העלאת מס הרכישה לרוכשי דירות להשקעה, שנכנסה לתוקפה השבוע, עוררה ויכוח עד כמה היא תועיל בהוצאת המשקיעים מהשוק הרותח. ח"כ ישראל כ"ץ (ליכוד) טען ב-103FM שהיקף הדירות שנרכשו על-ידי משקיעים נותר "פחות או יותר זהה" לאחר שהמס עלה ב-2015. יו"ר ועדת הכספים אלכס קושניר (ישראל ביתנו), לעומתו, טען בכאן ב’ שלאחר אותה העלאה "כמות העסקאות המבוצעות על ידי משקיעים ירדה ל-13%", ולכן "אין ספק שמדובר בפעולה שתצנן את הביקוש של המשקיעים". איך מכריעים?

כמובן, כבודקי עובדות, אנחנו לא עוסקים בתחזיות עתידיות או בהיקשים סיבתיים. אבל בדקנו את הנתונים בתקופת זמן מסוימת, ונשאיר לכם להחליט מה גרם למה.

ב-24 ביוני 2015 הועלה מס הרכישה המוטל על מי שרוכש דירה שאינה דירת מגוריו היחידה. המדרגה הבסיסית של המס (עד 4.8 מיליון שקלים) הועלתה מ-5% ל-8%. ביולי 2020 כ"ץ, אז שר האוצר, הצליח להביא להורדת המס בחזרה ל-5%.

ומה קרה בין לבין? נתוני משרד האוצר, המסתמכים על נתוני רשות המסים, מראים זינוק ברכישת הדירות להשקעה לקראת העלאת המס ב-2015 וגם בחודשים הראשונים לאחריה הייתה פעילות ערה של משקיעים. באותה שנה, שיעור הדירות שנקנה על ידי משקיעים עמד על 26.7%, לעומת 26.3% ב-2014. אבל אז החלה ירידה, עד שבשנת 2019 שיעור הדירות שנקנו להשקעה ירד לשפל של 12.9%, קרוב למספר בו נקב קושניר. מאז הורדת המס בחזרה, היקף קניית הדירות להשקעה נמצא בעלייה.

 

כלומר, ניתן לקבוע שכ"ץ טעה בכך שלא היה שינוי בהיקף קניית הדירות להשקעה, ושקושניר סיפק נתון מדויק. אבל כ"ץ הפנה אותנו להתאחדות הקבלנים בוני הארץ, שסיפקה לנו עובדה נוספת, שעשוייה להכניס את הדברים להקשר שונה. לפי ההתאחדות, בשנים 2015-2020 חלק ניכר מהדירות שהוצעו למכירה היו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, כלומר דירות שהמשקיעים לא היו יכולים לקנות. בהתאחדות מאמינים שזו הסיבה לירידה בהיקף הקנייה להשקעה, אבל את ההיקשים הסיבתיים נשאיר לאחרים.

בשורה התחתונה: דבריו של כ"ץ אינם נכונים ודבריו של קושניר דורשים הקשר. לאחר העלאת המס על דירות להשקעה ב-2015 אכן הייתה ירידה בהיקף ההשקעות, מכ-27% לפחות מ-13%. עם זאת צריך להביא בחשבון שבנוסף להעלאת המס, חלק ניכר מהדירות החדשות למכירה בשנים 2015-2020 היו במסגרת תוכנית למשתכן.

תחקיר: עמירם ברקת