המבנה החריג של הקואליציה הנוכחית, ובפרט העובדה שמפלגת רע"ם היא חלק ממנו, מהווה מקור לביקורת מתמשכת מצד האופוזיציה. לאחרונה התייחס לכך ח"כ דודי אמסלם, שתקף את רע"ם, והסביר ברדיו קול חי מדוע השותפות הזאת היא מגונה בעיניו. "צריך להבין מי זה התנועה האיסלאמית", הוא אמר למראיין אבי מימרן. "אני חושב שהמדינה הכמעט יחידה בעולם שיש (בה) תנועת אחות של האחים המוסלמים, (ו)היא לא הוצאה מחוץ לחוק, (זו) ישראל".

רע"ם היא הזרוע הפוליטית של הפלג הדרומי, המתון יותר, של התנועה האיסלאמית בישראל. זו נחשבת, כפי שמציין אמסלם, לתנועה אחות של "האחים המוסלמים" - התארגנות סונית איסלאמיסטית חובקת עולם, שנוסדה במצרים בשנות ה-20 של המאה הקודמת ופועלת לכינון משטר שריעה במדינות האיסלאם. 

אבל האם ישראל היא המדינה הכמעט יחידה שבה התנועה הזאת לא הוצאה מחוץ לחוק? התשובה, כפי שנראה מיד, היא שלילית. מהבדיקה שערכנו עולה כי החריגות הן דווקא המדינות שכן פעלו באופן שהזכיר אמסלם. כך, באירופה, אוסטריה הפכה לאחרונה למדינה הראשונה ביבשת בה חברות בתנועה, או הצגת סמליה בפומבי, נחשבים לעבירה על החוק. בבריטניה ובארה"ב היו בשנים האחרונות ניסיונות להעביר חוקים דומים אך המהלכים כשלו. מעבר לכך לא מצאנו מדינות מערביות שבהן התנועה הוצאה מחוץ לחוק.

ומה קורה בעולם הערבי? שם אכן יש מדינות שנוקטות קו תקיף נגד האחים המוסלמים. במצרים, שם עמד נציג התנועה זמן קצר בראש המדינה, היא הוכרזה בשנים האחרונות כ"ארגון טרור", על ידי ממשל א-סיסי. זהו המצב גם בערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות, וגם במדינות שאינן ערביות, כמו רוסיה ומדינות נוספות במרכז אסיה.

עם זאת, במדינות מוסלמיות רבות בצפון ומרכז אפריקה, דוגמת סודן, סומליה ותוניסיה, וכן קטאר במפרץ, האחים המוסלמים, או גופים המזוהים עימם, מפעילים רשת ענפה של מוסדות וארגונים פוליטיים וחברתיים, באופן חוקי לגמרי.

אז מה בכל זאת חריג בישראל? פרופ' אוריה שביט, ראש החוג ללימודי ערבית ואסלאם וראש התוכנית למדעי הדתות באוניברסיטת תל אביב, הסביר לנו כי תופעה כמו רע"ם, נציגות של האחים המוסלמים שפועלת כמפלגה לכל דבר ואף שותפה בשלטון, היא ייחודית ביותר. "בשום מקום באירופה אין לאחים המוסלמים נציגות פוליטית ברמה של רע"ם, אפילו לא ברמה המקומית. אין מקבילה לזה, פשוט אין. באופן אירוני זה קורה רק בישראל".

לדבריו, ברוב המדינות האחים המוסלמים מקפידים להותיר באפלה את קשריהם להתארגנויות חברתיות ופוליטיות, כצעד מתוכנן ומכוון, כשהתנועות הרבות המסונפות לארגון מחזיקות בארגוני צדקה, מוסדות חינוך, גופי רווחה ומסגדים, דרכם מופצת האידיאולוגיה. "אמביוולנטיות היא חלק מהמהות האידיאולוגית שלהם", הוא מסביר. "באירופה ובהרבה מדינות בעולם הערבי, הם לא קיימים פוליטית כ'אחים המוסלמים', אלא קבוצות שיש להן זיקה רעיונית לתנועה בלבד". 

בשורה התחתונה: דבריו של אמסלם לא נכונים. ישראל היא בוודאי לא המדינה היחידה בעולם שבה נציגות של האחים המוסלמים לא הוצאה מחוץ לחוק, ובעולם המערבי מוכרת רק דוגמה אחת למדינה שבה הדבר כן נעשה. התנועה אמנם נחשבת ללא חוקית בחלק ממדינות ערב, אך במדינות ערביות אחרות היא פועלת ללא הפרעה.

 

תחקיר: אורי כהן