גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד האנרגיה "נרדם" בשמירה, ומאות מיליוני שקלים לא הגיעו לקרן העושר

מבקר המדינה מצא כי למרות שמאגר הגז לוויתן - הגדול בישראל - התגלה ב-2010, חלפו ארבע שנים לקביעת התגלית באופן רשמי ע"י משרד האנרגיה ● המשמעות: קיטון עצום בהכנסות המדינה ודחייה של תשלומים לקרן העושר ● דוח מבקר המדינה

קידוח לוויתן / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
קידוח לוויתן / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

מאגר הגז הטבעי לוויתן התגלה ב-2010, אלא שרק כעבור ארבע שנים, משרד האנרגיה הכריז רשמית על התגלית. לפי דוח מבקר המדינה המשמעות לכך דרמטית: איבוד של מאות מיליוני שקלים לקופה הציבורית, ודחייה בתשלומים לקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר) יידחו בכמה שנים.

ב-2010, פרסמו מחזיקי הזכויות ב"לוויתן" כי נמצא מאגר גז טבעי עצום שמוערך בכ-453 BCM (מאז ההערכות עלו לכ-620 BCM). אלא שמבדיקת המבקר במשרד האנרגיה הכירו בתגלית באופן רשמי רק בינואר 2014. "בפגישה שקיימה רשות המסים עם משרד האנרגיה ביוני 2016, מסר משרד האנרגיה כי מבחינה הנדסית היה ניתן להכיר בתגלית עוד בשנת 2012 אך מחזיקי הזכויות ב'לוויתן' לא הגישו את כל הנתונים הפיננסיים לצורך היוון תזרימי מזומנים לבחינה כלכלית של המיזם", נכתב בדוח.

 

מנגד בתשובת המחזיקות במאגר נמסר כי "כבר בדצמבר 2010 הן דווחו למשרד האנרגיה על תגלית מסחרית, נוכח תוצאות הקידוחים ומידע מבוסס על כמות משאבים ניכרת ועל יכולת הפקה מסחרית בשטחי הרישיונות הרלוונטיים". המשמעות בפער עשויה להגיע למאות מיליוני שקלים, היות שחלק מהכנסות המדינה ממאגרי הגז הטבעי (Government Take) מגיעות ממס רווחי יתר (היטל ששינסקי) שנכנס לקרן העושר.

בשנים האחרונות נשמעה ביקורת ציבורית נוקבת סביב הקרן, בעיקר על רקע העובדה שלמרות הכנסות העתק של שותפויות הגז (כולל מאגר תמר. ג"ל), הקרן טרם החלה לפעול.

לפי התנאים שנקבעו בעבר, הקרן תתחיל לפעול רק שיצטברו בקופתה מיליארד שקל. לפי דוח מבקר המדינה בקרן הצטברו עד היום 741 מיליון שקל בלבד (מאז כתיבת הדוח הסכום עלה לכ-900 מיליון שקל). אחת הסיבות לביקורת הציבורית בנושא היא הערכה של בנק ישראל משנת 2013 כי עד 2021 יהיו בקרן כמה מיליארדי שקלים.

הקלה לחברות הגז, עיכוב בתשלום לאזרחים

כפי שחושף כעת המבקר ההכרזה על המאגר כתגלית ב-2014, למעשה סייעה לחברות הגז. "בתקופת החיפוש, בה הסיכון ליזם גבוה, ההשקעות המוכרות לצורך חישוב מקדם ההיטל מוכפלות פי שניים כדי לתמרץ את המשקיעים להשקיע השקעות שיש בהן מרכיב משמעותי של סיכון וחוסר וודאות ולאפשר ליזמים לשלם מסים מופחתים", מוסבר בדוח. במילים אחרות - עבור ההוצאות העצומות של היזמים בשלב שלפני ההכרזה כתגלית, המדינה מכירה בכל שקל שהיזמיות מוציאות כאילו מדובר בשני שקלים. היות שהכסף שנכנס לקרן העושר מגיע רק אחרי שהיזמיות החזירו את ההשקעה (בלוויתן מדובר על 150% מההשקעה), יש חשיבות גדולה לאופן החישוב של אותן הוצאות.

לפי ממצאי הדוח, בין השנים 2011 ועד תחילת 2014 היזמיות הוציאו מאות מיליוני שקלים, חלקם "לצורך הכרה כהוצאות חיפוש בגין קידוחים" נכתב וכן כהוצאות "הזכאיות להטבות המשויכות לתקופת החיפוש", כך נמצא. "מיון וסיווג הוצאות שגוי פוגע בהכנסות המדינה מתקבולי הגז", קובע המבקר, שמוסיף כי מצב זה התאפשר גם בשל "היעדר שיתוף פעולה של משרד האנרגיה עם רשות המסים".

כך למשל נמצא כי, "לא היו בידי רשות המסים כל ההתכתבויות הרלוונטיות בין מחזיקי הזכויות במיזם ובין משרד האנרגיה לעניין קביעת מועד התגלית ומועד החזקה. כמו כן נמצא כי משרד האנרגיה לא עדכן את רשות המסים לגבי התכתבויות ומסמכים המעידים שייתכן כי תקופת החיפוש הסתיימה קודם ליוני 2013. לדוגמה, לא היו בידי רשות המסים התכתבויות בין מחזיקי הזכויות במיזם 'לוויתן' ובין משרד האנרגיה בכל הנוגע לטענת מחזיקי המיזם שהגיעו לתגלית עוד בשנת 2010". יצוין כי כתוצאה מהמצב שנוצר, התשלומים לקרן העושר ממאגר לוויתן יתחילו מאוחר יותר מהמועד שבו הם היו צריכים להינתן.

בחלק אחר של הדוח מעיר המבקר כי המדינה בדצמבר 2018 השלים צוות בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, בחינה של ההתפתחויות שחלו במשק הגז הישראלי בתקופה שקדמה לכך. אלא שלפי הממצאים, הצוות לא בחן התפתחויות במדינות שונות בעולם לגבי מיסוי בתחום ומקומה של ישראל בהשוואה למדינות אחרות בנושא. לאור ממצא זה המליץ המבקר למשרד האנרגיה, "לעקוב מדי פעם בפעם אחר המדיניות המקובלת בעולם לקביעת שיעור חלקן של המדינות ברווחי הגז, ולהיערך מבעוד מועד לעדכון המדיניות בישראל בתום מחויבות הממשלה ליציבות הרגולטורית שנקבעה במתווה הגז ב-2025, (הכוונה שהמדינה לא תשנה את אופן האופן שבוא היה ממסה את שותפויות הגז. ג"ל) וזאת בשקיפות תוך שילוב כלים נוספים ושמירה על כדאיות חיפוש מאגרי גז חדשים והפקת גז".

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה כי "בחודש האחרון מתרחשת סערה בשווקי האנרגיה, מחירי הגז הטבעי והפחם עולים בצורה משמעותית וישנן מדינות מערביות המתקשות לספק את צרכי האנרגיה שלהן, חלקן חוזרות לשרוף פחם ומחירי החשמל עולים. על רקע סערה זו ראוי להביט על היציבות הישראלית בתחום האנרגיה שהיא אך ורק התוצאה מיישום מוצלח של מתווה הגז הטבעי.

"מתווה הגז הטבעי שמסתיים השנה השיג את יעדיו, כשהצליח לייצר תחרות במשק הגז הטבעי, והמחיר בישראל נמוך משמעותית בוודאי ביחס למחירים היקרים שמשלמות מדינות באירופה.

"אין כל קשר בין מועד ההכרזה על תגלית, לתחילת ההפקה בלוויתן ובעקבותיה לגביית המסים מלוויתן. המשרד אינו מסתמך על דיווחים של חברה זו או אחרת לגבי מציאת 'תגלית' לכאורה, כי אם בוחן את הדברים באופן מקצועי על פי ההגדרות המדויקות של חוק הנפט המתייחסות לתגלית מסחרית.

"עם זאת, ככל ורשות המסים בוחרת בכך, היא הייתה יכולה לכלול אפשרות להכרה במועד מוקדם יותר לצורך חישוב ההוצאות. יש לציין כי בתקנות ניירות ערך הנוגעות לאופן הדיווח של החברות, יש אבחנה ברורה בין דיווח על 'ממצא' שהוא מציאת סימני נפט או גז ללא דרישת הכלכליות, לבין 'תגלית' כהגדרתה בחוק הנפט המחויבת להיות תגלית מסחרית. תקנות אלה תוקנו בשנת 2013, לאחר קידוח החיפוש של לוויתן, ונכתבו כך בין השאר בגלל בלבול המונחים שעלול לבלבל את ציבור המשקיעים)".

עוד כתבות

יהודה בן אסאייג, מנכ''ל מנורה מבטחים / צילום: יעל צור

מנורה מבטחים: הרווח מתחילת השנה הוכפל ל-578 מיליון שקל

בעוד שהרווח של מנורה בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד על יותר מחצי מיליארד שקל, ברבעון השלישי הוא הסתכם ב-140 מיליון שקל לעומת כ-312 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בשל רווח קטן יותר מההשקעות • התשואה על ההון במונחים שנתיים הסתכמה בכ-16%

באר שבע. ''עדיף להראות דירה באור יום ולא בחושך'' / צילום: Shutterstock

624 מיליון שקל ירדו לטמיון: כך נכשלה ההשקעה בהייטק בפריפריה

כיצד הושקעו מאות מיליוני שקלים לעידוד חברות הייטק להקים מרכזי פיתוח בבאר שבע, ומדוע מעולם לא קמה תוכנית "שמים את הפריפריה במרכז"? ● מחקר חדש של הכנסת מציג את הכישלון המערכתי ורב-השנים בהתפשטות ההייטק אל מחוץ לתל אביב

יאיר הירש, מנכ''ל משרד הפנים / צילום: יוסי זמיר

מנכ"ל משרד הפנים בראיון ראשון: "מודל גביית הארנונה למגורים ישתנה. אנחנו בוחנים את הדרך"

יאיר הירש עומד בין הרשויות המקומיות לממשלה ומנסה לספק תשובות למשבר הדיור ● בראיון ראשון מאז שנכנס לתפקיד הוא מדבר על התוכנית לחיזוק הרשויות ● מסביר למה יש צורך ביישובים חדשים הרחק מאזורי הביקוש: "ציונות היא ערך הבסיס" ● ומבטיח: "נתערב ביישום הסכמי הגג"

אורי לוין, מנכ''ל דיסקונט / צילום: יח''צ

בנק דיסקונט השלים הנפקת אג"ח בהיקף של 4.6 מיליארד שקל

מדובר בהנפקה של שלוש סדרות חוב, כשהביקושים במכרז עמדו על כ-5.8 מיליארד שקל • הגיוס נועד לאפשר לבנק להגדיל את תיק האשראי, אחד מיעדי האסטרטגיה שלו • לאומי הנפיק בשבוע שעבר שתי סדרות וגייס יותר מ-2 מיליארד שקל

ארז חלפון, יו''ר קצא''א / צילום: קצא''א

דיון סוער בכנסת על הסכמי קצא"א: "חברה שהיא עבריינית סביבתית סדרתית"

לתדהמת חברי הכנסת, בדיון שנערך היום במשכן, טענו בקצא"א שהגדלת שינוע הנפט תשפר את מיומנות החברה בטיפול במכליות ובכך יקטן הסיכוי לתקלות ● עוד לפי החברה, ב-2020 נחתם הסכם בהיקפי שינוע גדולים מאלו שסוכמו מול איחוד האמירויות, למשך שנה ● ח"כ אלון טל: "מעולם לא ראיתי גורם שכל כך מתחמק, ומציג דיס אינפורמציה באופן קבוע"

יו''ר תע''א הנבחר, עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף

הנפקת תע"א שוב נדחית: האם עמיר פרץ יביא אותה לבורסה?

מינויו של השר לשעבר עמיר פרץ ליו"ר אמור להסיר חסמים ועיכובים רבים, שאחד החשובים שבהם הוא הוויכוח בין משרד המשפטים לשאר הגורמים על הסרת החיסיון המתחייב בהנפקה ועל ההגבלות הקשורות לרוכשי המניות

שמעיה רייכמן / צילום: יח''צ וויידלי

בית המשפט הטיל צו עיקול: האם שמעיה רייכמן מתנער מהלוואת מיליונים שנטל?

קבוצת משקיעים פרטיים שהלוו לרייכמן 5.5 מיליון שקל ב-2018 לצורך ביצוע פרויקט תמ"א, ביקשה להוציא את צו העיקול לאחר שעורך דינו טען כי מסמכי ההלוואה כלל אינם מוכרים לרייכמן ● רייכמן: "מדובר בתביעות חסרות בסיס של מי שהשקיעו כספים בפרויקט שטרם הסתיים"

השקת השידורים של הערוץ באפיק 14. שינוי דפוסי צפייה דורש הרבה מאוד זמן וסבלנות כספית / צילום: צילום מסך

השראה מפוקס ניוז: האם המיתוג החדשותי של ערוץ 14 יכול להצליח?

עם גרעין צופים קטן אך קשה ומיקוד בתוכן חדשותי, ערוץ 20 מנסה לשנות את מעמדו בתודעה הציבורית ● אלא שאם הערוץ "קופץ כיתה" במקום שהוא מבקש לתפוס במפת התקשורת, כדאי אולי שתירשם קפיצה גם בדרישות הרגולטוריות ממנו

שרת התחבורה מרב מיכאלי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

מיכאלי התניעה את האוטובוס מוקדם מדי? בקואליציה עוד אין הסכמות

שרת התחבורה פרסמה תקנות שיאפשרו הפעלת תחבורה שיתופית בשבת ● עם זאת, ליברמן אמר לגלובס כי "אי אפשר לקדם באופן חד צדדי דבר כה מהפכני"

סמדר ברבר צדיק / צילום: רמי זרנגר

מ-150 אלף ל-50 אלף: הבינלאומי מפחית את סכום הכניסה לייעוץ השקעות

רף הכניסה הגבוה בכל הבנקים היווה עד עכשיו חסם בפני לקוחות עם עשרות אלפי שקלים בודדים • הייעוץ ייעשה הן באמצעות מרכזי הייעוץ של הבנק והן באמצעות מערכת דיגיטלית

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

דוחות כלל: רווח של מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים

בתקופה המקבילה עמד ההפסד של כלל על 80 מיליון שקל ● היקף הנכסים המנוהלים עלה ב-13% ועמד על 268 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי

מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: יונתן זיידל, פלאש 90

זינוק של 130% ב-9 חודשים: הראל רשמה רווח של כמעט מיליארד שקל

ההון העצמי של קבוצת הביטוח והפיננסים חצה את רף ה-8 מיליארד שקל והיא תחלק דיבידנד של 100 מיליון שקל, לאחר שכבר חילקה לאחרונה דיבידנד בסך 257 מיליון שקל • הרווח ברבעון השלישי הסתכם ב-380 מיליון שקל, קיטון של 22 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד

אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

נגיד בנק ישראל מאותת: מהפכה בריביות על הלוואות בין הבנקים

אמיר ירון אמר היום כי "נחליף את ריבית התלבור בריבית של בנק ישראל" ● התלבור היא ריבית להלוואות בין-בנקאיות והיא החלופה הישראלית של הליבור

בניין הקפיטול בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Andrea Izzotti

הדמוקרטים מתמודדים עם שינויים בהצעת חוק העולה 2 טריליון דולר

פריטים נוספים ברשימת המשימות למחוקקים: שמירה על מימון הממשלה, העלאת תקרת החוב והעברת חוק תקציב הביטחון

המשקיעים שופכים כסף לחברות העוסקות בתחום חישה מרחוק / צילום: צילום מסך

תעשיית הלוויינים הפרטיים גדלה, ומשקיעים מהמרים במיליארדים על נתונים מהחלל

חברות העוסקות בחישה מרחוק מהחלל באמצעים טכנולוגיים מתקדמים חוזות המשך צמיחה חזקה לתעשייה ● יחד עם זאת כמה מנהלים בכירים ואנליסטים צופים שהמספר הרב של החברות יילך ויצטמצם באמצעות מיוזגים בתוך הענף

בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

העיתונאי אילן ליאור מונה לראש מחלקת החדשות של גלי צה"ל

ליאור, שיחליף בתפקיד את אמיר איבגי, שימש בשנים האחרונות כעורך הראשי של מהדורת "השבוע" ב"כאן 11" וערך תוכניות רדיו מובילות ● את שירותו הצבאי עשה בגל"צ ככתב ולאחר מכן צבר ניסיון כעורך וכמגיש תוכניות אקטואליה, יומנים ומהדורות חדשות

מנכ''ל פרטנר אבי צבי / צילום: ישראל שם טוב

פרטנר הפרישה 10 מיליון שקל בשל צפי לנטישת מנויי טלוויזיה בגלל עליית מחירים

למרות זאת מציגה חברת התקשורת, שעומדת בפני העברת שליטה לקבוצת גבאי-רודב, דוחות טובים ● רשמה רווח של 24 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת הפסד ברבעון המקביל אשתקד

סין. כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר ייחסו את הצמיחה החלשה בהכנסותיהן להידרדרות התנאים המקרו־כלכליים / צילום: Shutterstock, IHOR SULYATYTSKYY

לא רק רגולטור חונק: ענקיות הטק הסיניות מתמודדות עם ההאטה בכלכלת סין

כשהצריכה והפרסום הדיגיטלי קיבלו מכה, ישנן חברות המחפשות מנועי צמיחה חדשים

אמיר גבע, מנכ״ל לטסטוק / צילום: LetsTok

"בקורונה היו רגעי חשש והוצאות רבות בלי אף משקיע באופק, אבל פתאום צמחו הרבה משפיענים חדשים"

אמיר גבע, בן 50, נשוי ואב לשניים ● מנכ"ל ומייסד משותף בלטסטוק ● "בהתחלה חשבנו להתמקד ביועצים ומומחים קלאסיים מהדור הישן, אבל מהר מאוד הבנו שזה לא הכיוון" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

משפט נתניהו, 22.11, בית המשפט המחוזי בירושלים / צילום: אורן בן חקון

ניר חפץ מעיד: נתניהו השמיע בפניי מסרים מאיימים כלפי מוזס

ביום הרביעי לעדותו, ניר חפץ סיפר על החלטתו לחתום על הסכם עד המדינה: "הופעלו עליי לחצים כבדים, החלטתי שאני מנתק את שיקול-הדעת העצמאי שלי ועושה מה שאומר לי עורך הדין" ● על יחסי נתניהו-מוזס אמר: "נתניהו אמר שכל מה שקורה זה ארנון מוזס; הייתה איבה וחוסר אמון ברמות הכי גבוהות שיש"