גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פייסבוק, חופש הדיבור וחוקי התחרות: האם התרופה גרועה מהמחלה?

בוושינגטון השסועה פוליטית המחוקקים משתי המפלגות מצאו לסיבה להתאחד: כוחן האדיר של חברות הביג־טק ● אך כדאי לעצור רגע ולשאול אם יש בכלל קשר בין חוקי הגבלים העסקיים לבין האשמות על "דיבור רעיל" ו"שיח השנאה" בפייסבוק או בטוויטר? האם חוקים אלו בכלל רלוונטים לשירותים הניתנים בחינם ללקוחות? והאם תחרות בין החברות הגדולות הוא מקום להפעלת חוקי המונופולים?

יו''ר ה־FTC, לינה קאהן / צילום: Associated Press, Graeme Jennings
יו''ר ה־FTC, לינה קאהן / צילום: Associated Press, Graeme Jennings

בחודשים האחרונים בין בעיות האקלים והאינפלציה המתגברת נושא נוסף תפס כותרות לא מעטות: המלחמה בחברות הטכנולוגיה הגדולות, הביג-טק כפי שנהוג לקרוא להן, שכוללת בעיקר את אמזון, גוגל, פייסבוק, אפל ומיקרסופט.

בוושינגטון השסועה פוליטית בכל נושא ועניין אוחדו הכוחות, ומחוקקים משתי המפלגות מבקשים לפעול במרץ נגד הביג-טק. גם במדיה, כולל הישראלית, נשמעים קולות רמים הקוראים לטיפול בתופעת הביג-טק. אך מה היא בדיוק התופעה שבה רוצים הפוליטיקאים והעיתונאים לטפל לא לגמרי ברורה. חברות הביג-טק שונות מאוד זו מזו, במודל העסקי, בשירותים שהן מספקות, ובפריסה העולמית שלהן. מכאן גם הטענות המושמעות הכוללות קשת רחבה של נושאים.

 

שיח המבקש לפרק או לטפל בחברות הביג-טק, ובדגש על פייסבוק, בגין כך שהתעלמו ועודדו שיח רעיל באמצעות חוקי המונופולים (אנטי טראסט כשמם בארה"ב) חוזר על עצמו במקומות רבים כולל בניו יורק טיימס השמאלי וב"וול סטריט ג'ורנל" הימני. זו אחדות דעים יוצאת דופן בין שני עיתונים משני צדי המתרס. אלא שהחיבור הזה בין טענת התוכן הרעיל לבין חוקי המונופולים, כפתרון לכל מה שמטריד בכיכר העיר הדיגיטלית, עומד על כרעי תרנגולת ומתעלם מהנושאים והאתגרים הקשים באמת שהטכנולוגיות החדשות מציגות.

חוקי האנטי-טראסט, או מונופולים, בארה " ב נולדו בשנים שלאחר מלחמת האזרחים. ההתפתחות המהירה בטכנולוגיה, ובעיקר אלו הקשורות לתחבורה, אפשרו גידול והתרחבות של חברות מקומיות, והתמזגותם לחברות לאומיות ורחבות, שכונו טראסטים. לחברת הנפט וההובלה, " סטנדרד אויל" של רוקפלר למשל, הייתה מדיניות רכישות כה אגרסיבית שהיא שלטה על רוב רובם של השווקים בה פעלה. לאחר מכן "סטנדרד אויל" עשתה שימוש בכוח הזה להכריח ספקים לשלם לה "קיק באקס" (עמלות בחזרה) וכן לתיאומי מחירים להגדלת רווחיה.

בתגובה להתפתחויות אלו חוקק הקונגרס בשנת 1890 את החוק הראשון שעסק בהגבלים עסקיים (שרמן אקט). חוקים נוספים נוספו מאוחר יותר (קלייטון אקט, 1914), בהמשך לחקיקה, ננקטו הליכים משפטיים נגד חברות שעסקו בהגבלת המסחר. כך פוצלה "סטנדרד אויל" ל-34 חברות שונות, כולל אקסון, מובייל, שברון, ואחרות.

הריכוז עמד במרכז המבחן המשפטי

במשך חמישים השנים הבאות שימשו חוקי האנטי-טראסט למנוע מחברות להשתמש בכוחם וגודלם להחלשת התחרות. המשפטן היהודי-אמריקאי, לואיס ברנדייס, ששימש שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית מ-1916 ועד 1939, ביטא את הדעה השלטת בעליון באותן שנים, כי "ריכוז כוח הוא סכנה לדמוקרטיה, אפילו אם נעשה באותו הכוח שימוש בעל ערך". במילים אחרות עצם הריכוז, בהבדל מתוצאותיו, היו במרכז המבחן המשפטי. מדיניות זו הובילה למצב בו במשך עשורים רבים, שימשו חוקי המונופולים כלי להגן על חברות מפני תחרות במקום להגן על התחרות עצמה.

שופט העליון,  לואיס ברנדייס / צילום: Associated Press

כך למשל נאסר על שתי רשתות של סופרמרקטים מקומיים בלוס אנג'לס להתמזג בטענה שלאחר המיזוג הן ישלטו על 12% מהשוק. במקרה אחר נאסר על יצרן עוגות גדול מחוץ למדינת יוטה למכור את מוצריו בסופרמרקטים ביוטה בטענה שבכך עלול להיפגע יצרן העוגות המקומי, שאגב שלט על השוק באותה מדינה

בשנת 1978 פרסם פרופסור רוברט בורק מאוניברסיטת ייל, ספר ששינה את עולם האנטי טראסט באמריקה. בהשראת ספרו, "פרדוקס האנטי-טראסט", שינו בתי המשפט את המבחן המרכזי בנושא, מריכוזיות לשמה' לבחינת התוצאה של הריכוזיות על הצרכנים.

פרופסור רוברט בורק / צילום: Associated Press, JOHN DURICKA

לטענת בורק כמו במחלה פיזית, גם בעולם העסקי אין מחלה ללא סימפטום, ואם אין סימפטומים, אין מחלה. הסטנדרט החדש הזה ששם את ההשפעה על הצרכן במרכז במקום את ההשפעה על התחרות, שלט בעולם ההגבלים העסקיים בארה"ב במשך ארבעת העשורים האחרונים. בעקבותיו התירו בתי המשפט מיזוגים ורכישות כל עוד הם לא פגעו במגוון האפשרויות ובמחירים שהוצעו לצרכנים. בעקבות מדיניות זו פרחה באמריקה תעשייה של רכישות ומיזוגים, ואלו הפכו לדרך פופולרית למשקיעים לקבל החזרים ולראות רווחים או "אקזיטים" על השקעותיהם. מה שכמובן נתן זריקת מרץ רצינית לעולם ההשקעות, ההון-סיכון וחברות הסטארט-אפ.

המינוי שהדהים את העולם העסקי

למתנגדי חברות הביג-טק ברור כי תפיסת העולם הזו הבוחנת את השפעת האנטי-טראסט על הצרכן, אינה מאפשרת להשתמש בחוקי ההגבלים העסקיים בהקשר לרובם המוחלט של עסקי חברות הטכנולוגיה הגדולות. זאת משום שחברות אלו כגון פייסבוק וגוגל נותנות בדרך כלל את שירותיהן בחינם, או כמו אמזון, היטיבו מאוד עם הצרכן, הן במחיר והן בנוחות.

כך נולדה קבוצה חדשה המכונה, לרבות על ידי עצמם, "הברנדייסים החדשים", המבקשת לחזור למבחן הקדום של "הגודל בפני עצמו" לעומת המבחן הנוכחי של "ההשפעה על הצרכן".

על הקבוצה הזו נמנית אישה צעירה בת 32 בשם לינה קאהן, שסיימה את לימודי משפטים באוניברסיטת ייל 2017, ולאחר מכן עברה לאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק כעמיתת מחקר, שם המשיכה לחקור את חוקי ההגבלים העסקיים בדגש על הפלטפורמות הדיגיטליות. ב-2020 היא מונתה לפורפסורית מן המניין באוניברסיטה. ביוני השנה הדהים הנשיא ביידן את העולם העסקי בארה"ב כשמינה את קאהן לשמש כיושבת ראש נציבות הסחר של ארצות הברית (FTC) - הסוכנות ממשלתית האחראית על יישום ואכיפת מדיניות האנטי-טראסט באמריקה.

מתעלמים ולא במקרה מהפיל בחדר

אך המינוי של קאהן אינו האירוע היחיד שמבשר על השינויים הצפויים. חברי קונגרס משתי המפלגות הגישו חמש הצעות חוק, שמטרתן למנוע או להגביל באופן משמעותי את האפשרות של חברות מסוגים שונים לפעול למיזוגים ורכישות, או להתרחב בשווקים לאחר שהשיגו גודל מסוים.

אלא שחוקים אלו, כמו גם השיח התקשורתי, מתעלם ולא במקרה מהפיל שבחדר. הבעיה עם הרשתות החברתיות ובראשן פייסבוק אינה באמת בעיית גודל או תחרות, אלא כפי שצוין לא אחת, הבעיה הראשית היא השיח הרעיל שהן מעודדות, ושיח זה אינו באמת מושפע משאלות הגודל או התחרות. לעומת זאת הוא דווקא כן נוגע בסוגיה מסובכת בהרבה - גבולות חופש הדיבור. נושא שהדיון בו אמנם חשוב ביותר אך אינו שייך ולא צריך להיות חלק מסוגיית כוחם של המונופולים או של התחרות בכלל.

המחויבות לחופש הדיבור בארצות הברית שמוגדרת היטב בתיקון הראשון לחוקה האמריקאית ובפסיקה מאז, הינה מרחיקת לכת. השיטה האמריקאית כולה מתייחסת לחופש הדיבור כאבן יסוד שממנו נובעים זכויות אחרות לחופש.

האינטרנט, הרשתות החברתיות והדמוקרטיזציה של יכולת השידור וההפצה של מידע, מציבים אתגרים קשים לשאלות הקשורות בחופש דיבור. מחד, הם יצרו מציאות חדשה ומאתגרת בהענקת השליטה בכיכר העיר הווירטואלית המודרנית לחברות פרטיות, אשר רשאיות להשתיק קולות שאינם ראויים בעיניהן. אפילו ,כפי שראינו לא מכבר לאחר ההסתערות על הקפיטול בוושינגטון ב-6 בינואר השנה, גם כשמדובר בנשיא ארה"ב.

מצד שני חופש הדיבור בארה"ב כולל את הזכות גם לשיח‏-שנאה, זאת עד למקום בו אלו הופכים להסתה ישירה וברורה לאלימות ולהפרת החוק כפי שהוחלט בפסק דין "ברנדנבורג נגד מדינת אוהיו" ב-1969. אך רוב דיבורי השנאה ברשתות החברתיות אינם חוצים את קו הגבול הספציפי והמוגדר מאוד הזה.

מי צריך להיות אחראי על השיח?

האם המסקנה מכל התסבוכת החדשה הזו היא שיש למנות את חברות מסחריות כשופטות של עצמן שיבחנו בכל רגע נתון מתי נחצים הקווים שבהלכת ברנדנבורג? או שהן צריכות ל"חוקק" חוקים משל עצמן המחמירים את ההלכה הזו, שנקבעה בבית המשפט העליון? האם זה נכון להטיל על החברות המפעילות רשתות חברתיות אחריות וסמכויות, שעל פי טבען שייכות לבתי המשפט ולא לחברות פרטיות?

כל הסוגיות הקשות האלו חשובות מאוד אך בכל הכבוד מקומן אינו בעולם ההגבלים העסקיים. יתרה מזו לא כל חברות הביג-טק שייכות בכלל לעניין. גוגל למשל היא חברה שעיקר הכנסותיה באות מחיפוש. נכון לספטמבר השנה בארה"ב 92% מהמשתמשים בחרו להשתמש בגוגול בעת ביצוע חיפוש באינטרנט, לעומת 2.66% במיקרוסופט-בינג, ו-1.48% ביאהו-ווריזן. מדוע אפוא יש להעניש את גוגל, אשר כ-80% מהכנסותיה באים ממודעות הקשורות לחיפוש, רק משום ש 90% מהמשתמשים מעדיפים להשתמש בשירותי החיפוש המעולים הניתנים להם על ידי גוגל בחינם? ובכלל מדוע חוקי ההגבלים העסקיים הבאים להגן על הצרכן והתחרות, הופכים פתאום לכלי המגן על מיקרוסופט בעלת בינג, או על ווריזון, בעלת יאהו. כאשר לאחרונה 121 מיליון לקוחות, פי שניים הכנסות מגוגל, ו-316 מיליארד דולר של נכסים?

האחיזה יכולה להתערער בכל רגע

גם האמונה כי עולם הטכנולוגיה נשלט לחלוטין על ידי ארבע-חמש החברות הגדולות, ולעולם כך יהיה, רחוקה מהמציאות. לאף אחת מחברות הביג-טק, לבד אולי מחברת אפל, שזוכה משום מה ליחס שונה, אין משהו המתקרב לכוח מונופוליסטי בשווקים שבהם הן פועלות. כפי שהודגם היטב כשאמזון ניסתה ונכשלה להשתלט על עסקי המכירות הפומביות של אייביי. יתרה מכך, כאשר מדובר בחלק הצומח והרווחי באמת בעסקי אמזון, שירותי מחשוב הענן האחראיים לכ-47% מרווחיה, היא מתחרה בשחקנים קטנים כגדולים כולל אפל, גוגל, סנופלייק, אורקל, מיקרוסופט, IBM ועוד.

גם לפייסבוק השולטת בשוק המדיה החברתית אחיזה היכולה להתערער בכל רגע. כפי שהדגימה טיקטוק, שהגדילה את בסיס משתמשיה בכמעט פי עשרה בתוך ארבע שנים ואשר לה היום כמיליארד משתמשים יומיים.

בשווקים דינמיים ומהירים כמו בזה של ענף הטכנולוגיה, תיאוריות האנטי-טראסט וההגבלים העסקיים הקלאסיות הן בעלות ערך מוגבל. אפל כמעט ונעלמה בסוף שנות התשעים. היא ניצלה אז רק בזכות הזרמה של 150 מיליון דולר מהמתחרה מיקרוסופט. זו מצידה, שכמעט והוכרזה כמונופול בשנות התשעים, פספסה שנים בודדות אחר כך חלקים גדולים ממהפכת האינטרנט לשחקנים חדשים ודינמיים ממנה.

בשנת 2000 הציע מנכ"ל של סטארט אפ קטן בשם נטפליקס, שכמעט כרע תחת הלחצים הפיננסיים, למכור את החברה לענקית חנויות הווידאו בלוקבסטר, ששלטה אז ללא עוררין על שוק הווידאו הביתי עם מעל 9,000 חנויות ברחבי ארה"ב. לאחר כמה חודשי מאמצים אורגנה לו פגישה עם מנכ"ל בלוקבסטר. כשזה האחרון שמע את ההצעה לרכוש את נטפליקס ב-50 מיליון דולר הוא כמעט התפוצץ מצחוק. לא חלפו עשר שנים והענקית הכול יכולה של עסקי הווידאו בארה"ב, הגישה בקשה לפשיטת רגל.

אתה שווה כמו הסרט האחרון

כיום כ-20 שנה אחרי האירוע המפורסם יש בכל אמריקה חנות אחת הנושאת את השם בלוקבסטר. נטפליקס לעומת זאת נמצאת ביותר מ-200 מיליון בתים ברחבי העולם, מייצרת הכנסות של כמעט 30 מיליארד דולר לשנה, ונסחרת בשווי של כ-300 מיליארד דולר.

בהוליווד יש אמירה ש"אתה שווה כמו הסרט האחרון שלך". בטכנולוגיה המצב אינו שונה בהרבה. המהירות בה חלפה תהילת העולם של חברות כמו בלוקבסטר, קודאק, יאהו, אקסייט, טריקום, נוקיה, טאוור רקורדס ורבות אחרות יכולה בקלות לחזור על עצמה עם גוגל או פייסבוק אם הן יפספסו את התפנית הטכנולוגית הבאה. לכן, יש לתת לשוק החופשי ו"לחדשנות ההורסת" לטפל ביעילותן ובגודלן של החברות הטכנולוגיות, ולבתי המשפט והמחוקק לטפל בסוגיות הקשות של חופש הביטוי והדיבור הרעיל.

להניח בידי רגולטור צעיר את הכוח לנהל ולנווט את שוק הטכנולוגיה הגדול והחשוב בעולם דרך חוקי האנטי-טראסט וההגבלים העסקיים, שכוונתם אולי טובה אך השלכותיהם על ציבור המשתמשים, על התפתחות הטכנולוגית, על עולם ההשקעות ועל ההובלה האמריקאית בתחומים האלו, עלולה להיות תרופה הקשה בהרבה מהמחלה.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. אין במאמר זה ייעוץ משום סוג או המלצה לרכוש ביטקוין או כל נכס אחר. הוא נכתב לצרכי הדיון העיוני בלבד. כל השקעה לרבות בנכס פיננסי, חשוב שתעשה בהתאמה לכל משקיע אינדיווידואלי ולאחר התייעצות עם מומחים אישיים ומתאימים.

עוד כתבות

הנשיא ביידן והסגנית האריס באטלנטה, בשבוע שעבר / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

מדמם פופולריות ומפסיד בכלכלה: השנה שג'ו ביידן היה מעדיף לשכוח

בימים האחרונים של שנתו הראשונה בבית הלבן, נשיא ארה"ב סופג סדרה מדהימה של מכות והשפלות, המקרבות את נשיאותו אל סוף האפקטיביות שלה ● פרשן אוהד מתאר את ביידן כנוסע "פול גז בניוטרל"; פרשן עוין קורא לקמלה האריס לתפוס יוזמה ● הגיע הזמן לעשות ריסטארט, אבל מאיפה ולאן ועם מי?

חווה סולארית / צילום: Shutterstock, abriendomundo

מגדל תיכנס כשותפה בפרויקטים של טראלייט בהשקעה של 460 מיליון ש'

טראלייט חתמה על מזכר הבנות עם מגדל ביטוח לשם כניסתה כשותפה בשני פרויקטים: תשקיע עד 270 מיליון שקל בפרויקט הסולארי "התענך1" בצפון הארץ ועד 190 מיליון שקל בפרויקט Dunmore בקנדה

פרופ' אש, פרופ' לוין, פרופ' בליצר, פרופ' גמזו, פרופ' מטות, פרופ' רהב / צילום: דוברות הכנסת, דמוקרט טיוי, איל יצהר, ראובן קסטרו, מירי גטניו - דוברות איכילוב, איליה מלינקוב

בין פרופ' עידית מטות למשרד הבריאות: כך מאתגר איכילוב את התפיסה הרווחת במערכת

המשק משותק בשל מאות אלפי מאומתים ומבודדים, והמומחים ממשיכים להתגושש ביניהם - האם האומיקרון הפחות-לים מצדיק הגבלות? החיצים כולם מופנים למשרד הבריאות שמנהל את ההתמודדות עם המגפה ● כך נראים יחסי הכוחות הסבוכים שמקשים על הציבור להבין את ההנחיות ולמשק לנשום

פרופ' אמנון שעשוע, מנכ''ל מובילאיי, בתערוכת CES / צילום: אינטל

הדרך להנפקה עוברת בתערוכה: כך מנסה מובילאיי לשכנע שהיא שווה עשרות מיליארדים

תערוכת CES הייתה תחנה חשובה בדרכה של החברה להנפקה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי ● כיצד מתכוונת מובילאיי לשכנע קרנות ענק ובתי השקעות שהיא שווה פי עשרה מאשר בהנפקה הקודמת? ● ומדוע זה מאיים עבור הרבה חברות אוטוטק צעירות?

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המחיר האישי כבד, אבל הסדר הטיעון עם נתניהו נחוץ למדינת ישראל

האם הסדר הטיעון הנרקם טוב לבנימין נתניהו, ועד כמה הוא טוב ליועמ"ש אביחי מנדלבליט? ● איש לא ימחא למנדלבליט כפיים על ההסדר - לא אלה ששבו לכנותו "היועץ המשפחתי", ולא חסידי נתניהו שלעולם לא יסלחו לו על שלשיטתם הפיל והשפיל את ראש הממשלה שלהם ● אבל למדינת ישראל - ההסדר טוב, ואפילו מאוד

דודו מזרחי, מנכ''ל בזק / צילום: אייל מרגולין

בזק סוגרת את מהירות הגלישה של 40 מגה; תמשיך להציע 100 ו-200 מגה

המהלך אמור היה להיכנס לתוקף היום, אך בעקבות פניות של חלק מהספקיות המהלך יידחה עד שבזק תבצע שינוי בממשק ● ספקיות האינטרנט האחרות לא מציעות קצבים שאינם 100 מגה ומעלה, ובכך למעשה בזק מיישרת איתם קו

בוריס ג'ונסון / צילום: Reuters, EyePress News

"הסוף ל-BBC כפי שאנחנו מכירים אותו": אגרת הטלוויזיה בבריטניה תבוטל

ג'ונסון מנסה לצבור פופולריות? לפי ממשלת בריטניה, רשת השידור הציבורית BBC תבטל את אגרת הטלוויזיה עד 2027 ותיאלץ למצוא מקורות מימון אחרים שככל הנראה יהיו כרוכים ברפורמות כואבות מבחינתה ● התוכנית הממשלתית שהוכרזה כוללת הקפאה של האגרה בשנתיים הקרובות, מה שמהווה קיצוץ ריאלי בהוצאות בשל השפעות האינפלציה הגבוהה במדינה

נשיא טורקיה ארדואן / צילום: Shutterstock, Mr. Claret Red

הלירה הטורקית בצלילה חופשית. איך הישראלים מרוויחים מזה?

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מוביל במדינה ניסוי כלכלי מסוכן: במקום להעלות ריבית כדי לעצור את האינפלציה הגואה, הוא דווקא מוריד אותה עוד ועוד ● בשנה החולפת, הלירה הטורקית איבדה 44% מערכה לעומת הדולר ומיליוני טורקים ירדו אל מתחת לקו העוני ● עוד תופעה שצוברת תאוצה היא המרת המשכורת לביטקוין ולזהב ● והישראלים? הם דווקא נהנים מכל המצב ● האזינו 

קרן אופק / צילום: רמי זרנגר

ועד העובדים של פרטנר דורש מינוי נציג בדירקטוריון

בנוסף לבונוס, העובדים מעוניינים שבדומה לסלקום ולבזק, אבי גבאי יאפשר נציג שלהם בדירקטוריון פרטנר ■ בנוסף דורשים העובדים להיכנס עימם למו"מ מיידי עוד לפני השלמת העסקה להעברת השליטה בחברה

אייל מליס, מנכ''ל קבוצת תנובה / צילום: רפי קוץ

תנובה שוכרת את שירותי חברת הלובינג של פורשות פוליסי

חברת תנובה (בשר) הצטרפה בסוף השבוע האחרון כלקוחה לחברת "נהלה ייעוץ ואסטרטגיה", שהקימו פורשות פוליסי עידית שבתאי סידיס, עדן קנובסקי ודפנה פביאן. תנובה הייתה מיוצגת על ידי פוליסי עד שהחברה נסגרה בדצמבר האחרון ● חברת שמיר אופטיקה חתמה על מיזם משותף עם מעבדת האופטיקה השבדית אופטילקס (Optileks) ● אירועים ומינויים

אניית משא בנמל חיפה / צילום: Shutterstock

העומסים בדרך? ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בנמלי חיפה ואשדוד

הסיבה: כוונת המדינה לאפשר לנמל המפרץ ולנמל הדרום לפרוק גם אוניות מטען כללי, ולא רק אוניות מכולה כפי שלטענת ההסתדרות נקבע בין המדינה לוועדים ● ההסתדרות מאיימת להשבית את הנמלים החל מ-1 בפברואר

סניף של בנק לאומי בתל אביב / צילום: איל יצהר

כך הפכה מניית בנק לאומי לבעלת השווי הגבוה ביותר בבורסה של תל אביב

הדומיננטיות של הבנקים בולטת במדד הדגל של הבורסה – ת"א 35, עם 4 נציגות בין עשר החברות הגדולות בבורסה המקומית ● מ-26 בדצמבר נייס איבדה 15% ובמקביל לאומי עלתה ב-9%

לשכת התעסוקה בת''א. להעניק אבטלה לתקופה מוגבלת / צילום: שירות תעסוקה

לפני השפעת האומיקרון: שיעור האבטלה בדצמבר 2021 ירד ל-4.1%

שיעור האבטלה הרחב בסיכום הרבעון הרביעי אשתקד: 6.5% - טוב יותר מהתחזיות של בנק ישראל לרבעון האחרון של 2021

פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בקריפטו, נעילה ירוקה בבורסות אירופה; יוניליוור צנחה 7%

דאקס עלה ב-0.3%, פוטסי הוסיף 0.9% וקאק התקדם 0.8% ● היום לא יתקיים מסחר בניו יורק לרגל יום מרטין לות'ר קינג ● יוניליוור צנחה לאחר שחברת הפארמה GSK דחתה את הצעתה לרכישת חטיבת הבריאות הצרכנית שלה בתמורה ל-50 מיליארד פאונד ● הכלכלה בסין התרחבה ב-8.1% בשנת 2021, לעומת צפי כלכלנים לצמיחה של 8.4%

קנצלר אוסטריה, קרל ניהאמר / צילום: Associated Press, Michael Gruber

אוסטריה הציגה חוק לחובת חיסון נגד קורונה; קנס של 3,600 אירו למסרבים

לפי הצעת החוק, כל מי שמבוגר מגיל 18 יהיה מחויב להתחסן, כאשר נשים בהריון ומי שאינם יכולים להתחסן מסיבות רפואיות יוחרגו מהחובה ● אוסטריה היא המדינה הראשונה באירופה הנוקטת צעד זה, על רקע מיעוט גדול יחסית של מתנגדי חיסונים במדינה

ח''כ אפרת רייטן / צילום: שלומי אמסלם

בשורה לעסקים? חוק ימי בידוד לעצמאים עבר בקריאה ראשונה

יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אפרת רייטן, מקיימת כבר מאחורי הקלעים שיחות עם שר האוצר אביגדור ליברמן ועם אגף תקציבים כדי להרחיב את התשלום עבור ימי הבידוד לימים נוספים וכן כדי להעלות את גובה התשלום

אבי ניסנקורן / צילום: תמר מצפי

דיון ראשון בכנסת על מצוקת העסקים בגל האומיקרון: "ענף המלונאות בקריסה"

ועדת העבודה והרווחה וועדת הכלכלה ערכו יחד דיון בנושא הפיצויים לבעלי העסקים בשל ההגבלות שהוטלו על המשק עקב התפרצות האומיקרון ● נשיא התאחדות המלונות בישראל, אבי ניסנקורן: "אנחנו לקראת גל פיטורים מאסיבי"

נפתלי בנט ויאיר לפיד / צילום: אמיל סלמן-הארץ

השלכות הסדר הטיעון, אם ייחתם, על המערכת הפוליטית

עוד לפני שנחתמה, עסקת הטיעון המתגבשת בתיקי נתניהו מזעזעת את המערכת הפוליטית ● בקואליציה מתחילים לחשב מסלול מחדש, ובכירי הליכוד מתחילים להתחמם על הקווים

מרכז ישפרו במודיעין / צילום: תמר מצפי

קניון המריבה במודיעין: ריט 1 רשמה הערות אזהרה, אדיב ודהרי עצרו השבת הערבויות

בעלי השליטה בישפרו אמורים היו לקבל מימון מקרן ארבל של אמיר הסל לצורך שחרור ערבויות ופירעון חוב בסכום של 230 מיליון שקל

אבו דאבי / צילום: Reuters, Ahmed Jadallah

איחוד האמירויות: שלושה הרוגים במתקפה באבו דאבי

מדובר במתקפה של המורדים החות'ים מתימן, שפועלים בגיבוי איראני ● במתקפה נורו טילים על שדה התעופה של אבו דאבי וכן על מתקנים של תעשיית הדלק ● המתקפה מפתיעה מעט שכן חיילי האמירויות כבר לא משתתפים בלחימה נגד החות'ים בתימן וההערכה היא כי איראן משגרת מסר מאיים לכל מדינות האזור