גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דיון סוער בכנסת על הסכמי קצא"א: "חברה שהיא עבריינית סביבתית סדרתית"

לתדהמת חברי הכנסת, בדיון שנערך היום במשכן, טענו בקצא"א שהגדלת שינוע הנפט תשפר את מיומנות החברה בטיפול במכליות ובכך יקטן הסיכוי לתקלות ● עוד לפי החברה, ב-2020 נחתם הסכם בהיקפי שינוע גדולים מאלו שסוכמו מול איחוד האמירויות, למשך שנה ● ח"כ אלון טל: "מעולם לא ראיתי גורם שכל כך מתחמק, ומציג דיס אינפורמציה באופן קבוע"

ארז חלפון, יו''ר קצא''א / צילום: קצא''א
ארז חלפון, יו''ר קצא''א / צילום: קצא''א

ההסכם שמגדיל את כמויות הנפט שישונעו דרך מפרץ אילת דווקא יקטין את הסיכוי לתקלות שיסכנו את הסביבה הימית ואת ענף התיירות של העיר אילת? כך טענו היום (ב') בדיון שנערך בכנסת בכירי קצא"א, שאף סיפרו לנוכחים כי לפני חתימת ההסכם הגורר כעת התנגדות של משרדי ממשלה וארגוני סביבה, נחתם הסכם נוסף המגדיל את שינוע הנפט במפרץ אילת לתקופה של שנה. ההסכם לא פורסם, וכך גם לא נשמעו קולות מחאה בנוגע לקיומו.

מטרת הדיון שהתקיים בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, הייתה לבחון את ההשפעות הסביבתיות של הסכם קצא"א RedMed, עליו חתמה חברת קצא"א הישראלית מול חברה אמירתית MRLB במסגרת הסכמי אברהם, להפיכת ישראל לגשר שינוע נפט והגדלה משמעותית של נפח שינוע הנפט דרך מפרץ אילת ואשקלון לעולם. במשרד להגנת הסביבה הדגישו כי יעמדו על החלטתם לנקוט בגישה של אפס תוספת סיכון במפרץ אילת.

"אנחנו שמענו בימים האחרונים שאולי קצא"א מתכוונת לעקוף את הרגולטור. אין דרך לעקוף את הרגולטור ואת המגבלות הקיימות היום על שינוע הנפט. לא תהיה תוספת סיכון במפרץ אילת, ואני מציעה לא לנסות אותנו בעניין הזה". כך אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, לחברת קצא"א.

לדברי רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד, "מפרץ אילת, שנמצא במצב מאוד מאוד רגיש. כל תוספת, כל פיתוח לא מתחשב, יסכן בוודאות את בית הגידול המאוד רגיש - את שונית האלמוגים והחיים סביבה. כל תוספת של שינוע נפט יכולה להוביל לדליפה. גם אם האמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר ינקטו, אנחנו יודעים שתקלות קורות. כשתקלה תקרה במפרץ אילת, המצב יהיה מאוד חמור".

יו"ר קצא"א, ארז חלפון, טען בדיון כי במשך 40 השנים האחרונות, "לא אירעה שום דליפה ותקלה של חברת קצא"א בנמל אילת". במשרד להגנת הסביבה טענו כי דבריו אינם נכונים, וכי בשנים האחרונות אכן התרחשו תקלות, אשר חלקן אף הובילו לקנסות שניתנו לחברת הדלקים המאובנים. עוד טען חלפון כי העסקה מול החברה האמירתית תחזק את ישראל מבחינה גיאופוליטית, ומהווה "שבירת החרם הערבי שהוטל על מדינת ישראל". לאחר שבחודשים האחרונים הדגישו משרדי הממשלה כי לעסקה אין משמעות עבור משק האנרגיה המקומי שכן תוצריה מיועדים לייצוא, אמר חלפון: "העסקה מבטיחה לישראל ביטחון אנרגטי. חלק מהדלק של העסקה אמור להשאר פה ולשמש את בתי הזיקוק".

"אם אין עסקת רד-מד, אין יותר עסקאות"

ח"כ יוראי להב הרצנו, תהה בדיון כיצד ייתכן שלפי קצא"א הנפט המדובר ישמש את אזרחי ישראל, אך למרות זאת משרד האנרגיה האחראי על הנושא - כלל לא עודכן מראש בדבר ההסכם, ולא נתן עליו את דעתו. "משרד האנרגיה לא מודע לתהליך. זה מאוד תמוה". נחום יהושוע, הכלכלן הראשי במנהל הדלק במשרד האנרגיה הבהיר כי "משרד האנרגיה התייחס לזה מספר פעמים. ההסכם אינו נדרש לרציפות האנרגטית ולמשק הדלק של ישראל. נמל אילת חשוב מאוד לרציפות התפקודית של משק הדלק, אבל אין קשר להסכם עצמו. ההסכם עצמו אינו נדרש לצורך הביטחון האנרגטי של ישראל".

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הטיחה בנציגי קצא"א: "העסקה שאתם חתמתם עליה, אין בה ולו חבית אחת שמיועדת לצרכי המשק הישראלי. אני אומרת את זה באחריות. ההסכם הזה הוא הסכם מעבר בצינור, מאילת לאשקלון כדי להגיע מאסיה לאירופה. אין בו חבית אחת למשק האנרגיה הישראלי".

חלפון עמד על כך, ומנכ"ל קצא"א, איציק לוי, הצטרף לדבריו וטען שללא העסקה, ישראל עלולה לסבול ממחסור בדלק. לדבריו, "אם אין עסקת רד-מד, אין יותר עסקאות. אי אפשר לומר רד מד לא, אבל חברה אחרת כן". למרות שמדינות העולם מחוייבות להפחתת השימוש בדלקים מאובנים והגעה לאפס פליטות נטו עד אמצע המאה, לפי חלפון ב-20 השנים הבאות מדינות העולם יתבססו לפחות על 85% של דלקים פוסיליים. קצא"א לא הציגו בדיון נתונים התומכים בכך, בזמן שחברי הכנסת הדגישו שמדובר בתמהיל המנוגד לכיוון אליו הולך העולם. זנדברג ענתה לדבריו: "לפי התחזיות, תהיה ירידה בצריכה, לא עלייה. אז איך אתם מדברים על להגדיל פי 20 את שינוע הדלק?".

בארגוני הסביבה ובמשרדי הגנת הסביבה והאנרגיה טוענים כי הגדלת תנועת מכליות הנפט במפרץ עד כדי עשרות אחוזים, תעמיד את מפרץ אילת וחופי הים התיכון בסכנה ממשית, שכן כמות הנפט הגדלה, מגדילה גם את הסיכון לסביבה. אך בקצא"א, טוענים שההפך הוא הנכון. לפי לוי, "הגדלת השינוי ל-50 מכליות בשנה רק תשפר את הבטיחות. ככל שהמערכת משופשפת ומיומנת יותר, כך קטן הסיכון לדליפה. ככל שמספר המכליות גדל, ההסתברות לתקלה עולה, אבל ככל שאתה מטפל ביותר מכליות, המיומנות של הצוות גדלה, וגם הציוד עצמו טוב יותר. אנחנו מורידים את הסיכוי לסכנה. יש מומחים גדולים בעולם שזו דעתם".

בקצא"א הדגישו שההסכם נעשה כדין, למרות שחברי הממשלה לא ניהלו דיון לגביו, ולא אישרו אותו בפועל. זאת, מפני שמשרד האוצר הוא הרגולטור האחראי על החברה, ונציגיו נמצאים בדירקטוריון החברה. מנכ"ל החברה אף הדגיש: "ב-2020 נחתם הסכם אחר, בדיוק כזה, בהיקפים של פי 2, לתקופה של שנה. המזכר בנושא רד-מד אושר אחד לאחד". זנדברג הטיחה בנציגי החברה: "אתם חגגתם את מזכר ההבנות הזה והפצתם אותו כ"Done Deal" לציבור בתקשורת, ואז אתם אומרים שלבטל את ההסכם שולחה מסר לא נכון לכל החברות שאתם עובדים איתם. ניסיתם להוביל את ממשלת ישראל בכחש, במקום שממשלת ישראל תוביל את המדיניות, ועכשיו כששמים לכם ברקס אתם מזדעקים".

"מעולם לא ראיתי גורם שכל כך מתחמק, ומציג דיס אינפורמציה באופן קבוע"

הרגולטורים המעורבים בפעילות קצא"א הם משרד האוצר ורשות החברותה הממשלתיות. שני הגופים הללו לא מצאו כל פגם בהתנהלות החברה או בקיום הסכם שינוע הנפט כפי שנחתם במלואו. בדיון הדגיש אריאל אבלין, סכן בכיר למנהל הרשות, כי מדובר בהחלטה שהתקבלה כראוי, וכי המדינה עדיין לא גיבשה את עמדתה בנוגע לבגצ אותו הגישו ארגוני הסביבה. "חברות מנהלות פעילות מסחרית ללא צורך באישור הממשלה, והן לא מחויבות לדווח לממשלה או לשריה. החוק קובע שבמקרים מסוימים, בהם צריך מעורבות ממשלתית וזה מה שעומד כרגע לדיון בבג"ץ (מדיניות הפחתת הפליטות של ישראל, ש.א). הממשלה יכולה להתערב אם עסקה מגבילה את המדיניות שלה, בכובעה כבעלי החברה. אך לפי הבדיקה שלנו, עסקת קצא"א תואמת את מדיניות הממשלה במועד קבלת ההחלטה על העסקה. המשרד להגנת הסביבה היה צריך להשלים את בדיקתו מול החברה, ולא עשה את זה. הוא קבע מדיניות של אפס סיכון במפרץ אילת ושם גם נגמר הדיון הממשלתי".

ח"כ ד"ר אלון טל, טען שקצא"א מציגה תועלות שאין בהן ממש, ודרש לבצע שינויים בשדרת הניהול של החברה. לדבריו, "אני עוסק בתחום הזיהומים 30 שנה. מעולם לא ראיתי גורם שכל כך מתחמק, ומציג דיס אינפורמציה באופן קבוע. לי אמר דובר החברה - זיהום הוא חלק מהעסק, אנחנו מוכנים להפנים את העלויות. אני מגלה שכל התועלות שהציגו לי בקצא"א פשוט לא נכונות: דיברו על פגיעה ביחסים המדיניים, ואנחנו יודעים שזו טענת סרק. אמרו לנו שכמות הדלק שמגיעה לעכבה גדולה מזו שמגיעה לאילת וזה גם לא נכון. הם אמרו שאין בעיה של בטיחות בצינור. אבל לאורך הצינור נמצאו בעיות איכול. הטבע לא משקר: מדובר בחברה שהיא עבריינית סדרתית. בגלל החיסיון שמוטל על קצא"א, הם הגיעו לשאננות. זה לא יתכן שחברה שמזהמת כל הזמן, אין עליה פיקוח נכון. אני מציע שנשנה את זה. הרכב דירקטוריון קצא"א צריך להשתנות, וצריך לשנות את התוואי של הצינור. הוא עובר בשמורות הטבע הכי רגישות".

ח"כ מוסי רז נזף בנציגי קצא"א על התנהלותם. לדבריו, "מסרו לנו היום פרטים שפשוט לא נכונים. גם בעניין זיהום הים וגם בצורך של המשק הישראלי. חשבתי שיציגו סיבות שיצדיקו את ההסכם. לא הוצגו סיבות. בואו נבחן את העניין העסקי: מה הרווח של המדינה? האם כשחישבתם את הרווח הצפוי, מישהו לקח בחשבון עלויות של ביטוח, או שאתם בונים על זה שכשיהיה זיהום בים או ביבשה - המדינה תטפל בזה בלי להטיל עליכם קנס? האם נלקחו בחשבון עלויות של תקרית ביטחונית? אם לא, אז איזה מן חישוב עסקי יש כאן? האם חושבה העלות של הקצאת מזח עבורכם באילת? זה בחינם? האם באשקלון זה מחושב או בחינם? אתם משלמים שכר דירה לצינור שעובר את כל הקילומטרים האלו, או שגם אני יכול לקבל צינור כזה בחינם? תציגו לנו חישוב של כמה שילמתם קנסות, כמה שילמתם לאיראן בבוררות שקרתה, והאם העסקה הזו כדאית לאזרחי ישראל. הדברים האלו לא נלקחו בחשבון, מסרתם נתונים לא נכונים. לא מאוחר שתגידו: 'טעינו, נעשה חישוב שונה'. לא הצגתם לנו כלום".

ראש עיריית אילת אלי לנקרי הביע עמדה חד משמעית, לפיה כל עוד לא יוכח מעל לכל ספק, שלא נשקפת סכנה למפרץ אילת, כנכס החשוב ביותר של העיר אילת, לתושביה ולנופשים בה, לא יאפשר את הגדלת הפעילות של חברת קצא"א בעיר: "כל עוד אני ראש עיריית אילת לא אתן שפעילות קצא״א המתוכננת תסכן את המפרץ, את תושבי אילת והנופשים בה. התועלות למדינת ישראל פחותות באלף מונים למול הסיכונים למפרץ אילת, לכלכלת העיר ולבריאות תושבי העיר והנופשים בה" אמר ראש העירייה והוסיף, כי העיר אילת צועדת לעבר הפיכתה לעיר ירוקה ומקיימת המתבססת כולה על אנרגיה מתחדשת ולקראת עצמאות אנרגטית מאנרגיית השמש.

"אנחנו לא יכולים לצעוד בכיוונים הפוכים, זה לא הכיוון של העיר אילת" אמר ראש העירייה. עוד בדבריו, התייחס ראש העירייה לאירועים שארעו לאחרונה והובילו למפגעי ריח וזיהום אוויר בעיר ומהווים דגל אדום בכל הנוגע ליכולת החברה לתחזק את המתקנים ואת הפעילויות שלה, ללא השפעות סביבתיות ובריאותיות על האזרחים, כל שכן במקום בו היא מבקשת להגביר את היקפי הפעילות.

עוד כתבות

צוות מדיוונד עם המנכ''ל שרון מלכה / צילום: Mediwound

תוצאות טובות למדיוונד בתרופה לטיפול בפצעים כרוניים

מנכ"ל כלל ביוטכנולוגיה המחזיקה 35% בחברה: "מספר חברות פנו אלינו בטרם פרסום התוצאות. להערכתנו כעת ההתעניינות בחברה תגבר עוד יותר"

ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

מה הסיכוי שהפד ישנה את מדיניותו ואיך תשפיע פלישה של רוסיה לאוקראינה

האינפלציה דוחקת במקבלי ההחלטות בבנק האמריקאי להעלות את הריבית, אך עולה שאלה אם הטלטלה בשווקים תשפיע על הנחישות של הפד לסגת מהמדיניות המוניטרית האולטרה מרחיבה ● רוחות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה עשויות לספק למקבלי ההחלטות סולם לרדת מהעץ

בניגוד לחששות, בשנת 2021 נרשמה ירידה בשיעור המיואשים מחיפוש עבודה בגלל אי התאמה למקצוע / צילום: Shutterstock, tsyhun

שיעור המיואשים מחיפוש עבודה מסיבות הקשורות לשכר קפץ ב-2021

לפי נתוני סקר כוח האדם של הלמ"ס, שיעור המיואשים מסיבות הקשורות לשכר עלה ל-28% בשנת 2021 לעומת 16.5% ב-2020 ● לעומתם, בניגוד להערכות, שיעור המיואשים מחיפוש עבודה בגלל "אי התאמה למקצוע" ירד

ירידות בשווקים / צילום: Shutterstock, charnsitr

ירידות חדות באסיה; הביטקוין מתייצב, הנפט בעלייה קלה

מדד הניקיי בטוקיו צונח ביותר מ-2% ומדד ההאנג סנג בהונג קונג יורד ב-1.6% ● במסחר בחוזים על מדדי בורסות ארה"ב נרשמות ירידות של עד 1.5%

ארדואן, פוטין וביידן / צילום: Associated Press

מכירת F-16 לטורקיה יכולה לתקן את היחסים עם ארה"ב, אך המתיחות עם רוסיה מפריעה

חברי קונגרס משתי המפלגות מתנגדים למכירה אפשרית של מטוסי הקרב האמריקאים לטורקיה בשל היחסים החמים בין ארדואן לבין פוטין

איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל''סף גרעיני'' / צילום: Shutterstock, saeediex

חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי: ישראל נעדרת תפיסה אסטרטגית

לפי מסמך ההערכה האסטרטגית של חוקרי המכון ובראשם פרופ' מנואל טרכטנברג, איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל"סף גרעיני" ● התעצמות מגמות הקיטוב בין קבוצות שונות בחברה הישראלית שוחקת באופן מתמיד את החוסן הלאומי של ישראל ויכולתה לעמוד מול איומי החוץ, כך לפי החוקרים

גבי רביד / צילום: כדיה לוי

ביום ששוק הקריפטו מתרסק: הנכסים הדיגיטליים של צבי זיו וגבי רביד נכנסו לבורסה

בית ההשקעות סילבר קסטל, אותו הקימו בכירי שוק ההון לשעבר יחד עם המנכ"ל אלי מיזרוח, השלים את המיזוג לשלד הבורסאי איי.סי.בי

עופר בלוך, מנכ''ל חברת החשמל / צילום: שלומי יוסף

משרד התקשורת רוצה לבטל את בלעדיות השימוש בתשתיות חברת החשמל

חברת החשמל מעניקה בלעדיות ל-IBC בשימוש בתשתיותיה העיליות ובכך מעניקה לה יתרון במקומות שבהם אין תשתיות חלופיות ● ההערכה היא שחח"י תסכים בתנאי שהיא תהיה הקבלן המבצע של העבודות – מה שעשוי לפגוע בכדאיות הכלכלית למתחרים

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

רגע לפני הדיון: הממשלה הסירה חסם משמעותי בדרך לכניסת גופים חוץ בנקאיים לעולם המשכנתאות

בעקבות הפרסום בגלובס, על כך שגופים חוץ בנקאיים לא יוכלו לגייס אג"ח אם אינם מחזיקים בנכסים בשווי של 5 מיליארד שקל, החליט משרד האוצר להסיר את המגבלה • הצעת החוק הממשלתית שתעלה לדיון בוועדת הכספים נועדה לאפשר הוזלת ריבית וכן לסייע לגופים קטנים להיכנס לעולם האשראי לעסקים קטנים ובינוניים

מתקן של יצואנית הגז הרוסית גזפרום / צילום: Shutterstock, Merkushev Vasiliy

ההסתמכות הגרמנית על גז רוסי מגבילה את האפשרויות של אירופה במשבר באוקראינה

ברלין תהיה פגיעה אם המערב יטיל סנקציות על רוסיה לגבי אוקראינה ומוסקבה תגיב בהפסקת ייצוא הגז

עו''ד חיים ויסמונסקי, העומד בראש מחלקת הסייבר בפרקליטות / צילום: איל יצהר

ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות: אין סמכות בחוק לחדור לטלפון מרחוק ולשאוב נתונים

בוועדה לביטחון הפנים בכנסת דנו היום בטענות לשימוש של המשטרה בתוכנת פגסוס של NSO ● במהלך הדיון, עו"ד חיים ויסמונסקי, ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות, התייחס לראשונה לפרסומים: "אם הייתה חדירה מרחוק לשאיבת נתונים, להבדיל מניטור קדימה, היא לא חוקית" ● במקביל השר לביטחון הפנים עמר בר-לב הודיע כי הנחה את הגורמים המשפטיים במשרדו לבחון את ההסדרים בכל הנוגע להאזנות סתר

נתן חץ, מנכ''ל ובעל השליטה באלוני חץ / צילום: איל יצהר

אצל נתן חץ העסקים כרגיל: אלוני חץ מציפה רווחי שערוך של 1.3 מיליארד שקל

יותר ממחצית הרווחים מיוחסים לחברה הבת אמות, שנהנית מעליית ערך בקרקעות לפיתוח וזכויות בנייה, לצד ירידה בשיעורי ההיוון בחלק מנכסיה ● יתרת רווחי השערוך - מפעילותה של אלוני חץ בבריטניה

הביטקוין מאבד מערכו / צילום: Shutterstock

מה עומד מאחורי הירידות בקריפטו ולאן בורחים המשקיעים?

לקראת התפוצצות הבועה? בחודשים האחרונים שוק הקריפטו חווה ירידה דרמטית, כשהשבוע האחרון היה השיא עם ירידה של 21.6% בערך הביטקוין ● החל מסיבות גיאופוליטיות ועד ההשפעה של שוקי ההון, כל הסיבות להתרסקות השוק שהוביל לגל התעשרויות בשנתיים האחרונות

5 דברים לפני פתיחת המסחר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

5 דברים שכדאי לדעת לפני פתיחת המסחר בבורסה בת"א

התנודתיות הגבוהה צפויה להימשך היום, לאחר מהפך בוול סטריט אמש ● ירידות באסיה ● במסחר בחוזים על מדדי בורסות ארה"ב נרשמות ירידות של עד 1.5% ● הדואליות יתמכו בשוק בפתיחת המסחר ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה

הנפקת סנטינל וואן / צילום: יח''צ

23 מיליארד דולר התאדו: חברות ההייטק הישראליות משלמות את מחיר המפולת בוול סטריט

"בציר 2021" - כ-20 חברות טכנולוגיה ישראליות שהגיעו אשתקד לוול סטריט - מעלה תמונה עגומה ● את עיקר ההפסדים למשקיעים הסבו חברות שמוזגו ל-SPAC, שבפחות משנה מחקו כ-18 מיליארד דולר, אך גם אותן אלה שהונפקו בדרך המסורתית לא חמקו מהירידות

משה ארבל, ש''ס ינון מגל ובן כספית, 103FM, 8.7.21 / צילום: איל יצהר

האם האזנות סתר לנבחר ציבור דורשת אישור של שופט עליון?

האם החוק מגן במיוחד על נבחרי ציבור מפני האזנות הסתר? ברוב המקרים כן ● המשרוקית של גלובס

 

 

אלכס קושניר, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים: עיכוב נוסף באישור הצו למיסוי סיגריות אלקטרוניות

במהלך דיון שנערך היום בוועדת הכספים נזף יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, בנציגת משרד הבריאות על כך שלא הגיעה מוכנה עם הסברים לשאלות חברי הכנסת, ושלח את אנשי רשות המסים לתקן את תחשיב המיסוי כך שיהלום בצורה תחשיבית את המס שהוטל על סיגריות רגילות

מבקר צופה באמנות מטאוורס בהונג קונג. מותגים יוכלו להשתלב בתוך חוויות משחקיות / צילום: Reuters, Tyrone Siu

בריף לעתיד: איך ייראה שוק הפרסום בעידן הווירטואלי החדש

לא רק במטאוורס עצמו אלא גם בפרסום שיתקיים בתוכו, פייסבוק מנסה להקדים את כולם ורשמה פטנט על מכרזי חסות למוצרים בעולם הווירטואלי - כך עולה מתחקיר שפורסם לאחרונה ● היא כנראה לא לבד: לא מעט מותגים וחברות עובדים על הגרסה שלהם, ובכל הכוח

 

עזיבה של מנכ”לים / צילום: Shutterstock

משופרסל ועד מגדל: מה עושה עזיבה של בכירים לארגון ואיך מונעים משבר

עזיבה של מנכ"לים, במיוחד כשהיא נעשית במפתיע, עשויה להגביר את חוסר הוודאות בקרב העובדים ולהוביל לגל של עזיבות נוספות ● משקיפות ועד סימון טאלנטים שצריך לשים לב אליהם - הצעדים הראשונים שארגונים צריכים לעשות כדי למנוע משבר

מסכים אדומים בבורסה / אילוסטרציה: Shutterstock

המגמה השלילית בבורסות: "השווקים עושים את העבודה עבור הפד"

רפי גוזלן, אי.בי.אי: "הבנק המרכזי בארה"ב צפוי להמשיך ולהכין את השווקים להעלאת הריבית במרץ, ואולי לספק הבהרות בנוגע לאופן צמצום המאזן ועיתויו"