיבציות: תחרות וחדשנות

אימוץ השקל הדיגיטלי כרוך בלא מעט סיכונים גדולים יותר ממענה דיגיטלי מקומי. הסיכון העיקרי קשור לפגיעה בתיווך הפיננסי: אם בנק ישראל יעשה את העבודה יותר מדי טוב והציבור ינהר לבנק ישראל וירוקן את הבנקים, למשל, או סיכונים על המערכת המוניטרית ולמוניטין של הבנק המרכזי אם המהלך לא ייצא לפועל כראוי. בשל כך בוועדת ההיגוי ריכזו כמה מוטיבציות שיצדיקו הנפקה של מטבע דיגיטלי.

המוטיבציה הראשונה נוגעת לתחרות. מרבית הפעולות נעשות היום באופן דיגיטלי, ועולה השאלה איך שומרים על התחרות כלפי אמצעי תשלום אחרים. התשלום במזומן הוא פשוט וזול, ולכן מייצר לחץ תחרותי כלפי אמצעי התשלום האחרים בתשלום פיזי. בבנק ישראל חושבים כיצד לשמר את התחרות גם בממד הדיגיטלי. אסור שיהיו תקלות שיחזירו את המשתמשים לשימוש במזומן. מצד שני, קשה לשרטט את התחרות מול מערכת התשלומים העתידית, כך שלא ברורות עדיין איך מייצרים תחרות בעולם בו ההשלכות על המערכת הפיננסית ומערכת התשלומים כתוצאה מהנפקת שקל דיגיטלי עוד לא ידועות בהיקפן.

 

סיבה נוספת שעשויה להצדיק הנפקה של שקל הדיגיטלי היא חדשנות - בניית תשתית למערכת תשלומים שתתאים לכלכלה הדיגיטלית המתרחבת. עולות שאלות כמו מה התפקיד של המגזר הציבורי ביצירת התשתית ליישומים הטכנולוגיים, האם זה אומר שצריך להשתמש בבלוקצ'יין או אולי בטכנולוגיות הקיימות? איך מביאים להבטחת מערך התשלומים בשעת חירום או תקלה, כמו זו שהפילה למשל את שירותיה של פייסבוק לשבע שעות, או כשל מקומי, כמו הפסקת חשמל וכו'? בבנק ישראל בוחנים אף את הכדאיות הכלכלית של הקמת תשתית תשלומים נפרדת כדי שיתאפשר תשלום באוף ליין.

נושא התשלום הבינלאומי מהווה מוטיבציה נוספת שמציגים בבנק ישראל, כאשר המטרה היא לייצר תשתית יעילה וזולה בתשלום חוצה גבולות. בנוגע לכך עולות שאלות כמו מי מהזרים יוכל להחזיק שקל דיגיטלי ואיך. בנושא התיירות זה עשוי להיות פשוט, אך איך ישראלים משלמים בחו"ל, אך מתבצעת ההמרה של המטבע, או איך באופן דיגיטלי אפשר לדמות העברה פיזית של מטבע עם כמה שפחות מתווכים בדרך?

האיזון: פרטיות מול יעילות

אולי הסוגיה המהותית ביותר קשורה לנושא הפרטיות של האזרח הקטן מול המדינה, בנק ישראל, או הגורם המתווך. אחד האתגרים של בנק ישראל הוא להעביר את האוכלוסייה המשתמשת במזומן לתשלום דיגיטלי. לטוב ולרע, השימוש במזומן הוא אנונימי, ולכל אחד את הזכות לרכוש מוצר מסוים מבלי שגורמים מסחריים יעשו שימוש בנתוני התשלומים שלו.

להבדיל, הנפקת שקל דיגיטלי עשויה לייעל את חיי הצרכנים בדמות הנחות שנגזרו מהרגלי הצריכה, שאחריהם אפשר כבר היום לעקוב, אך זו בדיוק הסיבה המאיימת על הפרטיות. בבנק ישראל שואלים האם נכון להשאיר לציבור בחירה בין מודלים של שימוש בפרטיות. מדובר בשאלה ערכית חברתית מעמיקה שקשה לראות איך ניתן לרצות את המצדדים בפרטיות, אל מול הצורך לבצע תשלום באופן דיגיטלי תוך שמירה על תכונות של השימוש במזומן תוך מניעה של העלמות מס.

עוד כתבות

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • עדכונים שוטפים

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; אסתי לאודר מזנקת בטרום המסחר

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"