גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

14 אלף משרות פנויות: כך תעבוד התוכנית של איילת שקד ואורית פרקש-הכהן להבאת עובדים מחו"ל להייטק

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ושרת הפנים מקדמות תוכנית שתקל על הבאת עובדים מחו"ל בניסיון להקל על מצוקת כוח-האדם בהייטק הישראלי ● פרויקטור חדש יקדם מתן אשרות לעובדים זרים בענף בשלושה מסלולים: למומחים, לסטודנטים זרים הלומדים בישראל ולעובדי הייטק זכאי עלייה

סטודנטים זרים בטכניון / צילום: ארכיון המרכז הבינלאומי בטכניון
סטודנטים זרים בטכניון / צילום: ארכיון המרכז הבינלאומי בטכניון

שרת הפנים איילת שקד ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש-הכהן מקדמות תוכנית חדשה להבאת עובדים מחו"ל לתעשיית ההייטק הישראלית. לפי התוכנית, סטודנטים זרים שסיימו ללמוד בישראל במקצועות ההנדסה יקבלו אשרה כדי להמשיך לעבוד כאן וכן תינתן אשרת עבודה למומחים מחו"ל שישתלבו בתעשייה, זאת לשם עמידה ביעד הממשלתי של 15% מועסקים בהייטק בישראל.

על פי התוכנית, ימונה פרויקטור ברשות החדשנות שיתכלל את העבודה בנושא בשלושה מסלולים ויפעל מול חברות ההייטק להשמה של העובדים החדשים. במסלול אחד תינתן אשרת עבודה למומחים מחו"ל שמגיעים לעבוד בחברות ההייטק בישראל, שיידרשו לעמוד בתנאים הבאים: שכר כפול מהשכר הממוצע במשק, והכרה של רשות החדשנות שמדובר בחברת הייטק. על הפרויקטור תוטל האחריות לפשט את הליך האשרות לעובדי הייטק, כך שההליך יהיה מהיר ופשוט. מדובר באפשרות הקיימת היום לחברות ההייטק, אך הן אינן מודעות לקיומה ולכן היא לא מנוצלת. מטרת המהלך במינוי הפרויקטור היא דחיפה ביישום והקלת התהליך למתן אשרות לעובדים בתחום.

המסלול השני מיועד לעובדי הייטק יהודים וזכאים לעלות לישראל לפי חוק השבות, אבל רוצים להגיע לארץ ל"תקופת ניסיון" או לזמן מוגבל לפני שהם מחליטים להיכנס לתהליך העלייה. עובדים אלה לא יצטרכו לעמוד בתנאי של כפל השכר הממוצע, ויוכלו להסתפק באישור העסקה בהייטק לצד תצהיר כי הם עומדים בתנאי הזכאות של חוק השבות.

במסלול השלישי תינתן אשרת עבודה לשלוש שנים לסטודנטים שלמדו מקצועות טכנולוגיים בישראל ורוצים להישאר ולעבוד בתחום לפני חזרתם לארצות המוצא. המסלול הזה מיועד בין היתר לכ-1,000 סטודנטים מהודו הלומדים כיום בארץ במסלולים הטכנולוגיים, אולם נקבע כי לא יינתנו יותר מ-500 היתרים בו זמנית להעסקת בוגרים אלו.

 

מכוונים בעיקר לטאלנטים

לדברי גורמים המעורים בתוכנית, היא לא תבוא על חשבון ג'וניורים (עובדים מתחילים) או הכשרות של אוכלוסיות מיוחדות בישראל, ומכוונת בעיקר לטאלנטים שחסרים מאוד בארץ או כדי למנוע בריחת מוחות לחו"ל. זהו גם מהלך משלים לצעדים נוספים שנקטה פרקש-הכהן כדי להגדיל את מספר העובדים בענף על ידי תמריצי מס, והקמת צוות בינמשרדי להגדלת ההון האנושי בהייטק. לדברי שרת הפנים שקד, "יש צורך לאומי לחזק את ענף ההייטק שהוא הקטר המרכזי של הכלכלה הישראלית היום. במקום שחברות יפתחו מרכזי פיתוח בחו"ל, עדיף לייבא עובדים לארץ, כל שכן יהודים וזכאי חוק השבות שגם יישארו פה".

השרה איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

בפגישה שנערכה ביום ראשון בין השרות והצוותים המקצועיים מרשות החדשנות ורשות ההגירה, יחד עם נציגים מהתעשייה, סוכמה התוכנית ליבוא עובדים להייטק, המצטרפת לאפיקים נוספים בהם פועלת פרקש-הכהן כדי לטפל במצוקה בתחום. במסגרת הפגישה עלה הצורך של אנשי התעשייה במינוי פרויקטור שיעסוק בנושא האשרות ויקל על קבלתן.

מגבשים תמריצי מס

בנוסף פרקש-הכהן עובדת בימים אלה יחד עם שר האוצר על תוכנית לתמריצי מס לעובדים בהייטק. זאת לצד עבודת הצוות הבינמשרדי שהוקם במשרד המדע בראשותו של דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמי, שנועד לתכלל את עבודת המשרדים כדי להגדיל את ההון האנושי בהייטק.

השרה פרקש-הכהן אמרה לגלובס כי "התקדמנו עוד צעד חשוב יחד עם שרת הפנים איילת שקד. לא בדיבורים, במעשים. החלטנו על מסלולים חדשים מקלים לעובדים מחו״ל ממקצועות ההייטק, לרבות עולים, סטודנטים ומומחים - שיאפשרו להם לקבל אשרות עבודה במהירות עם פחות אישורים ובירוקרטיה. ועוד בשורה חשובה: יהיה פרויקטור אחד שיפעל אל מול הפונים, במענה לפניות רבות אליי בנושא. זהו עוד צעד בשורת הצעדים שאני מקדמת בממשלה להגדלת התעסוקה בהייטק. יותר עובדים בהייטק זוהי משימה לאומית ואני ממשיכה לעבוד בה".

עידוד עלייה של הייטקיסטים

בתוך כך, ביום ראשון אישרה הממשלה הצעה להקמת צוות שתפקידו לעודד עלייה של העוסקים במקצועות ההייטק, כדי להגדיל את מספר העובדים בתחום בארץ לצד התמרוץ לעולים. בנוסף התחייבה הסוכנות היהודית לייצר תוך 90 יום מנגנון המחבר בין מועמדים לעלייה שהוכשרו במקצועות ההייטק לבין מעסיקים פוטנציאליים בישראל. על פי נתונים שצורפו להחלטה בשנים 2009-2012 עלו לישראל 4,427 מהנדסים ותרומתם לכלכלה הוערכה ב-0.9 מיליארד שקלים.

השרה אורית פרקש הכהן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

את ההצעה גיבשו שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש-הכהן, שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה ושר האוצר אביגדור ליברמן, בשיתוף משרד ראש הממשלה. הצוות שיוקם יימנה שורה של מנכ"לי משרדי ממשלה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ובהשתתפות נציגים ממשרד הכלכלה ומהמועצה הלאומית לכלכלה והוא נועד לתת פתרון למצוקת העובדים בהייטק. רק בתחילת השבוע פורסם כי ישנן 14 אלף משרות פנויות במגזר ההייטק, מתוכן 10,000 בתוכנה. לצד המחסור בעובדים - הציבה ישראל יעד להגדלת המועסקים בענף ההייטק ל-15% עד 2026, כך מופיע במסמך קווי היסוד של הממשלה.

החוק הקיים נותן מענה חלקי לצורך של החברות

חברות הייטק רבות בישראל עושות שימוש באשרת מומחה זר על מנת להביא עובדים זרים לחברות, אך בכדי להוציאה עליהם להוכיח שהעובד הוא מומחה בתחומו. החוק הקיים נותן מענה חלקי לצורך של החברות בידיים עובדות, אך רחוק מלספק את כל 14,000 המשרות הפנויות שקיימות בהייטק הישראלי.

למרות שלא קיימת הגדרה מדויקת של מיהו מומחה, ההערכה היא כי אלה המצפים לאישור של רשות האוכלוסין לאשרה צריכים להוכיח שיש לעובד המועמד מספר שנות ניסיון רב והתמחות בתחום מסוים, כמו למשל, שפת פיתוח תוכנה מסוימת, או ענף, כגון סייבר, ציוד רפואי או בינה מלאכותית. לצורך העניין, מהנדס תוכנה, אפילו כזה שסיים אוניברסיטה יוקרתית בארה"ב, אך יש לו שנה או שנתיים ניסיון בשפת פיתוח נפוצה, לא יוכל לקבל אשרת מומחה.

גידול במודעות לצד הקלות

עם זאת, המודעות בקרב חברות הייטק לשימוש באשרה זו גדלה מאוד בשנים האחרונות, לצד הקלה משמעותית מצד רשות האוכלוסין להוצאתה. בשנים האחרונות גדל באופן משמעותי מספרם של העובדים הזרים המומחים בהייטק הישראלי מ-1,682 עובדים בשנת 2010 ועד 6,832 ערב פרוץ מגפת הקורונה. בשנה שעברה ירד מספרם לכ- 5,300 וברבעון השלישי של השנה צמח שוב לכ-5,600.

רשות האוכלוסין, למשל ויתרה לאחרונה על הדרישה לחייב את המועמד להתראיין בקונסוליה ישראלית בארץ המוצא, וכיום רבים מהזוכים מקבלים את האשרה עם נחיתתם בשדה התעופה בן גוריון. יש לכך גם מספר חסרונות, כגון חוסר הידיעה האם לעובד המומחה עבר פלילי או אפילו רקע בריאותי בעייתי. העובדים מקבלים רשיון לתקופה של חמש שנים ושלושה חודשים, והחברה המעסיקה אותם צריכה להתחייב לשלם להם שכר הכפול מהממוצע במשק לכל הפחות, כלומר 22,600 שקלים ומעלה - שכר הנחשב נמוך בסולמות השכר המעודכנים בהייטק הישראלי.

לא ממלאים את הביקוש 

בתחום אשרות המומחים לא קיימת מכסה - צריך רק לעמוד בחובת ההוכחה - אך ספק אם עשרת אלפים מומחים זרים יכולים לספק את הצורך האדיר של ההייטק הישראלי בידיים עובדות. המחסור בעובדי הייטק בישראל נאמד כיום ב- 14,000 נוספים ורבים מהם לא חייבים להיות מומחים, הם יכולים להיות "סתם" מתכנתים בעלי שנה או שנתיים נסיון, או בוגרי אוניברסיטאות ללא ניסיון, כל עוד למדו מקצוע טכנולוגי או ששפת אמם אנגלית.

"בכדי לאפשר ליותר עובדי הייטק זרים בשוק הישראלי, אפשר לשאוב השראה ממדינות כמו ארה״ב שמפעילות אשרה שמיועדת לבעלי מיומנויות גבוהות", אומר עו"ד צביקה קן תור, המתמחה באשרות עבודה בישראל ובחו"ל. "זו דרגה אחת פחות מאשרת מומחים, והיא מאפשרת לאוכלוסיות רחבות יותר לעבוד במדינה, אם כי לא בשכר של מומחים. אשרות כאלה, המכונות High Skilled Employees הן למשל אשרת H1B בארה"ב המיועדת לאקדמאים, אבל כזו שמאפשרת לחברות להעסיקם גם בשכר נמוך יותר".

עוד כתבות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות