גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כיצד משפיעה המערכת הבנקאית על האקלים והמצב החברתי? הבנקים יחויבו לדווח על היבטי ESG בפעילותם

הבנקים יידרשו להציג באופן שקוף לציבור את ההיבטים הסביבתיים, החברתיים והנוגעים לממשל תאגידי בפעילותם (ESG), כך במסגרת צעדים שנוקט הפיקוח על הבנקים ● בדוח הדירקטוריון יחוייבו הבנקים להתייחס לסיכוני אקלים והשפעתם על פעילותם הפיננסית ● זהו צעד ראשון, כאשר בשלב זה לבנקים נותרה גמישות רבה באשר למדידת השפעתם והצגתה לציבור

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: אייל טואג
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: אייל טואג

ישראל מיישרת קו עם העולם: בנקים יידרשו להציג באופן שקוף לציבור את ההיבטים הסביבתיים, החברתיים והנוגעים לממשל תאגידי בפעילותם (ESG), כך במסגרת צעדים שנוקט הפיקוח על הבנקים כדי לחזק את תרומת המערכת הבנקאית לסביבה ולחברה. בחוזר שפרסם הבוקר (א') המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, הוא דורש מתאגידים בנקאיים להרחיב את הגילוי לציבור על החשיפה לסיכונים סביבתיים, לרבות סיכוני אקלים, וכן יהיה על הבנקים לפרט כיצד ההיבטים הללו משתלבים ביעדים ובאסטרטגיה העסקית שלהם.

לאור הנחיות בנושא גילוי על סיכונים הנובעים משינויי אקלים שפורסמו לאחרונה בעולם, המפקח על הבנקים מטיל על התאגידים לבחון את הצורך להרחיב את הגילוי בנושא, כדי לשקף שינויים מהותיים בסיכונים הסביבתיים הספציפיים אליהם חשוף הבנק, לרבות בשל התפתחויות הקשורות לשינויי אקלים ולסיכוני מעבר, ולשקף שינויים מהותיים באופן הניהול של סיכונים אלה.

לפי ההוראות החדשות, גופי ניהול הסיכונים בבנקים ידרשו להביא בחשבון השפעה של הסכמים בינלאומיים הקשורים לסיכונים סביבתיים ואקלימיים (דוגמת הסכם פריז) על פעילותם, התפתחויות חוקיות, טכנולוגיות, פוליטיות והתפתחויות ספציפיות אחרות בקשר לסיכונים סביבתיים, לרבות התפתחויות הקשורות לשינויי אקלים, אשר עשויות לייצר סיכונים חדשים לתאגיד הבנקאי. בדוח הדירקטוריון, יתארו הבנקים את סיכוני האקלים, בשימוש במדדים כמותיים לחשיפה לסיכונים וסקירה של אופן הניהול שלהם.

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, אומר כי "התיקונים להוראות שפרסמנו היום משפרים את הגילוי לציבור על ידי המערכת הבנקאית על היבטי סביבה, חברה וממשל, בהתאם לאמות-מידה מיטביות שמיושמות על ידי בנקים מובילים בעולם, ומשתלבים היטב בצעדים שלנו לחיזוק תרומת המערכת הבנקאית לסביבה ולחברה, ולשיפור קיימות המערכת הבנקאית והמשק לטווח הארוך. לאור החשיבות הרבה שאנו מייחסים לנושא, ועל רקע ההתפתחויות המשמעותיות שחלו בעולם בשנים האחרונות, בכוונתנו להמשיך לפעול כדי לשפר את הניהול של היבטי הסביבה והחברה במערכת הבנקאית".

גם דוחות האחריות התאגידית ישתנו

בשנים האחרונות, מרחיבים רגולטורים בעולם את הדרישות מגופים מפוקחים לשקיפות בנושאים הללו, אך הגישה הנוכחית לנושא הינה מרחיבה מאוד, כך שלגופים נותרת גמישות רבה באשר למדידת השפעתם וכך גם הצגתה לציבור. ההתייחסות לזירת ה-ESG תופיע בדוחות הבנקים בשל החלטת הפיקוח על הבנקים כעת, כבר בשנת 2021.

בדוחות הדירקטוריון לא יופי רק היבטי רווח והפסד, אלא גם התייחסות לזירה בה פועל הבנק, והשפעת התנהלותו על אספקטים אקלימיים וסביבתיים, וכן נושאי חברה וממשל תאגידי. לצד סקירת הסיכונים והסבר וניתוח משמעותם לתוצאות ולמצב העסקי, תופיע מדיניות חשבונאית ואומדנים הנוגעים לנושא. בהיעדר כללים אחידים ליישום ההנחיות, הבנקים ידרשו להסביר בדוחות כל אומדן, לרבות האופן שבו נקבע, ההנחות והנתונים ששימשו בסיס לבחירה בו.

מלבד פירוט בדוח הדירקטוריון וההנהלה, גם דוחות האחריות התאגידית ישתנו במידה מסוימת. לפי הנהלים הנוכחיים, הגופים הבנקאיים מפרסמים אחת לשנתיים דוח אחריות תאגידית לציבור, שם הם מפרטים לפי כללים גמישים את פעילותם - מתרומות לעמותות ועד להשקעות בהיבטים סביבתיים. כעת, ישונה שם הדוח לדוח סביבה, חברה וממשל (ESG), ויפורסם אחת לשנה. בדוח, יתבקשו הבנקים לפרט כיצד היבטי סביבה, חברה וממשל מהותיים משתלבים ביעדים שלהם, ולציין תמצית מדדים עיקריים שנקבעו על ידי התאגיד הבנקאי לקידום הנושאים הללו.

הדוח שיפורסם לציבור יכלול התפתחויות מהותיות שהתרחשו במהלך השנה, ובהם מחויבות לאיכות סביבה, ניבול סיכונים סביבתיים ושילוב שיקולים סביבתיים בניתוח סיכון אשראי, לצד ניהול סיכונים והפחתת החשיפה של המשק לסיכונים מערכתיים, מחויבות לרמת שירות והגינות גבוהה ללקוחות ומחויבות לאתיקה בעסקים, הגנה על פרטיות ואבטחת המידע של לקוחות ומחזיקי עניין, מחויבות למעורבות בקהילה, מחויבות למניעת הלבנת הון ומימון טרור, מחויבות לקוד אתי וממשל תאגידי חזק, קשר אחראי עם ספקים, טיפוח עובדים וסביבת עבודה ועוד.

עו"ד אורלי אהרוני, יועצת מדיניות אקלים ורגולציה, יו"ר הועדה למדדי אקלים להשקעות בארגון "חיים וסביבה", סבורה כי מדובר בהתקדמות משמעותית, שתשפיע על יחסם של הבנקים לתחום שעד היום, אינו נמצא בליבת העיסוק של הבנקים, המדדים באיטיות אחר מקביליהם בעולם. "זה צעד מבורך בכיוון הנכון. במציאות שאנו חיים בתוכה, גם לשינויים והבהרות שנראות טכניות כמו דווח שנתי במקום דו-שנתי, חובת חתימת הדיווח על ידי מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון, וחובת פרסום הדיווח לציבור, יש משמעות מהותית. מעבר לכך, חשובה ההפניה למתודולוגיות גילוי בינלאומיות ביחס לסיכוני אקלים, החובה לגלות בהתאם לאיזו פרקטיקת גילוי מבוצע הדיווח, וההנחיה להביא את סיכוני האקלים בין השיקולים בניתוח סיכוני האשראי.

לדברי אהרוני, "צעדים אלה הם חלק מההתאמות שהרגולציה הפיננסית מחויבת להן היום, לצורך מעבר מתון ויציב לכלכלה מאופסת פחמן. חשוב לציין, שבהגדרה רגולציה מסוג כזה משאירה גמישות למפוקחים, ולכן יש חשיבות גדולה לאופן שהנחיות כאלה בסופו של יום מיושמות ולא פחות מזה - נאכפות. יש גם חשיבות לדרישות אחידות בין הרגולטורים הפיננסיים. בפורום 'כסף נקי' אנו פועלים לטובת נקיטת צעדים אלה ויישומם באופן רוחבי גם על ידי רשות שוק ההון והרשות לניירות ערך".

אין תקן או פרקטיקות מדידה מחייבות

לאור ההתפתחות המהירה בגילוי על נושאים אלה, צוין בהוראות המתייחסות לדוח על סביבה, חברה וממשל, כי על תאגיד בנקאי לשקול את הצורך לעדכן את הגילוי בתחום זה בהתאם לתקנים ולפרקטיקות גילוי מובילות של בנקים בעולם, ולתת גילוי לתקנים הרלוונטיים לפיהם הוא פועל בתחום זה. כלומר, המפקח על הבנקים לא דורש כעת מהגופים המפוקחים להיצמד לתקנים או לפרקטיקות מחייבות שיאפשרו לציבור להשוות בין הגופים, והתחום נותר בגמישות מרבית עבור הבנקים.

כך למשל, בדוחות של בנקים בישראל, לא נדיר למצוא תחת פרק הסביבה השקעות בתשתיות גז - למרות שמדובר בדלק פוסילי, התורם למשבר האקלים. גם כעת, הבנקים אמנם יחויבו להתייחס לרשימה מוגדרת של נושאים באופן כמותי, אך לא יחויבו לבחון אותם תחת שיטה מקובלת ואחידה, בעוד שלצד הצגת הנושאים באופן שבו בוחר הבנק, תוותר לו אף הגמישות להחליט שלא להציג נושאים מסומים.

בהיעדר פרקטיקות מדידה מחייבות וללא תקן מקובל מחייב, גם כעת, נותרת לבנקים גמישות גדולה, והציבור יתקשה להשוות בין הדוחות השונים אותם יציגו הבנקים, ולגבש באופן מלא תמונה הנוגעת להשפעת הבנקים על הנושאים המדוברים. בעולם, הולכת ומתגבשת גישה שמטרתה לצמצם את שיקול הדעת של הבנקים בנושא הדיווח. בארה"ב ובאירופה נבחנת האפשרות לפרסם הוראות מחייבות לנושא, ולפי ההערכות, מטרת בנק ישראל היא ליישר קו עם המגמה הזו ככל שתתקדם בעולם.

למרות שהחוזר אותו מפרסם בנק ישראל מהווה התקדמות, בדומה לגופים מקבילים בעולם, בבנק ישראל מציינים כי תאגיד בנקאי רשאי שלא לכלול התייחסות לעניינים הללו באם הדבר "עלול למנוע השלמת פעולה או פעילות של התאגיד הבנקאי או עסקה שהתאגיד צד לה או שיש לו עניין בה, או להרע באופן משמעותי את תנאיה או את מצב התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא פורסם ברבים על ידי התאגיד הבנקאי מידע בדבר עניינים אלה".

"ההנחיה נעדרת את הפירוט הנדרש"

האם ההנחיות החדשות ישנו את איכות המידע אותו מפרסמים הבנקים לציבור? לא בטוח. לפי ד"ר אור קרסין, מומחית למדיניות ורגולציה סביבתית האוניברסיטה הפתוחה, "הגברת איכות דיווחי הסביבה, חברה וממשל היא צעד מבורך אך ההנחיות החדשה במתכונת שפורסמה לא צפויה להוביל לדיווח איכותי יותר בתחום החשיפה של פעילות האשראי וההשקעות של הבנק לסיכונים סביבתיים ולתרומתם לפליטת גזי חממה. ההנחיה נעדרת את הפירוט הנדרש ואינה מחייבת את הבנקים לכמת את הסיכונים ואת פליטות גזי החממה כתוצאה ממדיניות ההשקעות והאשראי שלהם".

לפי קרסין, "דיווח הבנקים עד כה בתחום זה היה ירוד, ונתן לציבור תמונה רדודה וחלקית ביותר של הסיכונים. הציבור אינו יודע ואין לו כל דרך לקבל מידע על כך שהכספים שמופקדים על ידו בבנק משמשים למתן אשראי זול לתחנות כוח פחמיות או גזיות או למימון של ציי רכב מזהמים בליסינג, ונדמה שההנחיות החדשות לא ישנו מצב זה. בדוחות אחריות התאגידית העדיפו הבנקים לדווח על פליטות גזי חממה מפעילתם המשרדית השולית, ונמנעו מלדווח על פליטות גזי החממה הקשורות לפעילותם בתחום האשראי וההשקעות, ונמנעו מציון השקעות ספיציפיות מזהמות במיוחד. מאחר ופעילות האשראי וההשקעות מבטאת את עיקר השפעתם על הסביבה, הרי שבחינת מהותית מחייבת דיווח על הסיכונים הסביבתיים הנובעים מפעילות זו בצורה הרבה יותר מפורטת, תוך ליווי הדיווח ביעדים להפחתת השקעותיהם של הבנקים במקורות אנרגיה עתירי פחמן ובמפעלים מזהמים".

עוד כתבות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"