גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משש תישאר רק אחת? ברשויות המקומיות לא מוותרים כל כך מהר על חלום המרינות החדשות

מינהל התכנון פסל את התוכנית שקידם משרד התחבורה להקמת שש מרינות חדשות ואישר הקמה של אחת בלבד, בנהריה ● עיקר הנימוקים לפסילה היו סביבתיים וחברתיים ועתה הדיון יעבור למועצה הארצית ולאחר מכן לממשלה ● בעיריות שבנו על מינוף כלכלי אומרים: "מדובר בהחלטה פוליטית"

המרינה בתל אביב / צילום: איל יצהר
המרינה בתל אביב / צילום: איל יצהר

באפריל 2016 החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה על הכנת תוכנית מתאר ארצית למרינות, שתנחה את כל המדיניות של ענף זה למשך העשורים הבאים. ביום שלישי החליטה הוולנת"ע (ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה) להמליץ למועצה הארצית על הקמת מרינה אחת חדשה בלבד בנהריה ולבסס את תכנון המרינות על עיבוי המערך הקיים.

המועצה הארצית כתבה באפריל 2016, כי "לאחר שהוצגו בפניה הרקע והנחיצות לעריכת התוכנית, מורה על הכנת תוכנית מתאר ארצית למעגנות לחופי הים התיכון בתוקף סמכותה... מטרת התוכנית היא להתוות מדיניות עדכנית למיקומים המיועדים לפיתוח מעגנות לחופי הים התיכון של ישראל, על מנת לתת מענה לצורכי השייט, החינוך והספורט הימי בשנים הבאות, תוך התחשבות בשיקולים כלכליים, עירוניים, פיזיים, אקולוגיים ואחרים".

ואכן, רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) במשרד התחבורה קידמה את התוכנית באמצעות המתכננת עדנה לרמן. במסגרת התוכנית התבקשה הוועדה לאשר הקמת שש מרינות חדשות בנהריה, בחיפה (בת גלים), בנתניה, בחדרה, בתל אביב (שדה דב) ובבת ים, וכמו כן להרחיב שש מעגנות קיימות בעכו, בחיפה (שביט), בהרצליה, ביפו, באשקלון ובאשדוד, ולהשמיש את המתקנים הקיימים בנמל תל אביב וברידינג.

הוולנת"ע הנחיתה השבוע מכה קשה על רשות הספנות והנמלים, שעה שהחליטה, כי רק המרינה המוצעת בנהריה תוקם, בעוד שייתר המרינות יישארו עמוק במגירה. התוספות הנדרשות במעגנות לכלי השיט יבואו בצורה של עיבוי מרינות קיימות באשדוד, אשקלון, הרצליה, עכו ושביט (המעגנה שנמצאת במפרץ חיפה).

עוד המליצה כאמור הוולנת"ע לאשר השמשה של נמל ת"א ורדינג למרינות. "הוועדה שוכנעה כי הרחבה, התייעלות ושימוש במבנים קיימים תגדיל את קיבולת המעגנות ותאפשר בשטחן הגדלת שימושי פנאי, נופש וחינוך ימי, ללא השפעות סביבתיות ניכרות", נכתב בהחלטתה.

הפסילה היא לא סוף פסוק

עיקר הנימוקים לפסילת המרינות החדשות היו סביבתיים וחברתיים. "לאחר ששמעה את כל אלה הוועדה סבורה כי לנוכח החשש לפגיעה בסביבה החופית, וניסיון העבר שמעיד על גריעת החולות מהחופים והשפעת גריעת החולות על קצב ההתדרדרות של המצוק וצמצום רצועת החוף הפנויה לשימוש הציבור, המהווה מרחב ציבורי פתוח ללא עלות לבילוי, פנאי וספורט, ככלל, אין מקום לקדם מעגנות חדשות.

"לעמדת הוועדה, אין מקום להעדיף הקמת מעגנות המשרתות אוכלוסייה מצומצמת יחסית על פני שימוש ציבורי נרחב. הוועדה רואה לנגד עיניה את ההשלכות החברתיות והחשיבות של השמירה על חופים זמינים, פתוחים ונטולי שימושים מגבילי גישה, אשר יאפשרו לכל אדם באשר הוא ליהנות מהמשאב החופי באופן בלתי אמצעי לחלוטין. הוועדה רואה לנגד עיניה את הכפלת האוכלוסייה ב-30 השנים הקרובות והצורך הציבורי המובהק שילך ויגבר במשאב החופי, כפנוי וזמין לנחלת הכלל".

בשונה מייתר המרינות שנפסלו, ההחלטה להמליץ על הקמת מעגנה בנהריה נבעה לדברי הוולנת"ע מחשש מופחת לגריעת חולות מחופי הסביבה.

ההחלטה על ביטול הקמת המרינות נומקה על ידי מנכ"לית מנהל התכנון דלית זילבר, יו"ר הולנת"ע, בכך ש"חוף הים הינו 'נחלת הכלל' ומשאב מוגבל, וככזה צריך לשרת את כלל הציבור במדינת ישראל, ולא כמגרש חניה ליאכטות".

דלית זילבר, מנכ''לית מינהל התכנון / צילום: ניב קנטור

החלטת הוולנת"ע היא אך שלב אחד בקידום התוכנית. השלב הבא הוא דיון של המועצה הארצית לתכנון ובנייה ולאחריו דיון בממשלה. בוולנת"ע יש ייצוג רב ל"ירוקים", ואין ייצוג לראשי הרשויות. ההערכה היא שיופעל עתה לחץ נגדי על ידי השלטון המקומי וגם מצידה של שרת הפנים, איילת שקד, שאינה רואה את כל הדברים עין בעין עם זילבר.

אכזבה בעיריות: "למה יזמו בכלל?" 

לתל אביב יש כבר מרינה אחת, אך עבור הערים חיפה, בת ים, נתניה וחדרה מדובר במהלומה כואבת, שכן הקמת מרינה נתפסה על ידי כולן כמנוף לפיתוח אורבני וכלכלי משמעותי. מבחינת כולן, ההחלטה על ביטול הקמת המרינות היא לא לגיטימית, ובכוונתן להילחם בה.

אדריכל ארז טל, מהנדס העיר נתניה, אמר כי "ההחלטה לגרוע חמש מרינות היא לא תכנונית, אלא של אג'נדה. רצינו מרינה באורך 700 מ'. כלומר, 5% מתוך סך אורך החוף של העיר. השיח של לקחת כל ס"מ הוא דמגוגיה. שיח שנוצר באופן מגמתי. מישהו מוכר לוקשים והציבור קונה אותם, כי הם נורא ירוקים, מגניבים".

לדברי אלי יריב, מ"מ ראש העיר בת ים, מדובר בהחלטה פוליטית, שנועדה לנגח את שרת התחבורה הקודמת: "משרד התחבורה מקדם את התוכנית הזאת במשך ארבע שנים. הוא שפך על התוכנית הזאת מיליוני שקלים. אלפי שעות עבודה. ואותו משרד בא ומבטל אותה. בשביל מה הם יזמו את זה בכלל? הזוי".

שרת הפנים איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

צביקה גנדלמן, ראש העיר חדרה העלה טענות דומות: "יושבים מיטב המוחות, מיטב אנשי המקצוע, ואת כל התוכנית זורקים לפח. זה מעורר סימני שאלה. הנושא העיקרי שעליו דיברו המתנגדים היה הפגיעה בסביבה החופית. שלוש עבודות בלתי תלויות שנעשו גילו שלא יהיה שינוי משמעותי בקו החוף אם תוקם מרינה בחדרה".

נחשון צוק, מ"מ וסגן ראש העיר חיפה ומחזיק תיק הים בעירייה, מאוכזב גם הוא, אך מעיד שיש לעירייה תוכנית גיבוי: "חזינו שיש סיכוי שזה לא יעבור נערכנו להרחבת מוקדי השיט הקיימים. חיפה הולכת להינזק כי לא תהיה פה מרינה אחת גדולה. ברור שעדיף שהכל היה מתרכז במקום אחד".

משרד התחבורה: "החוף הוא משאב לאומי"

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, ח"כ מרב מיכאלי, תומכת בשימור חופי ישראל והמרחב הימי. כמו השטחים הפתוחים גם החוף שלנו, שהוא משאב לאומי לטובת הציבור, חייב לקבל הגנה ומינימום פגיעה. כל מרינה שתבנה, תוקם לאחר תכנון מוקפד והצגת הנחיצות הלאומית שלה, ורק אם לא תפגע בחופים הפתוחים לכלל הציבור. ההחלטה שנתקבלה בוועדה היא כי יש לבחון את הרחבת המעגנות הקיימות בחופי ישראל ובמקביל לבדוק התכנות להקמת מעגנה חדשה אחת בלבד, תוך התייחסות להיבט הסביבתי".

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר